✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

דיני המתרגמין — עיונים מעמיקים
סימן קמ״ה · ג׳ סעיפים
סדר הקריאה והתרגום · המתורגמן · תכלית התרגום ובטולו
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ה — ג׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב), מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
מגילה כ״ג:-כ״ה. · אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד · שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה · האידנא לא נהגו לתרגם

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

  1. Introduction to the sugya — גדר דיני המתרגמין ומקורותיו (מגילה כ״ג:-כ״ה.), צירי הסימן (ג׳ סעיפים)
  2. סדר הקריאה והתרגום — קורא פסוק אחד ומתרגם, יחס הקורא והמתרגם, «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה» (מגילה כ״ד.)
  3. המתורגמן — «קטן מתרגם על ידי גדול», כבוד הגדול; ומה נקרא ואינו מתורגם (מגילה כ״ה.)
  4. תכלית התרגום ובטולו — «האידנא לא נהגו לתרגם», חקירת גדר התרגום (חלק מן הקריאה / הבנת העם)
  5. סיכום ומקורות — זיקה לסי׳ קמ״א וסי׳ רפ״ה · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seifim

דִּינֵי הַמְתַרְגְּמִין. וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: «בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם. אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד... ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה.» ב׳: «קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן.» ג׳: «האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו.»

Concise summary:

ג׳ seifim: the siman governs the דיני המתרגמין — the translation (targum) of the Torah reading. ① In the days of the Guemara they translated כדי שיבינו העם, in a fixed order (קורא פסוק אחד ומתרגם, equal voices, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה) ; ② the מתורגמן — קטן מתרגם על ידי גדול, but it is no honour for the גדול ; ③ today האידנא לא נהגו לתרגם, for without understanding of Aramaic the translation no longer serves.

1. הקדמת הסוגיא — דיני המתרגמין, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדיני המתרגמין — סדר תרגום קריאת התורה בציבור, שהיו מתרגמין לארמית «כדי שיבינו העם». ובו ג׳ סעיפים, ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) סדר הקריאה והתרגום — הקורא קורא פסוק אחד והמתורגמן מתרגמו, ואין מערבין זה בזה, «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה» (מגילה כ״ד.); (ב) תכלית התרגום — הבנת העם, ומן הציר הזה נובע «האידנא לא נהגו לתרגם», שאין מבינים ארמית ואין בו תועלת. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: יחס הקורא והמתרגם, המתורגמן וכבודו, מה נקרא ואינו מתורגם, ובטול המנהג בזמן הזה.
הערה יסודית: ציר הסימן — התרגום ותכליתו. תקנת התרגום נסמכה על הבנת העם (שהארמית היתה שפת ההמון בימי חכמי הגמרא), ומשם כל דיני הסדר: פסוק פסוק שלא יטעה השומע, וקול שוה שלא יגבר האחד על חברו, ואיסור הסיוע «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה». ולזה נפקא מינה בבטול המנהג משנשתנו הלשונות.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: תקנת התרגום — האם חלק מתקנת קריאת התורה היא (שתיקנו לתרגם כחלק מן הקריאה שבציבור, ענין בפני עצמו), או אמצעי בעלמא להבנת העם (שאין לו קיום אלא במקום שמובן)? ומדברי מרן בסעיף ג׳ מוכח כצד ב׳, שתלה הבטול בחסרון ההבנה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. סדר הקריאה והתרגום — קורא פסוק אחד ומתרגם, «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה» (מגילה כ״ד.)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם. אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד, ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר עד שיכלה התרגום מפי המתרגם, ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מהמתרגם ולא המתרגם יותר מהקורא, ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה.»
שורש הדין — משנה מגילה כ״ד.: שנינו במשנה שאין הקורא בתורה קורא למתורגמן יותר מפסוק אחד (ובנביא שלושה). ובגמרא ובראשונים נתבארו דיני הסדר — פסוק פסוק, שלא יערבב הקורא והמתרגם, וקול שוה. וכן הביא הרמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב) את סדר הקורא והמתרגם. ומרן העתיק עיקרי הדינים בלשונו, וכתב הבית יוסף מקורם.
קושיא — למה «אין הקורא רשאי לסייע למתרגם»? ומה בכך אם יסייע הקורא למתרגם בקריאת התרגום? הרי אף התרגום נאמר להבנת העם, ומאי איכפת לן מי אומרו?
תירוץ: מרן נתן הטעם בגוף ההלכה — «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה». אם יסייע הקורא (העומד על ספר התורה) גם בתרגום, יבואו לטעות שהתרגום כתוב בספר, ואין הכתב בתורה אלא לשון הקודש. לפיכך הפרידו בין הקורא (מן הכתב) למתרגם (על פה), ואף בקול שוה — שלא יראה האחד עיקר והשני טפל. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — קול שוה: «ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מהמתרגם ולא המתרגם יותר מהקורא» — תרתי. שאם יגביה הקורא — יבלע התרגום ולא יבינו העם (ונמצא תכלית התרגום בטלה); ואם יגביה המתרגם — יראה התרגום עיקר על הכתוב, וגנאי לכבוד התורה. וכיוונו חכמים לקול שוה, שיהיו שניהם נשמעים כאחד — הכתוב לכבודו, והתרגום להבנתו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — סדר הקריאה והתרגום: (א) הקורא קורא פסוק אחד בלבד וממתין. (ב) המתרגם אינו מתחיל עד שיכלה הפסוק מפי הקורא, והקורא אינו ממשיך עד שיכלה התרגום. (ג) קול שוה לשניהם. (ד) אין הקורא מסייע למתרגם — «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
סדר הקריאה והתרגום — הקורא פסוק אחד והמתרגם אחריו, זה משיכלה זה, בקול שוה, ואין הקורא מסייע למתרגם «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה» (מגילה כ״ד.; רמב״ם הלכות תפילה פרק י״ב).

3. המתורגמן — «קטן מתרגם על ידי גדול», ומה נקרא ואינו מתורגם (מגילה כ״ה.)

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳: «קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן.»
שורש הדין: התרגום אינו כקריאה שבתורה הצריכה גדול, אלא נספח לה, ולפיכך אף קטן כשר לתרגם על ידי הגדול הקורא — «קטן מתרגם על ידי גדול». תמצית: אך אין זה כבוד לגדול הקורא בתורה שיעמוד קטן ויתרגם על ידו, שנמצא כבודו נגרע — ולפיכך «אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן». ומקורו בסוגיא ובראשונים בדיני הקורא והמתורגמן.
חקירה — גדר כשרות הקטן לתרגם: ונפקא מינה בכבוד — שאף שכשר הקטן, «אינו כבוד לגדול» שיהא נטפל לו קטן. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מה נקרא ואינו מתורגם (מגילה כ״ה.): תמצית: יש מקראות שנקראין ומתרגמין, ויש נקראין ואין מתרגמין מפני הכבוד — כגון מעשה ראובן ומעשה עגל השני (מפני כבוד ישראל), ברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון (מפני כבוד שמים), ומקצת עריות שאין מתרגמין. וכל אלו נקראין בלשון הקודש ואין אומרין תרגומם בציבור, שלא לבייש ולא לתת פתחון פה. וזה מכלל דיני המתרגמין הנספחים לסימן.
נפקא מינה — המתורגמן: (א) קטן כשר לתרגם על ידי גדול הקורא. (ב) אין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן. (ג) יש פרשיות שנקראות ואינן מתורגמות (מעשה ראובן, ברכת כהנים, ועוד) מפני הכבוד. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן» — התרגום נספח לקריאה; ויש נקרא ואינו מתורגם מפני כבוד ישראל או כבוד שמים (מגילה כ״ה.).

