סימן ק״צ — דיני הכתמים

📑 מתווה הלימוד

1. לשון המחבר — 54 הסעיפים בתשע משפחות

סימן ק״צ הוא הגדול שבהלכות נדה : 54 סעיפים. במקום לעבור על כולם אחד לאחד, קיבצנום בתשע משפחות ההולכות אחר סדר המחבר (רבי יוסף קארו) והרמ״א (רבי משה איסרליש). יסוד הסימן מונח כבר בסעיף א : מן התורה אין טומאה אלא בהרגשה (תחושת יציאת הדם) ; אבל חכמים גזרו על הכתם הנמצא בגוף או בבגד, אף בלא הרגשה. כל הסימן נובע מגזרה זו דרבנן — ודווקא משום שהיא מדרבנן, אפשריות בה כל כך הרבה קולות : בשיעור, במקום, בתליות, ובצבע הבגד.

משפחה 1 — היסוד : הרגשה דאורייתא מול כתם דרבנן (סעיפים א-ד)

סעיף א — מן התורה צריך הרגשה ; חכמים גזרו על הכתם 📋 העתקה

דְּבַר תּוֹרָה אֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה וְלֹא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁיָּצָא דָּם מִבְּשָׂרָהּ; וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בְּגוּפָהּ אוֹ בִּבְגָדֶיהָ שֶׁהִיא טְמֵאָה וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה. (וְכָל כֶּתֶם הוּא מִדִּבְרֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ הֵקֵלּוּ בּוֹ בְּכַמָּה דְּבָרִים.)

סעיפים ב-ד — תינוקת/קטנה ; שופעת ומזלפת ; חזקת שלוש עונות 📋 העתקה

לֹא גָּזְרוּ בְּתִינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת — דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִי״ב — אֲפִלּוּ הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְכֵן אֲפִלּוּ יְתֵרָה מִי״ב אִם בְּדָקוּהָ וְלֹא הֵבִיאָה ב׳ שְׂעָרוֹת. … הָיְתָה שׁוֹפַעַת כַּמָּה יָמִים אוֹ מְזַלֶּפֶת טִיף אַחַר טִיף בְּלֹא הֶפְסֵק — אֵינוֹ אֶלָּא כִּרְאִיָּה אַחַת עַד שֶׁתַּפְסִיק; אֲבָל אִם פָּסְקָה וְחָזְרָה וְרָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — מֻחְזֶקֶת בְּדָמִים וְכִתְמָהּ טָמֵא. תִּינוֹקֶת שֶׁרָאֲתָה ג׳ פְּעָמִים וּפָסְקָה שִׁעוּר שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת — שֶׁהֵם צ׳ יוֹם — חוֹזֶרֶת לְקַדְמוּתָהּ וְכִתְמָהּ טָהוֹר עַד שֶׁתִּרְאֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

משפחה 2 — השיעור : כגריס ועוד, הפשפש, אי־הצירוף (סעיפים ה-ח)

סעיפים ה-ו — שיעור כְּגְרִיס וְעוֹד (כט׳ עדשים, ג׳ על ג׳) 📋 העתקה

לֹא גָּזְרוּ עַל הַכֶּתֶם אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ כִּגְרִיס וְעוֹד; וְשִׁעוּר הַגְּרִיס כְּט׳ עֲדָשׁוֹת (ג׳ עַל ג׳) (טוּר), וְשִׁעוּר עֲדָשָׁה כְּד׳ שְׂעָרוֹת. הָא דְּבָעֵינַן שִׁעוּרָא — בֵּין בְּכֶתֶם שֶׁעַל חֲלוּקָהּ בֵּין שֶׁעַל בְּשָׂרָהּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא בְּכֶתֶם שֶׁעַל חֲלוּקָהּ, אֲבָל כֶּתֶם שֶׁעַל בְּשָׂרָהּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁחוֹשְׁשִׁין לָהֶם — אֵין לוֹ שִׁעוּר.

