✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קל״ג · דין ברכו
דין ברכו — בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא ; והרמ״א מבאר את מנהג החול — שחוזרים ואומרים אותו למי שלא שמע (שמא לא היו יחידים) — ולמה אינו שייך בשבת ויום טוב (דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו)
סימן קל״ג · סעיף אחד
דין ברכו
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דין ברכו בשבת ויום טוב: אין אומרים את ברכו הנוסף אחר קדיש בתרא (אחר קדיש בתרא). הרמ״א מבאר את מנהג החול — במקום שחוזרים ואומרים אותו, טעמו שמא לא היו יחידים (בעבור מי שלא נכח בתחילה) — ולמה אינו שייך בשבת ויום טוב, דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו (הכל באים קודם ברכו). טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף, וכן מדור של נקודות מעשיות.
נושא: דין ברכו — בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא, מנהג החול ודחייתו בשבת ויום טוב
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ג · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
ברכו (בָּרְכוּ אֶת ה׳ הַמְבֹרָךְ) היא הזמנת הציבור לברך את ה׳ שאומר שליח הציבור. במקצת מקומות, בימות החול, חוזרים ואומרים אותו בסוף התפילה בעבור המאחרים. סימן זה מלמד שבשבת ויום טוב אין עושים כן: אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא, לפי שהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו — הכל באים קודם ברכו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. הסעיף — בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא, מנהג החול (שמא לא היו יחידים) ודחייתו בשבת ויום טוב (דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו)
1. נקודה מעשית — בשבת ויום טוב: אין מוסיפים ברכו
2. נקודה מעשית — בימות החול: המנהג לפי המקום
3. נקודה מעשית — באיזה ברכו מדובר?
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. דין ברכו — הסעיף
דִּין בָּרְכוּ — סעיף אחד, בשני חלקים: המחבר פוסק שבשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא ; והרמ״א מוסיף שאפילו במקום שנהגו לאומרו בימות החול — שמא היו יחידים שלא נכחו (שמא לא היו יחידים) — בשבת ויום טוב אין לאומרו, לפי שהכל באין קודם ברכו (דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו).
בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא: הגה אפילו במקום שנהגו לאומרו בימות החול שמא לא היו יחידים בב״ה כשאמרו ברכו מכל מקום בשבת וי״ט אין לאומרו דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו.
הסעיף: בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא. הגהת הרמ״א: אפילו במקום שנהגו לאומרו בימות החול — שמא לא היו יחידים בב״ה כשאמרו ברכו — מכל מקום בשבת וי״ט אין לאומרו דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו.
בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו — דין המחבר
המחבר פוסק: בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו זה אחר קדיש בתרא — אחר הקדיש האחרון של התפילה. אין מדובר בברכו שבתחילת התפילה (של שליח הציבור, הנאמר כרגיל), אלא בברכו נוסף שבסוף, שיש נוהגים לאומרו.
מנהג החול — במקום שנהגו לאומרו
הרמ״א מבאר תחילה את טעם מנהג החול: שמא לא היו יחידים בב״ה כשאמרו ברכו — שמא היו יחידים שלא נכחו בבית הכנסת בשעה שאמרו את ברכו שבתחילה. כדי שגם הם ישמעוהו, חוזרים ואומרים אותו בסוף. מנהג זה נוהג «אפילו במקום שנהגו לאומרו» (אפילו במקום שנהגו לאומרו) — כלומר אינו נוהג בכל מקום.
דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו — למה לא בשבת ויום טוב
וזהו יסוד הדין לשבת ויום טוב: דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו — הכל באים לבית הכנסת קודם ברכו. בימים טובים אין מאחרים: אין מי שהפסיד את ברכו שבתחילה. טעם מנהג החול (שמא לא היו יחידים) בטל אפוא, ואין חוזרים ואומרים ברכו.
איזה ברכו — להבחין בין השניים
יש להבחין היטב: ברכו שבתחילת התפילה — בָּרְכוּ אֶת ה׳ הַמְבֹרָךְ שאומר שליח הציבור לפני ברכות קריאת שמע — נאמר תמיד, אף בשבת ויום טוב. הסימן עוסק אך ורק בברכו הנוסף שבסוף התפילה (אחר קדיש בתרא), בעבור המאחרים: הוא זה שאין אומרים בשבת ויום טוב.
הסימן במשפט אחד: בשבת ויום טוב אין אומרים את ברכו הנוסף אחר קדיש בתרא (אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא) ; ואף במקום שנהגו לאומרו בחול בעבור המאחרים (שמא לא היו יחידים), אין הטעם שייך בימים אלו, דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו.
נקודות מעשיות
נקודה 1 — בשבת ויום טוב
מצב: תפילת שבת או יום טוב מסתיימת בקדיש האחרון. האם מוסיפים ברכו?
הנהגה: לא — בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא. אין אומרים את ברכו הנוסף בימים אלו, שהרי הכל באו קודם ברכו שבתחילה (דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו). ולמנהג הקהילה המדויק — כהוראת הרב.
נקודה 2 — בימות החול
מצב: בימות החול, האם חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה?
הנהגה: תלוי במקום: הרמ״א מדבר «אפילו במקום שנהגו לאומרו» (אפילו במקום שנהגו לאומרו בימות החול). הטעם הוא שמא לא היו יחידים בב״ה כשאמרו ברכו — בעבור מי שלא שמע בתחילה. ינהג כמנהג קהילתו וכהוראת רבו.
נקודה 3 — לא לבלבל בין שני הברכו
מצב: בשבת, האם שליח הציבור אומר ברכו בתחילת התפילה?
הנהגה: ודאי — ברכו שבתחילה (בָּרְכוּ אֶת ה׳ הַמְבֹרָךְ) נאמר תמיד. הסימן עוסק אך ורק בברכו הנוסף שבסוף (אחר קדיש בתרא), שהוא זה שאין אומרים בשבת ויום טוב. ולהעמקה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מה פוסק המחבר בענין ברכו בשבת ויום טוב?
- באיזה ברכו עוסק הסימן — שבתחילה או שאחר קדיש בתרא?
- מהו טעם מנהג החול לפי הרמ״א (שמא לא היו יחידים)?
- למה אין הטעם שייך בשבת ויום טוב (דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו)?
- האם מנהג לחזור ולומר ברכו בחול נוהג בכל מקום? מה פירוש «אפילו במקום שנהגו»?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — איזה ברכו — ברכו שבתחילה מול ברכו שאחר קדיש בתרא ; יסוד מנהג החול — שמא לא היו יחידים בב״ה ; למה נדחה בשבת ויום טוב — דהכל באין לבית הכנסת קודם ברכו (בית יוסף בשם הריב״ש, לבוש, מג״א)
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 🌉 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו ; הפניה לרמות 1-3 ולסידורו