✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן י׳ · דיני כנפות הטלית
דיני כנפות הטלית — צורת הטלית, ארבע הכנפות, ומה שפטור ממנה
סימן י׳ · י״ב סעיפים
דיני כנפות הטלית
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לי״ב הסעיפים: טקסט עברי מנוקד, הסבר פדגוגי שוטף על ארבע כנפות הטלית, חתך כנף באלכסון, כפל הקרנות וקשרם, טלית וכנפיה של עור, תעשה ולא מן העשוי, רוב פתוח / רוב סתום, כנפים מרובעות ומצנפת פטורה — וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: צורת הטלית וארבע כנפותיה ; אילו מלבושים חייבים לפי צורת כנפיהם, ואילו פטורים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן י׳ · י״ב סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
לאחר שלמדנו בסימן הקודם מאיזה חומר לעשות את הטלית ואת חוטיה, פונה כאן השולחן ערוך אל צורת הבגד: כמה כנפות, באיזו צורה, וכיצד החיוב נמשך אחר מבנה הבגד. הציצית אינה חלה אלא על בגד של ארבע כנפות ; וכל הסימן בוחן את הכלל הזה במקריו הגבוליים: חתך כנף באלכסון, כפל הקרנות וקשירתן, כנפות עור, מלבושים פתוחים או סתומים מן הצדדים (רוב פתוח / רוב סתום), כנפים מרובעות ולא עגולות, וכיסויי הראש או הכתף הפטורים (כסותך). נפגוש בו גם יסוד גדול: תעשה ולא מן העשוי (המצוה נעשית אחר החיוב). אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה המעשית — ובמיוחד הטלית הקטן בימינו ושיעור הרוב — נפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ארבע הכנפות — פחות מד׳ כנפות: פטורה ; יותר מד׳: חייבת, ועושה הציצית בד׳ הכנפות המרוחקות ביותר (סעיף א)
ב. חתך כנף באלכסון — טלית של ד׳ שחתך כנף באלכסון נעשית בעלת ה׳ וחייבת (סעיף ב)
ג. כפל הקרנות וקשרם — כפל הקרנות וקשרם או תפרם (כאילו קיצען) — לא נפטרה (סעיף ג)
ד. בגד ועור — טלית של בגד וכנפיה של עור: חייבת ; של עור וכנפיה של בגד: פטורה (סעיף ד)
ה. תעשה ולא מן העשוי — ג׳ כנפות + ג׳ ציציות, ואחר כך כנף ד׳ וציציתה: פסולה (סעיף ה)
ו. אין כופלין את הטלית — אין מטילין ציצית על כנפיה הכפולות (אלא אם תפרה) ; ציצית על ציצית (סעיף ו)
ז. פתוחים / סתומים מן הצדדים — רוב סתום: פטור ; רוב פתוח: חייב ; חציו-חציו: לחומרא, ואין יוצאין בו בשבת (סעיף ז)
ח. הקאפ"ה — לסוגרה באשטרינג"ה כדי לפוטרה: תנאים, ואם לאו — מראית העין (סעיף ח)
ט. כנפים מרובעות — הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא עגולות (סעיף ט)
י. מצנפת — פטורה, כיון שעיקרה לכסות הראש (כסותך ולא כסות הראש) (סעיף י)
יא. סודר הכתף — הסודר (שי"ד) והביק"א הנתונים על הצואר/הכתף: פטורים (סעיף יא)
יב. מלבושים בעלי ד׳ שאינם מכוונים — מלבושים שאף שיש להם ד׳ כנפים פטורים, כיון שאינם ב׳ כנגד ב׳ מכוונים (סעיף יב)
+ מקרים מעשיים ושאלות הבנה
א. ארבע כנפות הטלית (סעיף א)
הטקסט המקורי (סעיף א)
[א] טַלִּית שֶׁאֵין לָהּ ד׳ כְּנָפוֹת — פְּטוּרָה ; יֵשׁ לָהּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע — חַיֶּבֶת, וְעוֹשֶׂה לָהּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹת בְּאַרְבַּע כְּנָפוֹת הַמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ יוֹתֵר.
