| א | « כיצד הולכין אחר כוונת הנודר. ובו ו׳ סעיפים » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | Comment on suit l’intention de celui qui voue — et il y a ici six seifim |
| א | « כל הנודר או נשבע רואין דברים שבגללן נשבע או נדר ולומדים מהם לאיזה נתכוין » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | Quiconque voue ou jure — on regarde les choses à cause desquelles il a juré ou voué, et l’on en apprend à quoi il visait |
| א | « והולכין אחר הענין ולא אחר משמעות הדיבור » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | et l’on suit le contexte, non le sens de la parole |
| א | « כיצד היה טעון משא של צמר או פשתים והזיע והיה ריחו קשה » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | Comment cela ? Il portait une charge de laine ou de lin, il transpira, et son odeur devint pénible |
| א | « ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר או פשתים לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | et il jura ou voua que laine ni lin ne monteraient jamais sur lui |
| א | « הרי זה מותר ללבוש בגדי צמר או פשתים ולהתכסות » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | celui-ci a le droit de porter des vêtements de laine ou de lin et de s’en couvrir |
| א | « ואינו אסור אלא להפשילן לאחוריו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | et il ne lui est interdit que de les jeter derrière son dos |
| א | « היה לבוש בגדי צמר ונצטער בלבישתו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | S’il était vêtu d’habits de laine et souffrait de les porter |
| א | « ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר לעולם אסור ללבוש ומותר לטעון עליו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | et qu’il jura ou voua que la laine ne monterait jamais sur lui — il lui est interdit de porter [le vêtement] et permis d’en charger sur lui |
| א | « ומותר להתכסות בגיזי צמר » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | et il lui est permis de se couvrir de toisons de laine |
| א | « שלא נתכוין זה אלא לבגד צמר וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | car celui-ci ne visait que le vêtement de laine — et de même en tout cas semblable |
| א | « הגה וכל זה דוקא בנודר בינו לבין עצמו » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | Glose : et tout ceci ne vaut que pour celui qui voue entre lui et lui-même |
| א | « אבל בנודר לחבירו כל שלשון הנדר כולל הולכין אחריו » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | mais pour celui qui voue envers son prochain — tout ce que la langue du vœu englobe, on la suit |
| א | « אם לא באומדנא דמוכח (כך משמע בריב״ש ובהרמב״ן » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | sauf s’il y a une présomption manifeste (c’est ce qui ressort du Rivach et du Ramban) |
| ב | « מי שהעלילו עליו מפני שמכר יין לישמעאלים » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | Celui contre qui l’on a monté une accusation parce qu’il avait vendu du vin à des Ismaélites |
| ב | « ומפני כך נשבע שלא יעשה יין למכור » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | et à cause de cela il jura qu’il ne ferait pas de vin pour vendre |
| ב | « והיה לו יין עשוי מקודם אסור למכרו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | et il avait du vin déjà fait auparavant — il lui est interdit de le vendre |
| ב | « הגה דאף על פי שקאמר שלא יעשה אזלינן בתר כוונתו (ב״י בשם רשב״ץ » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | Glose : car bien qu’il ait dit « qu’il ne ferait pas », on suit son intention (Beit Yossef au nom du Rachbats) |
| ב | « וכל שכן קהל שעשו תקנה כיוצא בזה שאסורין למכור אפילו מה שהיה להם קודם לכן » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | et à plus forte raison une communauté qui a fait une ordonnance de cette sorte : il leur est interdit de vendre même ce qu’ils avaient auparavant |
| ב | « סברת הרב ממשמעות רשב״ץ ולא כת״ה סימן רפ״א » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | (raisonnement du Rav d’après le sens du Rachbats, et non comme le Teroumat HaDéchèn siman 281) |
| ג | « היו מפצירין בו לישא בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | On le pressait d’épouser la fille de sa sœur, et il dit : קונם — qu’elle ne profite jamais de moi |
| ג | « וכן המגרש את אשתו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | et de même celui qui répudie sa femme et dit : קונם — qu’elle ne profite jamais de moi |
| ג | « הרי אלו מותרות ליהנות לו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | celles-ci ont le droit de profiter de lui |
| ג | « שלא נתכוון אלא לשום אישות » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | car il ne visait que le mariage |
| ד | « היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ומיאן » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | Il pressait son compagnon de manger chez lui, et celui-ci refusa |
| ד | « ואמר קונם לביתך שאיני נכנס וטיפת צונן שאיני טועם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | et il dit : קונם — ta maison, que je n’y entre pas, et une goutte d’eau froide, que je n’en goûte pas |
| ד | « מותר ליכנס לביתו ולשתות לו צונן » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | il lui est permis d’entrer dans sa maison et de boire chez lui de l’eau froide |
| ד | « שלא נתכוון אלא שלא יאכל וישתה עמו בסעודה זו וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | car il ne visait qu’à ne pas manger et boire avec lui à ce repas-ci — et de même en tout cas semblable |
| ד | « מי שנדר צדקה או שאר נדר מחמת חולה ומת עיין לקמן סימן ר״כ » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | (celui qui a voué une tsedaka ou un autre vœu à cause d’un malade, et [le malade] est mort — voir plus loin, siman 220) |
| ה | « אמר לחבירו השאילני פרתך אמר ליה אינה פנויה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | Il dit à son compagnon : prête-moi ta vache. Il lui répondit : elle n’est pas libre |
| ה | « אמר קונם שאיני חורש בה לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | il dit : קונם — que je ne laboure jamais avec elle |
| ה | « אם היה דרכו לחרוש שדהו בעצמו הוא אסור לחרוש באותו פרה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | si son habitude était de labourer lui-même son champ, il lui est interdit de labourer avec cette vache |
| ה | « אבל אחרים מותרין לחרוש לו בה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | mais d’autres ont le droit de labourer pour lui avec elle |
| ה | « ואם אין דרכו לחרוש בעצמו אלא אריסין חורשין לו הוא וכל אדם אסורין » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | et si son habitude n’est pas de labourer lui-même, mais que des métayers labourent pour lui — lui et tout homme sont interdits |
| ו | « הסכמה שצוה לבטל השר מקצתה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ו) | Une haskama dont le seigneur a ordonné d’annuler une partie |
| ו | « אין ההסכמה בטילה מפני צוויו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ו) | la haskama n’est pas annulée du fait de son ordre |
| ו | « הגה קהל שהחרימו על א׳ שלא ידור עמהם ואח״כ רוצה לישב שם בחנות » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | Glose : une communauté qui a mis en ḥerem contre quelqu’un qu’il n’habite pas avec eux, et qui veut ensuite s’y installer dans une boutique |
| ו | « דנין כפי הענין שנדרו עליו » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | on juge selon le sujet à cause duquel ils ont voué contre lui |
| ו | « אם לא כוונו רק על דירת קבע עם אשתו ובניו חנות שרי » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | s’ils ne visaient qu’une résidence permanente avec sa femme et ses enfants, la boutique est permise |
| ו | « ואם לאו הכל אסור. (רמב״ן סימן רנ״ז » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | et sinon, tout est interdit (Ramban, responsa 257) |