✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman קנ״ו · L'ordre de la conduite des affaires
סדר משא ומתן — après la prière on va à ses affaires (אחר כך ילך לעסקיו) ; on ne fait pas de son travail l essentiel mais l accessoire (מלאכתו עראי ותורתו קבע) ; on commerce באמונה, en se gardant de la שבועה et de la הזכרת השם לבטלה ; et l on prend garde à la שותפות עם עכו״ם
סימן קנ״ו · סעיף אחד
סדר משא ומתן
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Ce siman enseigne la conduite après la prière : on va à ses affaires (אחר כך ילך לעסקיו), car une Torah sans travail finit par s annuler ; mais on ne fait pas de son travail l essentiel — מלאכתו עראי ותורתו קבע — et ainsi les deux se maintiennent. On commerce avec honnêteté (וישא ויתן באמונה), on se garde de prononcer le Nom en vain et de jurer, même en vérité, et l on prend garde à la שותפות עם עכו״ם (avec la position plus indulgente du Rama aujourd hui). Texte hébreu, traduction française et explication du seif, avec une section de cas pratiques.
Sujet : L ordre de la conduite des affaires — תורה ומלאכה, משא ומתן באמונה, שבועה, שותפות
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ו · סעיף אחד
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Nos Sages ont enseigné (אבות פ״ב מ״ב) : כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון — toute Torah qui n est pas accompagnée d un travail finit par s annuler et entraîne la faute. Ce siman trace la conduite qui suit la prière : aller à ses affaires, mais en gardant la Torah comme קבע et le travail comme עראי, et en conduisant son négoce באמונה, loin du serment et de la parole vaine. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle et les cas concrets, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. Le seif — תורה ומלאכה (מלאכתו עראי ותורתו קבע), משא ומתן באמונה, שבועה, et la glose du Rama (שותפות עם עכו״ם)
1. Cas pratique — le travail et la Torah (עראי / קבע)
2. Cas pratique — l honnêteté, le Nom et le serment (באמונה · שבועה)
3. Cas pratique — l association avec un non-juif (שותפות עם עכו״ם)
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin
A. L'ordre de la conduite des affaires — le seif
סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן — l ordre de la conduite des affaires — après la prière du matin, le juif va à son travail, car une vie de Torah sans gagne-pain finit par se défaire (la pauvreté fait perdre דעת קונו, la connaissance de son Créateur). Mais l équilibre est fixé : le travail reste l accessoire (עראי) et la Torah le permanent (קבע). Le négoce se conduit באמונה, dans la fidélité ; on s y garde de la parole vaine du Nom, du serment (même vrai), et l on prend garde à la שותפות עם עכו״ם qui peut mener à un serment.
1 · תורה ומלאכה — le travail accessoire, la Torah permanente
אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.
Ensuite, on va à ses affaires (אחר כך ילך לעסקיו), car toute Torah sans travail finit par s annuler et entraîne la faute (כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון) — la pauvreté ferait perdre à l homme la connaissance de son Créateur ; néanmoins, on ne fait pas de son travail l essentiel mais l accessoire, et de sa Torah le permanent (לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע), et ainsi les deux se maintiennent en sa main (וזה וזה יתקיים בידו).
L équilibre du jour. Le travail est nécessaire — une Torah sans gagne-pain סופה בטלה — mais il ne devient pas le centre : la מלאכה reste עראי (accessoire) et la תורה קבע (permanente). Ce n est pas un renoncement au travail, c est une hiérarchie : de cette manière וזה וזה יתקיים בידו, les deux se maintiennent.
2 · משא ומתן באמונה — le commerce, le Nom et le serment
וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה. ויזהר מלישבע אפילו באמת, שאלף עיירות היו לינאי המלך וכולם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם.
On commerce avec honnêteté (וישא ויתן באמונה) ; on prend garde de ne pas prononcer le Nom du Ciel en vain (ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה), car partout où la mention du Nom [en vain] se trouve, la mort se trouve. On prend garde de ne pas jurer, même en vérité (ויזהר מלישבע אפילו באמת), car mille villes appartenaient à Yannaï le roi et toutes furent détruites parce que l on y prêtait des serments, même en les tenant.
La droiture du négoce. Trois gardes se tiennent ensemble : commercer באמונה (avec fidélité et honnêteté) ; ne pas prononcer le Nom en vain dans le feu des affaires ; et surtout ne pas jurer, même en disant vrai. L exemple de ינאי המלך est saisissant : ses mille villes furent détruites non pour de faux serments, mais pour l habitude même de jurer — même en vérité.
3 · שותפות עם עכו״ם — l'association, et la glose du Rama
ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך.
On prend garde de s associer avec un non-juif (ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם), de peur qu il n en vienne à devoir prêter un serment (שמא יתחייב לו שבועה) et que l on transgresse [l interdit de] « לא ישמע על פיך » — que [le nom des divinités étrangères] ne soit pas entendu sur ta bouche.