סעיפים ז-ח — תליה לפשפש (עד כתורמוס) ; אין מצרפין את הטיפות 📋 העתקה

אִם הָרְגָה פִּשְׁפֵּשׁ אוֹ הֵרִיחָה רֵיחוֹ — תּוֹלָה בּוֹ עַד כַּתֻּרְמוֹס (מִין קִטְנִית מַר). אִם אֵין בַּכֶּתֶם בְּמָקוֹם אֶחָד כִּגְרִיס וְעוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם טִפִּין הַרְבֵּה סְמוּכִין זֶה לָזֶה — עַד שֶׁאִם נְצָרְפֵם יֵשׁ בָּהֶם יוֹתֵר מִכִּגְרִיס — טְהוֹרָה, שֶׁאָנוּ תּוֹלִין כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה בְּכִנָּה, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כִּגְרִיס וְעוֹד בְּמָקוֹם אֶחָד.

משפחה 3 — מקום וצורת הכתם (סעיפים ט, יא-טו)

סעיפים ט, יא — כנגד בית התורפה ; רק במקום שאפשר שבא מן המקור 📋 העתקה

כֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ שֶׁהוּא אָרֹךְ כִּרְצוּעָה אוֹ עָגֹל אוֹ טִפִּין טִפִּין … הוֹאִיל וְהוּא כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה — טְמֵאָה. … לֹא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם כֶּתֶם טְמֵאָה, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבָּא שָׁם מִן הַמָּקוֹר. כֵּיצַד? נִמְצָא עַל עֲקֵבָהּ — טְמֵאָה; וְכֵן עַל כָּל אֹרֶךְ שׁוֹקָהּ וּפַרְסוֹתֶיהָ מִבִּפְנִים, שֶׁהֵם הַמְּקוֹמוֹת הַנִּדְבָּקִים זֶה בָּזֶה בְּעֵת שֶׁתַּעֲמֹד — טְמֵאָה.

סעיפים יב-טו — הבגד למטה מן החגור ; המעפורת ; שתי נשים 📋 העתקה

נִמְצָא הַכֶּתֶם עַל חֲלוּקָהּ לְמַטָּה מֵהַחֲגוֹר אוֹ בִּמְקוֹם הַחֲגוֹר עַצְמוֹ — טְמֵאָה, אֲפִלּוּ נִמְצָא לְצַד חוּץ (וְאֵין חִלּוּק בֵּין לְפָנֶיהָ לַאֲחוֹרֶיהָ אוֹ מִן הַצְּדָדִין, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּגָדִים חוֹזְרִין הֵנָּה וְהֵנָּה). … הָיְתָה פּוֹשַׁטְתּוֹ וּמִתְכַּסָּה בּוֹ בַּלַּיְלָה — בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ טְמֵאָה; וְכֵן אִם נִמְצָא בַּמַּעֲפֹרֶת שֶׁמְּכַסָּה רֹאשָׁהּ אוֹ שֶׁחוֹגֶרֶת בָּהּ. שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁכִּסּוּ רֹאשָׁן בְּחָלוּק אֶחָד — שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת.

משפחה 4 — דבר שאינו מקבל טומאה : קרקע ובית הכסא (סעיף י)

סעיף י — אין גזרה בדבר שאינו מקבל טומאה 📋 העתקה

כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה — לֹא גָּזְרוּ. כֵּיצַד? בָּדְקָה קַרְקַע עוֹלָם (אוֹ בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה) (מָרְדְּכַי בְּשֵׁם סְמַ״ג וּסְמַ״ק) אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְיָשְׁבָה עָלָיו וּמָצְאָה עָלָיו דָּם — טְהוֹרָה.

משפחה 5 — התליות : תליית הכתם בסיבה חיצונית (סעיפים טז-לא)

סעיפים יח-יט — כיון שכתמים דרבנן, תולה בכל דבר שיכולה 📋 העתקה

כֵּיוָן שֶׁכְּתָמִים דְּרַבָּנָן — מְקִילִין בָּהֶם וְתוֹלָה בְּכָל דָּבָר שֶׁיְּכוֹלָה לִתְלוֹת. כֵּיצַד? שָׁחֲטָה בְּהֵמָה חַיָּה אוֹ עוֹף, אוֹ נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים, אוֹ יָשְׁבָה בְּצַד הַמִּתְעַסְּקִים, אוֹ שֶׁעָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים וְנִמְצָא דָּם בִּבְגָדֶיהָ — תּוֹלָה בָּהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁתּוֹלָה בָּהּ כָּךְ תּוֹלָה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ אִם נִתְעַסְּקוּ בִּכְתָמִים אוֹ אִם יֵשׁ בָּהֶם מַכָּה, לְפִי שֶׁדַּרְכָּם לִגַּע בָּהּ.

