סימן י״דSiman 14
אורח חיים · יום-יום

סימן י״ד — ציצית שעשאן עכו״ם ונשים וטלית שאולה

שולחן ערוך, אורח חיים י״ד — ה׳ סעיפים
ארבע רמות לימוד ה׳ סעיפים טור · שו״ע הרב · מג״א · משנה ברורה · כף החיים עשייה לשמה · כסותך ולא של אחרים · טלית של שותפין
הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן י״ד (ה׳ סעיפים)
דִּינֵי צִיצִית שֶׁעֲשָׂאָן עַכּוּ״ם וְנָשִׁים וְטַלִּית שְׁאוּלָה. צִיצִית שֶׁעֲשָׂאוֹ עַכּוּ״ם — פָּסוּל, דִּכְתִיב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — לְאַפּוּקֵי עַכּוּ״ם ; הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לַעֲשׂוֹתָן. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין לְהַצְרִיךְ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן, וְטוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה. (סעיף א) · הֵטִיל יִשְׂרָאֵל צִיצִיּוֹת בְּבֶגֶד בְּלֹא כַּוָּנָה — אִם אֵין צִיצִיּוֹת אֲחֵרִים מְצוּיִים לְהַכְשִׁירוֹ, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הָרַמְבָּ״ם שֶׁמַּכְשִׁיר, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו. (סעיף ב) · הַשּׁוֹאֵל מֵחֲבֵרוֹ טַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצֻיֶּצֶת, פָּטוּר מִלְּהָטִיל בָּהּ צִיצִית כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, דִּכְתִיב כְּסוּתְךָ — וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים ; אֲבָל אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם חַיָּב מִדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵית כְּשֶׁלּוֹ. הַגָּה: וְאִם הֶחֱזִירוֹ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְחָזַר וּלְקָחוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף, רַק בָּעִינָן שְׁלֹשִׁים יוֹם רְצוּפִים. שְׁאָלָהּ כְּשֶׁהִיא מְצֻיֶּצֶת — מְבָרֵךְ עָלֶיהָ מִיָּד. (סעיף ג) · מֻתָּר לִטֹּל טַלִּית חֲבֵרוֹ וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ, וּבִלְבַד שֶׁיְּקַפֵּל אוֹתָהּ אִם מְצָאָהּ מְקֻפֶּלֶת. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בִּתְפִלִּין ; אֲבָל אָסוּר לִלְמֹד מִסְּפָרִים שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּלֹא דַּעְתּוֹ, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִקְרַע אוֹתָם בְּלִמּוּדוֹ. (סעיף ד) · טַלִּית שֶׁל שֻׁתָּפִין חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, דִּכְתִיב עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם. (סעיף ה)
דיני ציצית שעשאן עכו״ם ונשים וטלית שאולה — ובו ה׳ סעיפים: (א) ציצית שעשאו עכו״ם — פסול, דכתיב דבר אל בני ישראל — לאפוקי עכו״ם ; האשה כשרה לעשותן. (הגה: ויש מחמירין להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה.) (ב) הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה — אם אין ציציות אחרים מצויים להכשירו, יש לסמוך על הרמב״ם שמכשיר, אבל לא יברך עליו. (ג) השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת, פטור מלהטיל בה ציצית כל ל׳ יום, דכתיב כסותך — ולא של אחרים ; אבל אחר ל׳ יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו. (הגה: ואם החזירו תוך ל׳ יום וחזר ולקחו, אינו מצטרף — רק בעינן ל׳ יום רצופים. שאלה כשהיא מצוייצת — מברך עליה מיד.) (ד) מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. (הגה: והוא הדין בתפילין ; אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו.) (ה) טלית של שותפין חייבת בציצית, דכתיב על כנפי בגדיהם.
ארבע רמות לימוד — סימן י״ד, ה׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ה׳ הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ובלשון נקייה: ציצית שעשאו עכו״ם פסול (דבר אל בני ישראל) והאשה כשרה (הגה: ויש מחמירין) ; העשייה לשמה והטיל בלא כוונה (הרמב״ם — אבל בלא ברכה) ; טלית שאולה פטורה ל׳ יום (כסותך — ולא של אחרים) ואחר כך חייב מדרבנן ; ליטול טלית חבירו ולברך עליה (ולקפל אותה) ; וטלית של שותפין. יישומים מעשיים בני זמננו: כשרות הציצית בקנייה, טלית של בית הכנסת, נטילת טלית של חבר שלא מדעתו, ושאלה של יותר מל׳ יום.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: הדרשה דבר אל בני ישראל — לאפוקי עכו״ם (מנחות מב.) וההשוואה לתפילין (קשירה) ולספר תורה (כתיבה) — מדוע האשה כשרה כאן, והיש מחמירין של הרמ״א (מהר״ם) ; מחלוקת הרמב״ם והרא״ש-תוספות בתעשה — לשמה, ופשרת המחבר (בשעת הדחק, בלא ברכה — ספק ברכות להקל) ; פטור הטלית השאולה (חולין קלו. — כסותך ולא של אחרים) ודין ל׳ יום (נראית כשלו — מדרבנן) ; ניחא ליה דליעביד מצוה בממוניה וגדריו (נמוקי יוסף — תפילין כן, ספרים לא, בבא מציעא כט:) ; ובגדיהם של השותפין. בית יוסף, טור, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: מי כשר לעשות ציצית (עכו״ם פסול, אשה כשרה — הגה: ויש מחמירין), הטיל בלא כוונה (הרמב״ם, בלא ברכה), טלית שאולה (פטורה ל׳ יום, אחר כך חייב מדרבנן — ואם שאלה מצוייצת, מברך מיד), טלית ותפילין של חבירו (מותר, ולקפל — אבל לא ספרים), וטלית של שותפין. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב למקרים גבוליים (שאלה ארוכה, טלית ציבורית) ועיין סימן ח, ט, יא, יב, יג וכה.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן י״ד (שם מפתח הרב ט״ו סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — פסול העכו״ם (עשייה לשמה) והאשה הכשרה (עם היש מחמירין), ההטלה בלא כוונה (רמב״ם / רא״ש — בלא ברכה), הטלית השאולה (ל׳ יום — כסותך ולא של אחרים, נראית כשלו), נטילת טלית חבירו לתפילה (ניחא ליה, ולקפל), תפילין וספרים של חבירו, וטלית של השותפין (בגדיהם). וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.

