| א | « כיצד הולכין אחר כוונת הנודר. ובו ו׳ סעיפים » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | How the intention of the one who vows is followed — and it contains six seifim |
| א | « כל הנודר או נשבע רואין דברים שבגללן נשבע או נדר ולומדים מהם לאיזה נתכוין » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | Whoever vows or swears — one looks at the things on account of which he swore or vowed, and learns from them what he aimed at |
| א | « והולכין אחר הענין ולא אחר משמעות הדיבור » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | and one follows the matter, not the meaning of the utterance |
| א | « כיצד היה טעון משא של צמר או פשתים והזיע והיה ריחו קשה » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | How so? He was carrying a load of wool or flax, he sweated, and his smell became offensive |
| א | « ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר או פשתים לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | and he swore or vowed that wool or flax should never come upon him |
| א | « הרי זה מותר ללבוש בגדי צמר או פשתים ולהתכסות » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | he is permitted to wear woollen or linen garments and to cover himself with them |
| א | « ואינו אסור אלא להפשילן לאחוריו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | and he is forbidden only to sling them over his back |
| א | « היה לבוש בגדי צמר ונצטער בלבישתו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | If he was wearing woollen garments and was pained by wearing them |
| א | « ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר לעולם אסור ללבוש ומותר לטעון עליו » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | and he swore or vowed that wool should never come upon him — he is forbidden to wear it and permitted to load it upon himself |
| א | « ומותר להתכסות בגיזי צמר » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | and he is permitted to cover himself with fleeces of wool |
| א | « שלא נתכוין זה אלא לבגד צמר וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ח:א) | for he aimed only at the woollen garment — and likewise in every similar case |
| א | « הגה וכל זה דוקא בנודר בינו לבין עצמו » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | Gloss: and all this holds only for one who vows between himself and himself |
| א | « אבל בנודר לחבירו כל שלשון הנדר כולל הולכין אחריו » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | but for one who vows to his fellow — whatever the language of the vow encompasses, one follows it |
| א | « אם לא באומדנא דמוכח (כך משמע בריב״ש ובהרמב״ן » (רמ״א יו״ד רי״ח:א) | unless there is a manifest presumption (so it appears from the Rivash and the Ramban) |
| ב | « מי שהעלילו עליו מפני שמכר יין לישמעאלים » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | One against whom a charge was brought because he had sold wine to Ishmaelites |
| ב | « ומפני כך נשבע שלא יעשה יין למכור » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | and because of this he swore that he would not make wine to sell |
| ב | « והיה לו יין עשוי מקודם אסור למכרו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ב) | and he had wine already made beforehand — it is forbidden for him to sell it |
| ב | « הגה דאף על פי שקאמר שלא יעשה אזלינן בתר כוונתו (ב״י בשם רשב״ץ » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | Gloss: for although he said “that he would not make”, we follow his intention (Beit Yosef in the name of the Rashbatz) |
| ב | « וכל שכן קהל שעשו תקנה כיוצא בזה שאסורין למכור אפילו מה שהיה להם קודם לכן » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | and all the more a community that made such an ordinance: they are forbidden to sell even what they had before |
| ב | « סברת הרב ממשמעות רשב״ץ ולא כת״ה סימן רפ״א » (רמ״א יו״ד רי״ח:ב) | (the Rav’s reasoning from the implication of the Rashbatz, and not like the Terumat HaDeshen siman 281) |
| ג | « היו מפצירין בו לישא בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | They were pressing him to marry his sister’s daughter, and he said: קונם — let her never benefit from me |
| ג | « וכן המגרש את אשתו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | and likewise one who divorces his wife and says: קונם — let her never benefit from me |
| ג | « הרי אלו מותרות ליהנות לו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | these are permitted to benefit from him |
| ג | « שלא נתכוון אלא לשום אישות » (שו״ע יו״ד רי״ח:ג) | for he aimed only at marriage |
| ד | « היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ומיאן » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | He was pressing his fellow to eat at his house, and the other refused |
| ד | « ואמר קונם לביתך שאיני נכנס וטיפת צונן שאיני טועם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | and he said: קונם — your house, that I shall not enter, and a drop of cold water, that I shall not taste |
| ד | « מותר ליכנס לביתו ולשתות לו צונן » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | he is permitted to enter his house and to drink cold water there |
| ד | « שלא נתכוון אלא שלא יאכל וישתה עמו בסעודה זו וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | for he aimed only at not eating and drinking with him at this meal — and likewise in every similar case |
| ד | « מי שנדר צדקה או שאר נדר מחמת חולה ומת עיין לקמן סימן ר״כ » (שו״ע יו״ד רי״ח:ד) | (one who vowed tzedaka or another vow on account of a sick person, and [the sick person] died — see below, siman 220) |
| ה | « אמר לחבירו השאילני פרתך אמר ליה אינה פנויה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | He said to his fellow: lend me your cow. He replied: it is not free |
| ה | « אמר קונם שאיני חורש בה לעולם » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | he said: קונם — that I shall never plough with it |
| ה | « אם היה דרכו לחרוש שדהו בעצמו הוא אסור לחרוש באותו פרה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | if it was his habit to plough his field himself, he is forbidden to plough with that cow |
| ה | « אבל אחרים מותרין לחרוש לו בה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | but others are permitted to plough for him with it |
| ה | « ואם אין דרכו לחרוש בעצמו אלא אריסין חורשין לו הוא וכל אדם אסורין » (שו״ע יו״ד רי״ח:ה) | and if it is not his habit to plough himself but sharecroppers plough for him — he and all men are forbidden |
| ו | « הסכמה שצוה לבטל השר מקצתה » (שו״ע יו״ד רי״ח:ו) | A haskama of which the lord ordered part to be annulled |
| ו | « אין ההסכמה בטילה מפני צוויו » (שו״ע יו״ד רי״ח:ו) | the haskama is not annulled because of his order |
| ו | « הגה קהל שהחרימו על א׳ שלא ידור עמהם ואח״כ רוצה לישב שם בחנות » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | Gloss: a community that placed a ḥerem on someone that he not dwell among them, and who then wishes to sit there in a shop |
| ו | « דנין כפי הענין שנדרו עליו » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | one judges according to the matter concerning which they vowed against him |
| ו | « אם לא כוונו רק על דירת קבע עם אשתו ובניו חנות שרי » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | if they aimed only at a permanent dwelling with his wife and children, the shop is permitted |
| ו | « ואם לאו הכל אסור. (רמב״ן סימן רנ״ז » (רמ״א יו״ד רי״ח:ו) | and if not, everything is forbidden (Ramban, responsum 257) |