« אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוים » (שו״ע יו״ד ר״י:א)
« שיוציא בשפתיו. שנאמר לבטא בשפתים » (ט״ז יו״ד ר״י ס״ק א)
| Seif | La clause du Choulhan Aroukh | Ce qu’elle décide |
|---|---|---|
| א | « אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוים » (שו״ע יו״ד ר״י:א) | Les deux conditions du vœu : la parole et l’accord de la bouche et du cœur |
| א | « לפיכך היה בלבו לידור מפת חטים והוציא בשפתיו פת שעורים מותר בשניהם » (שו״ע יו״ד ר״י:א) | Mot autre que la pensée : rien ne prend, ni sur l’un ni sur l’autre |
| א | « אבל אם היה בלבו פת חטים (או פת שעורים) והוציא בשפתיו פת סתם » (שו״ע יו״ד ר״י:א) | Mot plus large que la pensée : le cas retourné |
| א | « אסור בשל חטים לבד (או בשל שעורים לבד) (דכן משמע בסימן רי״ז ס״ט » (שו״ע יו״ד ר״י:א) | Le vœu prend sur ce que les deux ont en commun |
| א | « ואם נדר על דעת אחרים אינו תלוי בלבו אלא כפי מה שיאמרו אחרים שהוא דעתם כך יחול הנדר » (שו״ע יו״ד ר״י:א) | Vœu fait sur l’avis d’autrui : leur cœur remplace le sien |
| ב | « הנודר בחלום אינו כלום ואינו צריך שאלה » (שו״ע יו״ד ר״י:ב) | Le vœu prononcé en rêve n’est rien, et ne demande pas de שאלה |
| ב | « ויש אומרים שיתירו לו עשרה דידעי למקרי (ויתירו לו בחרטה כאלו נדר בהקיץ) (תשובת הגאונים » (שו״ע יו״ד ר״י:ב) | Position contraire : dix qui savent lire le délient, par un regret |
| ב | « ויש לחוש לדבריהם » (שו״ע יו״ד ר״י:ב) | Le Mehaber ne tranche pas comme eux, mais demande d’en tenir compte |
| ב | « מיהו אי לית ליה בקלות עשרה דידעי למקרי יתירנו בשלשה כשאר נדר » (רמ״א יו״ד ר״י:ב) | Glose : à défaut de dix, trois suffisent, comme pour tout vœu |
| ג | « הנודר וחוזר בו תוך כדי דיבור או שמיחו בו אחרים תוך כדי דבור וקבל דבריהם » (שו״ע יו״ד ר״י:ג) | Rétractation immédiate, ou acceptation de la protestation d’autrui |
| ג | « תוך כדי דיבור לנדרו) (סברת הרב ובזה יישב השגת הראב״ד על הרמב״ם ודלא כב״י » (רמ״א יו״ד ר״י:ג) | Glose : le délai se compte depuis le vœu, non depuis la protestation |
| ג | « לא הוי נדר והוא שאומר כך בפיו אבל אם אמר חזרתי בלבי אינו כלום » (שו״ע יו״ד ר״י:ג) | La rétractation doit sortir de la bouche ; le cœur seul ne vaut rien |
| Le cas | Verdict | Source |
|---|---|---|
| Pensé et dit la même chose | Vœu plein | שו״ע יו״ד ר״י:א |
| Pensé seulement, rien dit | Rien | רמב״ם הלכות שבועות פרק ב׳ הלכה י |
| Pensé blé, dit orge | Rien, ni sur l’un ni sur l’autre | שו״ע יו״ד ר״י:א · ש״ך ס״ק א |
| Pensé blé, dit « pain » — par inadvertance | Interdit dans le blé seulement | שו״ע יו״ד ר״י:א |
| Pensé blé, dit « pain » — à dessein | Interdit dans tout pain (Ba’h, Chakh, Maharchal) | ש״ך יו״ד ר״י ס״ק ב |
| … et le Ḥavot Yaïr ? | Inclinerait à permettre l’orge, sans trancher | פתחי תשובה יו״ד ר״י ס״ק א |
| Pensé « pain », dit « blé » | L’orge reste permise, et c’est évident | פתחי תשובה יו״ד ר״י ס״ק א |
| Vœu fait sur l’avis d’autrui | Son cœur ne compte plus | שו״ע יו״ד ר״י:א · ש״ך ס״ק ג |
| Vœu en rêve | Rien selon la lettre | שו״ע יו״ד ר״י:ב |
| … mais en pratique | Dix qui savent lire, et tel est l’usage | ש״ך יו״ד ר״י ס״ק ה |
| Rétractation à voix haute, dans le délai | Le vœu est défait | שו״ע יו״ד ר״י:ג |
| Rétractation en son cœur | Ne vaut rien | שו״ע יו״ד ר״י:ג |
« אבל אם הוציא בשפתיו פת סתם בכוונה ומתכוין שלא להוציא פת חטין בשפתיו אלא לחשוב בלבו פת חטים אסור בכל פת דדברים שבלב אינן דברים » (ש״ך יו״ד ר״י ס״ק ב)
« ודעתו דאפי׳ אם כוון להוציא פת סתם מותר בשל שעורים אלא דמסתפי לחלוק על כמה גדולים קמאי ובתראי שדעתם כדברי הב״ח » (פתחי תשובה יו״ד ר״י ס״ק א)
« ומצאתי למהר״ל מפראג שהשיב בתשוב׳ הלכה למעשה כהרא״ש דאין צריך התרה כלל » (ט״ז יו״ד ר״י ס״ק ד)
« ויש לחוש לדבריהם. והכי נהוג ונראה דה״ה באשה שנדרה בחלום שצריכה י׳ כמו האיש ואין הבעל יכול להפר לה ביום שמעו דדין נדר זה כמו נדוי עכ״ל ב״ח וכן נוהגין » (ש״ך יו״ד ר״י ס״ק ה)
« אלא שמו״ח ז״ל כתב דאין הבעל יכול להפר כיון דמן השמים השביעוה » (ט״ז יו״ד ר״י ס״ק ד)
| Terme | Sens |
|---|---|
| פיו ולבו שוין | La bouche et le cœur pareils — la condition centrale du siman |
| לבטא בשפתים | Le verset d’où sort l’exigence de la parole |
| לכל אשר יבטא האדם | Le second verset, qui fait entrer la pensée couverte par la parole |
| פת סתם | Le mot large qui contient le mot étroit |
| דברים שבלב אינם דברים | Le principe opposé ; il fonde la position du Ba’h et la fin du seif 3 |
| על דעת אחרים | Vœu fait sur l’intention d’autrui : leur cœur remplace le sien |
| תוך כדי דיבור | Le délai de rétractation, compté depuis le vœu |
| שלום עליך רבי | La mesure de ce délai, donnée par la Prisha et par le Rambam |
| עשרה דידעי למקרי | Les dix qui savent lire, exigés par la seconde position au seif 2 |
| לרווחא דמילתא | Par précaution — le registre dans lequel le Rachba place son exigence |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman ר״י · ♥ Soutenir