[א] טלית שאין לה ד׳ כנפות — פטורה ; יש לה יותר מארבע — חייבת, ועושה לה ארבע ציציות בארבע כנפות המרוחקות זו מזו יותר.
כָּנָף / כְּנָפוֹת — « פינת » הבגד — התורה מחייבת בציצית « עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ » — על ארבע הכנפות של בגדך. הכנף היא זוית הבד שבה קושרים את הציצית. כל החיוב נמדד אפוא במספר ובצורת הכנפות — וזהו נושא כל הסימן.
כלל היסוד במספר הכנפות:
- פחות מארבע : בגד של שלוש כנפות (או פחות) פטור — אינו בכלל « ארבע כנפות כסותך ».
- יותר מארבע : בגד של חמש כנפות או יותר חייב — נשאר « בגד של ארבע כנפות » ויותר.
- היכן קושרים : בבגד של יותר מארבע כנפות קושרים את ארבע הציציות בארבע הכנפות המרוחקות ביותר זו מזו.
סעיף א במשפט אחד: פחות מארבע כנפות → פטורה ; יותר מארבע → חייבת, ומטילים את הציצית בארבע הכנפות המרוחקות ביותר זו מזו.
ב. חתך כנף באלכסון (סעיף ב)
הטקסט המקורי (סעיף ב)
[ב] יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע, וְחָתַךְ אֶחָד בָּאֲלַכְסוֹן וַעֲשָׂאוֹ שְׁנַיִם — הֲרֵי נַעֲשֵׂית בַּעֲלַת ה׳ וְחַיֶּבֶת.
[ב] יש לה ארבע, וחתך אחד באלכסון ועשאו שנים — הרי נעשית בעלת ה׳ וחייבת.
אֲלַכְסוֹן — חיתוך אלכסוני — לחתוך כנף « באלכסון » פירושו לחלקה בחיתוך נטוי, כך שכנף אחת תיעשה שתיים. מספר הכנפות הכולל עולה מארבע לחמש.
מארבע לחמש כנפות:
- החיתוך הנטוי : לוקחים טלית שיש לה כבר ארבע כנפות, וחותכים אחת מהן באלכסון, ועושים אותה שתי כנפות.
- התוצאה : לטלית עתה חמש כנפות — « יותר מארבע » — ונשארת חייבת (כסעיף א). מטילים בה את הציצית בארבע המרוחקות.
לזכור: חיתוך כנף באלכסון בטלית של ארבע עושה אותה טלית של חמש כנפות — והיא נשארת חייבת.
ג. כפל הקרנות וקשרם (סעיף ג)
הטקסט המקורי (סעיף ג)
[ג] כָּפַל קַרְנוֹת טַלִּיתוֹ וּקְשָׁרָם אוֹ תְּפָרָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ קִצְּעָן וְאֵין לָהּ כְּנָפוֹת — אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִפְטְרָה.
[ג] כפל קרנות טליתו וקשרם או תפרם, ודומה כאילו קיצען ואין לה כנפות — אף על פי כן לא נפטרה.
קִצֵּעַ — « חתך / עיגל » את הקרן — לתת לקרן צורה כזו שלא תהיה עוד זוית של ממש. כאן כופלים את הקרן ומקבעים אותה (בקשר או בתפירה) כדי להעלים את הזוית. השאלה: האם די בכך כדי להפקיע מן הבגד את שם « ארבע כנפות »?
כפל אינו פוטר:
- הפעולה : כופלים את הקרנות וקושרים או תופרים, כך שהקרן תיראה « מקוצעת » והטלית כאילו אין לה כנפות.
- ההלכה : אף על פי כן הטלית לא נפטרה — הכפל אינו מבטל באמת את הקרן, שעדיין ניתנת « לפרישה ». הבגד נשאר חייב.
לזכור: כפל הקרנות וקשירתן/תפירתן כדי שייראו « מקוצעות » אינו פוטר מציצית — הטלית נשארת חייבת.
ד. טלית של בגד וכנפיה של עור — ולהפך (סעיף ד)
הטקסט המקורי (סעיף ד)
[ד] טַלִּית שֶׁל בֶּגֶד וְכַנְפֶיהָ שֶׁל עוֹר — חַיֶּבֶת ; הִיא שֶׁל עוֹר וְכַנְפֶיהָ שֶׁל בֶּגֶד — פְּטוּרָה.
