| א | « נדרים חלים על דבר מצוה » (שו״ע יו״ד רט״ו:א) | Les vœux prennent effet sur une chose de mitsva |
| א | « כיצד אמר קונם סוכה שאני יושב לולב שאני נוטל » (שו״ע יו״ד רט״ו:א) | Comment cela ? Il a dit : קונם — la soucca où je m’assieds, le loulav que je prends |
| א | « אסור לישב בסוכה וליטול לולב » (שו״ע יו״ד רט״ו:א) | il lui est interdit de s’asseoir dans la soucca et de prendre le loulav |
| א | « הגה ויש אומרים שהיו מלקין אותו על שנדר לבטל המצות » (רמ״א יו״ד רט״ו:א) | Glose : et certains disent qu’on le flagellait pour avoir voué d’annuler les mitsvot |
| א | « ומתירין לו נדרו ומקיים המצוה (מרדכי ריש שבועות שתים בשם ר״ח » (רמ״א יו״ד רט״ו:א) | et on lui délie son vœu, et il accomplit la mitsva (Mordekhaï, début de Chevouot Chtayim, au nom de Rabbenou Ḥananel) |
| א | « וי״א דאין מלקות בנדר שוא רק גבי שבועת שוא » (רמ״א יו״ד רט״ו:א) | et certains disent qu’il n’y a pas de flagellation pour un vœu vain, mais seulement pour un serment vain |
| א | « מרדכי מצא בשם ראבי״ה ור״ן ורא״ש בנדרים ועב״י סימן רל״ו) וכן עיקר » (רמ״א יו״ד רט״ו:א) | (Mordekhaï, trouvé au nom du Raavia, du Ran et du Roch dans Nedarim, et voir Beit Yossef siman 236) — et c’est l’essentiel |
| ב | « נדר להתענות זמן ידוע ואירע בו שבתות וימים טובים ור״ח » (שו״ע יו״ד רט״ו:ב) | Il a voué de jeûner pendant une période déterminée, et il s’y est trouvé des Chabbatot, des jours de fête et des Rochei Ḥodachim |
| ב | « מתירין לו נדרו ופותחין לו בהם » (שו״ע יו״ד רט״ו:ב) | on lui délie son vœu, et on lui ouvre [la porte] par ces jours mêmes |
| ב | « שאומרים לו אילו שמת על לבך שיפגעו בתוך הזמן הזה אלו הימים לא היית נודר » (שו״ע יו״ד רט״ו:ב) | car on lui dit : si tu avais mis à ton cœur que ces jours tomberaient dans cette période, tu n’aurais pas voué |
| ב | « והותר כל הנדר » (שו״ע יו״ד רט״ו:ב) | et tout le vœu est délié |
| ג | « במה דברים אמורים שצריך התרה כשקבלו בלשון נדר שאמר קונם אכילת ימים כך וכך עלי » (שו״ע יו״ד רט״ו:ג) | En quoi cela a-t-il été dit — qu’il faut une dissolution ? Lorsqu’ils l’ont accepté en langage de vœu, en disant : קונם la nourriture de tels et tels jours m’est [interdite] |
| ג | « אבל אם לא הוציאו אלא בלשון קבלת תענית אינו דוחה לא שבת ויו״ט וראש חודש ולא חנוכה ופורים ואינו צריך התרה » (שו״ע יו״ד רט״ו:ג) | mais s’il ne l’a exprimé qu’en langage d’acceptation de jeûne, cela ne repousse ni Chabbat, ni jour de fête, ni Roch Ḥodech, ni Ḥanoukka et Pourim — et il n’a pas besoin de dissolution |
| ג | « ואפי׳ לא קבל עליו להתענות אלא בשבת ויום טוב בלבד » (שו״ע יו״ד רט״ו:ג) | et même s’il n’a accepté sur lui de jeûner que le Chabbat et le jour de fête seulement |
| ג | « ועיין בא״ח סימן תי״ח » (שו״ע יו״ד רט״ו:ג) | (et voir Ora’h Ḥayim siman 418) |
| ד | « המקבל עליו בלשון נדר לצום בשבת ויו״ט חל הנדר » (שו״ע יו״ד רט״ו:ד) | Celui qui accepte sur lui, en langage de vœu, de jeûner le Chabbat et le jour de fête — le vœu prend effet |
| ד | « וכן הנודר לצום יום ראשון או ב׳ כל ימיו ופגע בהם יו״ט או ערב יום כפור חייב לצום ואין צריך לומר ר״ח » (שו״ע יו״ד רט״ו:ד) | et de même celui qui voue de jeûner le dimanche, ou le lundi, tous ses jours, et qu’un jour de fête ou une veille de Kippour y tombe : il doit jeûner — et il va sans dire, Roch Ḥodech |
| ד | « אבל אם פגע בהם חנוכה ופורים נדרו בטל » (שו״ע יו״ד רט״ו:ד) | mais si Ḥanoukka et Pourim y tombent, son vœu est nul |
| ד | « ועיין בא״ח סי׳ תק״ע דלא פסק כן » (שו״ע יו״ד רט״ו:ד) | (et voir Ora’h Ḥayim siman 570, qui n’a pas tranché ainsi) |
| ה | « הא דנדרים חלים על דבר מצוה דוקא במצות עשה » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | Ce fait que les vœux prennent effet sur une chose de mitsva — c’est précisément dans un commandement positif |
