סימן קי״ד · הזכרת הגשם

📑 תוכן הלימוד

א. הזכרת הגשם — ט׳ הסעיפים

סעיף א׳ — התחלת ההזכרה וסיומה

מתחילין לומר בברכה שנייה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג, ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח.

סעיף ב׳ — אין מזכירין עד שיכריז השליח ציבור

אסור להזכיר הגשם עד שיכריז ש״ץ (ויש אומרים שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו׳ כדי שהצבור יזכירו בתפלתן, וכן נוהגין). הלכך אף אם הוא חולה או אנוס, לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור, לפי שאסור להזכיר עד שיאמר ש״ץ. אבל אם יודע שהכריז ש״צ, אף על פי שהוא לא שמע — מזכיר.

סעיף ג׳ — משיב הרוח והטל: אין מחזירין

אם אמר משיב הרוח בימות החמה, או לא אמרו בימות הגשמים — אין מחזירין אותו. וכן בטל, אם הזכירו בימות הגשמים או לא הזכירו בימות החמה — אין מחזירין אותו. הגה: ואנו בני אשכנז לא מזכירין טל לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, רק אומרים בימות החמה « רב להושיע מכלכל חיים » וכו׳.

סעיף ד׳ — אמר גשם בימות החמה: מחזירין אותו

אם אמר מוריד הגשם בימות החמה — מחזירין אותו, וחוזר לראש הברכה. ואם סיים הברכה — חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל — מחזירין אותו.

סעיף ה׳ — שכח גשם בימות הגשמים: מחזירין, אלא אם הזכיר טל

בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם — מחזירין אותו. והני מילי שלא הזכיר טל, אבל אם הזכיר טל — אין מחזירין אותו.

סעיף ו׳ — להיכן חוזר? ג׳ ברכות ראשונות כאחת

במה דברים אמורים שמחזירין אותו כשלא אמר בימות הגשמים מוריד הגשם — היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה, ואז חוזר לראש התפלה. אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה — יאמר במקום שנזכר. ואפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל « אתה קדוש » — אין צריך להחזיר, אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה. הגה: שלש ברכות הראשונות חשובות כאחת, ובכל מקום שטעה בהם חוזר לראש, בין שהוא יחיד בין שהוא צבור.

סעיף ז׳ — שוגג ומזיד

בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה — הני מילי שטעה בשוגג, אבל במזיד ומתכוין — חוזר לראש.

סעיף ח׳ — הספק בימות החמה: חזקת שלושים יום

בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא — עד ל׳ יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור. הגה: והוא הדין לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה, אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים — כל ל׳ יום חוזר, דודאי אמר כמו שרגיל, והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם. לאחר ל׳ יום אינו חוזר.

סעיף ט׳ — סדר צ׳ פעמים

אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת « אתה גבור » עד « מוריד הטל » צ׳ פעמים — כנגד ל׳ יום שאומר אותה ג׳ פעמים בכל יום — משם ואילך, אם אינו זוכר אם הזכיר גשם, הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם ואינו צריך לחזור. הגה: וכן אם אמר בשמיני עצרת צ׳ פעמים « אתה גבור » עד « מוריד הגשם », אם נסתפק אחר כך אם הזכיר או לא — חזקה שהזכירו.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — המאחר וההכרזה

מקרה 2 — אמר גשם בימות החמה (או שכחו בגשמים)

מקרה 3 — הספק «האם הזכרתי גשם?»

שאלות להבנה

להעמיק עוד