הנושאים המרכזיים בסימן

צִיצִית שֶׁעֲשָׂאוֹ עַכּוּ״ם
ציצית שעשאו עכו״ם
ציצית שעשאו עכו״ם — פסול : דכתיב דבר אל בני ישראל, התורה מסרה את עשיית הציצית לישראל — לאפוקי עכו״ם.
הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה
האשה כשרה
האשה כשרה לעשות ציצית. והגה : ויש מחמירין להצריך אנשים שיעשו אותן — וטוב לעשות כן לכתחילה.
תַּעֲשֶׂה — לִשְׁמָהּ
עשייה לשמה
הטיל ציציות בלא כוונה : אם אין ציציות אחרים מצויים, יש לסמוך על הרמב״ם שמכשיר — אבל בלא ברכה (הרא״ש פוסל : תעשה לך — לשמה).
כְּסוּתְךָ — וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים
טלית שאולה
טלית שאולה שאינה מצוייצת פטורה ל׳ יום — כסותך, ולא של אחרים ; אחר ל׳ יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו.
נִיחָא לֵיהּ דְּלֶעֱבֵיד מִצְוָה בְּמָמוֹנֵיהּ
טלית חבירו
מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה — ניחא ליה לאדם שתיעשה מצוה בממונו — ובלבד שיקפל אותה. והוא הדין בתפילין ; אבל לא בספרים.
טַלִּית שֶׁל שֻׁתָּפִין
טלית של שותפין
טלית של שותפין חייבת בציצית : דכתיב על כנפי בגדיהם — לשון רבים, לרבות בגד השייך לכמה שותפים.

