✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman קנ״ו · The order of conducting business
סדר משא ומתן — after prayer one goes to his affairs (אחר כך ילך לעסקיו) ; one does not make his work primary but temporary (מלאכתו עראי ותורתו קבע) ; one does business באמונה, guarding against שבועה and הזכרת השם לבטלה ; and takes care with שותפות עם עכו״ם
סימן קנ״ו · סעיף אחד
סדר משא ומתן
🌱 Introductory level · Beginners
✦ ❖ ✦
This siman teaches the conduct after prayer: one goes to his affairs (אחר כך ילך לעסקיו), for a Torah without work will in the end become void ; yet one does not make his work primary — מלאכתו עראי ותורתו קבע — and thus both are sustained. One does business honestly (וישא ויתן באמונה), guards against mentioning the Name in vain and against swearing, even truthfully, and takes care with שותפות עם עכו״ם (with the Rama's more lenient position nowadays). Hebrew text, fluent English translation and explanation of the seif, with a section of practical cases.
Topic: The order of conducting business — תורה ומלאכה, משא ומתן באמונה, שבועה, שותפות
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ו · סעיף אחד
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Our Sages taught (אבות פ״ב מ״ב): כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון — any Torah that is not accompanied by work will in the end become void and lead to sin. This siman traces the conduct that follows prayer: to go to one's affairs, yet keeping the Torah as קבע and the work as עראי, and conducting one's trade באמונה, far from the oath and vain speech. We study here at the level of principle; for personal conduct and concrete cases, one refers to the custom and to the ruling of the Rav.
📑 Study outline
A. The seif — תורה ומלאכה (מלאכתו עראי ותורתו קבע), משא ומתן באמונה, שבועה, and the gloss of the Rama (שותפות עם עכו״ם)
1. Practical case — work and Torah (עראי / קבע)
2. Practical case — honesty, the Name and the oath (באמונה · שבועה)
3. Practical case — partnership with a non-Jew (שותפות עם עכו״ם)
+ Comprehension questions and going further
A. The order of conducting business — the seif
סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן — the order of conducting business — after the morning prayer, a Jew goes to his work, for a life of Torah without a livelihood will in the end unravel (poverty causes a man to lose דעת קונו, the knowledge of his Creator). Yet the balance is set: the work remains temporary (עראי) and the Torah permanent (קבע). Trade is conducted באמונה, in faithfulness; one guards there against vain mention of the Name, against the oath (even a true one), and takes care with שותפות עם עכו״ם, which may lead to an oath.
1 · תורה ומלאכה — work temporary, Torah permanent
אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.
Afterwards one goes to his affairs (אחר כך ילך לעסקיו), for any Torah that is not accompanied by work will in the end become void and lead to sin (כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון) — poverty would cause a man to lose the knowledge of his Creator; nevertheless, one does not make his work primary but temporary, and his Torah permanent (לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע), and thus both are sustained in his hand (וזה וזה יתקיים בידו).
The balance of the day. Work is necessary — a Torah without a livelihood סופה בטלה — yet it does not become the center: the מלאכה remains עראי (temporary) and the תורה קבע (permanent). This is not a renunciation of work but a hierarchy: in this way וזה וזה יתקיים בידו, both are sustained.
2 · משא ומתן באמונה — trade, the Name and the oath
וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה. ויזהר מלישבע אפילו באמת, שאלף עיירות היו לינאי המלך וכולם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם.
One does business honestly (וישא ויתן באמונה); one is careful not to mention the name of Heaven in vain (ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה), for wherever the mention of the Name [in vain] is found, death is found. One is careful not to swear, even truthfully (ויזהר מלישבע אפילו באמת), for a thousand cities belonged to King Yannai and all were destroyed because oaths were taken there, even though they were kept.
The integrity of trade. Three guards stand together: to buy and sell באמונה (with faithfulness and honesty); not to mention the Name in vain in the heat of business; and above all not to swear, even when telling the truth. The example of ינאי המלך is striking: his thousand cities were destroyed not for false oaths, but for the very habit of swearing — even when the oaths were kept.
3 · שותפות עם עכו״ם — and the gloss of the Rama
ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך.
One is careful not to partner with a non-Jew (ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם), lest he come to have to take an oath (שמא יתחייב לו שבועה) and one transgress [the prohibition of] "לא ישמע על פיך" — that [the names of other gods] should not be heard on your mouth.
