שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״ט · י״ט סעיפים
ש״ך כ״ג · ט״ז י׳ · באר היטב י״ב · פתחי תשובה ח׳
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
daattorah.com
« הוא משום תמים תהיה אסור לשאול בהן אבל העושה מעשה בקסמים וניחוש וכישוף איסור דאורייתא הוא » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א)
« מ״מ רוב העוסקים בזה אינן נפטרים מהם בשלום על כן שומר נפשו ירחק מהם » (רמ״א יו״ד קע״ט:ט״ז)
« וכתב הלבוש אבל צריך לזה קדושה וטהרה אשר לא נמצא זה בעו״ה בדורות הללו ועל זה נאמר ודאשתמש בתגא חלף על כן המונע יבורך » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק י״א)
« וההולך בתום ובוטח בה׳ חסד יסובבנו » (רמ״א יו״ד קע״ט:ד)
« אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות » (שו״ע יו״ד קע״ט:א)
« וכ״ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ובמכשפים » (רמ״א יו״ד קע״ט:א)
« ומבואר מדבריו שם דמותר לחולה לדרוש במכשפים וקוסמים כיון דאין איסור אלא משום תמים תהיה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א)
« והעלה דאסור לחולה לשאול בקוסמי׳ ומכשפים היכא דליכא סכנת נפשות אפילו יש סכנת אבר ואם בא לו החולי ע״י כישוף או מקרה ורוח רעה מותר » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א)
« וכ״כ ב״י בשם הזוהר דאיסו׳ גדול הוא לדרוש במכשפים אפי׳ לחולה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א)
« א״כ אין כאן רק איסור אמירה ואיסור דתמים תהיה כמו לשאול בכלדיים אולי בחולה שרי בפרט לחולה שיש בו סכנה ומ״מ שומר נפשו ירחק מהם » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ב)
« כתב הש״ך בשם מהרש״ל דאסור לחולה לשאול בקוסמים ומכשפים היכא דליכא סכנת נפשות אפי׳ יש סכנת אבר » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק א)
| המצב | מה שהמקורות סוברים | המקור |
|---|---|---|
| לדרוש בלא חולי | אסור | שו״ע יו״ד קע״ט:א |
| בשביל חולה שאין בו סכנת נפשות | אסור לדעת המהרש״ל, ואף בסכנת אבר | ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א |
| חולי שבא על ידי כישוף, מקרה או רוח רעה | מותר לדעת המהרש״ל | ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א |
| אף לחולה, לפי הזוהר שהביא הבית יוסף | איסור גדול | בית יוסף יו״ד קע״ט |
| לעשות מעשה בקסמים בניחוש ובכישוף | איסור דאורייתא — ואין דעה המקלה בו | ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק א |
« ואם לאו אל ירגיל יותר מדאי שיש לחוש שלא יצליח » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ד)
« משמע דעת הרב והפוסקים דאפי׳ לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ה)
« דכשרואה שמזלו נגרע ח״ו אחר שנשא אשה זו או דר בבית זה לא ירבה בעסק עוד » (ט״ז יו״ד קע״ט ס״ק ג)
« ועכשיו ראיתי המנהג שאומרים בפירוש שחטו התרנגולת שקרא׳ כתרנגול ושוחטין אותה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ג)
« משמע דלא כהש״ג וגם קשה מזה על הרמ״א בסעיף זה » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ג)
« אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים אלו וכיוצא בהם שלא הוזכרו בש״ס ופוסקים ולא רבי יהודה חסיד חתום עליהם » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ד)
« ואע״פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תטרף דעתו עליו » (שו״ע יו״ד קע״ט:ו)
« דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וג״ע וש״ד » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ט)
« משמע כאן דאם פיקוח נפש תלוי בעבירה שכשעושה עבירה יכול להנצל מותר לו לעשות כן מעצמו עבירה ההיא » (ט״ז יו״ד קע״ט ס״ק ד)
« דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וג״ע וש״ד » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק ה)
« ואע״ג דמכוון שלא יזיקו ומחברן למקום מדבר שלא ימצאו ביישוב ויזיקו אסור » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ז)
« דאז צריך לרפוא׳ ודברי תורה לא ניתן לרפואת הגוף אלא לרפואת הנפש » (ט״ז יו״ד קע״ט ס״ק ח)
« ודבר פשוט שאם יש סכנת נפשות בתינוק שנפגע שמותר אפילו להתרפאות בד״ת כמו שמוזכר בסעיף ח » (ט״ז יו״ד קע״ט ס״ק ח)
« וה״ה גדול שנחלה דאסור להתרפאות בד״ת אם לא להגן כדבסעיף שאח״ז » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק י״ב)
« וה״ה גדול שנחלה דאסור להתרפאות בד״ת אם לא להגן כדלקמן ומטעם זה קורין ק״ש על מטתו להגן עליו בלילה » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק ח)
« תשובה ודאי מותר להתרפאות בהם אפי׳ יש בהם שמות » (בית יוסף יו״ד קע״ט)
« וכ״ש שהוא מותר לישא קמיעים שיש בהם פסוקים ודוקא להגן שלא יחלה אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי » (בית יוסף יו״ד קע״ט)
« אבל הקמיעין מסתברא שבאיסורן הן עומדין כל שיש בהם פסוקים » (בית יוסף יו״ד קע״ט)
« הטעם כדאיתא ריש פרק כל כתבי כותבי ברכות כשורפי ס״ת לפי שאם תפול דליקה בשבת אסור להצילם ולהטריח עבורם בשבת » (ט״ז יו״ד קע״ט ס״ק ט)
« דמותר להניח ס״ת על אשה המקשה לילד ולקרות עליה פסוקים משום שיש בה סכנת נפשות » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ו)
« שכתב דאינו נכון לזלזל בכבוד הס״ת כל כך ולא יביאו הס״ת אלא בפתח חדר של היולדת שזכות התורה יגין עליה ולא לענין סגולה או רפואה » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ו)
« ומינה לכל הדברים שעושים רחוק מהחולה דאסור » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ה)
« נמצא בתשובת מהר״ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ט״ו)
« והב״ח כתב לקמן ס״ס רי״ז שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ט״ו)
« נמצא בתשובת מהר״ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים והב״ח כתב שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק ט)
« להשביע את החולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו את אשר ישאל אותו מותר » (שו״ע יו״ד קע״ט:י״ד)
« ויש מתירין אפי׳ לאחר מותו אם אינו משביע גופו של מת רק רוחו » (שו״ע יו״ד קע״ט:י״ד)
« וא״כ ע״כ צ״ל דמה דעבד שמואל היינו לרוח ולא לגוף כדברי רא״ם » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק ט״ז)
« עב״ח שכתב בשם הרמב״ם דגם אחיזת עינים שאינו ע״י כשוף רק ע״י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק י״ז)
« הב״ח כתב בשם הרמב״ם דגם אחיזת עינים שאינו ע״י כישוף רק ע״י מראה ותחבולות ע״י קלות התנועה ביד אסור » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק י)
« וע׳ בספר חכמת אדם כלל ע״ה שהתרעם על הבדחנים שעושים אחיזת עינים על החתונות » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ז)
« ועל ידי ספר יצירה מותר לעשות לכתחלה » (טור יו״ד קע״ט)
« אך שיתעסקו בהם בקדושה ובטהר׳ ולצורך קדושת השם או לצורך מצוה רבה אשר לא נמצא זה בדורות הללו בעו״ה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק י״ח)
« וכתב הלבוש אבל צריך לזה קדושה וטהרה אשר לא נמצא זה בעו״ה בדורות הללו ועל זה נאמר ודאשתמש בתגא חלף על כן המונע יבורך » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק י״א)
« וכיוצא בזה מפני שאינו עושה מעשה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק כ)
« מפני שאינו עושה מעשה » (באר היטב יו״ד קע״ט ס״ק י״ב)