סעיפים כג-כד, כח — הצבע צריך להתאים ; התרנגולת ; הכינה המעוכה 📋 העתקה

נִתְעַסְּקָה בְּדָבָר אָדֹם וְנִמְצָא עָלֶיהָ כֶּתֶם שָׁחֹר, אוֹ אִיפְּכָא — אֵין תּוֹלִין בּוֹ; אֲבָל אָדֹם בְּאָדֹם וְשָׁחֹר בְּשָׁחֹר — תּוֹלָה בּוֹ. נִתְעַסְּקָה בְּתַרְנְגֹלֶת — תּוֹלָה בּוֹ אָדֹם וְשָׁחֹר וְכַרְכּוֹמִי, לְפִי שֶׁדַּם שְׁחִיטָה אָדֹם וְדַם אֵיבָרֶיהָ שָׁחֹר וְדַם בְּנֵי מֵעֶיהָ כַּרְכּוֹמִי. הָאִשָּׁה שֶׁמָּצְאָה עַל חֲלוּקָהּ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין וְכִנָּה מְעוּכָה בּוֹ — טְהוֹרָה.

משפחה 6 — בגדי צבעונים : לא גזרו אלא בלבן

ההיתר המעשי הגדול : לא גזרו אלא בלבן 📋 העתקה

לֹא גָּזְרוּ עַל הַכֶּתֶם אֶלָּא בְּבֶגֶד לָבָן, אֲבָל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים — אֵין כֶּתֶם הַנִּמְצָא עֲלֵיהֶם מְטַמֵּא. וּלְפִיכָךְ תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים, כְּדֵי לְהַצִּילָן מִדִּקְדּוּקֵי הַכְּתָמִים.

משפחה 7 — בדיקת הכתם והספקות (סעיפים לב-מג)

סעיפים לא-לג — ספק דם או צבע ; עד הבדוק 📋 העתקה

מָצְאָה כֶּתֶם וְאֵין לָהּ בַּמֶּה לִתְלוֹת, וְהַדָּבָר מְסֻפָּק אִם הוּא דָּם אוֹ צֶבַע — מַעֲבֶרֶת עָלָיו ז׳ סַמָּנִים; אִם עָמַד בְּעֵינוֹ הֲרֵי זֶה צֶבַע וּטְהוֹרָה, וְאִם אֵינָהּ מַעֲבֶרֶת — טְמֵאָה מִסָּפֵק. (וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ הַעֲבָרַת ז׳ סַמָּנִים.) הָאִשָּׁה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ וְנִמְצָא עָלָיו אֲפִלּוּ טִיפָּה כְּחַרְדָּל — טְמֵאָה.

משפחה 8 — מי רגלים, מים וכיבוס

הספק התלוי במים, במי רגלים או בכיבוס הבגד 📋 העתקה

חָלוּק שֶׁלָּבְשָׁה בִּימֵי נִדּוּתָהּ וְנִתְכַּבֵּס וְחָזְרָה וּלְבָשַׁתּוּ בִּזְמַן שֶׁהִיא טְהוֹרָה בְּלֹא בְּדִיקָה — אִם נִתְכַּבֵּס עַל יְדֵי יִשְׂרְאֵלִית וְאֵינָהּ בְּפָנֵינוּ לִשְׁאוֹל, חֲזָקָה בְּדָקַתּוּ בִּשְׁעַת כִּבּוּס וְאֵינָהּ תּוֹלָה בָּהּ.

