✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION

Siman קנ״ט · The vessel and the water for netila

באיזה כלי נוטלין הידים וכיצד יבואו המים לידיו — one washes only with a vessel (אין נוטלים אלא בכלי), and all vessels are valid if they hold a רביעית ; the water must come מכח נותן (by human force, כח גברא) ; anyone may pour (הכל כשרים ליתן מים) ; and one may also immerse the hands (טבילת ידים)
סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים
באיזה כלי נוטלין הידים וכיצד יבואו המים לידיו
🌱 Introductory level · מתחילים
✦ ❖ ✦

This siman teaches with which vessel one washes the hands and how the water must come onto them. One washes only with a vessel (אין נוטלים אלא בכלי) — any vessel is valid — provided it holds a רביעית. The water must come by the force of the one who pours it (כח גברא). Anyone may pour the water (הכל כשרים ליתן מים), and one may also immerse the hands (טבילת ידים). Hebrew text, fluent English translation and explanation of the כ׳ seifim, with a section of practical cases.

Topic: The vessel and the water for netila — הכלי, רביעית, כח גברא, מי נותן וטבילת ידים
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים

Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

After the previous siman (קנ״ח), which teaches when and over what one washes, this siman teaches the how: with which vessel and by what water. Its thread is a single principle — צריך שיבואו המים מכח נותן, that the coming of the water be by human force. We study here at the level of principle; for personal conduct (measures, particular cases, today's tap), one refers to the custom and to the ruling of the Rav.

📑 Study outline

A. The כ׳ seifim — the vessel (séif 1), the gedarim of the vessel (séifim 2-5), pouring from the vessel (séif 6), כח גברא (séif 7), the חבית and the fixed vessel (séifim 8-10), who pours the water (séifim 11-13), טבילת ידים (séifim 14-20)
1. Practical case — which vessel and what measure (כלי · מחזיק רביעית)
2. Practical case — the water by human force (כח גברא)
3. Practical case — who pours the water, and טבילת ידים
+ Comprehension questions and going further

A. The vessel and the water for netila — the כ׳ seifim

בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין — with which vessel one washes — the netila requires a vessel (כלי) that pours the water over the hands, and this water must come by human force (כח גברא). This siman fixes which vessels are valid (all, if they hold a רביעית and keep their status of vessel), how the water must arrive (מכח נותן), who may pour it (הכל כשרים) and the possibility of immersing the hands in place of the netila (טבילת ידים).

Séif 1 — אין נוטלים אלא בכלי · one holding a revi'it

אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרי׳ ואפילו כלי גללים [פירוש כלים עשוים מרפת בקר ועפר] וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שבתוך הכלי יוצאים בו אז בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה.
Séif 1: one washes the hands only with a vessel, and all vessels are valid — even a vessel of dung (כלי גללים — that is, vessels made from [the matter of] a cattle stall and earth), of stone (כלי אבנים) or of clay (כלי אדמה) — and it must hold a רביעית. And if it was holed "in the entry of liquid" (כונס משקה) — that is, so that, placed upon a liquid, it would seep in through the hole, and the hole is larger than a hole through which the liquids inside the vessel run out — then it loses its status of vessel and one no longer washes from it, even if it still holds a רביעית below the hole.
The vessel and its measure. The netila requires a vessel (כלי) — of any material — that holds a רביעית (about a quarter of a log). A vessel holed "in the entry of liquid" (ניקב בכונס משקה) has lost its status of vessel: one no longer washes from it. This is the first gader of the siman: without a valid kli, no netila.