| ה | « בין שיש בה עשה גרידא בין שיש עשה בקיומה ולא תעשה בביטולה » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | qu’il s’y trouve un simple commandement positif, ou qu’il y ait un positif dans son accomplissement et une défense dans son annulation |
| ה | « ואין הפרש בזה בין איסור הבא מאליו לאיסור הבא ע״י עצמו » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | et il n’y a pas de différence en cela entre un interdit qui vient de lui-même et un interdit qu’il s’est attiré par lui-même |
| ה | « אבל על מצות לא תעשה דעלמא אינו חל בין בביטולו בין בקיומו » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | mais sur une défense ordinaire, il ne prend pas — ni dans son annulation, ni dans son accomplissement |
| ה | « כיצד הרי שאמר אכילת נבילה עלי אין הנדר חל עליו » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | Comment cela ? Voici qu’il a dit : manger de la נבילה m’est [interdit] — le vœu ne prend pas sur lui |
| ה | « והוא הדין לאיסור הבא ע״י עצמו כגון שאמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר ככר זה עלי אינו חייב אלא אחת דהיינו משום בל יחל דשבועה » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | et il en va de même pour un interdit qu’il s’est attiré par lui-même : par exemple s’il a dit “serment que je ne mangerai pas ce pain”, puis s’est repris et a dit “ce pain m’est [interdit]” — il n’est passible que d’une seule [transgression], à savoir celle de בל יחל du serment |
| ה | « וכן אם אמר שבועה שלא אשתה וחזר ואמר הריני נזיר ושתה אינו חייב אלא אחת דהיינו בל יחל דשבועה אבל דנזירות לא » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | et de même s’il a dit “serment que je ne boirai pas”, puis s’est repris et a dit “me voici nazir”, et a bu : il n’est passible que d’une seule, à savoir celle de בל יחל du serment — mais non celle de la nezirout |
| ה | « אא״כ נשאל על השבועה שאז חל הנזירות עליו » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | à moins qu’il ne soit interrogé sur le serment [et délié] — car alors la nezirout prend effet sur lui |
| ה | « והנדר חל על מי שנשבע שיישן או שישתה ואע״פ שיש בביטולו לא תעשה » (שו״ע יו״ד רט״ו:ה) | et le vœu prend effet sur celui qui a juré qu’il dormirait ou qu’il boirait — et quoiqu’il y ait dans son annulation une défense |
| ו | « וי״א שאם נדר מדברים האסורים כגון נבילות וטריפות חל הנדר ואם אוכל מהם עובר בלא יחל » (שו״ע יו״ד רט״ו:ו) | Et certains disent que s’il a voué [de s’abstenir] de choses interdites — telles que נבילות et טריפות — le vœu prend effet, et s’il en mange il transgresse בל יחל |
| ו | « אבל אם התפיס בהם דבר אחר אינו נתפס שאינו דעתו אלא בעיקר האיסור דהוי ליה מתפיס בדבר האסור » (שו״ע יו״ד רט״ו:ו) | mais s’il y a rattaché une autre chose, elle n’est pas saisie — car son intention ne porte que sur l’interdit d’origine, étant donné qu’il est alors “celui qui rattache à une chose interdite” |
| ו | « אבל דבר שאסור מדרבנן ואסרו עליו בלשון נדר והתפיס בו דבר אחר נתפס בנדר ואסור » (שו״ע יו״ד רט״ו:ו) | mais une chose interdite de rabbinique, qu’il s’est interdite en langage de vœu et à laquelle il a rattaché une autre chose — celle-ci est saisie par le vœu et interdite |
| ו | « הגה הנודר או הנשבע שלא לאכול מצה בליל פסח אין מצה עשירה בכלל » (רמ״א יו״ד רט״ו:ו) | Glose : celui qui voue ou jure de ne pas manger de מצה la nuit de Pessa’h — la מצה עשירה n’est pas comprise |
| ו | « אבל אם נדר שלא לאכול מצה כל השנה אפשר דמצה עשירה בכלל. (ריב״ש מביאו ב״י ס״ס רל״ו » (רמ״א יו״ד רט״ו:ו) | mais s’il a voué de ne pas manger de מצה toute l’année, il est possible que la מצה עשירה soit comprise (Rivach, rapporté par le Beit Yossef à la fin du siman 236) |