משפחה 9 — דינים נוספים והנהגה (סעיפים כ, מד-נד)

סעיפים כ, נג-נד — איש שיוצא ממנו דם ; אין בכתמים משום וסת ; הכלל דרבנן לקולא 📋 העתקה

מִי שֶׁרָגִיל לָצֵאת מִמֶּנּוּ דָּם דֶּרֶךְ פִּי הָאַמָּה וּבִשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ נִמְצָא בְּעֵד הָאִשָּׁה דָּם — תּוֹלָה בְּבַעְלָהּ. … אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם וֶסֶת: כֵּיצַד? מָצְאָה כֶּתֶם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — לֹא קְבָעַתּוּ וְלֹא עוֹקַרְתּוּ, חוּץ מִכִּתְמֵי עֵד הַבָּדוּק לָהּ שֶׁהֵם מְטַמְּאִים בְּכָל שֶׁהֵן וַהֲרֵי הֵן כִּרְאִיּוֹת לְכָל דָּבָר.

2. הקשר — מקומו של הסימן

הלכות נדה נפתחות (סימן 183) בנדה דאורייתא : האשה מיטמאה בהרגשתה ביציאת הדם. הסימנים הבאים עוסקים בדם עצמו : מראותיו (סימן 188), דם הבתולים והתשמיש (סימן 187), הספק (סימן 185). סימן ק״צ פונה לשאלה ממין אחר לגמרי : הכתם הנמצא בלא כל הרגשה. אין כאן דין תורה אלא גזרת חכמים. ומפני שהגזרה דרבנן, נלווית אליה מערכת שלמה של קולות — עיקר עניינו של הסימן, הארוך שבכל המסכת.

שאלות הסימן הגדולות

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי להבין את סימן ק״צ צריך אוצר מילים קטן המתאר מה מטמא, כיצד נמדד כתם, ובאילו תנאים אפשר לדחותו.

4. שיעור כגריס ועוד — המידה והצירוף

סעיפים ה-ח מסתכמים בטבלה. השאלה : האם הכתם מגיע לכגריס ועוד במקום אחד? — והאם אפשר לתלות חלק בשרץ?

5. הש״ך והט״ז — גדולי המפרשים

ביורה דעה אין השולחן ערוך נלמד לבדו. שני מפרשים גדולים מלווים כל דף : הש״ך והט״ז (נושאי הכלים ביורה דעה ; אין כאן משנה ברורה, המפרש רק אורח חיים). בסימן זה הט״ז מפותח במיוחד (בשיעור, במקום, בתליות, בצבעונים, במקבל טומאה).

הכרעה מרכזית מן הט״ז

הט״ז — טבע הכתם הדרבנן והיקף הקולות 📋 העתקה

כֶּתֶם — כֻּלּוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, וְלָכֵן הֵקֵלּוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכַמָּה דְּבָרִים: בְּשִׁעוּר, בְּמָקוֹם, בִּתְלִיָּה, וּבְצִבְעוֹנִים. וְכָל סְפֵקָא דְּרַבָּנָן — לְקֻלָּא.

הכרעה מרכזית מן הש״ך

הש״ך — עד הבדוק אינו כתם 📋 העתקה

כִּתְמֵי עֵד הַבָּדוּק לָהּ אֵינָם בִּכְלַל גְּזֵרַת כְּתָמִים, אֶלָּא מְטַמְּאִים בְּכָל שֶׁהֵן וַהֲרֵי הֵם כִּרְאִיּוֹת לְכָל דָּבָר; וְלָכֵן אֵין בָּהֶם דִּין שִׁעוּר וְלֹא תְּלִיָּה.

6. הגהות הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על לשון המחבר הגהות המשקפות את מנהג אשכנז ומדייקות את ההלכה למעשה. הנה התערבויותיו הבולטות בסימננו.

על השיעור והצבע — חומרות ודיוקים

על הקרקע ובית הכסא — דבר שאינו מקבל טומאה

על התליות — להטות את הספק לקולא

7. בגדי צבעונים — ההיתר העדכני ביותר

משפחה 6 ראויה לעצירה, שכן לה הנפקות המעשית הגדולה ביותר כיום. מדוע בגד צבעוני מסיר את רוב שאלות הכתמים?

8. מקרים מעשיים

כיצד נוהגים דינים אלו כיום? הנה ארבעה מצבים מצויים לאור הסימן.

מקרה 1 — לבישת לבנים צבעוניים (בגדי צבעונים)

מקרה 2 — הראיית כתם מסופק לרב

מקרה 3 — תליית כתם בסיבה חיצונית (תליות)

מקרה 4 — משטחים שאינם בכלל (קרקע, בית הכסא)

9. סיכום סימן ק״צ

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להעמיק עוד