✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

ריבונו של עולם של נשיאת כפים — עיונים מעמיקים
סימן ק״ל · סעיף אחד
מאן דחזא חלמא · ריבונו של עולם · כיוון הסיום · הטבת חלום
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ל — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, הר״ן (פרק הרואה), רמ״א, מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, כף החיים, שלחן ערוך הרב

הבסיס התלמודי:
ברכות נ״ה:-נ״ו. · סוגיית הרואה חלום · «ריבונו של עולם» בנשיאת כפים · הטבת חלום · חתימת שלום

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 תוכן העניינים

  1. הקדמה לסוגיא — גדר תפילת «ריבונו של עולם» בנשיאת כפים ומקורה (ברכות נ״ה:), צירי הסימן (סעיף אחד)
  2. מאן דחזא חלמא — מי אומרה ואימתי, «אני שלך וחלומותי שלך» (ברכות נ״ה:, הר״ן פרק הרואה)
  3. כיוון הסיום עם הכהנים — «דעני צבורא אמן», אדיר במרום, חתימת שלום
  4. הגהת רמ״א — «במקום שאין עולים לדוכן», שעת «שים שלום» (הר״ן פרק הרואה)
  5. הטבת חלום וזיקתה לנשיאת כפים — חקירת היסוד · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 לשון השולחן ערוך — הסעיף

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

סָעִיף א׳: «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא» — יעמוד לפני הכהנים בשעה שעולין לדוכן ויאמר «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך»; ויכוין לסיים עם הכהנים, «דעני צבורא אמן» גם על בקשתו. ואם לא הספיק — יאמר «אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום». הגה (רמ״א): ובמקום שאין עולים לדוכן — יאמר כל זה בשעה שהש״ץ אומר «שים שלום», ויסיים עמו שיענו הקהל אמן.

הביאור בקצרה:

סעיף אחד: הסימן קובע את «ריבונו של עולם» של נשיאת כפים: המאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא (מי שראה חלום סתום) עומד לפני הכהנים בשעה שעולין לדוכן ואומר «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך»; מכוין (ויכוין) את סיום תפילתו עם סיום הכהנים «דעני צבורא אמן», שיחול אמן הצבור גם על בקשתו; ואם לא הספיק — «אדיר במרום… יהי רצון שתשים עלינו שלום»; ובמקום שאין עולים לדוכן (רמ״א) — בשעת «שים שלום» של השליח צבור. מקורו: סוגיית הרואה חלום (ברכות נ״ה:), הביאה הר״ן.

1. הקדמת הסוגיא — «ריבונו של עולם» של נשיאת כפים, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין ה«ריבונו של עולם» הנאמר בשעת נשיאת כפים — תפילה קצרה להטבת חלום שאדם אומר בעוד הכהנים נושאים כפיהם. ראש הסימן: «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא» (ובו סעיף אחד), שמקורו בסוגיית הרואה חלום (ברכות נ״ה:), והביאו הר״ן בפרק הרואה. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) הטבת החלום — שהעומד בספק חלום מבקש רחמים בשעת רצון של ברכת כהנים, שכולה שלום וברכה, ומוסר עצמו וחלומו לרצון השם; (ב) כיוון הסיום — «ויכוין דלסיים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן», שיסיים בקשתו עם סיום הכהנים כדי שאמן הצבור יחול גם עליה. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: מי אומרה, אימתי, וגדר קישורה לנשיאת כפים.
הערה יסודית: ציר הסימן — הזיקה שבין התפילה לנשיאת כפים. אין תפילה זו מברכת הכהנים ואינה מעכבתה, אלא «רוכבת» על שעתה: ברכת כהנים חותמת ב«וישם לך שלום», ושעת שלום וברכה ראויה להמתקת החלום. ולזה נפקא מינה במקום שאין נושאים כפים, שהעתיקה הרמ״א לשעת «שים שלום» של הש״ץ, שאף היא חותמת בשלום.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «ריבונו של עולם» של נשיאת כפים — האם מדין נשיאת כפים (שהיא נספחת לסדר הברכה, שהעם עומדים כנגד הכהנים ומבקשים בשעת השפעת הברכה, ושייכת דוקא בשעת הדוכן), או מדין הטבת חלום בפני עצמה (שאין לה זיקה עצמית לברכת כהנים, אלא שנקבעה בשעתה מפני אמן הצבור ושעת השלום)? ונפקא מינה בהגהת רמ״א, ובמי שאין שם כהנים העולים לדוכן. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. מאן דחזא חלמא ולא ידע — מי אומר ואימתי (ברכות נ״ה:)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא — ניקום קמי כהני בשעה שעולין לדוכן ונימא הכי: רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך».
שורש הדין — סוגיית הרואה חלום (ברכות נ״ה:): מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה — יעמוד לפני הכהנים בשעה שנושאים כפיהם ויאמר תפילה זו, ויכוין לסיימה עם הכהנים כדי שיענו הצבור אמן. והביאו הר״ן בפרק הרואה, ומרן העתיק לשונו בלשון הגמרא. ומבואר שאין הדבר תלוי בברכה מיוחדת, אלא בבקשת רחמים כללית בשעת רצון: «אני שלך וחלומותי שלך», שמוסר עצמו לרצון השם.
קושיא — למה דוקא «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא»? הרי מי שיודע שראה חלום רע יש לו תקנה מפורשת של הטבת חלום לפני שלושה או תענית חלום; ואילו כאן דוקא באינו יודע מה ראה תיקנו לו נוסח זה. ומאי שנא?
תירוץ: מי שיודע חלומו הרע — יש לו על מה להיטיב בפרט (הטבה לפני שלושה, או תענית); אבל מי שאינו יודע מה ראה — אין לו במה לתלות ובמה להיטיב בפרט, ולכן תיקנו לו תפילה כללית «אני שלך וחלומותי שלך» בשעת רצון של נשיאת כפים, המועילה לכל חלום — בין לטובה בין למוטב. וזה גדר הטבת חלום סתום. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
חקירה — «מי אומרה»: תמצית: ונהגו הכל לאמרה ברגל בשעת הדוכן, לפי שאי אפשר שלא ראה אדם בין רגל לרגל חלום הצריך רפואה (עי׳ שלחן ערוך הרב סעיף א׳). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא» — יעמוד לפני הכהנים בשעה שעולין לדוכן ויאמר «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך» (ברכות נ״ה:; הר״ן פרק הרואה): בקשת הטבת חלום כללית בשעת רצון.

