למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן קי״ד — דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל. אצל הרב הסימן נפרש לי״א סְעִיפִים : זְמַן הַהַזְכָּרָה וְהַהַכְרָזָה, דִּין הַטַּל וְהָרוּחַ, הַמַּחֲזִירִין וּמָתַי, וְהַחֲזָקָה דִּרְגִילוּת (ל׳ יוֹם וְצ׳ פְּעָמִים).
שולחן ערוך הרב — סימן קי״ד — דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן קי״ד — דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל — וּבוֹ י״א סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.114), ואחריו תרגומנו. הסימן כולל י״א סעיפים (סעיף k → .114.k).
סעיף א מַתְחִילִין ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת ; הַהַכְרָזָה וְטַעֲמָהּ.
דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל וּבוֹ י״א סְעִיפִים:בְּרָכָה שְׁנִיָּה אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּ״בָרוּךְ״, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְכֵן כָּל בְּרָכוֹת הָאֲחֵרוֹת הֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, לָכֵן הֵן חוֹתְמוֹת בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵין פּוֹתְחוֹת בְּ״בָרוּךְ״. וּמַתְחִילִין לְהַזְכִּיר הַגֶּשֶׁם בִּבְרָכָה שְׁנִיָּה בִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְאֵין פּוֹסְקִין עַד תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וְהַזְכָּרָה זוֹ הִיא רִצּוּי שְׁאֵלָה, שֶׁטֶּרֶם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַגְּשָׁמִים בְּעוֹנָתָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁאֵלָה — מְרַצִּין לְפָנָיו בְּהַזְכָּרַת גְּבוּרוֹתָיו שֶׁמּוֹרִיד גְּשָׁמִים. וְקָבְעוּ הַזְכָּרָה זוֹ בְּבִרְכַּת ״מְחַיֶּה הַמֵּתִים״, מִפְּנֵי שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם שְׁקוּלִים כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם — כָּךְ הַגְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. וְהָיָה מִן הַדִּין לְהַזְכִּיר וּלְרַצּוֹת לְפָנָיו מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג, שֶׁבֶּחָג נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם סִימַן קְלָלָה בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה בִּשְׁעַת הַגֶּשֶׁם — אֵין מַזְכִּירִין הַגֶּשֶׁם עַד עֲבֹר ז׳ יְמֵי יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. וְרָאוּי הָיָה לְהַתְחִיל לְהַזְכִּיר מִיָּד בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא לְפִי שֶׁבִּתְפִלַּת עַרְבִית אֵין כָּל הָעָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — נִמְצָא זֶה מַזְכִּיר וְזֶה אֵינוֹ מַזְכִּיר וְיֵעָשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. וְלָמָּה אֵין מַזְכִּירִין בְּשַׁחֲרִית? לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּיר הַגֶּשֶׁם עַד שֶׁיַּכְרִיז הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ הַשַּׁמָּשׁ בְּקוֹל רָם ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וּבְשַׁחֲרִית אִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיז מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. לְפִיכָךְ אַף מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ אָנוּס שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ׳ — אָסוּר לוֹ לְהַקְדִּים תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּיר הַגֶּשֶׁם עַד שֶׁיַּכְרִיזוּ בְּצִבּוּר. אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁהִכְרִיזוּ בְּצִבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע — מַזְכִּיר. וּמִטַּעַם זֶה הַבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַצִּבּוּר הִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל — יִתְפַּלֵּל וְיַזְכִּיר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע כְּשֶׁהִכְרִיזוּ. וְהַדָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְיָן — יַמְתִּין עַד זְמַן שֶׁמִּתְפַּלְלִים בַּקְּהִלּוֹת:
מִבְנֶה וּזְמַן. בְּרָכָה שְׁנִיָּה סְמוּכָה — אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּ״בָרוּךְ״. מַתְחִילִין ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאֵין פּוֹסְקִין עַד מוּסַף יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. הַזְכָּרָה זוֹ רִצּוּי שְׁאֵלָה, בְּ״מְחַיֶּה הַמֵּתִים״ שֶׁהַגְּשָׁמִים שְׁקוּלִים כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. אֵין מַתְחִילִין עַד עֲבֹר ז׳ יְמֵי יְשִׁיבָה, וּבְמוּסָף (לֹא עַרְבִית/שַׁחֲרִית) מִשּׁוּם הַהַכְרָזָה וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. חוֹלֶה/אָנוּס לֹא יַקְדִּים לְמוּסָף זֶה.
סעיף ב אֵין פּוֹסְקִין עַד מוּסַף יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח ; מִנְהַג הַהַפְסָקָה.