[ד] טלית של בגד וכנפיה של עור — חייבת ; היא של עור וכנפיה של בגד — פטורה.
בֶּגֶד / עוֹר — הציצית אינה חלה אלא על « בגד » של ממש. העור אינו בגד לעניין המצוה. השאלה אפוא: האם החיוב נמשך אחר גוף הבגד, או אחר כנפיו?
הגוף קובע, לא הכנף:
- בגד וכנפיה עור : הטלית של בגד (בגד אמיתי), אף שכנפיה של עור — חייבת. גוף הבגד הוא הקובע.
- עור וכנפיה בגד : ולהפך, טלית שגופה עור נשארת « של עור » — שאינה מתחייבת — אף שכנפיה של בגד: פטורה.
- הכלל : הולכים אפוא אחר גוף הבגד, לא אחר חומר הכנפות בלבד.
לזכור: בגד וכנפיה עור → חייבת ; עור וכנפיה בגד → פטורה. החיוב נמשך אחר גוף הבגד.
ה. תעשה ולא מן העשוי: ג׳ ואחר כך ד׳ (סעיף ה)
הטקסט המקורי (סעיף ה)
[ה] הָיוּ לָהּ ג׳ כְּנָפוֹת וְעָשָׂה בָּהֶם ג׳ צִיצִיּוֹת, וְשׁוּב עָשָׂה לָהּ כָּנָף ד׳ וְעָשָׂה גַּם בּוֹ צִיצִית — פְּסוּלָה, מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
[ה] היו לה ג׳ כנפות ועשה בהם ג׳ ציציות, ושוב עשה לה כנף ד׳ ועשה גם בו ציצית — פסולה, משום תעשה ולא מן העשוי.
תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי — יסוד גדול במצוות « עשה »: מעשה המצוה צריך להיעשות אחר שחל החיוב, ולא « ליפול » ממעשה שנעשה קודם. ציצית שהוטלה כשהבגד עוד לא נתחייב (כאן, קודם שהיו לו ד׳ כנפות) אינה ציצית « הנעשית לשם המצוה ».
מדוע פסולה?
- סדר הדברים : כל עוד היו לטלית רק שלוש כנפות לא נתחייבה ; שלוש הציציות שהוטלו אז הוטלו קודם החיוב.
- הכנף הרביעית : משהוסיף כנף רביעית נעשה הבגד חייב — אך שלוש הציציות הראשונות « נעשו » בבגד שעדיין לא נתחייב: « מן העשוי ».
- התוצאה : הטלית פסולה — צריך לעשות את הציציות מחדש אחר שיש ארבע כנפות.
לזכור: הטלת הציצית קודם שהבגד מתחייב (ג׳ ואחר כך ד׳) פוסלת — זהו יסוד תעשה ולא מן העשוי: המצוה נעשית אחר החיוב.
ו. אין כופלין את הטלית ; ציצית על ציצית (סעיף ו)
הטקסט המקורי (סעיף ו)
[ו] אֵין כּוֹפְלִין אֶת הַטַּלִּית וּמַטִּילִים צִיצִית עַל כְּנָפֶיהָ כְּמוֹ שֶׁהִיא כְּפוּלָה [הַגָּהּ: אֲבָל צָרִיךְ לְהָטִיל בְּד׳ כְּנָפֶיהָ הַפְּשׁוּטִים] אֶלָּא אִם כֵּן תְּפָרָהּ כֻּלָּהּ וַאֲפִלּוּ מֵרוּחַ אֶחָד. הֵטִיל צִיצִית עַל צִיצִית: אִם נִתְכַּוֵּן לְבַטֵּל הָרִאשׁוֹנָה — חוֹתֵךְ הָרִאשׁוֹנָה וּכְשֵׁרָה ; וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף, אַף עַל פִּי שֶׁחָתַךְ אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן — פְּסוּלָה [הַגָּהּ: וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים בְּכָל עִנְיָן וְכֵן עִיקָר] ; וְקֹדֶם שֶׁחָתַךְ מֵרִאשׁוֹנָה — פָּסוּל בְּכָל עִנְיָן.
