Why a Level 4 devoted to the Alter Rebbe ? The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Habad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity : it combines halakha (הלכה) + טעמי המצוות + inner dimension in one work, and rules with a unique Talmudic rigor.
For Habad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the deciding authority. This page gathers the Rav’s way on siman קנ״ט — בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין הַיָּדַיִם וְכֵיצַד יָבוֹאוּ הַמַּיִם לְיָדָיו, which unfolds in the Rav over כ״ה סְעִיפִים (twenty-five seifim) : from the requirement of a כְּלִי and the שִׁעוּר רְבִיעִית, to the laws of a pierced vessel (כּוֹנֵס מַשְׁקֶה) and a broken vessel, to koach notein and the barza, up to immersion of the hands in a mikveh and drawn water.
שולחן ערוך הרב — סימן קנ״ט — בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין הַיָּדַיִם
The full text of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch
שולחן ערוך הרב, סימן קנ״ט — בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין הַיָּדַיִם — וּבוֹ כ״ה סְעִיפִים
The Alter Rebbe’s own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.159), followed by our English translation. The siman comprises twenty-five seifim (כ״ה סְעִיפִים ; seif k → .159.k).
סעיף א אֵין נוֹטְלִין לַיָּדַיִם אֶלָּא מִכְּלִי — סֶמֶךְ מִמֵּי חַטָּאת וְקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.
בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְכֵיצַד יָבוֹאוּ הַמַּיִם לְיָדָיו, וּבוֹ כ״ה סְעִיפִים: אֵין נוֹטְלִין לַיָּדַיִם אֶלָּא מִכְּלִי, שֶׁסָּמְכוּ טָהֳרַת יָדַיִם עַל הַזָּאַת מֵי חַטָּאת אוֹ עַל קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים כְּלִי, שֶׁבְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נֶאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר וְגוֹ׳ וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ וְגוֹ׳״, וּבְמֵי חַטָּאת נֶאֱמַר: ״וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי״:
אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִכְּלִי. One washes the hands only from a vessel (כְּלִי). The Sages anchored hand-purity to the sprinkling of the mei chatat and to the sanctification of hands and feet in the Temple, both of which required a vessel — of the laver, “you shall make a laver… and they shall wash from it,” and of the mei chatat, “he shall put upon it living water into a vessel.”
סעיף ב כָּל הַכֵּלִים כְּשֵׁרִים — אַף כְּלֵי גְּלָלִים, אֲבָנִים וַאֲדָמָה.
כָּל הַכֵּלִים כְּשֵׁרִים, אֲפִלּוּ כְּלֵי גְּלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כֵּלִים לְעִנְיַן טֻמְאָה:
כָּל הַכֵּלִים כְּשֵׁרִים. All vessels are valid, even vessels of dung (כְּלֵי גְּלָלִים), of stone or of earth, which are not reckoned as “vessels” with regard to impurity (טֻמְאָה).
סעיף ג הַכְּלִי צָרִיךְ לְהַחֲזִיק רְבִיעִית ; פָּחוֹת מִכֵּן — אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ.
צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַכְּלִי מַחֲזִיק רְבִיעִית, וְאִם אֵינוֹ מַחֲזִיק רְבִיעִית — אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ רוֹצֶה לְמַלֹּאותוֹ ב׳ וְג׳ פְּעָמִים:
שִׁעוּר רְבִיעִית בַּכְּלִי. The vessel must hold a revi‘it; if it does not, one may not wash from it — even if he wishes to fill it two or three times.
סעיף ד נִקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה — בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי מֵהַנֶּקֶב וּלְמַעְלָה ; נוֹטֵל דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב.
