✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קל״ד · סדר והוא רחום והגבהת התורה
סדר והוא רחום והגבהת התורה — מנהג להרבות בתחנונים (« והוא רחום ») בשני וחמישי, בקול רם ומעומד (ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר), משום שהם ימי רצון ; והגבהת התורה — מראה פני כתיבת ספר תורה לעם, ולומר וזאת התורה תורת ה׳ תמימה
סימן קל״ד · ב׳ סעיפים
סדר והוא רחום והגבהת התורה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד שני עניינים: מנהג התחנונים (« והוא רחום ») בשני וחמישי — אומרים אותו בקול רם ומעומד, ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר ; והם ימי רצון ולכן נוהגין גם להתענות בהם. ואחר כך הגבהת התורה: מראה פני כתיבת ספר תורה לעם, שמצוה על הכל לראות הכתב ולכרוע ולומר « וזאת התורה תורת ה׳ תמימה ». טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: סדר « והוא רחום » והגבהת התורה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ד · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
הפסוק הפותח את התפילה אומר (תהילים ע״ח:ל״ח): וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית. נוהגין להרבות בתחנונים אלו בשני וחמישי, שהם ימי רצון ; והסימן קובע את אופן אמירתם, ואחר כך את סדר הגבהת התורה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ב׳ הסעיפים — « והוא רחום » ותחנוני שני וחמישי (סעיף א׳), הגבהת התורה (סעיף ב׳)
1. מקרה מעשי — אמירת « והוא רחום »: מעומד ובקול רם
2. מקרה מעשי — למה בשני וחמישי: ימי רצון
3. מקרה מעשי — הגבהת התורה: מראה הכתב ואומרים « וזאת התורה »
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. « והוא רחום » והגבהת התורה — ב׳ הסעיפים
סֵדֶר וְהוּא רַחוּם וְהַגְבָּהַת הַתּוֹרָה — שני עניינים בסדר תפילת שני וחמישי: תחילה התחנונים שמוסיפים בימים אלו (ובראשם « והוא רחום »), אופן אמירתם — בקול רם ומעומד — וטעם הימים (ימי רצון) ; ואחר כך הגבהת התורה, שבה מראים את פני כתיבת ספר תורה לקהל וכולם אומרים « וזאת התורה ».
סעיף א׳ — « והוא רחום »: תחנוני שני וחמישי
נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים והוא רחום, ואומרים אותו בקול רם, ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר. הגה: וכן נוהגין לאומרו מעומד אבל אומרים אותו בלחש, ומה שנוהגים להרבות בתחנונים בשני וחמישי משום שהם ימי רצון ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם.
סעיף א׳: נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים « והוא רחום » ; ואומרים אותו בקול רם, ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא « פורץ גדר ». הגה: וכן נוהגין לאומרו מעומד אבל אומרים אותו בלחש ; ומה שנוהגים להרבות בתחנונים בשני וחמישי משום שהם ימי רצון, ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם.
המנהג להרבות בתחנונים בשני וחמישי, ובראשם « והוא רחום ». המחבר קובע את אופנו: בקול רם, ובעיקר מעומד — ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר, שפרץ גדר שגדרו. והרמ״א מדייק: אומרים אותו מעומד אבל בלחש. והימים נבחרו לפי שהם ימי רצון.
סעיף ב׳ — הגבהת התורה: מראה הכתב
מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה תורת ה׳ תמימה. הגה: ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה, אבל כשמוציאין אותו אומר הש״ץ גדלו והקהל אומרים רוממו אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים, ויש אומרים לומר על הכל יתגדל, וכן נוהגין ביום טוב ובשבת, ויש להחזיק התורה בימין, וכשעולה הראשון לקרות אומרים ברוך שנתן תורה.
סעיף ב׳: מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר « וזאת התורה תורת ה׳ תמימה ». הגה: ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה, אבל כשמוציאין אותו אומר הש״ץ « גדלו » והקהל אומרים « רוממו… אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים » ; ויש אומרים לומר « על הכל יתגדל », וכן נוהגין ביום טוב ובשבת ; ויש להחזיק התורה בימין ; וכשעולה הראשון לקרות אומרים « ברוך שנתן תורה ».
הגבהת התורה אינה רק הרמת הספר, אלא הראיית הכתב לקהל — לימין, לשמאל, לפניו ולאחריו — שכן מצוה על כל אנשים ונשים לראות את הכתב, לכרוע ולומר « וזאת התורה ». והרמ״א מביא מנהג אשכנז: ההגבהה אחר הקריאה ; ובהוצאת הספר אומרים « גדלו », « רוממו » (ויש « על הכל יתגדל »), מחזיקים את הספר בימין, והעולה הראשון פותח ב« ברוך שנתן תורה ».
הסימן במשפט אחד: בשני וחמישי מרבים בתחנונים ואומרים « והוא רחום » — בקול רם ומעומד (והרמ״א: מעומד אבל בלחש), שהם ימי רצון (ולכן גם מתענים) ; ואחר כך הגבהת התורה — מראה הכתב לכל, כורעים ואומרים « וזאת התורה תורת ה׳ תמימה ».
מקרים מעשיים
מקרה 1 — אמירת « והוא רחום »
מצב: תפילת שני (או חמישי) מגיעה ל« והוא רחום ». כיצד אומרים אותו ?
הנהגה: אומרים אותו מעומד — זהו עיקר התקנה, והאומרו מיושב עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר. ובעניין הקול, המחבר כתב בקול רם ואילו הרמ״א מביא לאומרו בלחש ; כל אחד כמנהג קהילתו. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — למה בשני וחמישי
מצב: למה מוסיפים תחנונים אלו דווקא בשני וחמישי ?
הנהגה: הרמ״א מבאר (בשם הטור) ששני וחמישי הם ימי רצון ; לכן מרבים בהם בתחנונים, ולכן גם נוהגין להתענות בהם. ולפרטי התענית — כהוראת הרב.
מקרה 3 — הגבהת התורה ו« וזאת התורה »
מצב: מגביהים את ספר התורה לפני הקהל. מה עושים ומה אומרים ?
הנהגה: המגביה מראה את הכתב לימינו, לשמאלו, לפניו ולאחריו ; והקהל — אנשים ונשים — רואים את הכתב, כורעים ואומרים « וזאת התורה תורת ה׳ תמימה ». ולפי המנהג שהביא הרמ״א, ההגבהה אחר הקריאה, מחזיקים את הספר בימין, ואומרים « גדלו » ו« רוממו ». ולמנהג קהילתו המדויק — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מה אומרים במיוחד בשני וחמישי, וכיצד (סעיף א׳) ?
- מהו « פורץ גדר », ובאיזה עניין נוקט בו הסימן ?
- במה נחלקו המחבר (בקול רם) והרמ״א (בלחש) באופן אמירת « והוא רחום » ?
- למה בוחרים בשני וחמישי, ומה נמשך מכך גם כן (סעיף א׳, הגה) ?
- מה מחייבת הגבהת התורה להראות, ומה אומר אז הקהל (סעיף ב׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — תקנת « והוא רחום », גדר מעומד ופורץ גדר, בקול רם מול בלחש, שני וחמישי כימי רצון ; והגבהת התורה — מראה פני כתיבת ספר תורה, זמנה, גדלו, רוממו וברוך שנתן תורה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו ; הפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן