« כמו ב״ה כו׳. היינו מדינא אבל מצד התקנה כב״י בשם הא״ח שהורו הראב״ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מב״ה ולא מספרים ואם אסר אין איסורו איסור וכן כתב הב״ח וכן כתב המחבר בא״ח סי׳ קנ״ג סט״ו: » (ש״ך יו״ד רכ״ד ס״ק א)
« וי״א כו׳. בכל דבר שאין בו דין חלוקה כלומר בב״ה וכה״ג אין בהם דין חלוקה ומותר כדלקמן סימן רכ״ו וכ״פ מהרש״ל פ׳ שור שנגח את הפרה סי׳ ל״ב וכן נראה עיקר בש״ס: » (ש״ך יו״ד רכ״ד ס״ק ב)
« חלוקה. כלומר בבהכ״נ וכה״ג אין בהם דין חלוקה דמותר וכן נראה עיקר בש״ס ש״ך אבל הט״ז כתב דבש״ס משמע דבבהכ״נ יש בו דין חלוקה ואסור כדעת ראשונה שכתב המחבר ע״ש ועיין בא״ח סי׳ קנ״ג סי״ז: » (באר היטב יו״ד רכ״ד ס״ק ב)
Dix clauses — neuf du Mehaber, une du Rama.
| Seif | Texte | Sens |
|---|---|---|
| א | « ראובן שאמר לשמעון הריני עליך חרם או הרי אתה אסור בהנאתי » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Réouven qui a dit à Chimon : « me voici pour toi חרם », ou : « te voici interdit de mon profit » — |
| א | « ראובן מותר בהנאת שמעון ושמעון אסור בהנאת ראובן » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Réouven est permis dans le profit de Chimon, et Chimon est interdit dans le profit de Réouven. |
| א | « ואם אמר לשמעון הרי אתה עלי חרם » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Et s’il a dit à Chimon : « te voici pour moi חרם » — |
| א | « ראובן אסור בהנאת שמעון ושמעון מותר בהנאת ראובן » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Réouven est interdit dans le profit de Chimon, et Chimon est permis dans le profit de Réouven. |
| א | « הריני עליך חרם ואתה עלי שניהם אסורין ליהנות זה מזה » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | « Me voici pour toi חרם, et toi pour moi » — tous deux sont interdits de profiter l’un de l’autre. |
| א | « ומותרים בדברים שהם בשותפות לכל ישראל כמו הר הבית והעזרות » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Et ils sont permis dans les choses qui sont en association de tout Israël, comme le Mont du Temple et les parvis. |
| א | « ואסורין בדברים שהם בשותפות לבני אותה העיר כמו בית הכנסת והתיבה והספרים » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Et ils sont interdits dans les choses qui sont en association des gens de cette ville-là, comme la synagogue, le pupitre et les livres. |
| א | « ומה תקנתם שיקנו חלקם שיש להם בו לאחר ונמצא שאין אחד מהם נהנה משל חבירו » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Et quel est leur remède ? Qu’ils fassent acquérir à un autre la part qu’ils y ont, et il se trouve alors qu’aucun d’eux ne profite du bien de son compagnon. |
| א | « וי״א שהם מותרים בכל דבר שאין בו דין חלוקה: » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Et certains disent qu’ils sont permis dans toute chose qui n’a pas de דין חלוקה. |
| א | « הגה ומי שהשאיל ביתו לבית הכנסת יש בתקנת ר׳ גרשון שאינו רשאי לאסרה על א׳ מבני הקהל אא״כ יאסרנה על כולם: » (רמ״א יו״ד רכ״ד:א) | Glose (Rama) : et celui qui a prêté sa maison pour servir de synagogue — il y a, dans la takana de Rabbenou Guerchom, qu’il n’a pas le droit de l’interdire à l’un des membres de la communauté à moins qu’il ne l’interdise à eux tous. |
Trois désaccords traversent ce siman, et aucun n’est refermé par le Choul’han Aroukh lui-même.
| Terme | Sens |
|---|---|
| חרם | « mis à part » — une formule de vœu qui retranche une chose de l’usage |
| הנאה | le profit, au sens le plus large : tout avantage tiré d’une chose ou d’un homme |
| הנודר / המודר | celui qui prononce le vœu / celui à propos de qui il est prononcé — les termes de la michna, que le Choul’han Aroukh remplace par Réouven et Chimon |
| דבר של עולי בבל | ce qui est à tout Israël : Mont du Temple, parvis, puits du chemin |
| דין חלוקה | le droit de réclamer le partage d’un bien indivis — le pivot de tout le débat |
| התיבה | le pupitre sur lequel on pose le rouleau pour lire — cité par la michna à côté des livres |
| תקנת רבנו גרשום | les ordonnances de Rabbenou Guerchom ; le Rama en invoque une pour la maison prêtée à une synagogue |
Établir la formule : עליך lie l’interlocuteur, עלי lie celui qui parle, les deux ensemble lient les deux. Les biens de tout Israël restent ouverts. Pour les biens de la ville, la ma’hloket du Chakh et du Taz reste ouverte et le remède du seif — transférer sa part à un tiers — vaut dans tous les cas. Mais pour la synagogue et les livres en particulier, la takana rapportée par le Chakh au nom du Raavad, et reprise par le Choul’han Aroukh en או״ח קנ״ג:ט״ו, ôte purement et simplement le pouvoir d’interdire. Toute situation réelle se pose à un Rav.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רכ״ד · ♥ Soutenir