וְכֵן לְעִנְיַן הַפְסָקָה, אֵין פּוֹסְקִין מִלְּהַזְכִּיר עַד שֶׁמַּכְרִיזִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת ״מוֹרִיד הַטָּל״ קֹדֶם תְּפִלַּת מוּסָף יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר ״מוֹרִיד הַטָּל״ בִּמְקוֹם ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁהַכְרָזַת הַטַּל סִימָן הוּא לָהֶם לְהַפְסָקַת הַזְכָּרַת הַגֶּשֶׁם, וְקֹדֶם הַכְרָזָה זוֹ אֵין הַצִּבּוּר מַפְסִיקִין מִלְּהַזְכִּיר הַגֶּשֶׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר מְעֹרָב בֵּינֵיהֶם שֶׁזֶּה מַזְכִּיר וְזֶה אֵינוֹ מַזְכִּיר וְיִהְיֶה אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. אֲבָל הַיָּחִיד שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ — רַשַּׁאי לְהַזְכִּיר הַטַּל בִּמְקוֹם גֶּשֶׁם. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ (שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר טַל בִּימוֹת הַחַמָּה בִּמְקוֹם הַגֶּשֶׁם וְאֵין הַכְרָזַת טַל סִימָן כְּלָל לְהַפְסָקַת הַזְכָּרַת גֶּשֶׁם) נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק מִלְּהַזְכִּיר גֶּשֶׁם עַד תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁמְעוּ כְּבָר מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁפָּסַק בִּתְפִלַּת מוּסָף, אֲבָל בִּתְפִלַּת מוּסָף כָּל הַקָּהָל וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַזְכִּירִין הַגֶּשֶׁם בִּתְפִלַּת לַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר מְעֹרָב בֵּין הַצִּבּוּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיז קֹדֶם הַתְּפִלָּה שֶׁיַּפְסִיקוּ מִלְּהַזְכִּיר הַגֶּשֶׁם מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְמָאֲנִים בִּגְשָׁמִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ: אֵין מִתְפַּלְלִין עַל רֹב טוֹבָה. וּמַה שֶּׁאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹסֵק בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר הוּא מִשּׁוּם אוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעַרְבִית, וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּשַׁחֲרִית יִסְבְּרוּ שֶׁמַּפְסִיקִין מִלְּהַזְכִּיר בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה בְּכָל מָקוֹם, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה לֹא יַזְכִּירוּ בְּעַרְבִית, וְנִמְצָא זֶה מַזְכִּיר וְזֶה אֵינוֹ מַזְכִּיר:
הַהַפְסָקָה. אֵין פּוֹסְקִין עַד שֶׁמַּכְרִיזִין ״מוֹרִיד הַטָּל״ קֹדֶם מוּסַף יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים טַל בַּקַּיִץ. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין מַפְסִיקִין עַד מִנְחָה, וּבְמוּסָף כָּל הַקָּהָל וְהַש״ץ מַזְכִּירִין בִּתְפִלַּת לַחַשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיז (נִרְאֶה כִּמְמָאֲנִים בִּגְשָׁמִים).
סעיף ג בַּטַּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּבוּ — אֵין מַחֲזִירִין.
בַּטַּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, לֹא בַּהַזְכָּרָה שֶׁבְּבִרְכַּת מְחַיֶּה הַמֵּתִים וְלֹא בַּשְּׁאֵלָה שֶׁבְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן נֶעְצָרִים לְעוֹלָם. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר. וְנוֹהֲגִין בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לוֹמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ בַּהַזְכָּרָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְאֵין מַזְכִּירִין אֶת הָרוּחַ בַּשְּׁאֵלָה. אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה אֵין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּקֵּשׁ אֶלָּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים כְּדֵי לְנַגֵּב לַחוּת הָאָרֶץ שֶׁהוּא מְרֻבֶּה. וְאִם לֹא הִזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁהִזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַחַמָּה — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם עֲדַיִן הַבְּרָכָה. וְהַטַּל שֶׁהוּא דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְעוֹלָם — יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַחַמָּה וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁאַף שֶׁאֵין נֶעְצָר לְעוֹלָם מִכָּל מָקוֹם מְבַקְשִׁים שֶׁיִּהְיֶה לִבְרָכָה, שֶׁלִּפְעָמִים אֵינוֹ לִבְרָכָה. וְאִם הִזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַחַמָּה, אוֹ שֶׁלֹּא שָׁאַל אוֹתוֹ בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם עֲדַיִן הַבְּרָכָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא חִיְּבוּ חֲכָמִים כְּלָל לְהַזְכִּיר בַּטַּל וּבָרוּחוֹת. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִים לִשְׁאֹל הַטַּל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְלֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא לְהַזְכִּירוֹ לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִם הִזְכִּירוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ (כְּגוֹן שֶׁאָמַר ״וְתֵן טַל״ וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר ״וּמָטָר״):
טַל וְרוּחַ. בַּטַּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּבוּ (אֵינָן נֶעְצָרִים). אוֹמְרִים ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ בַּחֹרֶף ; בַּקַּיִץ אֵין מַזְכִּירִין. אֵין מַחֲזִירִין, אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה. בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שׁוֹאֲלִים טַל בַּחֹרֶף וְאֵין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ.