הגה — the gloss of the Rama: partnership nowadays
הגה: ויש מקילין בעשיית שותפות עם העכו״ם בזמן הזה, משום שאין העכו״ם בזה״ז נשבעים בע״א ואף על גב דמזכירין העבודה זרה מ״מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפים שם שמים ודבר אחר, ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אינם מוזהרים על השתוף; ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות לכולי עלמא שרי בלא יום חגיהם; ועיין ביורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
Gloss (Rama): some are lenient about partnership with a non-Jew nowadays (ויש מקילין בעשיית שותפות... בזמן הזה), because the non-Jews of our time do not swear by idols; and even though they mention their foreign deity, their intention is to the Creator of heaven and earth, except that they associate the name of Heaven with something else — and we do not find in this [a matter of] "לפני עור לא תתן מכשול", since they are not warned regarding association (השתוף). And to trade with them without partnership is permitted according to all (בלא שותפות לכולי עלמא שרי), except on the days of their festivals. See יורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
The Mechaber warns against partnership (שותפות): it may lead the non-Jewish partner to an oath, and one would fall into "לא ישמע על פיך". The Rama reports that some are lenient nowadays — circumstances having changed — but two points remain clear: on the one hand, trading without partnership is permitted according to all (except on their festival days); on the other hand, the underlying matter belongs to יורה דעה סימן קמ״ז, where one refers to one's Rav.
The siman in one sentence: after prayer one goes to his affairs, but מלאכתו עראי ותורתו קבע (וזה וזה יתקיים בידו); one does business באמונה, guarding against הזכרת שם שמים לבטלה and against שבועה אפילו באמת (ינאי המלך); and one takes care with שותפות עם עכו״ם — the Rama being lenient בזמן הזה, while trade בלא שותפות is permitted לכולי עלמא (except on their festival days; see יו״ד סי׳ קמ״ז).
Practical cases
Case 1 — Work and Torah
Situation: the livelihood takes up a large part of the day. How does one keep the balance the siman requires?
Conduct: work is legitimate and even necessary (a Torah without מלאכה סופה בטלה), but it remains עראי: the Torah stays קבע, written into the day. It is this hierarchy that makes וזה וזה יתקיים בידו. For the concrete arrangement of time, one follows one's Rav (see also siman 155 on the קביעת עת).
Case 2 — Honesty, the Name and the oath
Situation: in a transaction, one is tempted to reinforce one's word with an oath — even a true one — or with a mention of the Name. Is that the right conduct?
Conduct: one does business באמונה — an upright word is enough. One does not mention the Name in vain and avoids the oath, even a truthful one (the example of ינאי המלך shows the gravity of the habit of swearing). For any oath truly required (court, an undertaking), one does not decide alone: one follows one's Rav.
Case 3 — Partnership with a non-Jew
Situation: a partnership (שותפות) opportunity arises with a non-Jewish partner. What does the siman say?
Conduct: the Mechaber warns (fear of an oath → לא ישמע על פיך). The Rama reports a more lenient position בזמן הזה, and recalls that trade without partnership is permitted לכולי עלמא (except on their festival days). In practice, the setting up of a partnership and its details belong to יורה דעה סימן קמ״ז: one decides with one's Rav.
Comprehension questions
Check your understanding:
- Why does a תורה שאין עמה מלאכה end up becoming void, and what does מלאכתו עראי ותורתו קבע mean?
- What does the idea of וזה וזה יתקיים בידו add to the balance of the day?
- What does it mean to do business באמונה, and why guard against הזכרת שם שמים לבטלה?
- Why avoid the oath אפילו באמת, and what lesson does one draw from ינאי המלך?
- What does the Mechaber warn against in שותפות עם עכו״ם, and what does the Rama add בזמן הזה?
Going further
If you wish to deepen this siman:
📖Join the khavroutha
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpoul — תורה עם מלאכה (אבות פ״ב מ״ב) וגדר «מלאכתו עראי ותורתו קבע» ; משא ומתן באמונה, הזכרת השם לבטלה ושבועה אפילו באמת ; שותפות עם עכו״ם, «לא ישמע על פיך» וקולת הרמ״א (יו״ד סי׳ קמ״ז)
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aroukh HaRav — תורה עם מלאכה, משא ומתן באמונה, שבועה ושותפות