סימן קל״ד

סדר והוא רחום והגבהת התורה

תחנונים בשני וחמישי (והוא רחום מעומד, ימי רצון, פורץ גדר) ; הגבהת התורה (מצוה לראות הכתב ולכרוע, וזאת התורה) ; מנהג אשכנז (אחר הקריאה) וספרד (קודם)
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההנהגה במעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים קל״ד — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

האקסיומה המרכזית — חוט השני של הסימן
טבלת-אב של ב׳ הסעיפים
התפילה — סדר והוא רחום · תחנונים בשני וחמישי
ההגבהה — הגבהת התורה · מנהג אשכנז וספרד
כללי זהב — עזר לזיכרון
סימן זיכרון — עזר לזיכרון
מכשלות להימנע מהן
ההנהגה במעשה
טבלת סיכום סופית

1. האקסיומה המרכזית

עיקרון אוניברסלי של סימן קל״ד:

סימן זה (ב׳ סעיפים) מברר שני מוקדים סמוכים בעבודה, המאוחדים בחוט אחד — כבוד התפילה וכבוד התורה. ① התחנונים בשני וחמישי, ימי רצון, שבהם אומרים «והוא רחום» מעומד (מעומד): מי שאמרו מיושב עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר. ② ההגבהת התורה: מראין פני הכתב לעם, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע, ואומרים וזאת התורה. שני וחמישי — בקשת רצון; ההגבהה — כבוד הכתב.

💡 המפתח האוניברסלי: שני עניינים, חוט אחד — כבוד הבקשה וכבוד התורה:

סדר והוא רחום ← נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים — והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר
הגבהת התורה ← מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳

2. טבלת-אב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים של המחבר מבררים שני מוקדים — תפילת ימי הרצון (א׳) והגבהת התורה (ב׳).

סעיף	נושא	לב ההלכה	סימן
א׳	סדר והוא רחום	מעומד · פורץ גדר — והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר ; משום שהם ימי רצון ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם.	והוא רחום
ב׳	הגבהת התורה	מצוה לראות הכתב ולכרוע — מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳ ; ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה.	וזאת התורה

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

כל הסימן סובב סביב הכבוד — כבוד התפילה וכבוד התורה. (①) ימי הרצון: והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר ; (②) ההגבהה: שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה, קודם (מנהג ספרד) או אחר שקראו בתורה (מנהג אשכנז). לסימן זה לא חיבר אדמו״ר הזקן טקסט בשולחן ערוך שלו: הרמה 4 היא עמוד־מעבר המפנה לסידורו.

3. התפילה — סדר והוא רחום · תחנונים בשני וחמישי

ש: מה אומרים בשני וחמישי, וכיצד אומרים «והוא רחום»?

↓

🟢 תחנונים בשני וחמישי — נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים ; משום שהם ימי רצון ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם.

🔵 והוא רחום מעומד — והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר ; והרמ״א: וכן נוהגין לאומרו מעומד אבל אומרים אותו בלחש.

📚 יסוד התפילה: שני וחמישי הם ימי רצון, שבהם מרבין בתחנונים ואומרים «והוא רחום» — נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים. ואומרים אותו מעומד: והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר — האומרו מיושב פורץ גדר. מרן נקט «בקול רם»; והרמ״א העיד על מנהג אשכנז לאומרו מעומד אבל בלחש: וכן נוהגין לאומרו מעומד אבל אומרים אותו בלחש. ומפני שהם ימי רצון אף נוהגין להתענות בהם (קשר: הלכות תענית).

4. ההגבהה — הגבהת התורה · מנהג אשכנז וספרד

ש: כיצד מגביהין את התורה, ואימתי — קודם הקריאה או אחריה?

↓

🟣 ראיית הכתב וכריעה — מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳.

✨ מנהג אשכנז וספרד — ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה (אשכנז) ; ומנהג ספרד להגביה קודם הקריאה. וסדר ההוצאה: אומר הש״ץ גדלו והקהל אומרים רוממו כו׳ אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ; ברוך שנתן תורה.

📚 יסוד ההגבהה: מראין פני הכתב לעם מכל הצדדים, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה — אנשים ונשים רואים הכתב, כורעים ואומרים «וזאת התורה... תורת ה׳ תמימה». ובזמן ההגבהה נחלקו המנהגים: הרמ״א העיד על מנהג אשכנז — ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה (אחר הקריאה); ומנהג ספרד (על פי האר״י) להגביה קודם. ושורש החקירה: ההגבהה מדין סדר הקריאה או מדין כבוד התורה? והרמ״א נתן אף את סדר ההוצאה: גדלו, רוממו, אב הרחמים, ומחזיקין התורה בימין, וברוך שנתן תורה (עי׳ סי׳ קל״ה, סי׳ קמ״ז).