« וע״י השבעה שמשביע אותם ע״י שמות יש מתירין בכל ענין » (רמ״א יו״ד קע״ט:ט״ז)
« מ״מ רוב העוסקים בזה אינן נפטרים מהם בשלום על כן שומר נפשו ירחק מהם » (רמ״א יו״ד קע״ט:ט״ז)
« יש מי שאוסר אא״כ עושה כן כדי להסיר ריח רע » (שו״ע יו״ד קע״ט:י״ח)
« מפני שנראה כמקטיר לשד » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק כ״א)
« ונפקא מיניה דאם חייב משום עבודת כוכבים הוי מומר לכל התורה כולה וכדלעיל סימן ג׳ וסימן קי״ט משא״כ אם חייב משום בעל אוב דלא הוי אלא מומר לדבר אחד » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק כ״ב)
« עש״ך ס״ק כ״ב וע׳ בשו״ת שער אפרים סי׳ פ״ט מ״ש בזה » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ח)
« ולפע״ד נראה עיקר בש״ס דשבת (פ׳ כלל גדול דף ע״ה עמוד א׳) דמותר ללמוד מאמגושי מכשף דברי תורה ועניני כישוף להבין ולהורות » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק כ״ג)
« ודוקא ממין עובד כוכבים הלומד ממנו אפי׳ ד״ת חייב מיתה » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק כ״ג)
הסימן משורת בארבעה נושאי כלים, ובהם בלבד : הש״ך קובע בו עשרים ושלושה סימנים קטנים, הט״ז עשרה, הבאר היטב שנים עשר והפתחי תשובה שמונה — חמישים ושלוש כניסות לתשעה עשר סעיפים. ושני סעיפים אינם מקבלים אף אחת : סעיף י, המתיר לבריא לקרות פסוקים, וסעיף י״ז, בשולחן ליל המילה.
זהו סעיף א כלשונו : הכוכבים והגורלות נקובים בו, וההגהה מוסיפה את הקוסמים. ושאלת החולה לבדה נשארת פתוחה במקורות, והפתחי תשובה סוגרה בלשון זהירות. ולמעשה — שאל את רבך.
« אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות » (שו״ע יו״ד קע״ט:א)
« עי׳ בתשובת רדב״ז החדשות סי׳ תפ״ה » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק א)
הפתחי תשובה דן במקרה מעין זה בסימן קטן ה, והתשובה שהוא מביא אוסרת, ומוציאה אמת מידה : מה שנעשה רחוק מן החולה. והוא עצמו מציין שהראיה צריכה עיון — נמצא שאין המקור נותן כלל סגור. ולמעשה — שאל את רבך.
« ומינה לכל הדברים שעושים רחוק מהחולה דאסור » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ה)
הקו הוא של הט״ז בסימן קטן ח ושל הש״ך בסימן קטן י״ב : דברי תורה מגינים ואינם מרפאים. וסכנת נפשות הופכת זאת לגמרי. ובקמיעות, תשובת הרשב״א שהבית יוסף מביא מפרידה היטב בין שלושת הדינים. ולמעשה — שאל את רבך.
« וה״ה גדול שנחלה דאסור להתרפאות בד״ת אם לא להגן כדבסעיף שאח״ז » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק י״ב)
« וכ״ש שהוא מותר לישא קמיעים שיש בהם פסוקים ודוקא להגן שלא יחלה אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי » (בית יוסף יו״ד קע״ט)
הפתחי תשובה דן במקרה זה ממש בסימן קטן ז, ומוציא ממנו שלוש מסקנות : העושה, המצווה, והמסתכל. והש״ך בסימן קטן י״ז כבר סילק את הטענה שאין זה כישוף. ולמעשה — שאל את רבך.
« וע׳ בספר חכמת אדם כלל ע״ה שהתרעם על הבדחנים שעושים אחיזת עינים על החתונות » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ז)
« עב״ח שכתב בשם הרמב״ם דגם אחיזת עינים שאינו ע״י כשוף רק ע״י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור » (ש״ך יו״ד קע״ט ס״ק י״ז)
הפתחי תשובה דן באחד מהם בסימן קטן ד, ודרך תשובתו היא הראויה לזכירה : החתם סופר מבאר תחילה את סברת הנוהגים, ובזה הוא מרחיקו מניחוש גמור, ומעלה אף על פי כן שטוב יותר שלא לחוש למה שלא הוזכר בש״ס ובפוסקים. ולמעשה — שאל את רבך.
« אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים אלו וכיוצא בהם שלא הוזכרו בש״ס ופוסקים ולא רבי יהודה חסיד חתום עליהם » (פתחי תשובה יו״ד קע״ט ס״ק ד)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״ט · ♥ תמיכה