Séifim 2-5 — the gedarim of the vessel

והני מילי כשנוטל דרך פיו למעלה שמה שממנו מן הנקב ולמעלה אינו חשוב ככלי ונמצאו שאין המים באים על ידו מהכלי אבל אם נוטל דרך הנקב שרי כיון שמחזיק רביעית ממנו ולמטה. [ג] כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה ואם הרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלים ממנה. [ד] חמת וכפישה שהם מיני נאדות של עור שתקנן ועשה להם בית מושב נוטלים מהם אבל שק וקופה שהתקינן לשבת בלא סמיכה וזפתן בזפת עד שהם מקבלים משקים אין נוטלין מהם לידים לפי שאינם עשויים לקבל משקים והוא הדין לכובעים של לבדים (פירוש בגד קשה פילטר״ז בלע״ז) אפי׳ כשהם קשים כל כך שמקבלי׳ מים ואינ׳ זבים מהם מ״מ אינם עשויים לקבל מים ומכל מקום על ידי הדחק מותרים שעוברי דרכים רגילים לשתות בהם. [ה] כלי שתחלת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא סמיכ׳ ואין משתמשין בו אלא על ידי סמיכה חשיב שפיר כלי לפיכך כלי שהוא מלא נקבי׳ מתחתיו ופיו צר למעל׳ וכשמניח אדם אצבעו עליו אין המי׳ יוצאי׳ וכשמסירו המים יוצאים מותר ליטול ממנו אע״פ שאינו מחזיק כלום כיון שעשוי לקבלה בענין זה וזה עיקר תשמישו נקרא כלי. הגה: וכ״ש כלי שיש בו ברזא למטה הואיל ומתחלה נעשה לקבל על ידי כך [טור ב״י].
Séif 2: this applies when one washes by way of its mouth, above: for the part of it from the hole upward is not considered a vessel, and it turns out that the water does not come onto his hand from the vessel; but if one washes by way of the hole, it is permitted (שרי), since it holds a רביעית from the hole downward. Séif 3: a vessel that holds a רביעית only when propped up, but from which the water would spill without a prop, is not a vessel — hence a barrel-stopper (מגופה של חבית), pointed, that does not hold a רביעית unpropped, is not used for netila; and if one widened it at the bottom until it holds a רביעית while resting unpropped, one washes from it. Séif 4: an udder-skin and a leather vessel (חמת וכפישה) to which one made a base to sit — one washes from them; but a sack and a basket (שק וקופה) that one fitted to sit without support and coated with pitch until they hold liquids — one does not wash the hands from them, since they are not made to receive liquids; and the same applies to hats of felt (כובעים של לבדים — that is, a stiff cloth, פילטר״ז in the vernacular), even when they are so stiff that they hold water and it does not leak out of them: nevertheless they are not made to receive water; and nevertheless, in a pressing situation (על ידי הדחק), they are permitted, for travellers are accustomed to drink from them. Séif 5: a vessel that, from the outset, cannot stand without support and is used only with support — is indeed a vessel (חשיב שפיר כלי). Therefore a vessel full of holes underneath with a narrow mouth above — when a person puts his finger on it the water does not come out, and when he removes it the water comes out — one may wash from it even though it holds nothing, since it is made to receive in this manner and this is its main use: it is called a vessel. Gloss (Rama): all the more so a vessel that has a tap (ברזא) below, since it was made from the outset to receive by that means [Tur, Beit Yosef].
What is a valid "kli". The vessel must hold the water (a רביעית) by itself — an object that holds it only when propped, like a pointed מגופת חבית, is not a kli. But a vessel designed from the outset to be used only with support (a skin, a חמת וכפישה with a base) is a valid kli. All depends on its purpose.

Séif 6 — לא יתן בחפניו: one washes from a vessel

לא יתן מים לחברו בחפניו שאין נוטלים אלא מן הכלי והוא הדין אם נטל ידו אחת מהכלי ושפך ממנו לידו אחרת דאינו כלום ור״ת מתיר בזו כיון שתחילת נטילה לידו אחת היתה מן הכלי והוא שהיתה ידו הראשונה טהורה כגון ששפך עליה רביעית בבת אחת. הגה: ונהגו להקל כדברי ר״ת אבל הסברא הראשונ׳ היא עיק׳ לכן יש להחמי׳ לכתחל׳.
Séif 6: one does not pour water onto his fellow with the hollow of his hands (בחפניו), for one washes only from a vessel (אין נוטלים אלא מן הכלי). And likewise, if he washed one hand from the vessel and then poured from it onto his other hand, it is of no avail; Rabbenu Tam (ר״ת) permits in this case, since the beginning of the washing, for the one hand, was from the vessel — provided that the first hand was pure, for example he poured a רביעית onto it at once. Gloss (Rama): the custom is to be lenient according to the words of Rabbenu Tam; but the first view is the main one, therefore one should be stringent a priori (לכתחלה).
The water comes out of a vessel. One cannot pour the water from one's hands onto those of another: the netila is done only from a kli. (The seif also cites the opinion of Rabbenu Tam, who is lenient in a particular case, and the custom that follows him.)