הגה — la glose du Rama : l'association aujourd'hui
הגה: ויש מקילין בעשיית שותפות עם העכו״ם בזמן הזה, משום שאין העכו״ם בזה״ז נשבעים בע״א ואף על גב דמזכירין העבודה זרה מ״מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפים שם שמים ודבר אחר, ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אינם מוזהרים על השתוף; ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות לכולי עלמא שרי בלא יום חגיהם; ועיין ביורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
Glose (Rama) : certains sont indulgents pour l association avec un non-juif de nos jours (ויש מקילין בעשיית שותפות... בזמן הזה), car les non-juifs de notre temps ne jurent pas par l avoda zara ; et même s ils mentionnent leur divinité, leur intention va au Créateur du ciel et de la terre, sinon qu ils associent le Nom du Ciel à autre chose — et il n y a pas là de « לפני עור לא תתן מכשול », puisqu ils ne sont pas commandés sur l association (השתוף). Et commercer avec eux sans association est permis de l avis de tous (בלא שותפות לכולי עלמא שרי), hormis les jours de leurs fêtes. Voir יורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
Le Mehaber met en garde contre l association (שותפות) : elle peut mener le partenaire non-juif à un serment, et l on tomberait dans « לא ישמע על פיך ». Le Rama rapporte que certains allègent aujourd hui — les circonstances ayant changé — mais deux points restent nets : d une part, commercer sans association est permis de l avis de tous (hors jours de fêtes) ; d autre part, le sujet de fond relève de יורה דעה סימן קמ״ז, où l on se réfère à son Rav.
Le siman en une phrase : après la prière on va à ses affaires, mais מלאכתו עראי ותורתו קבע (וזה וזה יתקיים בידו) ; on commerce באמונה, en se gardant de הזכרת שם שמים לבטלה et de שבועה אפילו באמת (ינאי המלך) ; et l on prend garde à la שותפות עם עכו״ם — le Rama allégeant en זמן הזה, tandis que le commerce בלא שותפות est permis לכולי עלמא (hors jours de fêtes ; voir יו״ד סי׳ קמ״ז).
Cas pratiques
Cas 1 — Le travail et la Torah
Situation : le gagne-pain prend beaucoup de place dans la journée. Comment garder l équilibre voulu par le siman ?
Conduite : le travail est légitime et même nécessaire (une Torah sans מלאכה סופה בטלה), mais il reste עראי : la Torah demeure קבע, inscrite dans le jour. C est cette hiérarchie qui fait que וזה וזה יתקיים בידו. Pour l organisation concrète du temps, on suit son Rav (voir aussi siman 155 sur la קביעת עת).
Cas 2 — L'honnêteté, le Nom et le serment
Situation : dans une transaction, on est tenté de renforcer sa parole par un serment — même vrai — ou par une mention du Nom. Est-ce la bonne conduite ?
Conduite : on commerce באמונה — la parole droite suffit. On ne prononce pas le Nom en vain et l on évite le serment, même véridique (l exemple de ינאי המלך montre la gravité de l habitude de jurer). Pour tout serment réellement requis (tribunal, engagement), on ne décide pas seul : on suit son Rav.
Cas 3 — L'association avec un non-juif
Situation : une opportunité de société commerciale (שותפות) se présente avec un partenaire non-juif. Que dit le siman ?
Conduite : le Mehaber met en garde (crainte d un serment → לא ישמע על פיך). Le Rama rapporte une position plus indulgente בזמן הזה, et rappelle que le commerce sans association est permis לכולי עלמא (hors jours de fêtes). En pratique, le montage d une société et ses détails relèvent de יורה דעה סימן קמ״ז : on tranche avec son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Pourquoi une תורה שאין עמה מלאכה finit-elle par s annuler, et que signifie מלאכתו עראי ותורתו קבע ?
- Qu apporte l idée de וזה וזה יתקיים בידו pour l équilibre du jour ?
- Que veut dire commercer באמונה, et pourquoi se garder de הזכרת שם שמים לבטלה ?
- Pourquoi éviter le serment אפילו באמת, et quel enseignement tire-t-on de ינאי המלך ?
- De quoi le Mehaber met-il en garde dans la שותפות עם עכו״ם, et qu ajoute le Rama בזמן הזה ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — תורה עם מלאכה (אבות פ״ב מ״ב) וגדר «מלאכתו עראי ותורתו קבע» ; משא ומתן באמונה, הזכרת השם לבטלה ושבועה אפילו באמת ; שותפות עם עכו״ם, «לא ישמע על פיך» וקולת הרמ״א (יו״ד סי׳ קמ״ז)
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — תורה עם מלאכה, משא ומתן באמונה, שבועה ושותפות