[ו] אין כופלין את הטלית ומטילים ציצית על כנפיה כמו שהיא כפולה [הגה: אבל צריך להטיל בד׳ כנפיה הפשוטים] אלא אם כן תפרה כולה ואפילו מרוח אחד. הטיל ציצית על ציצית: אם נתכוון לבטל הראשונה — חותך הראשונה וכשרה ; ואם נתכוון להוסיף, אף על פי שחתך אחת משתיהן — פסולה [הגה: ויש מכשירים בכל ענין וכן עיקר] ; וקודם שחתך מראשונה — פסול בכל ענין.
צִיצִית עַל צִיצִית — להטיל ציצית שנייה בכנף שכבר יש בה ציצית. הכל תלוי בכוונה: לבטל את הראשונה (לבטל) או להוסיף שנייה (להוסיף). הכוונה משנה את הכשרות — שכן הציצית ה« עודפת » עלולה ליפול ל« בל תוסיף » או להותיר את הראשונה בלא כשרות עצמית.
שני דינים נפרדים:
- אין כופלין : מטילים את הציצית בד׳ כנפיה הפשוטים של הטלית, לא בכנפות כפולות — אלא אם כן נתפר הכפל כולו (אז הוא כנף ממש).
- לבטל הראשונה : חותך את הראשונה והטלית כשרה.
- להוסיף : אף לאחר שחתך אחת מהשתיים פסולה — אך הרמ״א מביא ש« יש מכשירים בכל ענין וכן עיקר ».
- קודם החיתוך : כל עוד לא חתך מן הראשונה — פסול בכל ענין.
לזכור: מטילים את הציצית בכנפים הפשוטים (רמ״א) ; בציצית על ציצית הכל תלוי בכוונה (לבטל / להוסיף), והרמ״א נוטה להכשיר — ולמעשה נפנה אל הוראת הרב.
ז. מלבושים פתוחים או סתומים מן הצדדים (סעיף ז)
הטקסט המקורי (סעיף ז)
[ז] מַלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם פְּתוּחִים מִן הַצְּדָדִין לְמַטָּה וְיֵשׁ לָהֶם ד׳ כְּנָפוֹת לְצַד מַטָּה, וּלְמַעְלָה הֵם סְתוּמִים — אִם רֻבּוֹ סָתוּם, פָּטוּר ; וְאִם רֻבּוֹ פָּתוּחַ, חַיָּב ; וְאִם חֶצְיוֹ סָתוּם וְחֶצְיוֹ פָּתוּחַ — מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרָא וְחַיָּב בְּצִיצִית, וְאֵין יוֹצְאִין בּוֹ בְּשַׁבָּת.
[ז] מלבושים שהם פתוחים מן הצדדין למטה ויש להם ד׳ כנפות לצד מטה, ולמעלה הם סתומים — אם רובו סתום, פטור ; ואם רובו פתוח, חייב ; ואם חציו סתום וחציו פתוח — מטילין אותו לחומרא וחייב בציצית, ואין יוצאין בו בשבת.
רֹב סָתוּם / רֹב פָּתוּחַ — מלבוש פתוח מן הצדדים: « רוב סתום » מקרבו לבגד מחובר (לא « ארבע כנפות » חופשיות) ; « רוב פתוח » עושה אותו « ארבע כנפות » אמיתי. וכשהוא חציו-חציו יש ספק, ומטילים לחומרא.
שלושה מקרים לפי הרוב:
- רוב סתום : המלבוש פטור — אין לו באמת « ארבע כנפות » חופשיות.
- רוב פתוח : חייב — בגד אמיתי של ארבע כנפות.
- חציו-חציו : ספק → מטילין לחומרא: חייב בציצית, אך אין יוצאין בו בשבת (שמא פטור, והחוטים יהיו משא).
לזכור: רוב סתום → פטור ; רוב פתוח → חייב ; חציו-חציו → לחומרא (חייב בציצית, אך אין יוצאין בו בשבת). שיעור הרוב עדין — נפנה אל הוראת הרב.