Séif 7 — כח גברא: the water comes by human force

צריך שיבואו המי׳ מכח נותן לפיכך צינור שדולה מים מן היאור ושופך בו ונמשכים ממנו המים להשקות השדה אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליה׳ מפני שאינם באים מכח אדם שכבר פסק כח השופך ואם משים ידיו קרוב למקום השפיכה אף שאינו משים אותה תחת השפיכה ממש עלתה לו נטילה דכל זמן שהם קרובים למקו׳ השפיכה עדיין מכחו הם באים. ואם הטביל ידיו לתוך הצנור הזה אינם טהורות מכח טבילה מפני שהם שאובים וה״מ בדולה ששופך ונותן לתוך הצנור עצמו אבל אם נותן אותם חוץ לצנור וממשיך אותם לצנור והטביל בו ידיו טהורות דשאובים שהמשיכוה כשרה ואפי׳ דולה ונותן לתוך החריץ עצמו אם הדלי נקוב מאחוריו בכונס משקה ובעוד ששופך דרך פיו לצנור מקלח מאחוריו ליאור מטביל בו את הידים וטהורות דחשיבי כאילו הטביל ביאור דנצוק זה מחבר הכלי ליאור וחשיבי מים שבצנור מחוברים למימי היאור אף על גב דנצוק כזה לא חשיב חיבור לענין טבילה ויש חולקין בזה ואומרים דגם לנט״י לא חשיב חיבור. הגה: אין ליטול ידיו מאותן אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קבול וברזא אבל אם היו כלים תחילה וחברם לכותל נוטלים ממנו [אגודה פ׳ המוכר בית].
Séif 7: the water must come by the force of the one who pours it (מכח נותן). Therefore a channel (צינור) where one draws water from the river and pours it in, the water then flowing off to irrigate the field — one cannot put his hands into it so that the water pours over them, because it does not come by human force: the force of the one who poured it has already ceased (שכבר פסק כח השופך). And if he places his hands near the place of the pouring, even though he does not put them exactly under the pouring, the netila is valid, for as long as they are near the place of the pouring the water still comes from his force. And if he immersed his hands in this channel, they are not pure by virtue of immersion, because the water is drawn (שאובים). This applies when one draws and pours into the channel itself; but if one pours it outside the channel and lets it run into the channel, and he immersed his hands in it, they are pure, for drawn water that was made to flow (שאובים שהמשיכוה) is valid. And even if one draws and pours into the trench itself — if the bucket is holed at its back with a hole that lets liquid in (בכונס משקה), and while one pours through its mouth into the channel the water streams out from its back into the river — one may immerse the hands in it and they are pure, for it is considered as though he immersed them in the river: this stream (נצוק) connects the vessel to the river, and the water in the channel is considered connected to the waters of the river — even though such a stream does not count as a connection with regard to immersion. And some disagree with this and say that even for netilat yadaïm it does not count as a connection. Gloss (Rama): one should not wash the hands from those stones fixed to the wall for which one made a receptacle and a tap (ברזא); but if they were vessels first and he then attached them to the wall, one washes from them [Agudah, chapter המוכר בית].
The central principle of the siman. The netila is valid only if the coming of the water results from human force (כח גברא / מכח נותן). Water that flows on its own — because it was poured earlier and "the force has ceased" — does not count as netila. All that follows (channel, barrel, tap) flows from this yesod.