סעיף ד אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בִּימוֹת הַחַמָּה — מַחֲזִירִין וְחוֹזֵר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה.
אִם אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בִּימוֹת הַחַמָּה — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה אֵינָם אֶלָּא סִימַן קְלָלָה, לָכֵן הִצְרִיכוּ לָזֶה שֶׁהִזְכִּיר קְלָלָה בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל בְּלֹא קְלָלָה אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁהִזְכִּיר בָּהּ קְלָלָה. לְפִיכָךְ הוּא צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה, שֶׁאִם יַחֲזֹר לִ״מְכַלְכֵּל חַיִּים״ — לֹא יְבַטֵּל בָּזֶה מַה שֶּׁהִזְכִּיר שֶׁלֹּא כַּדִּין, שֶׁכֵּן דִּינָהּ שֶׁל הַזְכָּרָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לוֹמַר ״מְכַלְכֵּל חַיִּים״ אַחַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״. וְאִם נִזְכַּר אַחַר חֲתִימַת הַבְּרָכָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, לְפִי שֶׁכָּל הַטּוֹעֶה בְּאֵיזוֹ בְּרָכָה בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן טָעוּתוֹ וְלֹא חָזַר עַד שֶׁחָתַם בְּרָכָה זוֹ — לֹא דַּי לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁטָּעָה לְתַקֵּן טָעוּתוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְג׳ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כִּבְרָכָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
גֶּשֶׁם בַּקַּיִץ. אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בִּימוֹת הַחַמָּה — מַחֲזִירִין (סִימַן קְלָלָה) : חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה ; וְאִם חָתַם — חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.
סעיף ה אֲפִלּוּ אֵין הַגֶּשֶׁם סִימַן קְלָלָה — מַחֲזִירִין ; הַזְכָּרָה וּשְׁאֵלָה.
וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַגֶּשֶׁם אֵינוֹ סִימַן קְלָלָה, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יָצָא עֲדַיִן נִיסָן שֶׁל חַמָּה, וַאֲפִלּוּ אִם צְרִיכִים לִגְשָׁמִים — מַחֲזִירִים אוֹתוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרֹב הַזְּמַן שֶׁפּוֹסְקִין מִלְּהַזְכִּיר גֶּשֶׁם הַגֶּשֶׁם בּוֹ סִימַן קְלָלָה, לֹא חִלְּקוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁפּוֹסְקִים מִלְּהַזְכִּיר אִם הִזְכִּיר — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּאֲרָצוֹת שֶׁלְּעוֹלָם הֵן צְרִיכוֹת לִגְשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, בְּעִנְיָן שֶׁאִם שָׁאַל בָּהֶן גְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה בְּ״בִרְכַּת הַשָּׁנִים״ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי״ז, מִכָּל מָקוֹם אִם הִזְכִּיר בָּהֶן גֶּשֶׁם בִּ״תְחִיַּת הַמֵּתִים״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁצֹּרֶךְ אֲרָצוֹת לִגְשָׁמִים אֵינוֹ עִנְיָן לְהַזְכָּרָה אֶלָּא לִשְׁאֵלָה (שֶׁבַּשְּׁאֵלָה הוּא מְבַקֵּשׁ עַל אַרְצוֹ, אֲבָל בַּהַזְכָּרָה הוּא מְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם שֶׁהֵם סִימַן קְלָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, לָכֵן צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר אוֹתָהּ בְּרָכָה בְּלֹא קְלָלָה):
אֲפִלּוּ בְּלֹא קְלָלָה. אֲפִלּוּ אֵין הַגֶּשֶׁם סִימַן קְלָלָה (לֹא יָצָא נִיסָן, אוֹ אֲרָצוֹת הַצְּרִיכוֹת) — מַחֲזִירִין : צֹרֶךְ אֲרָצוֹת עִנְיָנוֹ לִשְׁאֵלָה (סימן קי״ז) וְלֹא לְהַזְכָּרָה שֶׁהִיא שֶׁבַח.
סעיף ו לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בַּחֹרֶף — מַחֲזִירִין ; הִזְכִּיר טַל — אֵין מַחֲזִירִין.