⚖ מן העיקרון אל המעשה (נקודות ①–②)

ב׳ הסעיפים אחוזים בכבוד אחד. (①) התפילה: והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר — מעומד, ביום רצון ; (②) ההגבהה: מראה פני כתיבת ס״ת לעם... שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה, קודם (ספרד) או אחר שקראו בתורה (אשכנז).

5. כללי זהב — עזר לזיכרון

3 כללי הזהב של סימן קל״ד

ימי רצון — שני וחמישי, מרבין בתחנונים ואומרים «והוא רחום» ; נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים.
מעומד — מעומד, ואם לאו פורץ גדר ; בקול רם (מרן) או בלחש (רמ״א) — והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר.
הגבהת התורה — לראות הכתב ולכרוע — שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה ; קודם (ספרד) או אחר (אשכנז).

6. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

רצון · מעומד · הגבהה — צירי סימן קל״ד

① ימי רצון — שני וחמישי, מרבין בתחנונים, והוא רחום.
② מעומד — עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר ; בקול רם (מרן) / בלחש (רמ״א).
③ הגבהה — מצוה לראות הכתב ולכרוע ; אשכנז אחר, ספרד קודם.

הביטויים המרכזיים לזכור:

והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר — התפילה.
מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳ — ההגבהה.
ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה — מנהג אשכנז.

7. מכשלות להימנע מהן

❌ מכשלה 1: לומר «והוא רחום» מיושב, כקריאה רגילה.
← הסימן: מעומד ; והאומרו מיושב עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר (①).

❌ מכשלה 2: לחשוב שראיית הכתב שייכת רק לקורא או לשליח ציבור.
← הסימן: מצוה על כל אנשים ונשים — אנשים ונשים חייבים לראות הכתב ולכרוע, ולומר וזאת התורה (②).

❌ מכשלה 3: לחשוב שיש רק זמן אחד קבוע להגבהה.
← המנהגים חלוקים: מנהג אשכנז — אחר הקריאה (ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה) ; מנהג ספרד — קודם. כל אחד כמנהגו.

8. ההנהגה במעשה

מקרה	הנהגה	הלכת היסוד
① תחנונים בשני וחמישי	ימי רצון: מרבין בתחנונים ואומרים «והוא רחום»	נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים
② והוא רחום מעומד	מעומד ; מיושב: פורץ גדר ; בקול רם (מרן) או בלחש (רמ״א)	והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר
③ הגבהת התורה	מראה הכתב מכל הצדדים ; כולם רואים וכורעים, וזאת התורה	מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳
④ מנהג אשכנז וספרד	אשכנז: אחר הקריאה ; ספרד: קודם. ההוצאה: גדלו, רוממו, אב הרחמים, ברוך שנתן תורה	ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה

טבלת סיכום סופית

היבט	כלל	סימן
סדר והוא רחום	והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר	מחבר · סעיף א׳
ימי רצון	משום שהם ימי רצון ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם	רמ״א · סעיף א׳
הגבהת התורה	מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳	מחבר · סעיף ב׳
מנהג אשכנז	ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה	רמ״א · סעיף ב׳

✦ ❖ ✦ 3 הציוויים המעשיים של סימן קל״ד בקיצור

התפילה — «והוא רחום» מעומד, ביום רצון — והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר.
ההגבהה — מראין הכתב, רואים וכורעים — מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו׳ תורת ה׳ תמימה וכו׳.
המנהג — אשכנז אחר, ספרד קודם — ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה.

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט ב׳ הסעיפים, תרגום שוטף, ביאור	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — לומדן	והוא רחום מעומד ופורץ גדר ; ימי רצון ; הגבהת התורה וראיית הכתב ; מנהג אשכנז וספרד	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של ב׳ הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההנהגה במעשה	שליטה מעשית + חזרה

💡 השלבים הבאים המוצעים:

שוב לקרוא את סימן קל״ד בשולחן ערוך המקורי (עברית)
לעיין ברמה 4 — דעת הרב: עמוד־מעבר — אדמו״ר הזקן לא חיבר סימן זה בשולחן ערוך שלו ; הפניה לסידורו
לקרוא את המשנה ברורה והביאור הלכה על סימן זה לדקויות מעשיות (עי׳ סימנים קל״ג, קל״ה)
להתבונן בחוט הסימן: כבוד התורה — מן הבקשה ביום רצון עד ראיית הכתב והכריעה

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן קל״ד · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

📖הצטרף לחברותא