ח. הקאפ"ה ועניין « סגירתה » (סעיף ח)
הטקסט המקורי (סעיף ח)
[ח] קַאפַּ"ה שֶׁהִיא פְּתוּחָה בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לָהּ ד׳ כְּנָפוֹת — אִם יִקְבְּעוּ בָּהּ אַשְׁטְרִינְגָּ"ה לַעֲשׂוֹתָהּ כִּסְתוּמָה כְּדֵי לְפוֹטְרָהּ מִצִּיצִית, אֵינוֹ מוֹעִיל תִּיקּוּן זֶה אִם לֹא תִּהְיֶה קְבוּעָה מֵחֲצִי אָרְכָּהּ וּלְמַטָּה לְכָל הַפָּחוֹת, וְגַם שֶׁתִּהְיֶה קְבוּעָה לְמַטָּה מִן הַחֲגוֹר, לְמַעַן יִהְיֶה הָרֹב הַסָּתוּם רֹב הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם ; דְּאִם לֹא כֵן יֵאָסֵר מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.
[ח] קאפ"ה שהיא פתוחה בענין שיש לה ד׳ כנפות — אם יקבעו בה אשטרינג"ה לעשותה כסתומה כדי לפוטרה מציצית, אינו מועיל תיקון זה אם לא תהיה קבועה מחצי ארכה ולמטה לכל הפחות, וגם שתהיה קבועה למטה מן החגור, למען יהיה הרוב הסתום רוב הנראה לעינים ; דאם לא כן יאסר משום מראית העין.
מַרְאִית הָעַיִן — מעשה המותר כשלעצמו עלול להיאסר אם הוא נראה כעבירה לעיני הרואה. כאן, לסגור את הקאפ"ה בקשר עשוי טכנית לפוטרה ; אך אם הסגירה אינה נראית, יחשבו שרואים « ארבע כנפות » בלא ציצית — ומכאן האיסור.
לסגור כדי לפטור — בתנאים:
- הרעיון : לקבוע אשטרינג"ה (קשר) כדי לעשות את הקאפ"ה « סתומה » ולפוטרה מציצית.
- התנאים : הסגירה צריכה להיות מחצי הארך ולמטה לפחות, ולמטה מן החגור — כדי שהרוב הסתום יהיה הרוב הנראה לעינים.
- ואם לאו : סגירה נסתרת אינה מועילה והבגד אסור משום מראית העין (נראה « ארבע כנפות » בלא ציצית).
לזכור: « לסגור » בגד של ארבע כנפות כדי לפוטרו מועיל רק אם הסגירה נראית (למטה מן החגור, ביותר מחציו) — ואם לאו אסור משום מראית העין.
ט. הכנפים צריך שיהיו מרובעות (סעיף ט)
הטקסט המקורי (סעיף ט)
[ט] הַכְּנָפַיִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת, וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ עֲגֻלּוֹת.
[ט] הכנפים צריך שיהיו מרובעות, ולא שיהיו עגולות.
מְרֻבָּעוֹת / עֲגֻלּוֹת — כנף אמיתית היא זוית מרובעת. כנף עגולה אינה עוד כנף של ממש: חסרה בה הזוית שהתורה כינתה « ארבע כנפות » הבגד.
צורת הכנף:
- מרובעות : כנפי הטלית צריכות להיות מרובעות — זויות של ממש, כדי להיות כנפות אמיתיות.
- לא עגולות : אין עושים את הכנפים עגולות — כנף עגולה אינה כנף אמיתית ובעייתית לחיוב.
לזכור: כנפי הטלית צריכות להיות מרובעות, לא עגולות — הזוית היא העושה את הכנף.
י. המצנפת (כיסוי הראש): פטורה (סעיף י)
הטקסט המקורי (סעיף י)
[י] מִצְנֶפֶת — פְּטוּרָה, אֲפִלּוּ שֶׁל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ מֻשְׁלָכִים עַל כִּתְפֵיהֶם וְגוּפָם ; וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ — פְּטוּרָה, כֵּיוָן שֶׁעִיקָרָהּ לְכַסּוֹת הָרֹאשׁ, דִּכְסוּתְךָ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא כְּסוּת הָרֹאשׁ.
[י] מצנפת — פטורה, אפילו של ארצות המערב ששני ראשיה מושלכים על כתפיהם וגופם ; ואף על פי שמתכסה בה ראשו ורובו — פטורה, כיון שעיקרה לכסות הראש, דכסותך אמר רחמנא ולא כסות הראש.