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אִם לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ (אֲפִלּוּ אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״) — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא הִזְכִּיר טַל, אֲבָל אִם הִזְכִּיר טַל — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ (אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה), שֶׁאַף שֶׁהַטַּל אֵינוֹ נֶעְצָר מִכָּל מָקוֹם שֶׁבַח הוּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַזְכָּרָתוֹ כְּמוֹ בְּהַזְכָּרַת הַגֶּשֶׁם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַגְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם כָּךְ הַטַּל הוּא חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ מִתְבָּרֶכֶת הַתְּבוּאָה (וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָרְאוּ חֲכָמִים לְהַטַּל ״טַל תְּחִיָּה״, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָרוּחַ שֶׁאַף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת —אֵינוֹ נִקְרָא חַיִּים לָעוֹלָם כְּמוֹ גֶּשֶׁם וְטַל. לְכָךְ יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּזְכִּירִין הַטַּל כָּל יְמוֹת הַחַמָּה, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁכְּחוּ לוֹמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — חֲזָקָה שֶׁאָמְרוּ ״מוֹרִיד הַטָּל״ כְּמוֹ שֶׁהֵם רְגִילִים בִּימוֹת הַחַמָּה, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתָן):
שָׁכַח גֶּשֶׁם בַּחֹרֶף. בַּחֹרֶף לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין ; אֶלָּא אִם הִזְכִּיר טַל — אֵין מַחֲזִירִין, שֶׁאַף הַטַּל חַיִּים לָעוֹלָם (טַל תְּחִיָּה).
סעיף ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ; נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ אִם לֹא הִזְכִּיר גֶּשֶׁם וְלֹא טַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כְּשֶׁסִּיֵּם כָּל הַבְּרָכָה וְהִתְחִיל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ וְאָז חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, אֲבָל אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה — יֹאמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ וּ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, שֶׁלֹּא קָבְעוּ חֲכָמִים מָקוֹם בְּתוֹךְ הַבְּרָכָה לְהַזְכִּיר שָׁם הַגֶּשֶׁם, אֶלָּא אָמְרוּ סְתָם: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לְאָמְרוֹ לִפְנֵי ״מְכַלְכֵּל חַיִּים״ לְפִי שֶׁהַגֶּשֶׁם כַּלְכָּלָה וּפַרְנָסָה, אֲבָל אִם לֹא אֲמָרוֹ לִפְנֵי ״מְכַלְכֵּל חַיִּים״ — בְּכָל הַבְּרָכָה מְקוֹמָהּ. וַאֲפִלּוּ אִם סִיֵּם הַבְּרָכָה וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל ״אַתָּה קָדוֹשׁ״ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ, אֶלָּא יֹאמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בְּלֹא חֲתִימָה וְשׁוּב אוֹמֵר ״אַתָּה קָדוֹשׁ״, שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הִתְחִיל בַּבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — לֹא נִקְרָא סִיּוּם בְּרָכָה זוֹ לְגַמְרֵי לְעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרָא סִיּוּם לְעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, כְּגוֹן הַבְדָּלָה בְּ״חוֹנֵן הַדָּעַת״ וְ״יַעֲלֶה וְיָבוֹא״ בְּעַרְבִית רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין לְאָמְרָם כְּשֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ״ד וְתכ״ב:
מָתַי מַחֲזִירִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים : כְּשֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה וְהִתְחִיל שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ ; אֲבָל נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם — אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. אֲפִלּוּ אַחַר חֲתִימָה, קֹדֶם ״אַתָּה קָדוֹשׁ״ — אוֹמֵר בְּלֹא חֲתִימָה.
סעיף ח ג׳ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת ; מַטְבֵּעַ הַבְּרָכָה.
