סימן קכ״ב — דינים השייכים בין שמונה עשרה ליהיו לרצון

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קכ״ב:א, אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י״ח ליהיו לרצון — אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא. אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי. והגה: ובמקום שנוהגין לומר תחנונים ואלהי נצור קודם יהיו לרצון מפסיק גם כן לקדושה קדיש וברכו.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קכ״ב:ב, אין נכון לומר תחנונים קודם יהיו לרצון, אלא אחר סיום י״ח מיד יאמר יהיו לרצון. ואם בא לחזור ולאומרו פעם אחרת אחר התחנונים הרשות בידו.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קכ״ב:ג, הרגיל לומר ד׳ דברים אלו זוכה ומקבל פני שכינה: עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך.