אורח חיים · יום-יום · סימן ט״ו

סימן ט״ו — אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית

שולחן ערוך, אורח חיים ט״ו — ו׳ סעיפים
ארבע רמות לימוד ו׳ סעיפים טור · שו״ע הרב · מג״א · משנה ברורה · כף החיים התרת ציצית · נקרע תוך ג׳ · תעשה ולא מן העשוי
הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ט״ו (ו׳ סעיפים)
אִם לְהַתִּיר צִיצִית מִבֶּגֶד לְבֶגֶד וְדִין נִקְרַע הַטַּלִּית. מֻתָּר לְהַתִּיר צִיצִיּוֹת מִטַּלִּית זֶה וְלִתְּנָם בְּטַלִּית אַחֵר, אֲבָל שֶׁלֹּא לְהַנִּיחָם בְּבֶגֶד אַחֵר — לֹא. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּטַלִּית שֶׁל בַּר חִיּוּבָא, אֲבָל מֻתָּר לְהַתִּיר צִיצִית מִטַּלִּית שֶׁל מֵתִים (מָרְדְּכַי וְתוֹס׳ פֶּרֶק ב״מ דַּף כ״ב). (סעיף א) · אֵינוֹ יָכוֹל לִקַּח הַכָּנָף כְּמוֹ שֶׁהוּא עִם הַצִּיצִית וּלְתָפְרוֹ בְּבֶגֶד אַחֵר, מִשּׁוּם דְּעַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם בָּעֵינַן, וְכָנָף זֶה לֹא הָיָה מִבֶּגֶד זֶה בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה. (סעיף ב) · טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ שֶׁחֲלָקוּהָ לִשְׁתַּיִם, וּבְכָל חֵלֶק יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁעוּר לְהִתְעַטֵּף, וְנִשְׁאָר לְכָל אַחַת מֵהֶם צִיצִית אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. (סעיף ג) · נִקְרַע הַטַּלִּית תּוֹךְ ג׳ אֶצְבָּעוֹת סָמוּךְ לִשְׂפַת הַכָּנָף — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתָפְרוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י דְּחָיְשִׁינַן שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר מֵחוּט הַתְּפִירָה וְיַנִּיחֶנּוּ וְיוֹסִיף עָלָיו שִׁבְעָה חוּטִין לְשֵׁם צִיצִית, וּלְטַעַם זֶה אֲפִלּוּ נִקְרַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יִתְפֹּר ; וּלְפִי זֶה טַלִּית שֶׁל צֶמֶר שֶׁנִּקְרְעָה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה מֻתָּר לִתְפֹּר הָאִידְנָא, דְּאֵין דֶּרֶךְ לִתְפֹּר בְּחוּטֵי צֶמֶר. וְרַב עַמְרָם פֵּרֵשׁ דְּטַעְמָא מִשּׁוּם דְּנִקְרַע תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה לֵית בֵּיהּ תּוֹרַת בֶּגֶד וּכְמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, וְאַף עַל גַּב דִּתְפָרֵיהּ — כְּמַאן דִּפְסִיק חָשׁוּב, וְאִי עָבֵיד בֵּיהּ צִיצִית לֹא פָּטְרָה לַטַּלִּית ; וּלְפֵרוּשׁ זֶה אִם נִקְרַע וְנִשְׁתַּיֵּר כָּל שֶׁהוּא — כָּשֵׁר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְרַב עַמְרָם לֹא נִפְסַל אֶלָּא צִיצִית שֶׁהָיוּ בּוֹ בְּעֵת שֶׁתְּפָרוֹ, אֲבָל אִם אַחַר שֶׁתְּפָרוֹ הֵטִיל בּוֹ צִיצִית — כָּשֵׁר. וִירֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר. (סעיף ד) · אִם נִקְרַע מִנֶּקֶב שֶׁהַצִּיצִית תָּלוּי בּוֹ וּלְמַטָּה — אִם קָדַם הֲטָלַת צִיצִית לַקֶּרַע, שֶׁאוֹתוֹ צִיצִית הָיָה שָׁם בִּשְׁעַת הַקֶּרַע — כָּשֵׁר. וְאִם נִקְרַע וְנִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא וּתְפָרוֹ וְאַחַר כָּךְ הֵטִיל בּוֹ צִיצִית — אִם הוּא שֶׁל צֶמֶר, כָּשֵׁר לְכֻלֵּי עָלְמָא ; וְאִם הוּא שֶׁל שְׁאָר מִינִים שֶׁדֶּרֶךְ לִתְפֹּר בְּחוּטִין שֶׁל אוֹתוֹ הַמִּין — לֹא יִתְפֹּר לְדַעַת רַשִׁ״י. וְאִם נִקְרַע וּתְפָרוֹ וְאַחַר כָּךְ הֵטִיל בּוֹ צִיצִית — אִיכָּא לְסַפּוּקֵי. (סעיף ה) · הַתּוֹפֵר חֲתִיכַת בֶּגֶד בְּכַנְפֵי הַטַּלִּית, וְכֵן מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִתְפֹּר סָבִיב הַנֶּקֶב שֶׁהַצִּיצִית בּוֹ — אִם הַטַּלִּית שֶׁל מֶשִׁי וּתְפָרוֹ בְּחוּט מֶשִׁי לָבָן, יֵשׁ לָחוּשׁ בַּדָּבָר לְדַעַת רַשִׁ״י שֶׁלֹּא תְּהֵא שׁוּם תְּפִירָה לְמַטָּה מִג׳ וּלְמַעְלָה מִקֶּשֶׁר גּוּדָל. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁתּוֹפֵר בְּחוּט שֶׁהוּא מִין הַצִּיצִית, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִקַּח אוֹתוֹ חוּט לְחוּט הַצִּיצִית (ת״ה סִי׳ מ״ו בְּשֵׁם הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי). (סעיף ו)
אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית — ובו ו׳ סעיפים: (א) מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר ; אבל שלא להניחם בבגד אחר — לא. (הגה: ודוקא בטלית של בר חיובא, אבל מותר להתיר ציצית מטלית של מתים — מרדכי ותוס׳ פרק ב״מ.) (ב) אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית ולתופרו בבגד אחר, משום דעל כנפי בגדיהם בעינן — וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה. (ג) טלית מצוייצת כהלכתה שחלקוה לשתים, ובכל חלק יש בו כשיעור להתעטף ונשאר לכל אחת ציצית אחת או שתים — אין בו משום תעשה ולא מן העשוי. (ד) נקרע הטלית תוך ג׳ אצבעות סמוך לשפת הכנף — אינו רשאי לתופרו : רש״י פירש — דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית (ולטעם זה אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור ; אבל טלית של צמר — מותר לתפור האידנא, דאין דרך לתפור בחוטי צמר) ; רב עמרם פירש — דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד וכמאן דליתיה דמי : אף על גב דתפריה, כמאן דפסיק חשוב, ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית (ולפירוש זה, אם נשתייר כל שהוא — כשר). י״א: לרב עמרם לא נפסל אלא ציצית שהיו בו בעת שתפרו ; הטיל בו ציצית אחר שתפרו — כשר. וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר. (ה) נקרע מנקב שהציצית תלוי בו ולמטה : אם קדם הטלת ציצית לקרע — כשר ; נקרע ונשתייר כל שהוא, תפרו ואחר כך הטיל בו ציצית : של צמר — כשר לכולי עלמא ; של שאר מינים שדרך לתפור בחוטין של אותו המין — לא יתפור לדעת רש״י ; נקרע ותפרו ואחר כך הטיל בו ציצית — איכא לספוקי. (ו) התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית, וכן התפירה סביב הנקב שהציצית בו : טלית של משי שתפרו בחוט משי לבן — יש לחוש לדעת רש״י שלא תהא שום תפירה למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל. (הגה: וה״ה בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית, דחיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית — ת״ה סי׳ מ״ו בשם הגהות מיימוני. ובעניין החוטים ומניינם עיין סימן יא ויב ; ובתפירה למעשה של טלית קטן שנקרע — הפניה לרב.)
ארבע רמות לימוד — סימן ט״ו, ו׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ו׳ הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ובלשון נקייה: התרת ציציות מטלית לטלית (אבל לא להניחם בלא בגד — הגה: מטלית של מתים מותר) ; הכנף שאינו נתפר בבגד אחר ודין על כנפי בגדיהם ; טלית שחלקוה לשתים בלא תעשה ולא מן העשוי ; נקרע תוך ג׳ אצבעות (רש״י ורב עמרם) והקרע מן הנקב ולמטה ; והתפירה סמוך לכנף בחוט ממין הציצית. יישומים מעשיים בני זמננו: העברת ציציות מטלית ישנה לחדשה, טלית קטן שנקרע סמוך לכנף, והחיזוקים הנתפרים סביב הנקב.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: מדוע מותר להתיר ציצית מבגד לבגד והאיסור להניחם בלא בגד — טלית של מתים (הגה, מרדכי ותוס׳) ; היסוד של על כנפי בגדיהם (מנחות מא.) — הכנף צריך להיות מן הבגד בשעת עשייה — וזיקתו לתעשה ולא מן העשוי (סעיפים ג וה, קדם הטלה לקרע) ; מחלוקת רש״י ורב עמרם בנקרע תוך ג׳ — שני הטעמים והנפקא מינות (צמר האידנא, כל שהוא שנשתייר, הטלה אחר התפירה), וירא שמים יצא את כולם ; חששו של רש״י המורחב לתפירה סמוך לכנף (תרומת הדשן, הגה). בית יוסף, טור, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: התרת ציציות מטלית לטלית (ולא להניחם בלא בגד), הכנף שצריך להיות מן הבגד (על כנפי בגדיהם), טלית שחלקוה לשתים, נקרע תוך ג׳ (רש״י / רב עמרם — ירא שמים), הקרע שמתחת לנקב (קדם הטלה לקרע) והתפירה בחוט ממין הציצית. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב במקרי תפירה ועיין סימן ח, י, יא, יב, יג, יד וטז.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ט״ו (שם מפתח הרב ט״ז סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — התרת ציצית בלא להניחה לבטלה, הכנף הנתפר מבגד אחר (על כנפי בגדיהם), טלית שחלקוה לשתים, נקרע תוך ג׳ (רש״י ורב עמרם, צמר ושאר מינים) והתפירה סמוך לכנף בחוט ממין הציצית. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.