ג׳ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת, הוֹאִיל וְעִנְיָנָם אֶחָד לְסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם קֹדֶם שְׁאֵלוֹת צְרָכָיו, כְּעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ קֹדֶם שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מִמֶּנּוּ, וְכֵן ג׳ אַחֲרוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת, שֶׁהֵן כְּעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְנִפְטַר וְהוֹלֵךְ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי״ב. לְפִיכָךְ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁטָּעָה בְּג׳ רִאשׁוֹנוֹת — חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, וּבְג׳ אַחֲרוֹנוֹת — חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה, בֵּין שֶׁהוּא יָחִיד בֵּין צִבּוּר, אִם הוּא טָעוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ, כְּגוֹן שֶׁטָּעָה בַּחֲתִימָתָהּ שֶׁחָתַם בִּבְרָכָה זוֹ בְּעִנְיַן בְּרָכָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁחָתַם ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן טָעוּתוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּחֲזֹר וְיַחְתֹּם כַּהֹגֶן, שֶׁאֵין חֲזָרָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ בְּרָכָה זוֹ. וְהוּא הַדִּין אִם חָתַם כַּהֹגֶן אֶלָּא (שֶׁכָּל נֻסַּח הַבְּרָכָה עַד הַחֲתִימָה אָמַר נֻסָּח אַחֵר שֶׁלֹּא כְּעִנְיַן בְּרָכָה זוֹ כְּלָל וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁחָתַם) (אוֹ שֶׁלֹּא אָמַר שׁוּם נֻסָּח תְּחִלָּה רַק הַחֲתִימָה בִּלְבַדָּהּ שֶׁנִּמְצָא) שֶׁלֹּא אָמַר בְּרָכָה זוֹ אֶלָּא בְּמַטְבֵּעַ קָצָר, כְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וְהַמִּצְווֹת שֶׁפְּתִיחָתָן הִיא חֲתִימָתָן, וְשִׁנָּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ בְּרָכָה זוֹ אִם הִיא מִבְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת, וּבְג׳ רִאשׁוֹנוֹת צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ, וּבְג׳ אַחֲרוֹנוֹת לָעֲבוֹדָה (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם דִּלֵּג בְּרָכָה אַחַת לְגַמְרֵי וְלֹא נִזְכַּר עַד אַחַר חֲתִימַת בְּרָכָה שֶׁאַחֲרֶיהָ), שֶׁאִם לֹא כֵּן כְּשֶׁיֹּאמַר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר — הֲוֵי לֵיהּ הַשְּׁנִיָּה כְּטָעוּת בָּאֶמְצַע. אֲבָל אִם דִּלֵּג בְּאֶמְצָעָהּ (וַאֲפִלּוּ אָמַר בִּמְקוֹם הַדִּלּוּג נֻסָּח אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מֵעֵין בְּרָכָה זוֹ), כָּל שֶׁחָתַם כַּהֹגֶן (וְאָמַר קֹדֶם הַחֲתִימָה אֵיזוֹ בַּקָּשָׁה כְּעִנְיַן בְּרָכָה זוֹ וַאֲמָרָהּ בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנֶּה מִתִּקּוּן חֲכָמִים) — אֵינוֹ נִקְרָא מְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ו וְס״ח, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא מְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים אֶלָּא כְּשֶׁמְּשַׁנֶּה בִּפְתִיחָתָן אוֹ בַּחֲתִימָתָן בִּבְרָכוֹת שֶׁחוֹתְמוֹת בְּ״בָרוּךְ״ וּפוֹתְחוֹת בְּ״בָרוּךְ״ [(]וּבִרְכוֹת י״ח שֶׁחוֹתְמוֹת בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵינָן פּוֹתְחוֹת בְּ״בָרוּךְ״, אַף אִם שִׁנָּה פְּתִיחָתָהּ וַאֲמָרָהּ בְּלָשׁוֹן אַחֵר בְּעִנְיַן הַבְּרָכָה — דִּינוֹ כְּאִלּוּ שִׁנָּה בְּאֶמְצַע בְּרָכָה, שֶׁהֲרֵי הֵן בְּרָכוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ וְכָל פְּתִיחָתָהּ הִיא כְּמוֹ אֶמְצַע בְּרָכָה):
שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת. ג׳ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת (כְּעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח) ; טָעָה בַּחֲתִימָה אוֹ בַּמַּטְבֵּעַ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. פְּרָטֵי הַמַּטְבֵּעַ הַקָּצָר וְהַבְּרָכוֹת הַסְּמוּכוֹת (סימן ס״ו וְס״ח).
סעיף ט חוֹזֵר לַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה — בְּשׁוֹגֵג ; בְּמֵזִיד — לְרֹאשׁ.
כָּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חוֹזֵר לַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ, כְּגוֹן שֶׁדִּלֵּג, אוֹ טָעָה בַּחֲתִימַת בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת, אוֹ בְּג׳ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁחוֹזֵר לָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא רֵאשִׁיתָן, אוֹ שֶׁהִזְכִּיר הַגֶּשֶׁם בִּימוֹת הַחַמָּה שֶׁחוֹזֵר לְרֹאשׁ בְּרָכָה שְׁנִיָּה אִם לֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה — הַכֹּל לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁטָּעָה בְּשׁוֹגֵג, אֲבָל בְּמֵזִיד וּמִתְכַּוֵּן — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. וְהוּא הַדִּין אִם שָׂח בְּמֵזִיד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ד:
שׁוֹגֵג / מֵזִיד. כָּל מָקוֹם שֶׁחוֹזֵר לַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה — בְּשׁוֹגֵג ; אֲבָל בְּמֵזִיד וּמִתְכַּוֵּן — חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. וְהוּא הַדִּין שָׂח בְּמֵזִיד (סימן ק״ד).
סעיף י סָפֵק אִם הִזְכִּיר — עַד ל׳ יוֹם חֲזָקָה.
הַמִּתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הִזְכִּיר הַגֶּשֶׁם אִם לָאו — עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם חֲזָקָה מַה שֶּׁהוּא לָמוּד הוּא מַזְכִּיר, מִכָּאן וְאֵילָךְ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ הוּא מַזְכִּיר. לְפִיכָךְ, אִם מְסֻפָּק בִּימוֹת הַחַמָּה אִם הִזְכִּיר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּחֶזְקַת שֶׁהִזְכִּירוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף וְצָרִיךְ לַחֲזֹר. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים צָרִיךְ גַּם כֵּן לַחֲזֹר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם — בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין מַזְכִּירִין טַל בִּימוֹת הַחַמָּה, וַהֲרֵי כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הוּא בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לֹא טַל וְלֹא גְּשָׁמִים — מִן הַסְּתָם. לְאַחַר ל׳ יוֹם אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר, שֶׁכְּבָר נִתְרַגֵּל לְשׁוֹנוֹ לוֹמַר כַּהֲלָכָה וּמִן הַסְּתָם אָמַר כְּהֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם שָׁגַג אוֹ פָּשַׁע יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְלֹא הִתְפַּלֵּל כְּלָל — לֹא הוּרַע חֶזְקָתוֹ בָּזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהֻחְזַק בְּרֹב אֵלּוּ יָמִים — דַּיּוֹ בְּכָךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאַחַר שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֵיזֶה יוֹם חָזַר אַחַר כָּךְ וְהִזְכִּיר עַד תֹּם ל׳ יוֹם — הֲרֵי זֶה בַּחֲזָקָה שֶׁל ל׳ יוֹם:
סָפֵק — ל׳ יוֹם. הַמְסֻפָּק אִם הִזְכִּיר : עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם חֲזָקָה מַה שֶּׁלָּמוּד — מִכָּאן וְאֵילָךְ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. בַּקַּיִץ בְּסָפֵק — בְּחֶזְקַת שֶׁהִזְכִּיר וְצָרִיךְ לַחֲזֹר ; וְכֵן בַּחֹרֶף בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כָּל ל׳ יוֹם.
סעיף יא אָמַר צ׳ פְּעָמִים — חֲזָקָה שֶׁהִזְכִּיר / שֶׁלֹּא הִזְכִּיר.
אִם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אוֹמֵר בִּרְכַּת ״אַתָּה גִּבּוֹר״ עַד ״מוֹרִיד הַטָּל״ וְעַד בִּכְלָל, אוֹ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ עַד ״מְכַלְכֵּל חַיִּים״ וְעַד בִּכְלָל, בְּלֹא ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ צ׳ פְּעָמִים — הֲרֵי נִתְרַגֵּל לְשׁוֹנוֹ לוֹמַר (וְ)״רַב לְהוֹשִׁיעַ״ (וּ)״מוֹרִיד הַטָּל״ אוֹ (וְ)״רַב לְהוֹשִׁיעַ מְכַלְכֵּל חַיִּים״, כְּאִלּוּ אָמַר כֵּן ל׳ יוֹם, שֶׁבְּל׳ יוֹם מִימוֹת הַחֹל גַּם כֵּן אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא צ׳ פְּעָמִים, ג׳ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְאִם הֻרְגַּל כְּשֶׁאוֹמֵר מְפֻזָּרִין — קַל וָחֹמֶר בִּרְצוּפִין. לְפִיכָךְ, אִם אַחַר כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֵר אִם הִזְכִּיר הַגֶּשֶׁם — חֲזָקָה שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר. וְכֵן אִם בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת אוֹמֵר צ׳ פְּעָמִים ״אַתָּה גִּבּוֹר״ עַד וּ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ וְעַד בִּכְלָל וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּפֵּק אִם הִזְכִּיר הַגֶּשֶׁם — חֲזָקָה שֶׁהִזְכִּירוֹ (וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה. וְטוֹב לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן לִסְמֹךְ עַל זֶה. אֲבָל אִם עָשָׂה כֵּן וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּפֵּק אִם הִזְכִּירוֹ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר, כִּי כֵן עִקָּר):
צ׳ פְּעָמִים. בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אָמַר צ׳ פְּעָמִים עַד ״מוֹרִיד הַטָּל״ — חֲזָקָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גֶּשֶׁם, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר. בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת צ׳ פְּעָמִים עַד ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — חֲזָקָה שֶׁהִזְכִּיר (וְיֵשׁ חוֹלְקִין).
מקור : ספריא — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קי״ד (מהדורת קה״ת, י״א סְעִיפִים). תרגום : DAAT. אין מובא כל קטע מחוץ לטקסט מאומת זה.
היסוד — דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל
היסוד : דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל
קריאת אדמו״ר הזקן בסימן זה נפרשת סביב ארבעה צירים. תחילה זְמַן הַהַזְכָּרָה — מָתַי מַתְחִילִין וּמָתַי פּוֹסְקִין. אחר כך דִּין הַטַּל וְהָרוּחַ. אחר כך טָעָה בַּהַזְכָּרָה — מָתַי מַחֲזִירִין. ולבסוף הַסָּפֵק וְהַחֲזָקָה דִּרְגִילוּת.
זְמַן הַהַזְכָּרָה — מַתְחִילִין וּפוֹסְקִין
זְמַן הַהַזְכָּרָה — מַתְחִילִין וּפוֹסְקִין
היסוד. מַתְחִילִין ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאֵין פּוֹסְקִין עַד מוּסַף יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח (סעיפים א-ב).
המסקנה. הַהַזְכָּרָה רִצּוּי שְׁאֵלָה בְּ״מְחַיֶּה הַמֵּתִים״ (הַגְּשָׁמִים שְׁקוּלִים כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים). עיין סימן 117 (שאלה בברכת השנים).
טַל וְרוּחַ — אֵין מַחֲזִירִין
טַל וְרוּחַ — אֵין מַחֲזִירִין
היסוד. בַּטַּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּבוּ ; אֵין מַחֲזִירִין, אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה (סעיפים ג, ו).