כְּסוּתְךָ וְלֹא כְּסוּת הָרֹאשׁ — התורה אומרת « עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ »: כסותך (בגד הגוף), ולא « כסות הראש ». המבחן המכריע אינו שטח הכיסוי, אלא העיקר של הבגד: האם עיקרו לכסות את הראש או את הגוף?
העיקר, לא השטח:
- פטורה אף שגדולה : המצנפת פטורה אף כשראשיה מושלכים על הכתפים והגוף, ואף אם מתכסה בה ראשו ורובו.
- המבחן : הקובע הוא שעיקרה לכסות את הראש — היא כסות הראש, ולא כסותך.
לזכור: המצנפת פטורה — אף אם מכסה את רוב הגוף — כי עיקרה לכסות את הראש: « כסותך ולא כסות הראש ».
יא. סודר הכתף: פטור (סעיף יא)
הטקסט המקורי (סעיף יא)
[יא] סוּדָר שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַצַּוָּאר בְּמַלְכוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרָא בְּעַרְבִי שִׁי"ד, וְכֵן בִּיקָ"א שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בִּסְפָרַד עַל כִּתְפֵיהֶם — פְּטוּרִים.
[יא] סודר שנותנין על הצואר במלכות ארץ ישראל, שנקרא בערבי שי"ד, וכן ביק"א שהיו נותנין בספרד על כתפיהם — פטורים.
סוּדָר — מטפחת הצואר או הכתף — חתיכת בד הנתונה סביב הצואר או על הכתפים, לא כבגד גוף. כמצנפת, אין עיקרה « לכסות את הגוף » בכלל כסותך — ומכאן הפטור.
סודר הכתף:
- השי"ד : הסודר הנתון על הצואר (בארץ ישראל) — פטור.
- הביק"א : וכן הנתון על הכתפים (בספרד) — פטור.
- הכלל : אין אלו « בגדי גוף » של ארבע כנפות בכלל המצוה ; ולכן פטורים.
לזכור: סודר הצואר (שי"ד) וסודר הכתף (ביק"א) פטורים — אין אלו « בגדי גוף » המתחייבים בציצית.
יב. מלבושים בעלי ד׳ כנפים שאינם מכוונים (סעיף יב)
הטקסט המקורי (סעיף יב)
[יב] מַלְבּוּשִׁים שֶׁבְּמִצְרַיִם הַנִּקְרָאִים גּוֹחַ"שׁ, וְכֵן מִינְטִי"נִי וְדוֹלַאפַאנִי"שׁ וְקַפְטַאנִי"שׁ וּפִידוֹנִי"שׁ שֶׁבְּתֻרְגְּמָה — אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ד׳ כְּנָפַיִם, פְּטוּרִים. [הַגָּהּ: וְהוּא הַדִּין מַלְבּוּשִׁים שֶׁל גְּלִילוֹת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז וּסְפָרַד, הוֹאִיל וְאֵין כַּנְפֵיהֶם עֲשׂוּיִים שֶׁיִּהְיוּ ב׳ לִפְנֵיהֶם וב׳ לַאֲחוֹרֵיהֶם מְכֻוָּנִים זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — פְּטוּרִים.]
[יב] מלבושים שבמצרים הנקראים גוח"ש, וכן מינטי"ני ודולאפאני"ש וקפטאני"ש ופידוני"ש שבתורגמה — אף על פי שיש להם ד׳ כנפים, פטורים. [הגה: והוא הדין מלבושים של גלילות בני אשכנז וספרד, הואיל ואין כנפיהם עשויים שיהיו ב׳ לפניהם וב׳ לאחוריהם מכוונים זו כנגד זו — פטורים.]
ב׳ לפניהם וב׳ לאחוריהם מכוונים — כדי להיות « בגד של ארבע כנפות » אמיתי בכלל המצוה, צריכות הכנפות להתחלק שתיים לפנים ושתיים לאחור, מכוונות זו כנגד זו. כנפות מסודרות אחרת (שאינן מכוונות) אינן מחייבות את הבגד, אף שמספרן ארבע.