3. כיוון הסיום עם הכהנים — «דעני צבורא אמן», ואדיר במרום

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳ (המשך): «ויכוין דלסיים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן; ואי לא — לימא הכי: אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום».
שורש הדין — כח אמן הצבור: טעם הכיוון — שאמן הצבור, העונים על ברכת הכהנים, יחול גם על בקשתו, שכל העונה אמן אחר המברך כמברך. ולכן יכוין דבריו שיסיימו בקשתו וברכת הכהנים כאחד. ואם ראה שלא יספיק לסיים עם ברכת הכהנים — יאריך בנוסח «אדיר במרום» עד שיסיימו, שגם נוסח זה חותם בשלום, כנגד «וישם לך שלום» שבברכת כהנים.
קושיא — למה תלה הדבר באמן הצבור, ולא די בתפילת היחיד? הרי כל תפילה נשמעת, ומה הוסיף לנו אמן הצבור בבקשת היחיד להטבת חלומו, עד שהצריכו לכוין הסיום דוקא?
תירוץ: תפילה בשעת רצון וברוב עם עדיפה, ואמן הצבור מוסיף כח לבקשה; ובפרט שברכת כהנים היא צינור השפע, והמבקש בשעתה — ואמן הצבור עונה גם על בקשתו — בקשתו מצטרפת לברכה ומתקבלת. לכן הצריכוהו לכוין הסיום דוקא, שלא תישאר בקשתו יחידית בלא אמן. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — שני נוסחים, חתימה אחת: שני נוסחים נתן מרן — עיקר «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך», ותשלום «אדיר במרום» למי שלא הספיק לסיים עם הכהנים. ושניהם חותמים בשלום — «אתה שלום ושמך שלום… שתשים עלינו שלום» — שהוא שורש הטבת החלום, ש«חלום טוב» וברכת שלום עולים בקנה אחד. נמצא שהחתימה בשלום מכוונת כנגד חתימת ברכת כהנים, וזה הקושר את התפילה לשעתה.
נפקא מינה — כיוון הסיום: (א) הספיק לסיים עם הכהנים — די בנוסח «רבונו של עולם». (ב) לא הספיק — מוסיף «אדיר במרום» עד סיום הכהנים. (ג) עיקר הכוונה — שיענו הצבור אמן גם על בקשתו. (ד) חתימת שלום — כנגד «וישם לך שלום». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«ויכוין דלסיים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן» — שיסיים בקשתו עם הכהנים כדי שאמן הצבור יחול עליה; ואם לא הספיק, «אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום».

4. הגהת רמ״א — «במקום שאין עולים לדוכן», שעת שים שלום (הר״ן פרק הרואה)