המסקנה. אוֹמְרִים ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ בַּחֹרֶף ; הַטַּל אֵינוֹ נֶעְצָר, לָכֵן אֵין מַחֲזִירִין. עיין סימן 113 (הזכרה וגשם).
טָעָה בַּהַזְכָּרָה — מַחֲזִירִין
טָעָה בַּהַזְכָּרָה — מַחֲזִירִין
היסוד. אָמַר גֶּשֶׁם בַּקַּיִץ אוֹ לֹא אָמַר בַּחֹרֶף — מַחֲזִירִין וְחוֹזֵר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה אוֹ לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה (סעיפים ד-ז).
המסקנה. חוֹזֵר תָּמִיד לַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה ; חָתַם — לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, שֶׁג׳ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת כְּאַחַת. עיין סימן 112 (מטבע הברכה).
סָפֵק וַחֲזָקָה — ל׳ יוֹם וְצ׳ פְּעָמִים
סָפֵק וַחֲזָקָה — ל׳ יוֹם וְצ׳ פְּעָמִים
היסוד. הַמְסֻפָּק אִם הִזְכִּיר — עַד ל׳ יוֹם חֲזָקָה מַה שֶּׁלָּמוּד ; אָמַר צ׳ פְּעָמִים — חֲזָקָה (סעיפים י-יא).
המסקנה. חֲזָקָה : מַה שֶּׁהוּא לָמוּד הוּא מַזְכִּיר ; אַחַר ל׳ יוֹם — מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ. עיין סימן 117 (חזקה דרגילות).
הפניה ללימוד. היקף הסימן — זְמַן הַהַזְכָּרָה, הַמַּחֲזִירִין וְהַחֲזָקָה דִּרְגִילוּת — נוגע להנהגת התפילה היומיומית. עמוד זה מציג אותו ברמת היסוד המאומת בטקסט הרב, בלי להוסיף דבר. ללימוד מעמיק ולהנהגה אישית, ללמוד עם רב חב״ד ובתוך המקורות עצמם.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
כוחו של אדמו״ר הזקן בפסק
השוואת דרך אדמו״ר הזקן עם המחבר, המשנה ברורה (משנה ברורה) וערוך השולחן (ערוך השולחן) בנקודות המרכזיות של סימן קי״ד. שורת שולחן ערוך הרב מודגשת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מי״א סעיפיו.
| נושא | מחבר | משנה ברורה | ערוך השולחן | דרך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| זְמַן הַהַזְכָּרָה וְהַהַפְסָקָה | או״ח קי״ד — מַתְחִילִין בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, פּוֹסְקִין בְּמוּסַף רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. | מ״ב קי״ד — טַעֲמֵי הַזְכָּרַת הַגֶּשֶׁם וְהַהַכְרָזָה. | ערוה״ש קי״ד — זְמַן הַהַזְכָּרָה וְהַהַפְסָקָה. | דרך אדמו״ר הזקן — מַתְחִילִין בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת (אַחַר ז׳ יְמֵי יְשִׁיבָה), פּוֹסְקִין בְּמוּסַף רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח ; רִצּוּי שְׁאֵלָה (סעיפים א-ב). |
| טַל וְרוּחַ | או״ח קי״ד — טַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹ בַּחַמָּה — אֵין מַחֲזִירִין ; בְּנֵי אַשְׁכְּנַז אֵין מַזְכִּירִין טַל. | מ״ב קי״ד — מִנְהַג הַזְכָּרַת הַטַּל וּפְרָטָיו. | ערוה״ש קי״ד — דִּין הַטַּל וְהָרוּחַ בַּהַזְכָּרָה. | דרך אדמו״ר הזקן — בַּטַּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּבוּ ; ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ בַּחֹרֶף, אֵין מַחֲזִירִין — אַף שֶׁהַטַּל חַיִּים לָעוֹלָם (סעיפים ג, ו). |
| טָעָה בַּהַזְכָּרָה | או״ח קי״ד — אָמַר גֶּשֶׁם בַּחַמָּה מַחֲזִירִין ; לֹא אָמַר בַּחֹרֶף מַחֲזִירִין, וְהִזְכִּיר טַל — אֵין מַחֲזִירִין. | מ״ב קי״ד — פְּרָטֵי הַחֲזָרָה וּגְדַר הַסִּיּוּם. | ערוה״ש קי״ד — גֶּדֶר הַמַּחֲזִירִין וּמָתַי. | דרך אדמו״ר הזקן — גֶּשֶׁם בַּחַמָּה סִימַן קְלָלָה מַחֲזִירִין ; חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה, חָתַם — לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה ; בְּמֵזִיד — לְרֹאשׁ (סעיפים ד-ט). |
| סָפֵק וַחֲזָקָה | או״ח קי״ד — עַד ל׳ יוֹם בְּחֶזְקַת שֶׁהִזְכִּיר ; אָמַר צ׳ פְּעָמִים — חֲזָקָה. | מ״ב קי״ד — גֶּדֶר הַחֲזָקָה בַּל׳ יוֹם. | ערוה״ש קי״ד — הַחֲזָקָה וְהֶרְגֵּל הַלָּשׁוֹן. | דרך אדמו״ר הזקן — עַד ל׳ יוֹם חֲזָקָה מַה שֶּׁלָּמוּד ; אָמַר צ׳ פְּעָמִים כְּנֶגֶד ל׳ יוֹם — חֲזָקָה (סעיפים י-יא). |
הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים קי״ד, מקור ספריא) ומנושאי הכלים המאומתים (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות תפילה, רא״ש, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים ; תלמוד ברכות ל״ג, תענית ב-ג). שורת אדמו״ר הזקן נשענת על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (י״א סְעִיפִים) המובא ב§1.
