Dix sections, une question chacune, et la réponse en une ligne. À la fin, quatre règles d’or, une mnémonique sur le mot זקף et les quatre pièges où l’on tombe.
Sujet : Révision du siman 171 — זקיפה במלוה, קרן ורבית, גר
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — 1 seif · ש״ך (3 ס״ק) · ט״ז (2) · באר היטב (2) · פתחי תשובה (1) · טור · בית יוסף · בבא מציעא ע״ב
Compilation : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
| La clause | Ce qu’elle règle | Qui parle |
|---|---|---|
| ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר | Le premier cas : le prêteur non-Juif se convertit | מחבר |
| אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית | Arrêté de compte avant la conversion : capital et intérêt | מחבר |
| ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית | Arrêté de compte après : le capital seul | מחבר |
| אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה | Le second cas, en sens inverse : l’emprunteur non-Juif se convertit | מחבר |
| אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית | Même arrêté après la conversion : capital et intérêt | מחבר |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | La raison, et elle est unique : le renom du converti | מחבר |
| וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים | La limite : ce dont il s’est rendu débiteur lorsqu’il était non-Juif | מחבר |
| La situation | Ce qui se recouvre | La source |
|---|---|---|
| Le prêteur non-Juif se convertit — arrêté de compte avant | Capital et intérêt, y compris ce qui a couru après la conversion | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| Le même — arrêté de compte après | Le capital seul — pas même l’intérêt couru avant | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| Le même — aucun arrêté de compte | Le capital seul, a fortiori — et non comme la Pericha | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| L’emprunteur non-Juif se convertit — arrêté même après | Capital et intérêt — שלא יאמרו | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Le même — aucun arrêté de compte | Deux avis ; le Chakh conclut וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| L’intérêt couru après la conversion de l’emprunteur | Non recouvré — c’est la lettre du seif | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואפי׳ מה שעלה קודם שנתגייר והטעם דכיון דלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר השתא דקא שקיל מיניה רביתא כו׳ כן כתב הרא״ש » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וכתב הרב המגיד דמן הדין יוכל לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר וכתב הש״ך דלרבותא קאמר דכ״ש אם לא זקפה כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ולבוש ודלא כפרישה » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
« וְכֵן נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה וְנִתְגַּיֵּיר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. אִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| Le terme | Ce qu’il désigne |
|---|---|
| זְקִיפָה בְּמִלְוֶה | l’arrêté de compte. L’acte par lequel créancier et débiteur arrêtent le compte et refondent le tout — capital et intérêts échus — en une dette nouvelle. C’est le pivot du siman : ce n’est pas la conversion qui décide, c’est la date de cet acte. |
| חָשׁוּב כְּגָבוּי | réputé perçu. La raison que le Tour et le Taz donnent : dès l’arrêté de compte, l’intérêt est traité comme s’il avait été encaissé. Encaissé au temps où l’encaissement était licite, il ne redevient pas un intérêt ensuite — il est devenu du capital. |
| קֶרֶן וְרִבִּית | le capital et l’intérêt. Les deux masses que tout le siman s’emploie à séparer. Le capital se recouvre toujours ; l’intérêt, seulement selon la date de l’arrêté de compte, et selon le sens du prêt. |
| גֵּר | le converti. Avant sa conversion, le prêt à intérêt entre lui et un Juif était licite ; après, il ne l’est plus. Le siman ne demande pas ce qu’il est devenu, mais quand l’acte a eu lieu. |
| שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה | la raison de Rabbi Yossi. Elle est de réputation, non de patrimoine : si le converti se trouvait dispensé d’une dette du fait même de sa conversion, on soupçonnerait sa sincérité. La règle protège donc le converti — et c’est pourquoi elle ne joue que dans le sens où il aurait gagné. |
| הָרַב הַמַּגִּיד | le Maguid Michné. Le commentateur du Rambam, cité dans ce siman par le Chakh, par le Taz, par le Baer Hetev et par le Beit Yossef — tous à propos de la même phrase : par la stricte loi il pourrait recouvrer, mais les Sages ont institué de suivre l’arrêté de compte par rigueur. |
| לְרַבוּתָא | pour dire davantage. La clé de lecture du Chakh au ס״ק ב : le Maguid Michné n’a nommé l’arrêté de compte que pour dire le cas le plus fort ; à plus forte raison lorsqu’il n’y a pas eu d’arrêté du tout. C’est une manière de lire, et la Pericha ne la partage pas. |
| עוֹבֵד כּוֹכָבִים | la graphie de l’édition. C’est la forme que porte le texte imprimé dont nous recopions les seifim, et nous la recopions telle quelle. Dans les gloses, nous traduisons par “non-Juif”. |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קע״א · ♥ Soutenir