וְאִם נִקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם יִדְחֲקוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ מַיִם יִכָּנְסוּ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, וְהוּא גָּדוֹל מִנֶּקֶב שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי יוֹצְאִים בּוֹ — אָז בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי. וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ אִם הוּא מַחֲזִיק רְבִיעִית מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, אִם נוֹטֵל דֶּרֶךְ פִּיו לְמַעְלָה, כִּי מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ מִן הַנֶּקֶב וּמִלְּמַעְלָה — אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלִי, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַמַּיִם בָּאִים עַל יָדוֹ מֵהַכְּלִי. (וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מַיִם אֶלָּא מֵהַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, מִכָּל מָקוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל יָדָיו דֶּרֶךְ פִּיו — הֵם בָּאִים עַל יָדָיו מִכֹּחַ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי, שֶׁמִּכֹּחַ הַכְּלִי לֹא הָיוּ בָּאִים שָׁם עַל יָדָיו, שֶׁהֵן סְמוּכוֹת לְפִי הַכְּלִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב לֹא הָיָה כְּלָל וְהָיוּ הַמַּיִם שׁוֹפְכִים מִלְּמַטָּה מִמָּקוֹם שֶׁהַנֶּקֶב שָׁם — לֹא הָיוּ שׁוֹפְכִין עַל יָדָיו כְּלָל אִם הָיָה אוֹחֵז יָדָיו בְּמָקוֹם שֶׁאוֹחֲזָן עַכְשָׁו סָמוּךְ לְפִי הַכְּלִי כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ לְמַעְלָה דֶּרֶךְ פִּי הַכְּלִי. אֶלָּא אִם כֵּן מַגְבִּיהַּ שׁוּלֵי הַכְּלִי גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִפִּיו, שֶׁאָז וַדַּאי אַף אִם מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב לֹא הָיָה כְּלָל — הָיוּ הַמַּיִם הוֹלְכִים מִמַּעְלָה לְמַטָּה עַל יָדָיו דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב כְּמוֹ שֶׁהוֹלְכִים עַכְשָׁו דֶּרֶךְ פִּי הַכְּלִי. וְהוּא הַדִּין אַף אִם אֵינוֹ מַגְבִּיהַּ כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהַנֶּקֶב הוּא סָמוּךְ לְפִי הַכְּלִי וּמַגְבִּיהַ שׁוּלָיו קְצָת בְּעִנְיָן שֶׁהַקִּלּוּחַ הָיָה הוֹלֵךְ עַל יָדָיו אַף אִם לֹא הָיְתָה חֲתִיכַת הַכְּלִי שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב שֶׁהַקִּלּוּחַ הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, רַק שֶׁהָיוּ חֲתִיכוֹת הַכְּלִי שֶׁבִּצְדָדֵי הַקִּלּוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב, שֶׁצְּדָדִים אֵלּוּ מוֹנְעִים אֶת הַמַּיִם מִלְּהִתְפַּשֵּׁט לַצְּדָדִין. וְאַף שֶׁמְּנִיעָתָן זוֹ הִיא מִכֹּחַ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר). וְאִם נוֹטֵל דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁמַּחֲזִיק רְבִיעִית מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שָׁבַר וְהֵסִיר מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב:
נִקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה. Pierced with a “kones mashkeh” hole — wide enough that water enters when the vessel is pressed into water, larger than the “motzi mashkeh” hole through which liquid drips out — the vessel loses its status above the hole. One may not wash from it pouring through the mouth above, even if it holds a revi‘it from the hole downward, since the water does not reach the hand by force of a vessel (מִכֹּחַ כְּלִי) — unless he raises the base higher than the mouth, so the water would flow onto the hand in any case. But washing through the hole itself is permitted in every case, since it holds a revi‘it below the hole; and all the more so if he broke off and removed what is above the hole.
סעיף ה אֵינוֹ מַחֲזִיק רְבִיעִית אֶלָּא בְּהַטָּיָה — שֶׁבֶר כְּלִי, וְאֵין נוֹטְלִין.