הנושאים המרכזיים בסימן

הַתָּרַת צִיצִית מִבֶּגֶד לְבֶגֶד
התרת ציצית
מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר ; אבל שלא להניחם בבגד אחר — לא. הגה : מטלית של מתים מותר להתיר.
עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם
הכנף המושתל
אין תופרים כנף עם ציציתו בבגד אחר : דעל כנפי בגדיהם בעינן — וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה.
תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי
טלית שחלקוה לשתים
טלית מצוייצת כהלכתה שחלקוה לשתים : אם בכל חלק כשיעור להתעטף ונשאר ציצית אחת או שתים — אין בו משום תעשה ולא מן העשוי.
נִקְרַע תּוֹךְ ג׳ אֶצְבָּעוֹת
רש״י ורב עמרם
נקרע תוך ג׳ סמוך לשפת הכנף — אינו רשאי לתופרו : רש״י — חשש חוט התפירה שייעשה חוט ציצית ; רב עמרם — לית ביה תורת בגד. וירא שמים יצא את כולם.
קָדַם הֲטָלָה לַקֶּרַע
ההטלה לפני הקרע
נקרע מן הנקב ולמטה : אם הציצית היתה שם בשעת הקרע — כשר ; תפרו ואחר כך הטיל ציצית : צמר — כשר לכולי עלמא, שאר מינים — לא לדעת רש״י.
חוּט מִמִּין הַצִּיצִית
החוט ממין הציצית
טלית של משי שתפרו בחוט משי לבן : יש לחוש לדעת רש״י — שלא תהא שום תפירה למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל. הגה : וה״ה כל חוט שהוא מין הציצית.

