✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קמ״ג · דין אם נמצא ספר תורה מוטעה
דין אם נמצא ספר תורה מוטעה ויתר דיני הספר — אין קורין בפחות מעשרה בני חורין; קורין מתוך ספר שלם ולא מחומש לבדו; אין מברכין על ספר פסול; נמצא טעות בשעת הקריאה; ובית הכנסת שאין בו יודע לקרות אלא אחד
סימן קמ״ג · ה׳ סעיפים
דין אם נמצא ספר תורה מוטעה ויתר דיני הספר
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דיני הספר לקריאה בציבור: אין קורין אלא בעשרה בני חורין; קורין מתוך ספר שלם ולא מחומש לבדו; אין מברכין על ספר פסול; אם נמצא טעות בשעת הקריאה מוציאין ספר אחר; ובמקום שאין יודע לקרות אלא אחד — מברך וקורא כמה פעמים. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דיני הספר — עשרה בני חורין, חמשה חומשים, ספר פסול, נמצא טעות
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ג · ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
קריאת התורה בציבור היא דבר שבקדושה: היא טעונה מנין של עשרה גדולים בני חורין, ונעשית מתוך ספר כשר הכתוב על קלף ושלם. הסימן עוסק בספר עצמו: כמה אנשים לקריאה, מאיזה ספר קורין, מה עושים אם נמצאה טעות, ומקרה של קורא יחיד. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ה׳ הסעיפים — עשרה בני חורין (סעיף א׳), חמשה חומשים (סעיף ב׳), ספר פסול (סעיף ג׳), נמצא טעות (סעיף ד׳), יודע לקרות אלא אחד (סעיף ה׳)
1. מקרה מעשי — המנין: עשרה בני חורין, ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו
2. מקרה מעשי — קריאה מחומש: ספר שלם מול חומש מודפס
3. מקרה מעשי — הטעות שנמצאה בספר בשעת הקריאה
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. דין אם נמצא ספר תורה מוטעה — ה׳ הסעיפים
דִּין אִם נִמְצָא סֵפֶר תּוֹרָה מוּטְעֶה וְיֶתֶר דִּינֵי הַסֵּפֶר — הסימן מקבץ את תנאי הקריאה בציבור: המנין (עשרה בני חורין), הספר שקורין ממנו (ספר שלם ולא חומש לבדו, ואין מברכין על ספר פסול), ההנהגה כשנמצאה טעות באמצע הקריאה, ומקרה שאין יודע לקרות אלא אחד.
סעיף א׳ — עשרה בני חורין: מנין הקריאה
אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חורין, ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומרין.
סעיף א׳: אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חורין; ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן — גומרין את מה שהתחילו.
הקריאה בציבור דבר שבקדושה הטעון מנין של עשרה אנשים גדולים ובני חורין. אם היה המנין שלם בתחילה ואחר כך יצאו מקצתן — גומרין את מה שהתחילו, אבל אין מתחילין בפחות מעשרה.
סעיף ב׳ — חמשה חומשים תפורים ביחד: קריאה מספר שלם
אם כתוב כל חומש לבדו אפילו בגלילה כספר תורה, אין קורין בו עד שיהיה כל חמשה חומשים תפורים ביחד.
סעיף ב׳: אם כל חומש כתוב לבדו — אפילו בגלילה כספר תורה — אין קורין בו, עד שיהיו כל חמשת החומשים תפורים ביחד.
אין קורין בציבור אלא מתוך ספר תורה שלם: חמשת החומשים תפורים לגליון אחד. חומש לבדו, אף שכתוב על קלף, אינו כשר לקריאה. והרמ״א הוסיף: בחומשים המודפסים שלנו, אפילו כל החמשה ביחד, אין לברך עליהם.
סעיף ג׳ — ספר פסול: אין מברכין עליו
אפילו בכפרים שאין נמצא להם ספר תורה כשר, אין מברכין עליו.
סעיף ג׳: אפילו בכפרים שאין נמצא להם ספר תורה כשר — אין מברכין עליו (על הספר הפסול).
ברכת התורה אינה נאמרת אלא על ספר כשר. אפילו במקום מרוחק שאין בו אלא ספר פסול — אין מברכין עליו; קורין בלא ברכה ולא מברכין על ספר פסול.