אֲבָל אִם אֵינוֹ מַחֲזִיק רְבִיעִית מֵהַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית כְּשֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ, כְּגוֹן שֶׁתִּקֵּן וְהִרְחִיב מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁפְכוּ מִמֶּנּוּ מַיִם כְּשֶׁיַּטֵּהוּ עַל צִדּוֹ. וְכֵן חָבִית שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת עַל דָּפְנָהּ כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת בְּלִי שֶׁיִּסְמְכוּהָ בְּדָבָר אַחֵר — אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם, לְפִי שֶׁכָּל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו אֶלָּא כְּשֶׁמַּטֵּהוּ עַל דָּפְנוֹ — אֵינוֹ נִקְרָא כְּלִי אֶלָּא שֶׁבֶר כְּלִי, הוֹאִיל וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו. וְיֵשׁ מְקִילִּין בְּכָל שֶׁבֶר כְּלִי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית בְּלִי שֶׁיִּסְמְכוּהוּ בְּדָבָר אַחֵר. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית אֶלָּא עַל יְדֵי סְמִיכָה — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הוּא שָׁלֵם, אִם מִתְּחִלָּתוֹ נַעֲשָׂה לְקַבֵּל שֶׁלֹּא עַל יְדֵי סְמִיכָה וְאַחַר כָּךְ נִפְחַת קְצָת בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁאֵין בּוֹ נֶקֶב:
שֶׁבֶר כְּלִי. But if it holds a revi‘it (below the hole) only when tilted on its side — likewise a barrel split lengthwise that holds water only lying on its flank without support — one may not wash from it: any vessel that holds only when tilted is merely a shever keli (a potsherd), since it is not used sitting on its base. Yesh mekilin: some are lenient with any potsherd that holds a revi‘it without support, and one may rely on them, this being rabbinic. But one that holds a revi‘it only by propping (סְמִיכָה) — by all views one may not wash from it, even intact, if it was first made to hold without a prop and then sank somewhat at its seat.
סעיף ו מְגוּפַת חָבִית וְכִסּוּיֵי כֵּלִים — מָתַי חֲשׁוּבִים כְּלִי לִנְטִילָה.
לְפִיכָךְ, מְגוּפָה שֶׁל חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל רְבִיעִית — אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חַדָּה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת רְבִיעִית שֶׁלֹּא מְסֻמֶּכֶת. וְאִם הִרְחִיבָהּ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת רְבִיעִית כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא מְסֻמֶּכֶת — נוֹטְלִין מִמֶּנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ לֹא נַעֲשֵׂית לְקַבָּלָה אֶלָּא לְכִסּוּי, הוֹאִיל וְעַכְשָׁו הִיא מְתֻקֶּנֶת גַּם לְקַבָּלָה. אֲבָל כָּל כִּסּוּי שֶׁלֹּא תִּקְּנוֹ לְקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, כְּגוֹן כִּסּוּי כּוֹסוֹת וְדוֹמֵיהֶן — אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן. וְיֵשׁ מְקִילִּין בְּכָל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים לוֹמַר שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים עֲשׂוּיִים לְקַבָּלָה, הוֹאִיל וּרְגִילִים לִפְעָמִים לִתֵּן לְתוֹכָם מְעַט מַשְׁקֶה. וַאֲפִלּוּ כִּסּוּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ מִפְּנֵי הַחִדּוּד שֶׁבְּתַחְתִּיתוֹ, כְּגוֹן כִּסּוּי קְדֵרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, רְגִילִים לִפְעָמִים (לְהַזְמִינוֹ) לְהָפְכוֹ עַל פִּי הַקְּדֵרָה וְלָתֵת לְתוֹכוֹ מְעַט רֹטֶב, וּלְפִיכָךְ נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם אִם יָכוֹל לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקְּנוֹ לְקַבָּלָה, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּר הַחִדּוּד מֵאֵלָיו. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
מְגוּפָה וְכִסּוּיִים. Likewise a barrel-stopper (מְגוּפָה) that is pointed and holds a revi‘it only when propped — one may not wash from it; but if he widened its base so that it holds while sitting unpropped, one may, though it was first made only to cover, since it is now fit to hold too. A cover not adapted to hold — like a cover of cups — one may not wash from. Yesh mekilin: all vessel-covers are deemed made to hold, since one sometimes pours a little liquid into them; even an inverted pot-lid one fills with a little gravy. And yesh lehachmir like the first view.
סעיף ז כְּלִי שֶׁמַּחֲזִיק רְבִיעִית גַּם כְּשֶׁמֻּטֶּה — נוֹטֵל מֵאוֹתָם מַיִם בִּלְבַד.
כְּלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, אֶלָּא שֶׁאַף אִם לֹא יִסְמְכוּהוּ וְיִשָּׁפְכוּ הַמַּיִם מִמֶּנּוּ יִשָּׁאֵר מֵהֶם רְבִיעִית — נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם מֵאוֹתָם הַמַּיִם שֶׁמַּחֲזִיק אַף כְּשֶׁמֻּטֶּה עַל צִדּוֹ, אֲבָל לֹא מִמַּיִם יְתֵרִים שֶׁמַּחֲזִיק כְּשֶׁאוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם בְּמִישׁוֹר, שֶׁהֵם אֵינָם בָּאִים מִכֹּחַ כְּלִי. וְכֵן כְּלִי שֶׁנִּקַּב וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב — אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִמַּיִם שֶׁמַּחֲזִיק עַד הַנֶּקֶב, אֲבָל לֹא מִמַּיִם שֶׁמִּנֶּקֶב וּלְמַעְלָה, שֶׁהֵם אֵינָן בָּאִים מִכֹּחַ כְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁבָּאִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב:
מַיִם הַבָּאִים מִכֹּחַ כְּלִי. A vessel which, even unpropped and letting water spill, would still retain a revi‘it — one washes, but only from that water it holds tilted on its side, not from the surplus it holds only when kept upright by hand, which does not come by force of a vessel. Likewise one who washes through the hole: he washes only from the water held up to the hole, not from that above the hole, which does not come by force of a vessel though it passes through the hole.
סעיף ח חֵמֶת וּכְפִישָׁה — נוֹטְלִין ; שַׂק, קֻפָּה וְכוֹבָעִים — לֹא, אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק.
חֵמֶת וּכְפִישָׁה, וְהֵם מִינֵי נֹאדוֹת שֶׁל עוֹר שֶׁתִּקְּנָן וְעָשָׂה לָהֶם בֵּית מוֹשָׁב — נוֹטְלִין מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ נִפְחֲתוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִצִּדֵּיהֶם, כָּל שֶׁמַּחֲזִיקִין רְבִיעִית מֵהַפְּחָת וּלְמַטָּה. אֲבָל הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה שֶׁהִתְקִינָן לָשֶׁבֶת בְּלֹא סְמִיכָה וְזִפְּתָן בְּזֶפֶת עַד שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מַשְׁקִין — אֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם, לְפִי שֶׁרֻבָּן אֵין מְלַאכְתָּן לְמַשְׁקִין. וְהוּא הַדִּין לְכוֹבָעִים שֶׁל לְבָדִים, אֲפִלּוּ הֵם קָשִׁים כָּל כָּךְ שֶׁאֵין מַיִם זָבִים מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם אֵינָן עֲשׂוּיִים לְקַבֵּל מַיִם. וּמִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי הַדְּחָק מֻתָּר לִטֹּל מֵהֶם, לְפִי שֶׁעוֹבְרֵי דְּרָכִים רְגִילִים לִשְׁתּוֹת בָּהֶם, וּלְכָךְ אֵינָן דּוֹמִין לְגַמְרֵי לְשַׂק וּלְקֻפָּה, שֶׁאֵין רְגִילוּת כְּלָל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַשְׁקִין, וְהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם. וְיֵשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, הוֹאִיל וְלֹא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה כְּלָל מִתְּחִלָּתָן, וְגַם עַתָּה אֵינָן עוֹמְדִין לְכָךְ. וְאֵינָן דּוֹמִין לְכִסּוּי הַכֵּלִים שֶׁיְּכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לִטֹּל מֵהֶם, לְפִי שֶׁרְגִילִים לִפְעָמִים לִתֵּן בָּהֶם מְעַט מַשְׁקִין, אֲבָל בְּכוֹבָעִים אֵין רְגִילוּת כְּלָל אֶלָּא בְּעוֹבְרֵי דְּרָכִים בִּלְבַד, וּבָטְלָה דַּעְתָּם אֵצֶל כָּל אָדָם (וְגַם הֵם אֵינָן מַזְמִינִין אוֹתָם לְכָךְ, אֶלָּא שׁוֹתִין בָּהֶם בְּאַקְרַאי עַל יְדֵי הַדְּחָק). (וּלְהָאוֹסְרִין בְּכִסּוּי כֵּלִים אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים כָּל שֶׁלֹּא תִּקְּנָם לְקַבָּלָה — אָסוּר לִטֹּל מִכּוֹבָעִים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק אַף לְפִי סְבָרָא רִאשׁוֹנָה (וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם)):
חֵמֶת, שַׂק וְכוֹבָעִים. A skin-flask (חֵמֶת) and a kefishah — kinds of leather flasks fitted with a seat — one may wash from, even if chipped, as long as they hold a revi‘it below the breach. But a sack (שַׂק) or basket (קֻפָּה) pitched until they hold liquid — one may not wash from, since their work is not for liquids; likewise felt hats, even watertight ones. Yet bishe‘at hadechak one may wash from such hats, since travelers drink from them. Yesh osrin even in pressing need, as they were never made to hold, and yesh lachosh to their words.
