✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קל״ח · היכן מתחילין ומסיימין בפרשה
שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים — הקורא בתורה לא ישייר בפרשה פחות משלושה פסוקים (מפני היוצאים), ולא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים (מפני הנכנסים); והגהת הרמ״א: אין חילוק בין פתוחה לסתומה, ויכוין להתחיל ולסיים בדבר טוב
סימן קל״ח · סעיף אחד
שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד היכן מחלקים את קריאת התורה: אין לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים (מפני היוצאים), ואין להתחיל בה פחות משלושה פסוקים (מפני הנכנסים). הרמ״א מוסיף: אין חילוק בין פתוחה לסתומה, פרשה של שני פסוקים יוצאת מן הכלל, ויכוין להתחיל ולסיים בדבר טוב. טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף, וכן מדור של נקודות מעשיות.
נושא: שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים — מפני היוצאים והנכנסים, פתוחה וסתומה, דבר טוב
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ח · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
קריאת התורה נחלקת לכמה עולים, וכל אחד קורא לכל הפחות שלושה פסוקים. סימן זה נועד שהחלוקה לא תביא לידי טעות: הקורא לא ישייר בסוף הפרשה פחות משלושה פסוקים לעולה שאחריו, ולא יתחיל פחות משלושה פסוקים לתחילת הפרשה — מפני היוצאים ומפני הנכנסים, שלא יטעו הרואים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה למעשה — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. הסעיף — לא ישייר (מפני היוצאים), לא יתחיל (מפני הנכנסים), והגהת הרמ״א (פתוחה וסתומה, דבר טוב)
1. נקודה מעשית — היכן מסיימין עלייה: שלא לשייר פחות משלושה
2. נקודה מעשית — היכן מתחילין עלייה: שלא להתחיל פחות משלושה
3. נקודה מעשית — פרשה קצרה ודבר טוב
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים — הסעיף
שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים — סף שלושה הפסוקים — שני דינים מקבילים והגהה: אין משיירין (לא ישייר) פחות משלושה פסוקים בסוף הפרשה, מפני היוצאים; ואין מתחילין (לא יתחיל) פחות משלושה פסוקים לתחילתה, מפני הנכנסים. והרמ״א: אין חילוק בין פתוחה לסתומה, פרשה של שני פסוקים יוצאת מן הכלל, ומכוונים להתחיל ולסיים בדבר טוב.
הקורא בתורה לא ישייר בפרשה פחות משלושה פסוקים, מפני היוצאים אז מבית הכנסת, שיאמרו העולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים. וכן לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים, מפני הנכנסים אז לבית הכנסת, שיאמרו שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים. (הגה: ואין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה; ופרשה שאינה אלא שני פסוקים, מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם; ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב.)
הסעיף: הקורא בתורה לא ישייר בפרשה פחות משלושה פסוקים — מפני היוצאים אז מבית הכנסת, שיאמרו שהעולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים; וכן לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים — מפני הנכנסים אז, שיאמרו שהראשון לא קרא אלא שני פסוקים. (הגה: אין חילוק בין פתוחה לסתומה; פרשה של שני פסוקים מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם; ויכוין להתחיל ולסיים בדבר טוב.)
לא ישייר — מפני היוצאים
כל עולה קורא לכל הפחות שלושה פסוקים (סימן קל״ז). לכך, כשמחלקים את הקריאה, אין לקורא לשייר — להפסיק ולהשאיר עד סוף הפרשה פחות משלושה פסוקים. שאם כן, היוצאים אז מבית הכנסת יראו שהעולה שאחריו קורא רק שני פסוקים הנשארים, ויחשבו בטעות שקרא פחות מן המספר. לכן מסיימים לכל הפחות שלושה פסוקים לפני סוף הפרשה.
לא יתחיל — מפני הנכנסים
ובאותה מידה, אין להתחיל עלייה פחות משלושה פסוקים לתחילת הפרשה. שאם כן, הנכנסים אז לבית הכנסת שרואים שהעולה הפסיק אחר שני פסוקים יחשבו שהראשון לא קרא אלא שני פסוקים. אף כאן חוששים למראית העין: לכן מתחילים לכל הפחות שלושה פסוקים אחר תחילת הפרשה.