סעיף ד׳ — נמצא טעות: טעות שנמצאה בשעת הקריאה
אם נמצא טעות בספר תורה בשעת קריאה, מוציאין ספר תורה אחרת ומתחילין ממקום שנמצא הטעות, ומשלימין הקוראים על אותם שקראו במוטעה; ואם נמצא טעות באמצע קריאה, הקורא גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה ואינו חוזר לברך לפניה.
סעיף ד׳: אם נמצא טעות בספר תורה בשעת הקריאה, מוציאין ספר תורה אחר ומתחילין ממקום שנמצא הטעות, ומשלימין מנין הקוראים מעבר לאותם שקראו במוטעה; ואם נמצאה הטעות באמצע קריאה, הקורא גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה, ואינו חוזר לברך לפניה.
משנמצאה טעות, מוציאין ספר אחר ומתחילין ממקום הטעות. ואם היה זה באמצע קריאה, הקורא גומר בספר הכשר ומברך לאחריה — ואינו חוזר לברך לפניה, שכבר בירך כדין. והרמ״א ביאר שאין מוציאין אחר אלא בטעות גמור, לא משום חסירות ויתירות, שאין ספרי התורה שלנו מדויקים כל כך.
סעיף ה׳ — יודע לקרות אלא אחד: קורא יחיד
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, ויחזור לברך תחלה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים כמספר העולים של אותו היום.
סעיף ה׳: בית הכנסת שאין בו יודע לקרות אלא אחד — יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, ויחזור ויברך תחלה ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים כמספר העולים של אותו היום.
במקום שאין יודע לקרות אלא אחד, הוא ממלא בעצמו את מקום כל העולים: על כל «עלייה» מברך תחלה, קורא קצת פסוקים, מברך לאחריהם, וחוזר — כמספר העולים של אותו היום. וכך נשמר מנין העולים, כל אחד בשתי ברכותיו.
הסימן במשפט אחד: הקריאה בציבור טעונה עשרה בני חורין (התחילו בעשרה — גומרין), ונעשית מתוך ספר שלם (לא מחומש לבדו, ואין מברכין על ספר פסול); ואם נמצאה טעות מוציאין ספר אחר (ובאמצע — גומר בכשר ומברך לאחריה); ובמקום שאין יודע לקרות אלא אחד — מברך וקורא כמספר העולים.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — מנין הקריאה
מצב: באמצע קריאת התורה יצאו כמה אנשים והמנין ירד מעשרה. האם ממשיכים ?
הנהגה: אין מתחילין קריאה בפחות מעשרה בני חורין. אבל אם התחילו בעשרה ואחר כך יצאו מקצתן — גומרין את מה שהתחילו. ולפרטים (מהו «התחילו» בדיוק) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — קריאה מחומש
מצב: אין ספר תורה שלם, אלא חומש (או ספר מודפס). האם קורין ומברכין בו ?
הנהגה: אין קורין בציבור אלא מתוך ספר שחמשת החומשים תפורים בו יחד. חומש לבדו אינו כשר, ובחומשים המודפסים שלנו — אפילו כל החמשה ביחד — אין לברך (רמ״א). ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 3 — טעות שנמצאה בספר
מצב: באמצע הקריאה מתגלה שיש טעות בספר התורה. מה עושים ?
הנהגה: מוציאין ספר אחר ומתחילין ממקום הטעות. ואם זה באמצע קריאה, הקורא גומר בספר הכשר ומברך לאחריה, ואינו חוזר לברך לפניה. ואין מחליפין את הספר אלא בטעות גמור (רמ״א). ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- כמה אנשים צריך לקריאת התורה, ומה הדין אם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו (סעיף א׳) ?
- למה אין קורין בחומש לבדו, ומה אומר הרמ״א בחומשים המודפסים שלנו (סעיף ב׳) ?
- מה עושים במקום שאין בו אלא ספר פסול (סעיף ג׳) ?
- נמצאה טעות באמצע הקריאה: מהיכן מתחילין, ומה דין הברכות (סעיף ד׳) ?
- כיצד נוהג בית הכנסת שאין בו יודע לקרות אלא אחד (סעיף ה׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — מנין עשרה לקריאת התורה, דבר שבקדושה (עי׳ סי׳ נ״ה) ; חומש בפני עצמו — עד שיהיו תפורים ביחד, ובחומשים שלנו אין לברך (מרדכי) ; נמצא טעות — טעות גמור מול חסירות ויתירות (מהרי״ל, ב״י, ר״ן)
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 🌉 רמה 4 — דעת הרב : עמוד מבוא — סימן זה לא נכתב על ידי אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך שלו; הפניה לשיטתו הכללית