סעיף ט כְּלִי שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ נַעֲשָׂה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַל יְדֵי סְמִיכָה — אֵינוֹ בָּטֵל.
כְּלִי שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ תִּקְּנוּהוּ כָּךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּלֹא סְמִיכָה, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי סְמִיכָה — אֵינוֹ בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי מִפְּנֵי זֶה, כֵּיוָן שֶׁלְּכָךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ, וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ:
נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ לִסְמִיכָה. A vessel made from the outset so that it can stand only when propped, and is used only by propping (סְמִיכָה) — it does not thereby lose vessel-status, since it was made so from the start and this is its main use.
סעיף י עָשׂוּי לְקַבָּלָה בְּעִנְיָן זֶה — כְּלִי ; בַּרְזָא וּסְתִימוֹת בְּכֵלִים שׁוֹנִים.
לְפִיכָךְ, כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא נְקָבִים מִתַּחְתָּיו וּפִיו צַר מִלְּמַעְלָה וּכְשֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו אֵין הַמַּיִם יוֹצְאִים וּכְשֶׁמְּסִירָהּ הַמַּיִם יוֹצְאִים — מֻתָּר לִטֹּל מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק כְּלוּם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשׂוּי לְקַבָּלָה בְּעִנְיַן זֶה וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ — נִקְרָא כְּלִי. אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה — אֵין מוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁלְּכָךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ, כְּגוֹן קַנְקַנִּים שֶׁאֵינָם שָׁוִים לְמַעְלָה אֶלָּא בּוֹלֵט מֵהֶם, כְּמוֹ דַּד שֶׁשּׁוֹפְכִים דֶּרֶךְ שָׁם וְהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵהַכְּלִי (אוֹ שֶׁשִּׂפְתֵי הַכְּלִי עַצְמָן אֵינָם שָׁוִין, אֶלָּא גְּבוֹהִים מִצַּד אֶחָד וּנְמוּכִים מִצַּד אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּדִים יוֹצְאִים וְיֵשׁ בֵּין חִדּוּד לַחֲבֵרוֹ כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה — אֵין נוֹטְלִין בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּקַנְקַנִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נֶקֶב בְּצִדֵּיהֶם סָמוּךְ לְפִיהֶם, שֶׁאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם אֶלָּא דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, שֶׁמֵּהַנֶּקֶב וּלְמַעְלָה אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁכָּךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָם, הוֹאִיל וְאֵינָם עֲשׂוּיִים לְקַבָּלָה מֵהַנֶּקֶב וּלְמַעְלָה. אֲבָל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בַּרְזָא לְמַטָּה — מֻתָּר לִטֹּל יָדָיו מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבַּרְזָא אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם בָּאִים מִלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ לְקַבֵּל עַל יְדֵי בַּרְזָא, וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה כְּלִי שָׁלֵם לְגַמְרֵי מִתְּחִלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִקְּבוֹ וְעָשָׂה לוֹ בַּרְזָא — הֲרֵי זֶה כִּתְחִלַּת תִּקּוּנוֹ, שֶׁעַכְשָׁו עוֹשֵׂהוּ כְּלִי חָדָשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב עַל יְדֵי בַּרְזָא. וַאֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה לוֹ בַּרְזָא אֶלָּא סָתַם הַנֶּקֶב לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא [יִפָּתְחוּ] עוֹד, וַאֲפִלּוּ לֹא סְתָמוֹ בְּזֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא שֶׁתָּחַב בּוֹ עֵץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּחֹזֶק (אִם הוּא כְּלִי עֵץ) — מוֹעֶלֶת בּוֹ סְתִימָה זוֹ לַעֲשׂוֹת כְּלִי כְּמוֹ שֶׁמּוֹעֶלֶת בּוֹ בַּרְזָא. אֲבָל אִם פְּקָקוֹ בִּסְמַרְטוּט — אֵינוֹ מוֹעִיל לַעֲשׂוֹת כְּלִי, לְפִי שֶׁהוּא תִּקּוּן עֲרַאי וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְקַיֵּם (וְהוּא הַדִּין אִם סְתָמוֹ בְּטִיט — תִּקּוּן עֲרַאי הוּא בִּכְלִי שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ בְּמַיִם, וְלָכֵן אֵינוֹ מוֹעִיל לִנְטִילַת יָדַיִם). וַאֲפִלּוּ סְתִימָה יָפָה כְּזֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, אִם סוֹתֵם לְפִי שָׁעָה וְעָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמַן. וּבִכְלִי חֶרֶס אֵין סְתִימָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּזֶפֶת אוֹ גָּפְרִית, אוֹ סִיד מְעֹרָב בְּגִפְסִיס, אוֹ בִּבְדִיל וְעוֹפֶרֶת, אוֹ בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים שֶׁמְּדַבְּקִים בָּהֶם נְיָרוֹתֵיהֶם (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶבֶק), אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וּבִכְלֵי זְכוּכִית אֵין סְתִימָה מוֹעֶלֶת כְּלָל לַעֲשׂוֹתָם כְּלִי, אֲפִלּוּ בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְכֵן כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁתַּשְׁמִישָׁן בְּחַמִּין, כְּגוֹן קוּמְקוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — אֵין זֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים הַנִּמּוֹסִים בְּחַמִּין מוֹעִילוֹת לַעֲשׂוֹתָם כְּלִי לִנְטִילַת יָדַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדָם לִנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁאִם לֹא כֵן סְתִימָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִתְקַיֵּם הִיא, וְהוּא הַדִּין לְקוּמְקוּם שֶׁל חֶרֶס אוֹ קְדֵרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֲבָל שְׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת מוֹעֶלֶת בָּהֶם סְתִימַת זֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין זֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מוֹעִיל אֶלָּא בִּכְלֵי חֶרֶס (וּכְלֵי מַתָּכוֹת), וְלֹא בִּכְלֵי עֵץ. וַאֲפִלּוּ כְּלִי עֵץ שָׁלֵם שֶׁשּׁוּלָיו הֵם נְסָרִים מְדֻבָּקִים בְּזֶפֶת — אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ. וְלֹא הִתִּירוּ בְּבַרְזָא אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא עֵץ, וְעֵץ בְּעֵץ מִתְהַדֵּק הֵיטֵב:
עָשׂוּי לְקַבָּלָה, וּבַרְזָא. Thus a vessel full of holes underneath with a narrow neck, which holds water while one stops it with a finger — valid, though it holds nothing, since it is made to hold in this way. But what is not made to hold gains nothing from its original design: jugs with a spout higher than the vessel, or with uneven rims — one washes at the low place. A vessel with a barza (bung) below — one washes by removing the bung at each pour, even though the water comes from above the hole, since it was made to hold via the bung. Pierced and then fitted with a barza, or stopped permanently (wood driven tightly into a wooden vessel) — it counts as a vessel. A rag or clay plug — a temporary fix (תִּקּוּן עֲרַאי) — does not. By the material (earthenware, glass, metal, wood) pitch-sealing avails only in certain ways; yesh omrim pitch avails only in earthenware and metal, not in wood.