לשון הרמ״א

הגה: «ובמקום שאין עולים לדוכן — יאמר כל זה בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום, ויסיים בהדי שליח צבור שיענו הקהל אמן».
שורש הדין — הר״ן פרק הרואה: הביא הרמ״א מן הר״ן שאף במקום שאין נושאים כפים בכל יום (כמנהג חוץ לארץ) — לא תתבטל התקנה, אלא יאמר את הכל בשעת «שים שלום» של הש״ץ, ויכוין לסיים עמו כדי שיענו הקהל אמן. הרי שעיקר התקנה תלוי באמן הקהל ובחתימת השלום, ולא בנשיאת כפים דוקא, שאף «שים שלום» חתימת שלום היא.
קושיא — תרתי דסתרי בגדר הדין: אם עיקר התפילה בנשיאת כפים — היאך תיאמר במקום שאין דוכן? ואם אינה תלויה בדוכן כלל — למה עיקר לשון מרן «קמי כהני… בשעה שעולין לדוכן»?
תירוץ: עיקר התקנה — הטבת חלום בשעת רצון וברוב עם החותמת בשלום. במקום שיש דוכן, שעת נשיאת כפים היא שעת הרצון (וחותמת ב«וישם לך שלום»); ובמקום שאין דוכן — שעת «שים שלום» של הש״ץ היא שעת הרצון החותמת בשלום, ובה יאמר. נמצא ששני המקומות משותפים בחתימת השלום ובאמן הצבור, וזה שורש הדין, ולשון מרן בעיקר המצוי (שנושאים כפים). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
הרחבת נושאי כלים — אימתי יתחיל: תמצית: הוסיף שלחן ערוך הרב שאם רואה שלא יספיק לסיים עם הש״ץ — יתחיל בשעה שהש״ץ אומר «יברכך»; ושאין לאמרה בכל יום אלא ביום שראה חלום, ומנהג הכל לאמרה ברגל בשעת הדוכן (עי׳ שלחן ערוך הרב סעיף א׳). ולענין נשיאת כפים וסדרה עי׳ סי׳ קכ״ח, ולענין ברכת «שים שלום» וסדר תפילה עי׳ סי׳ קכ״ז. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — מקום ושעה: (א) יש דוכן — «קמי כהני» בשעת עלייתם. (ב) אין דוכן — בשעת «שים שלום» של הש״ץ. (ג) הכיוון — לסיים עם המסיים (כהנים או ש״ץ) שיענו אמן. (ד) אין לאמרה בכל יום אלא ביום שראה חלום (שלחן ערוך הרב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«ובמקום שאין עולים לדוכן יאמר כל זה בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום ויסיים בהדי שליח צבור שיענו הקהל אמן» (רמ״א, הר״ן פרק הרואה) — שעיקר התקנה באמן הצבור ובחתימת השלום, ולא בנשיאת כפים דוקא.

5. הטבת חלום וזיקתה לנשיאת כפים — נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא — קמי כהני בשעה שעולין לדוכן, ריבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך; ויכוין לסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן; ואי לא — אדיר במרום…; ובמקום שאין עולים לדוכן — בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום».
שורש הדין — גדר הטבת חלום: הטבת חלום היא המתקת החלום הסתום מספק רע לטובה — «חלום טוב» וברכת שלום. ולכן נקבעה בשעת נשיאת כפים או «שים שלום», ששתיהן חותמות בשלום; שהשלום הוא כלי המחזיק ברכה, ו«רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך» מוסר את האדם ואת חלומו לרצון השם. והשוה סוגיית הרואה חלום (ברכות נ״ה:-נ״ו.) בהטבת חלום לפני שלושה ובתענית חלום.
קושיא — למה קבעוה בציבור ובנשיאת כפים? אם עיקרה הטבת חלום כללית — למה תיקנוה דוקא בציבור ובשעת נשיאת כפים, ולא הניחו ליחיד שיטיב חלומו בביתו ובכל עת שירצה?
תירוץ: תפילת רבים ואמן הצבור בשעת רצון מקובלת יותר; ובנשיאת כפים — צינור הברכה פתוח, והחותם בשלום ממתיק כל חלום. לכן קבעוה בשעה ובמקום שאמן הצבור וברכת השלום מצויים בהם, שיצטרף היחיד אל הרבים ואל שעת הברכה. וזה שורש קישורה לנשיאת כפים — לא כחלק מן הברכה, אלא כרוכבת על שעת הרצון והשלום. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
מי אומרה «מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא»; ומנהג הכל לאמרה ברגל בשעת הדוכן (שלחן ערוך הרב).
אימתי (יש דוכן) «קמי כהני בשעה שעולין לדוכן».
הנוסח «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך…».
כיוון הסיום לסיים עם הכהנים «דעני צבורא אמן»; ואי לא — «אדיר במרום… שתשים עלינו שלום».
אין דוכן (רמ״א) בשעת «שים שלום», ויסיים עם הש״ץ שיענו הקהל אמן.
שורש הטבת חלום בשעת רצון וחתימת שלום (ברכות נ״ה:; הר״ן פרק הרואה).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
מאן דחזא חלמא «רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך» בשעת הדוכן ק״ל סעיף א׳ (ברכות נ״ה:; הר״ן פרק הרואה)
כיוון הסיום «דעני צבורא אמן»; ואי לא — «אדיר במרום» ק״ל סעיף א׳ (הר״ן; בית יוסף)
אין עולים לדוכן בשעת «שים שלום», יסיים עם הש״ץ שיענו אמן ק״ל הגה (רמ״א; הר״ן פרק הרואה)
הטבת חלום המתקת החלום הסתום, חתימת שלום ברכות נ״ה:-נ״ו. (סוגיית הרואה חלום)
גמרא: ברכות נ״ה:-נ״ו. (סוגיית הרואה חלום; הטבת חלום; «ריבונו של עולם» בנשיאת כפים; חתימת שלום)
ראשונים ומרן: הר״ן (פרק הרואה) · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · משנה ברורה · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן ק״ל · ריבונו של עולם של נשיאת כפים · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · לעמוד הבית · סימן ק״ל · ♥ לתמיכה

📖הצטרפות לחברותא