4. תכלית התרגום ובטולו — «האידנא לא נהגו לתרגם» (סעיף ג׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳: «האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו.»
שורש הדין: בימי חכמי הגמרא היתה הארמית לשון ההמון, ותרגמו הקריאה «כדי שיבינו העם»; משבטלה הבנת הארמית מן ההמון, בטלה תועלת התרגום, ולזה «האידנא לא נהגו לתרגם». והוא טעם ונמוק — שאין התרגום אלא אמצעי להבנה, וכל שאין מובן אין בו תועלת. וכתבו הפוסקים שאף שנהגו קצת קהילות לתרגם בלשון שמבינים, רוב ישראל לא נהגו לתרגם בציבור.
קושיא — אם תקנת התרגום מדברי חכמים, היאך בטלה? הרי דבר שגזרו חכמים אין בית דין יכול לבטלו אלא בית דין גדול ממנו בחכמה ובמנין; ואיך «לא נהגו לתרגם» מאליהם בלא בית דין?
תירוץ: לא תקנה עצמאית היתה כאן, אלא דין התלוי בטעמו — «כדי שיבינו העם». ומעולם לא נהג התרגום אלא במקום שמובן, וכל שאין מבינים אין כאן ביטול תקנה אלא שלא נתקיים תנאה. ולזה «מה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו» — הטעם בטל מאליו, ואין צריך בית דין לבטלו. ומכאן ראיה לצד ב׳ בחקירה: התרגום להבנת העם, לא חלק עצמאי מן הקריאה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מחלוקת — האם ראוי לתרגם או ללמוד פירוש הפרשה: דנו הפוסקים (טור, בית יוסף, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים) בזמן הזה: יש שכתבו שאף שבטל התרגום בציבור, ראוי שיבין הלומד ענין הפרשה; ולענין חובת היחיד של שנים מקרא ואחד תרגום — עומדת בעינה (עי׳ סי׳ רפ״ה), שאין ענינה כתרגום שבציבור אלא לימוד. וזיקה לסי׳ קמ״א בסדר הקריאה בציבור. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — בטול המנהג: (א) אין מתרגמין הקריאה בציבור בזמן הזה. (ב) הטעם — «מה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו». (ג) חובת היחיד בשנים מקרא ואחד תרגום עומדת (עי׳ סי׳ רפ״ה). (ד) ראוי שיבין הלומד ענין הפרשה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו» — התרגום תלוי בהבנת העם, ומשבטלה ההבנה בטל המנהג מאליו (ומכאן שגדרו להבנה, לא חלק עצמאי מן הקריאה).

5. סיכום — זיקה לסי׳ קמ״א וסי׳ רפ״ה · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם» (א׳) — קורא פסוק אחד ומתרגם, בקול שוה, ואין מסייע «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה»; «קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן» (ב׳); «האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו» (ג׳).
שורש הדין — תכלית התרגום: תקנת התרגום בציבור נסמכה על הבנת העם בלשון ארמית שהיתה שגורה בפיהם, ומכאן כל דיני הסדר (פסוק פסוק, קול שוה, איסור הסיוע). ומשנשתנו הלשונות בטל המנהג, שאין בו תועלת. והשוה סי׳ קמ״א (סדר הקריאה בציבור) וסי׳ רפ״ה (שנים מקרא ואחד תרגום — חובת היחיד).

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
סדר הקורא והמתרגם הקורא קורא פסוק אחד, והמתרגם אחריו — זה משיכלה זה מפי חברו.
קול קול שוה לקורא ולמתרגם, לא זה למעלה מזה.
סיוע אין הקורא מסייע למתרגם, «שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה».
המתורגמן קטן מתרגם על ידי גדול; ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן.
נקרא ואינו מתורגם מעשה ראובן, ברכת כהנים ועוד — נקראין ואין מתרגמין מפני הכבוד (מגילה כ״ה.).
האידנא לא נהגו לתרגם בציבור, שאין מבינים ארמית — «אין תועלת בתרגום».

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
סדר הקריאה והתרגום פסוק פסוק, זה משיכלה זה, קול שוה קמ״ה סעיף א׳ (מגילה כ״ד.; רמב״ם הלכות תפילה פרק י״ב)
איסור סיוע שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה קמ״ה סעיף א׳ (מגילה כ״ד.; בית יוסף)
המתורגמן קטן מתרגם על ידי גדול; כבוד הגדול קמ״ה סעיף ב׳ (מגילה כ״ה.; טור)
נקרא ואינו מתורגם מפני כבוד ישראל / כבוד שמים מגילה כ״ה. (משנה)
בטול המנהג האידנא לא נהגו לתרגם, שאין מבינים קמ״ה סעיף ג׳ (מגן אברהם; משנה ברורה)
גמרא: מגילה כ״ג:-כ״ה. · משנה מגילה (סדר הקורא והמתורגמן; נקרא ואינו מתורגם; אין קורין למתורגמן יותר מפסוק אחד)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב) · טור · בית יוסף · שלחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קמ״ה · דיני המתרגמין · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Home · סימן קמ״ה · ♥ Support

📖Join a 'havrouta