« כמו ב״ה כו׳. היינו מדינא אבל מצד התקנה כב״י בשם הא״ח שהורו הראב״ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מב״ה ולא מספרים ואם אסר אין איסורו איסור וכן כתב הב״ח וכן כתב המחבר בא״ח סי׳ קנ״ג סט״ו: » (ש״ך יו״ד רכ״ד ס״ק א)
« וי״א כו׳. בכל דבר שאין בו דין חלוקה כלומר בב״ה וכה״ג אין בהם דין חלוקה ומותר כדלקמן סימן רכ״ו וכ״פ מהרש״ל פ׳ שור שנגח את הפרה סי׳ ל״ב וכן נראה עיקר בש״ס: » (ש״ך יו״ד רכ״ד ס״ק ב)
« חלוקה. כלומר בבהכ״נ וכה״ג אין בהם דין חלוקה דמותר וכן נראה עיקר בש״ס ש״ך אבל הט״ז כתב דבש״ס משמע דבבהכ״נ יש בו דין חלוקה ואסור כדעת ראשונה שכתב המחבר ע״ש ועיין בא״ח סי׳ קנ״ג סי״ז: » (באר היטב יו״ד רכ״ד ס״ק ב)
Ten clauses — nine of the Meḥaber, one of the Rama.
| Seif | Text | Meaning |
|---|---|---|
| א | « ראובן שאמר לשמעון הריני עליך חרם או הרי אתה אסור בהנאתי » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Reuven who said to Shimon: “behold I am חרם upon you”, or: “behold you are forbidden my benefit” — |
| א | « ראובן מותר בהנאת שמעון ושמעון אסור בהנאת ראובן » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Reuven is permitted the benefit of Shimon, and Shimon is forbidden the benefit of Reuven. |
| א | « ואם אמר לשמעון הרי אתה עלי חרם » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | And if he said to Shimon: “behold you are חרם upon me” — |
| א | « ראובן אסור בהנאת שמעון ושמעון מותר בהנאת ראובן » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | Reuven is forbidden the benefit of Shimon, and Shimon is permitted the benefit of Reuven. |
| א | « הריני עליך חרם ואתה עלי שניהם אסורין ליהנות זה מזה » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | “Behold I am חרם upon you, and you upon me” — both are forbidden to benefit from each other. |
| א | « ומותרים בדברים שהם בשותפות לכל ישראל כמו הר הבית והעזרות » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | And they are permitted in things that are in the joint ownership of all Israel, like the Temple Mount and the courtyards. |
| א | « ואסורין בדברים שהם בשותפות לבני אותה העיר כמו בית הכנסת והתיבה והספרים » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | And they are forbidden in things that are in the joint ownership of the people of that city, like the synagogue, the ark and the books. |
| א | « ומה תקנתם שיקנו חלקם שיש להם בו לאחר ונמצא שאין אחד מהם נהנה משל חבירו » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | And what is their remedy? That they convey to another the share they have in it, and it then turns out that neither of them benefits from his fellow’s property. |
| א | « וי״א שהם מותרים בכל דבר שאין בו דין חלוקה: » (שו״ע יו״ד רכ״ד:א) | And some say they are permitted in anything that has no דין חלוקה. |
| א | « הגה ומי שהשאיל ביתו לבית הכנסת יש בתקנת ר׳ גרשון שאינו רשאי לאסרה על א׳ מבני הקהל אא״כ יאסרנה על כולם: » (רמ״א יו״ד רכ״ד:א) | Gloss (Rama): and one who lent his house to serve as a synagogue — there is, in the takana of Rabbenu Gershom, that he may not forbid it to one member of the congregation unless he forbids it to all of them. |
Three disagreements run through this siman, and none is closed by the Shulḥan Arukh itself.
| Term | Meaning |
|---|---|
| חרם | “set apart” — a vow formula that withdraws a thing from use |
| הנאה | benefit, in the widest sense: any advantage drawn from a thing or a man |
| הנודר / המודר | the one who utters the vow / the one about whom it is uttered — the mishna’s terms, which the Shulḥan Arukh replaces by Reuven and Shimon |
| דבר של עולי בבל | what belongs to all Israel: Temple Mount, courtyards, the cistern on the road |
| דין חלוקה | the right to demand partition of jointly held property — the pivot of the whole debate |
| התיבה | the desk on which the scroll is laid for reading — listed by the mishna alongside the books |
| תקנת רבנו גרשום | the ordinances of Rabbenu Gershom; the Rama invokes one for a house lent to a synagogue |
Establish the formula: עליך binds the addressee, עלי binds the speaker, both together bind both. Property of all Israel stays open. For the town’s property the Shakh–Taz dispute remains open, and the seif’s remedy — transferring one’s share to a third party — works in every case. But for the synagogue and the books in particular, the takana reported by the Shakh in the Ra’avad’s name, and adopted by the Shulḥan Arukh in או״ח קנ״ג:ט״ו, removes outright the power to forbid. Any real situation goes to a Rav.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · סימן רכ״ד · ♥ Support