סימן א׳ · ט׳ סעיפים

📑 תוכן הלימוד

1. יתגבר כארי

לשון השולחן ערוך (סעיף א')

יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמוֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר. הגה: וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְאַחֵר זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין (טור).

הסבר

היסוד הגדול — שויתי ה' לנגדי תמיד

הרמ"א ממשיך במה שהוא, כלשונו, כלל גדול בתורה ומעלת הצדיקים ההולכים לפני האלהים:

הגה: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ כִּישִׁיבָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל... כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו (מורה נבוכים ח״ג פ׳ נ״ב).

2. המשכים להתחנן

לשון השולחן ערוך (סעיף ב')

הַמַּשְׁכִּים לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, יְכַוֵּן לַשָּׁעוֹת שֶׁמִּשְׁתַּנּוֹת הַמִּשְׁמָרוֹת, שֶׁהֵן בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה וּלְסוֹף שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הַלַּיְלָה וּלְסוֹף הַלַּיְלָה, שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאוֹתָן הַשָּׁעוֹת עַל הַחֻרְבָּן וְעַל הַגָּלוּת רְצוּיָה.

3. מיצר ודואג על החורבן

לשון השולחן ערוך (סעיף ג')

רָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

4. מעט בכוונה

לשון השולחן ערוך (סעיף ד')

טוֹב מְעַט תַּחֲנוּנִים בְּכַוָּנָה מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה.

5. אמירת פרשיות

לשון השולחן ערוך (סעיף ה')

טוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה וּפָרָשַׁת הַמָּן וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּפָרָשַׁת עוֹלָה וּמִנְחָה וּשְׁלָמִים וְחַטָּאת וְאָשָׁם. הגה: וְדַוְקָא בְּיָחִיד מֻתָּר לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכָל יוֹם, אֲבָל אָסוּר לְאוֹמְרָם בְּצִבּוּר (תשו' הרשב"א סימן קפ"ד).

6. פרשיות הקרבנות — ביום

לשון השולחן ערוך (סעיף ו')

פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת לֹא יֹאמַר אֶלָּא בַּיּוֹם (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ז סָעִיף י"ג).

7. יהי רצון אחר העולה

לשון השולחן ערוך (סעיף ז')

כְּשֶׁיְּסַיֵּם פָּרָשַׁת הָעוֹלָה יֹאמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי עוֹלָה, וְכָךְ יֹאמַר אַחַר פָּרָשַׁת הַמִּנְחָה וְהַשְּׁלָמִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּאִים בִּנְדָבָה.

8. "ושחט אותו" עם הקרבנות

לשון השולחן ערוך (סעיף ח')

יֹאמַר עִם הַקָּרְבָּנוֹת פָּרָשַׁת וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה לִפְנֵי ה'.

9. מנהג הכיור והקטורת

לשון השולחן ערוך (סעיף ט')

יֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר פָּרָשַׁת הַכִּיּוֹר, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת וּפָרָשַׁת סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת וַעֲשִׂיָּתוֹ.

10. מקרים מעשיים

מקרה 1 — לקום בזריזות

מקרה 2 — שויתי ה' לנגדי בחיי היום-יום

מקרה 3 — אמירת קרבנות ועשרת הדברות בבוקר

שאלות חזרה

להעמיק עוד