Séifim 8-10 — the fixed vessel and the חבית

אם הכניס ידיו בתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ואם אינו מחובר לקרקע י״א שעלתה לו נטילה וי״א שלא עלתה לו ובשעת הדחק יכול לסמוך על דברי המתירים ואם אחר כך נזדמן לו ליטול בדרך נטילה נוטל בלא ברכה. [ט] חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים ואם היתה מוטה בארץ והמים מקלחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך הנקב שבה ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטילה ואם היתה ברזא [פירוש דבר סותם הנקב ספינ״ה בלע״ז] בנקב והסירה וקבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה. [י] אם הטה חבית מלאה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו ונטל ידיו ממנה עלתה לו נטילה.
Séif 8: if he put his hands into a vessel of water and stirred them in it — if the vessel is fixed to the ground (מחובר לקרקע), it is not a valid netila; if it is not fixed, יש אומרים that it is valid and יש אומרים that it is not; in a pressing situation (בשעת הדחק) one may rely on the words of those who permit, and if afterwards he has the opportunity to wash in the manner of netila, he washes without a blessing. Séif 9: a barrel (חבית) with water in it, one places on his knees and washes from it. But if it was tilted on the ground and the water was gushing from it, or it was standing and the water was coming out through its hole, and he put his hands there, the netila is not valid; and if there was a tap (ברזא — that is, a thing that plugs the hole, ספינ״ה in the vernacular) in the hole, and he removed it and received the water on his hands, it is indeed כח גברא; and he must put it back and remove it for each and every pouring. Séif 10: if one tilted a barrel full of water and went and sat down, and the barrel pours water all day because of its tilting — one who washes from it has a valid netila.
Fixed to the ground, barrel, tilting. A vessel fixed to the ground is problematic (it does not "pour" by hand). But a barrel held, or whose flow comes from a tilting done by a person, remains attached to his initial force — hence a valid netila even if the water keeps flowing afterward. Everywhere one recognizes the same criterion: כח גברא.

Séifim 11-13 — who pours the water, and the כוונה

הכל כשרים ליתן מים לידים אפי׳ חרש שוטה וקטן עכו״ם ונדה [ואיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן ו׳ דינו כקוף] (הגהות אשירי פ״ב דברכות). [יב] אם הקוף [פי׳ מין חיה סימי״א בלע״ז] נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראו דבריהם (ומ״מ יש להחמיר). [יג] ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכיל׳ [וכוונת נותן נמי מועיל אפי׳ לכתחלה אפי׳ שלא כוון הנוטל כלל] [רשב״א סימן תק״י].
Séif 11: anyone may pour the water onto the hands — even a deaf-mute, an impaired person and a minor (חרש שוטה וקטן), a non-Jew (עכו״ם) and a nidda. Gloss (Rama): [and some say that a child under six years old has the status of a monkey] (Hagahot Asheri, chapter 2 of Berakhot). Séif 12: if a monkey (קוף — that is, a species of wild animal, סימי״א in the vernacular) pours the water onto the hands, יש פוסלים and יש מכשירים — and their words (of the lenient) appear correct. Gloss (Rama): (and nevertheless one should be stringent). Séif 13: and a priori, the one who washes should intend (יכוין) a netila that renders fit to eat. Gloss (Rama): [and the intent of the one who pours (נותן) is also effective, even a priori, even if the one who washes had no intent at all] [Rashba, siman 510].
The pouring and the intent. The pouring (כח נותן) is valid from anyone — even from those not themselves obligated. It is the one who washes who must, a priori, have the intent (כוונה) of a netila that renders fit to eat. For the monkey, one follows those who validate (with reservation).

