סימן צ״ט — דין העצמות וביטול איסור לכתחילה

לא. השולחן ערוך (יו״ד צ״ט:ה) פוסק שאין מבטלין איסור לכתחילה: ואפילו נפל האיסור לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו — אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו. עבר וביטלו או שריבה עליו: בשוגג → מותר; במזיד → אסור למי שביטל ולמי שנתבטל בשבילו (ואסור למכרו ליהודי אחר), אבל לכל אדם אחר — מותר. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

זהו יסוד סעיף ו (לדעת הרמ״א): איסור שכבר נתבטל (היו ששים כנגדו) שמוסיפים עליו אחר כך מן האיסור הראשון — חוזר וניעור וחוזר להיות אסור, בין מין במינו בין מין בשאינו מינו, יבש או לח, בין שנודע בינתיים בין שלא נודע. אבל כזית חלב שנפל למים ונתבטל בששים, ואחר כך נפל מן המים לקדרה של בשר — מותר אף שאין בבשר ששים כנגד החלב, הואיל וכבר נתבטל במים; וכל כיוצא בזה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

לפי סעיף א, חתיכת נבילה שיש בה בשר ועצמות שנפלה לקדרה של היתר: עצמות האיסור מצטרפות עם ההיתר לבטל את האיסור (כיוון שאינן ראויות לאכילה אינן ׳מן האיסור׳), אך המוח שבעצמות מצטרף עם האיסור, וגוף הקדרה אינו מצטרף לא לזה ולא לזה. הרמ״א מביא דעות מחמירות (ובמקום הפסד סומכים על המקילין), והש״ך מחלק בין עצמות רכות (עם מוח/לחלוחית → לאיסור) לעצמות יבשות (→ להיתר). להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.