שולחן ערוך · אורח חיים

דִּינֵי חוּטֵי הַצִּיצִית. וּבוֹ ט״ו סְעִיפִים:

סעיף א׳: הַחוּטִין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְווּיִן לִשְׁמָן (הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ לְנַפְּצָן לִשְׁמָן, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל בַּנִּפּוּץ); שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטַּוְוִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵּן לְשֵׁם צִיצִית; וְאִם לֹא הָיוּ טְווּיִן לִשְׁמָן — פְּסוּלִים.

סעיף ב׳: טְוָואָן עַכּוּ״ם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ וְאוֹמֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ — לְהָרַמְבַּ״ם פָּסוּל, לְהָרֹא״שׁ כָּשֵׁר (הגה: וְנוֹהֲגִין שֶׁיְּסַיֵּעַ הַיִּשְׂרָאֵל מְעַט); וּצְרִיכִין שְׁזִירָה וְשֶׁיִּהְיוּ שְׁזוּרִין לִשְׁמָן.

סעיף ג׳: אִם נִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן וְנַעֲשׂוּ י״ו — כְּשֵׁרִים, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּיר בַּשָּׁזוּר כְּדֵי עֲנִיבָה.

סעיף ד׳: אֹרֶךְ הַחוּטִים אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע גּוּדָלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים י״ב גּוּדָלִים וְכֵן נוֹהֲגִין, וּלְמַעְלָה אֵין לָהֶם שִׁעוּר; אֶחָד מֵהַחוּטִים יִהְיֶה יוֹתֵר אָרֹךְ כְּדֵי שֶׁיִּכְרֹךְ בּוֹ הַגְּדִיל (הגה: וְאִם עֲשָׂאוֹ אָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי, יָכוֹל לְקַצְּרוֹ וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי).

סעיף ה׳: אֵין עוֹשִׂין הַצִּיצִית מֵהַצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים, וְלֹא מֵהַנִּימִין הַנִּתְלָשִׁים מֵהַבְּהֵמָה, וְלֹא מִשְּׁיוּרֵי שְׁתִי — וְהַטַּעַם מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה.

סעיף ו׳: אִם עֲשָׂאָם מִצֶּמֶר גָּזוּל — פְּסוּלִים, דִּכְתִיב וְעָשׂוּ לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם (הגה: וְדַוְקָא שֶׁגָּזַל הַחוּטִין, אֲבָל גָּזַל צֶמֶר וַעֲשָׂאָן חוּטִים — כְּשֵׁרִים, מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה אָסוּר).

סעיף ז׳: חוּטִים שְׁאוּלִין — כְּשֵׁרִים, שֶׁהַלְוָאָה הִיא דְּלֹא הָדְרֵי בְּעֵינַיְיהוּ וּכְדִידֵיהּ דָּמֵי.

סעיף ח׳: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה — צַמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית; הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפִשְׁתָּן נָטוּעַ — כָּשֵׁר לְצִיצִית, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.

סעיף י״ב: מִנְיַן חוּטֵי הַצִּיצִית בְּכָל כָּנָף אַרְבָּעָה כְּפוּלִים שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה; וְאִם הוֹסִיף — פָּסוּל.

סעיף י״ג: יִזָּהֵר לַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין לַעֲשׂוֹתָם ח׳ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ, שֶׁאִם כָּרַךְ אֲפִלּוּ חוּלְיָא אַחַת וְקָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן — פָּסוּל מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.

סעיף י״ד: יִקַּח ד׳ חוּטִים מִצַּד זֶה וְד׳ מִצַּד זֶה, וְיִקְשֹׁר שְׁתֵּי פְעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ חוּט הָאָרֹךְ... עַד שֶׁיַּשְׁלִים לַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינֵיהֶם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת. נוֹהֲגִים לִכְרֹךְ ז׳, ט׳, י״א וְי״ג — הָעוֹלִים כֻּלָּם אַרְבָּעִים.

סעיף ט״ו: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית לְאֹרֶךְ הַטַּלִּית, דְּבָעֵינַן שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָתֵת שׁוּם בֶּגֶד בְּנִקְבֵי הַטַּלִּית, וְיֵשׁ מַתִּירִין וְכֵן נָהֲגוּ.