ארבע כנפים אינן תמיד מספיקות:
- המלבושים הנזכרים : מלבושים אזוריים שונים (גוח"ש וכו׳) יש להם ארבע כנפים ואף על פי כן פטורים.
- הטעם (רמ״א) : אין כנפיהם שתיים לפנים ושתיים לאחור, מכוונות זו כנגד זו — תנאי « ארבע כנפות » אמיתי אינו מתקיים.
- הכלל : אין די למנות ארבע כנפות ; צריך שתהיינה מסודרות כדרישת המצוה.
לזכור: יש מלבושים בעלי ארבע כנפים פטורים, כשאין כנפיהם שתיים לפנים ושתיים לאחור, מכוונות — הסידור קובע, לא רק המספר.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — הטלית הקטן בימינו והרוב
המצב: לטלית קטן בימינו ארבע כנפות מרובעות והוא פתוח מן הצדדים — ושואלים אם הוא « ארבע כנפות » לעניין החיוב.
ההנהגה: הכל תלוי בשיעור הרוב (סעיף ז): אם רובו פתוח (רוב פתוח) — חייב ; אם רובו סתום (רוב סתום) — פטור. טלית קטן עשוי כראוי מקפיד על כנפים מרובעות (סעיף ט) ועל פתיחה מספקת. שיעור הרוב המדויק, ומעמד הסגירות הצדדיות של ימינו, נקודות עדינות: להנהגה המדויקת נפנה אל הוראת הרב.
מקרה 2 — תיקון או חידוש כנף קרועה
המצב: כנף של הטלית נקרעה או נתקלקלה, ורוצים לתקנה או לעשותה מחדש.
ההנהגה: זהירות מתעשה ולא מן העשוי (סעיף ה): אם הכנף אינה עוד כנף של ממש, הציצית שבה עלולה לאבד את כשרותה, ויהיה צריך לעשות את החוטים מחדש אחר שהוחזרה הכנף. כן הציצית על ציצית (סעיף ו) — להוסיף או להחליף חוט — תלוי בכוונה (לבטל / להוסיף). תיקונים אלו עדינים: קודם שעושים, נפנה אל הוראת הרב.
מקרה 3 — כיסוי הראש והצעיף
המצב: אדם עוטה מטפחת גדולה, טלית כתף או צעיף בעל ארבע כנפות, ושואל אם להטיל בו ציצית.
ההנהגה: פריט שעיקרו לכסות את הראש (מצנפת, סעיף י) או להינתן על הצואר / הכתף (סודר, סעיף יא) פטור — « כסותך ולא כסות הראש ». אך הגבול (מתי פריט גדול נעשה « בגד גוף »?) ומקרה הצעיפים המודרניים בעלי ארבע כנפות נקודות עדינות: להנהגה המדויקת נפנה אל הוראת הרב.
שאלות הבנה
בחן את הבנתך:
- כמה כנפות צריכות כדי שטלית תהיה חייבת? מה הדין בפחות מארבע, וביותר מארבע (המרוחקות זו מזו)?
- טלית של בגד וכנפיה של עור — חייבת או פטורה? ולהפך (סעיף ד)?
- הסבר את תעשה ולא מן העשוי במקרה של ג׳ ואחר כך ד׳ (סעיף ה). מדוע פסולה?
- הבחן בין רוב סתום, רוב פתוח וחציו-חציו (סעיף ז). מה עושים בשבת במקרה האחרון?
- מדוע המצנפת והסודר פטורים (כסותך ולא כסות הראש)? ומדוע הכנפים צריכות להיות מרובעות (סעיף ט)?
להעמיק יותר
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול — צורת הכנפות ו« הארבע המרוחקות » ; יסוד התעשה ולא מן העשוי (מנחות מ"א-מ"ג) והציצית על ציצית (לבטל / להוסיף) ; דין הרוב פתוח / רוב סתום / חציו-חציו (ספק, לחומרא, מראית העין בשבת) ; « כסותך ולא כסות הראש » (המצנפת והסודר) ; והחיוב הנמשך אחר גוף הבגד (בגד / עור, סעיף ד)
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת השולחן ערוך הרב — ארבע הכנפות, דין הרוב פתוח / רוב סתום, התעשה ולא מן העשוי, והמצנפת