אין חילוק בין פתוחה לסתומה — הגהת הרמ״א
הרמ״א מדייק שאין הדין תלוי בסוג הפרשה: אין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה — אין שום הבדל בין פרשה פתוחה לסתומה. בשתיהן אין משיירין ואין מתחילין פחות משלושה פסוקים. הדין נוגע לחלוקת הקריאה, ולא לאופן ההפסק שברשימת התורה.
פרשה של שני פסוקים · דבר טוב — היוצא מן הכלל והכוונה
הרמ״א מוסיף שני דברים (על פי התרומת הדשן סימן כ״ב): (1) פרשה שאינה אלא שני פסוקים — מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם (מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם), שאי אפשר בעניין אחר. (2) ויכוין תמיד להתחיל ולסיים בדבר טוב: שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב — אין מסיימים עלייה בפסוק של קללה או פורענות, אלא בדבר טוב.
הסימן במשפט אחד: אין משיירין (לא ישייר) ואין מתחילין (לא יתחיל) פחות משלושה פסוקים בפרשה — מפני היוצאים ומפני הנכנסים; והרמ״א: אין חילוק בין פתוחה לסתומה, פרשה של שני פסוקים יוצאת מן הכלל, ומתחילים ומסיימים תמיד בדבר טוב.
נקודות מעשיות
נקודה 1 — היכן מסיימין עלייה
מצב: מחלקים את הסדרה לעליות, והעלייה הנוכחית עלולה להסתיים שני פסוקים בלבד לפני סוף הפרשה. האם מותר?
הנהגה: לא. אין לשייר פחות משלושה פסוקים עד סוף הפרשה (לא ישייר בפרשה פחות משלושה פסוקים). לכן מקדימים או מאחרים את סיום העלייה כך שיישארו לכל הפחות שלושה פסוקים — מפני היוצאים. ולחלוקת הסדרה למעשה — כבעל הקורא וכהוראת הרב.
נקודה 2 — היכן מתחילין עלייה
מצב: עלייה עלולה להתחיל שני פסוקים בלבד אחרי תחילת הפרשה. האם מותר?
הנהגה: אף זה לא. אין להתחיל פחות משלושה פסוקים לתחילת הפרשה (לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים) — מפני הנכנסים. בין שהפרשה פתוחה ובין שהיא סתומה, הדין שווה (אין חילוק בין פתוחה לסתומה). וליישום — כבעל הקורא וכהוראת הרב.
נקודה 3 — פרשה קצרה ודבר טוב
מצב: פרשה שאין בה אלא שני פסוקים, או שמתלבטים היכן לחתום עלייה.
הנהגה: פרשה של שני פסוקים יוצאת מן הכלל: מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם (מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם). ובכל אופן מכוונים להתחיל ולסיים בדבר טוב (בדבר טוב) — ואין מסיימים בפסוק של פורענות. ופרטי הדברים שייכים לסימנים אחרים ולמנהג; ולמעשה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה אין לשייר פחות משלושה פסוקים בסוף הפרשה? מי עלול לטעות?
- למה אין להתחיל פחות משלושה פסוקים לתחילת הפרשה? מי עלול לטעות?
- מה פירוש «אין חילוק בין פתוחה לסתומה» לפי הרמ״א?
- מהו היוצא מן הכלל בפרשה של שני פסוקים?
- מה כוונת הרמ״א בלהתחיל ולסיים בדבר טוב?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — לא ישייר ולא יתחיל בפרשה פחות משלושה פסוקים, סברת היוצאים והנכנסים (מגילה כ״ב.) ; אין חילוק בין פתוחה לסתומה ; פרשה של שני פסוקים — היתר לשייר (תרומת הדשן סי׳ כ״ב), ולהתחיל ולסיים בדבר טוב
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 🌉 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : עמוד מבוא — סימן זה לא נכתב על ידי אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך שלו; הפניה לרמות 1-3 ולסידורו