מבנה הסימן — ציוני דרך בה׳ הסעיפים

סעיף נושא עניין פירוט
סעיף א עכו״ם ואשה פסול / כשרה ציצית שעשאו עכו״ם — פסול : דבר אל בני ישראל, לאפוקי עכו״ם ; והאשה כשרה לעשותן. הגה : ויש מחמירין להצריך אנשים, וטוב לעשות כן לכתחילה.
סעיף ב הטיל בלא כוונה בלא ברכה הטיל ישראל ציציות בלא כוונה לשמה : אם אין ציציות אחרים מצויים, יש לסמוך על הרמב״ם שמכשיר — אבל לא יברך עליו.
סעיף ג טלית שאולה פטור ל׳ יום טלית שאולה שאינה מצוייצת : פטור ל׳ יום (כסותך — ולא של אחרים) ; אחר ל׳ יום חייב מדרבנן (נראית כשלו). הגה : בעינן ל׳ יום רצופים ; שאלה כשהיא מצוייצת — מברך עליה מיד.
סעיף ד טלית חבירו מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה — מותר, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. הגה : והוא הדין בתפילין ; אבל לא בספרים — דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו.
סעיף ה טלית של שותפין ✦ חייבת טלית של שותפין חייבת בציצית — דכתיב על כנפי בגדיהם. ולטלית ציבורית ולמקרים גבוליים — ראה רמה 4 והפניה לרב.

טלית שאינה שלו — שאולה, של חבירו, של שותפין

המקרה תחום מעמד הרעיון המרכזי
שאולה תוך ל׳ יום גמרא · חולין קלו. פטור טלית שאולה פטורה מציצית כל ל׳ יום : כסותך — ולא של אחרים, פטור מדאורייתא. הגה : אם החזירו וחזר ולקחו — בעינן ל׳ יום רצופים.
שאולה אחר ל׳ יום מדרבנן חייב מדרבנן אחר ל׳ יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו — הטלית נראית בעיני הכל כשלו. ואם שאלה כשהיא מצוייצת — מברך עליה מיד (הגה).
טלית ותפילין של חבירו נמוקי יוסף מותר ניחא ליה דליעביד מצוה בממוניה : מותר ליטלם שלא מדעתו ולברך עליהם — ובלבד שיקפל את הטלית אם מצאה מקופלת ; אבל ספרים — אסור, דחיישינן להפסד (קריעה).
טלית של שותפין למעשה ✦ למעשה טלית של שותפין חייבת בציצית — על כנפי בגדיהם. וההנהגה המדויקת (טלית של בית הכנסת, שאלה ארוכה, שכירות) — ראה רמה 4 והפניה לרב.

שאלות נפוצות — סימן י״ד

האם ציצית שעשאו עכו״ם או אשה כשרה, לפי סימן י״ד?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים י״ד:א, ציצית שעשאו עכו״ם — פסול, דכתיב דבר אל בני ישראל — לאפוקי עכו״ם מעשיית ציצית. אבל האשה כשרה לעשותן. והגה: ויש מחמירין להצריך אנשים שיעשו אותן — וטוב לעשות כן לכתחילה.

מה הדין בישראל שהטיל ציציות בבגד בלא כוונה לשמה, לפי סימן י״ד?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״ד:ב), הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה — אם אין ציציות אחרים מצויים להכשירו, יש לסמוך על הרמב״ם שמכשיר, אבל לא יברך עליו — שהרא״ש והתוספות פוסלים (תעשה — לשמה), וספק ברכות להקל.

האם טלית שאולה חייבת בציצית, לפי סימן י״ד?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״ד:ג), השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל ל׳ יום, דכתיב כסותך — ולא של אחרים. אבל אחר שלשים יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו. והגה: ואם החזירו תוך שלשים יום וחזר ולקחו, אינו מצטרף — רק בעינן ל׳ יום רצופים ; ואם שאלה כשהיא מצוייצת — מברך עליה מיד.

האם מותר ליטול טלית חבירו שלא מדעתו ולברך עליה, לפי סימן י״ד?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״ד:ד), מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה — דניחא ליה לאדם דליעביד מצוה בממוניה — ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. והגה: והוא הדין בתפילין ; אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו. וטלית של שותפין חייבת בציצית — על כנפי בגדיהם (סעיף ה).

📖הצטרפות לחברותא