Séifim 14-20 — טבילת ידים: immersing the hands

הטביל ידיו במי מעיין אפילו אין בו מ׳ סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת ואם הטבילם במי מקוה י״א שדינו כמעיין וי״א שצריך מ׳ סאה ונקטי׳ כדברי המיקל. [ויש להחמיר לכתחלה]. [טו] מי גשמים שהם זוחלים [פי׳ נמשכים והולכים שאינם מכונסים] ויש בהם מ׳ סאה יש להסתפק אם טובל בהם ידיו. [טז] ארבעי׳ סאה מים שאובי׳ שבקרקע להרמב״ם אין מטבילין בהם את הידי׳ ולהראב״ד מטבילין ושאוב׳ שהמשיכו׳ כולה גם להרמב״ם מטבילין בהם הידי׳. [יז] לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השני׳ לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה. [יח] ידו אחת בנטיל׳ וידו אחת בטביל׳ ידיו טהורו׳. [יט] המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו. [כ] המטביל ידיו אינו מברך על טביל׳ ידים אלא על נטילת ידים [ויש אומרים דמברכין על טבילת ידים וכן עיקר] [טור ומרדכי פרק אלו דברים וסמ״ג ואגור].
Séif 14: if he immersed his hands in spring water (מי מעיין), even without forty se'ah, the immersion is valid, as long as his hands are covered by it at once; and if he immersed them in the water of a mikveh (מי מקוה), יש אומרים that its law is like that of a spring, and יש אומרים that forty se'ah are required — and we hold like the words of the lenient one. Gloss (Rama): [and one should be stringent a priori]. Séif 15: rain water that is זוחלים (that is, flowing and moving along, not gathered) and contains forty se'ah — there is room for doubt whether one may immerse one's hands in it. Séif 16: forty se'ah of drawn water (שאובים) that is in the ground — according to the Rambam one does not immerse the hands in it, and according to the Raavad one does; and drawn water that was made to flow in its entirety (שהמשיכוה כולה) — even according to the Rambam one immerses the hands in it. Séif 17: one does not take water from a river with one hand to pour onto the other, for there is here neither netila nor immersion (לא נטילה ולא טבילה). Séif 18: one hand by netila and one hand by immersion — the hands are pure. Séif 19: one who immerses needs neither two times, nor drying, nor to raise the hands. Séif 20: one who immerses does not bless "al tevilat yadaïm" but "al netilat yadaïm". Gloss (Rama): [and some say that one blesses "al tevilat yadaïm", and this is the main view (וכן עיקר)] [Tur, Mordekhai chapter אלו דברים, Semag and Agur].
Immersion in place of pouring. Instead of pouring the water, one may immerse the hands in a spring (מעיין) or a mikvé — the immersion stands in for the netila. One may even do one hand by netila and the other by immersion. The one who immerses need neither repeat, nor dry beforehand — and he still recites the blessing "al netilat yadaïm".
The siman in one sentence: one washes only with a vessel (any vessel is valid, if it holds a רביעית and keeps its status of kli); the water must come by human force (כח גברא, מכח נותן); anyone may pour it (חרש שוטה וקטן, עכו״ם ונדה); and one may also immerse the hands in a spring or a mikvé, blessing "al netilat yadaïm".

Practical cases

Case 1 — Which vessel and what measure

Situation: one has only a chipped cup or a small vessel. Is it valid for the netila?
Conduct: one needs a vessel (כלי) that holds a רביעית and keeps its status of kli: a vessel holed "in the entry of liquid" (ניקב בכונס משקה) is no longer valid. All materials are valid (glass, metal, plastic…). For the exact measure of the רביעית and the borderline cases, one follows one's Rav.

Case 2 — The water by human force

Situation: may one wash under water that flows on its own, or must a person pour it?
Conduct: the water must come by human force (צריך שיבואו המים מכח נותן). Water whose "pourer's force has already ceased" and which flows on its own does not count. That is why pouring from a vessel (or opening a tap by hand) attaches the water to human force. For the application to today's tap and the details, one follows one's Rav.

Case 3 — Who pours the water, and immersion

Situation: may a child pour the water onto my hands? And may one immerse the hands in a mikvé instead of pouring?
Conduct: anyone may pour the water (הכל כשרים ליתן מים לידים) — even a child, provided that the one who washes has the required intent. And one may also immerse the hands in a spring or a mikvé (טבילת ידים): without two times, without drying beforehand, blessing "al netilat yadaïm". For the details, one follows one's Rav.

Comprehension questions

Check your understanding:
  1. Which vessels are valid for the netila, and what measure must they hold (séif 1)?
  2. Why is a pointed מגופת חבית not valid, whereas a skin with a base is (séifim 3-5)?
  3. What does כח גברא mean — that the water must come מכח נותן (séif 7)?
  4. Who may pour the water, and who must have the כוונה (séifim 11, 13)?
  5. How does the טבילת ידים work, and which blessing does one recite (séifim 14, 20)?

Going further

If you wish to deepen this siman:
Continue to the next simanSiman 160 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים · Level 1 — Introduction
♥ Support DAAT
📖Join the khavroutha