מבנה הסימן — ציוני דרך בו׳ הסעיפים

סעיף נושא עניין פירוט
סעיף א התרת ציצית מבגד לבגד מותר מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר — אבל שלא להניחם בבגד אחר, לא. הגה : מטלית של מתים מותר (מרדכי ותוס׳ פרק ב״מ דף כ״ב).
סעיף ב על כנפי בגדיהם אינו יכול אין ליקח הכנף עם הציצית ולתופרו בבגד אחר : כנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה.
סעיף ג טלית שחלקוה לשתים כשר בכל חלק כשיעור להתעטף ונשאר ציצית אחת או שתים : אין בו משום תעשה ולא מן העשוי.
סעיף ד נקרע תוך ג׳ מחלוקת אינו רשאי לתופרו — רש״י (חשש חוט התפירה, צמר מותר האידנא) ורב עמרם (לית ביה תורת בגד, נשתייר כל שהוא כשר) ; י״א ; וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר.
סעיף ה נקרע מן הנקב ולמטה קדם הטלה לקרע אם קדמה ההטלה לקרע — כשר ; תפרו ואחר כך הטיל ציצית : צמר — כשר לכולי עלמא, שאר מינים — לא לדעת רש״י ; תפרו בלא שיור — איכא לספוקי.
סעיף ו תפירה סמוך לכנף ✦ למעשה חתיכת בגד בכנפי הטלית והתפירה סביב הנקב : משי בחוט משי לבן — יש לחוש לדעת רש״י, שלא תהא שום תפירה למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל. הגה : וה״ה כל חוט ממין הציצית.

נקרע תוך ג׳ — מחלוקת רש״י ורב עמרם

שיטה תחום הטעם נפקא מינה
רש״י פירוש · סעיף ד חוט התפירה חיישינן שישתייר מחוט התפירה ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית : אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור ; אבל טלית של צמר — מותר לתפור האידנא, דאין דרך לתפור בחוטי צמר.
רב עמרם פירוש · סעיף ד לית ביה תורת בגד נקרע תוך שלשה — כמאן דליתיה דמי : אף על גב דתפריה כמאן דפסיק חשוב, ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית ; נשתייר כל שהוא — כשר. י״א : לא נפסל אלא ציצית שהיו בו בעת שתפרו.
ירא שמים למעשה ✦ למעשה וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר. ובתפירה למעשה של טלית או טלית קטן שנקרע — ראה רמה 4 והפניה לרב.

שאלות נפוצות — סימן ט״ו

האם מותר להתיר ציציות מטלית אחת וליתנן בטלית אחרת, לפי סימן ט״ו?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים ט״ו:א, מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר ; אבל שלא להניחם בבגד אחר — לא. והגה: ודוקא בטלית של בר חיובא, אבל מותר להתיר ציצית מטלית של מתים (מרדכי ותוס׳ פרק ב״מ דף כ״ב).

האם אפשר לתפור בבגד כנף שכבר יש בו ציצית, לפי סימן ט״ו?

לא. על פי השולחן ערוך (אורח חיים ט״ו:ב), אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית ולתופרו בבגד אחר, משום דעל כנפי בגדיהם בעינן — הכנף צריך להיות מן הבגד — וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה.

האם מותר לתפור טלית שנקרעה תוך ג׳ אצבעות סמוך לשפת הכנף, לפי סימן ט״ו?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים ט״ו:ד), אינו רשאי לתופרו. פירש רש״י: דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית — ולטעם זה טלית של צמר מותר לתפור האידנא, דאין דרך לתפור בחוטי צמר. ורב עמרם פירש: דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד, ואף על גב דתפריה כמאן דפסיק חשוב — אבל אם נשתייר כל שהוא, כשר. וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר.

ממה יש לחוש בתפירות שסביב נקב הציצית, לפי סימן ט״ו?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים ט״ו:ו), התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית, וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו : אם הטלית של משי ותפרו בחוט משי לבן — יש לחוש בדבר לדעת רש״י, שלא תהא שום תפירה למטה מג׳ ולמעלה מקשר גודל. והגה מרחיב: וה״ה בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית, דחיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית (ת״ה סי׳ מ״ו בשם הגהות מיימוני).

📖הצטרפות לחברותא