קווי היסוד של שיטת הרב
קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה
שלוש מגמות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה. כל אחת לפי המבנה : יסוד הסימן → קריאת הרב → מסקנה למעשה. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).
קו א — זְמַן הַהַזְכָּרָה
קו א — זְמַן הַהַזְכָּרָה
יסוד הסימן : מַתְחִילִין בְּמוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, פּוֹסְקִין בְּמוּסַף רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח (סעיפים א-ב).
קריאת הרב : הַזְכָּרָה זוֹ רִצּוּי שְׁאֵלָה, וּמִשּׁוּם הַהַכְרָזָה וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה מַתְחִילִין בְּמוּסָף דַּוְקָא.
מסקנה למעשה : לוֹמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ מִמּוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְלִפְסֹק בְּמוּסַף רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח.
קו ב — מָתַי מַחֲזִירִין
קו ב — מָתַי מַחֲזִירִין
יסוד הסימן : גֶּשֶׁם בַּחַמָּה אוֹ חִסֵּר בַּחֹרֶף — מַחֲזִירִין ; טַל וְרוּחַ — אֵין מַחֲזִירִין (סעיפים ג-ז).
קריאת הרב : הַחֲזָרָה תְּלוּיָה בְּסִיּוּם הַבְּרָכָה : נִזְכַּר קֹדֶם — אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ, חָתַם וְהִתְחִיל שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — לְרֹאשׁ.
מסקנה למעשה : בְּשִׁכְחָה, לָדַעַת אִם חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה, אוֹ לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.
קו ג — חֲזָקָה וְהֶרְגֵּל
קו ג — חֲזָקָה וְהֶרְגֵּל
יסוד הסימן : סָפֵק אִם הִזְכִּיר ; אָמַר צ׳ פְּעָמִים — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר (סעיפים י-יא).
קריאת הרב : חֲזָקָה שֶׁהַלָּשׁוֹן הֻרְגַּל, וּמִן הַסְּתָם אָמַר כְּהֶרְגֵּלוֹ.
מסקנה למעשה : אַחַר ל׳ יוֹם אוֹ צ׳ פְּעָמִים, לִסְמֹךְ עַל הַהֶרְגֵּל וְלֹא לַחֲזֹר לְלֹא צֹרֶךְ.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן קי״ד ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת היסוד, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן קי״ד (דִּין הַזְכָּרַת הָרוּחַ וְגֶשֶׁם וְטַל)
- ① מַתְחִילִין וּפוֹסְקִין. לוֹמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ מִמּוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת ; לִפְסֹק בְּמוּסַף רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. יסוד : שוע״ר קי״ד סעיפים א-ב.
- ② גֶּשֶׁם בַּקַּיִץ. אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בַּקַּיִץ — מַחֲזִירִין : חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה, וְאִם חָתַם — לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. יסוד : שוע״ר קי״ד סעיפים ד-ה.
- ③ חִסֵּר בַּחֹרֶף. לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ בַּחֹרֶף — מַחֲזִירִין ; אֲבָל הִזְכִּיר טַל — אֵין מַחֲזִירִין. יסוד : שוע״ר קי״ד סעיף ו.
- ④ טַל וְרוּחַ. הַטַּל וְהָרוּחוֹת אֵינָם חוֹבָה — אֵין מַחֲזִירִין, אֲפִלּוּ לֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה. יסוד : שוע״ר קי״ד סעיף ג.
- ⑤ סָפֵק וַחֲזָקָה. סָפֵק עַד ל׳ יוֹם — חֲזָקָה מַה שֶּׁלָּמוּד ; אָמַר צ׳ פְּעָמִים — לִסְמֹךְ עַל הַחֲזָקָה. יסוד : שוע״ר קי״ד סעיפים י-יא.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המיוסדת על שולחן ערוך הרב, סימן קי״ד (טקסט אמיתי המובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — הַזְּמַן, הַמַּחֲזִירִין, הַחֲזָקָה — לְהִתְיָעֵץ עִם רַבְּךָ, וּלְחַב״ד — עִם רַב חב״ד.