סעיף יא גִּסְטְרָא — שִׁעוּרָהּ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה ; רָאוּי לָחֹשׁ.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ [שִׁעוּר] כּוֹנֵס מַשְׁקֶה אֶלָּא בִּכְלִי שָׁלֵם שֶׁנִּקַּב, אֲבָל גִּסְטְרָא שִׁעוּרוֹ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה. וְאֵיזֶה גִּסְטְרָא? כָּל כְּלִי שֶׁנִּשְׁבַּר מִמֶּנּוּ קְצָת, וַאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁבְּרוּ אֶלָּא אָזְנָיו שֶׁאוֹחֲזִים אוֹתוֹ בָּהֶם לְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְפִי שֶׁכְּלִי שָׁלֵם שֶׁנִּקַּב כְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ מַשְׁקִין עַל יְדֵי שֶׁמַּעֲמִידִין תַּחְתָּיו גִּסְטְרָא לְקַבֵּל מַשְׁקִין הַנּוֹטְפִין, אֲבָל אֵין מַעֲמִידִין גִּסְטְרָא לְגִסְטְרָא. וְרָאוּי לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם:
גִּסְטְרָא. Yesh omrim: the “kones mashkeh” measure applies only to an intact vessel that became pierced; but a gistra (an already-broken sherd — even if only its handles broke off) has the measure “motzi mashkeh,” for an intact pierced vessel still serves by placing a gistra beneath it to catch the drips, whereas one does not set a gistra under a gistra. And ra’ui lachosh to their words.
סעיף יב נִתְבַּקֵּעַ וְנִסְדַּק — אֵינוֹ בָּטֵל בְּפָחוֹת מִכּוֹנֵס מַשְׁקֶה.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁעוּר כּוֹנֵס מַשְׁקֶה אֶלָּא בִּכְלִי שֶׁנִּקַּב, אֲבָל נִתְבַּקֵּעַ — שִׁעוּרוֹ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין נִקַּב לְנִתְבַּקֵּעַ וְנִסְדַּק, שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי בְּפָחוֹת מִכּוֹנֵס מַשְׁקֶה, לְפִי שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַל יְדֵי הַעֲמָדַת גִּסְטְרָא תַּחְתָּיו. וְכֵן עִקָּר. וְכָל נֶקֶב אוֹ סֶדֶק שֶׁמַּיִם יוֹצְאִים בּוֹ טִפָּה אַחַר טִפָּה — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא כּוֹנֵס מַשְׁקֶה, וּפָסוּל לְדִבְרֵי הַכֹּל:
נִתְבַּקֵּעַ אוֹ נִסְדַּק. Yesh omrim: the “kones mashkeh” measure applies only to a pierced vessel; but one that split (נִתְבַּקֵּעַ) — its measure is “motzi mashkeh.” Yesh omrim that there is no difference between pierced and split: it never loses vessel-status short of a “kones mashkeh,” since it is usable by setting a gistra beneath — and so is the essential ruling. Any hole or crack from which water exits drop by drop is certainly a “kones mashkeh” and invalid by all views.
סעיף יג לֹא יְמַלֵּא חָפְנָיו וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ ; דִּין הַנּוֹתֵל יָד אַחַת וְשׁוֹפֵךְ לַשְּׁנִיָּה.
לֹא יְמַלֵּא חָפְנָיו מַיִם וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ עַל יָדָיו, שֶׁאֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִן הַכְּלִי. וְהוּא הַדִּין אִם נָטַל יָדוֹ אַחַת מִן הַכְּלִי וְאַחַר כָּךְ שָׁפַךְ מִמֶּנָּה לְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין בָּזֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנְּטִילַת יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מֵהַכְּלִי — נִקְרֵאת נְטִילַת הַשְּׁנִיָּה נְטִילָה מִכֹּחַ הַכְּלִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחֲבֵרוֹ נָתַן לוֹ בְּחָפְנָיו, שֶׁאֵין בָּאִים עַל יָדוֹ שֶׁל זֶה מִכֹּחַ כְּלִי אֶלָּא שֶׁלַּחֲבֵרוֹ בָּאוּ מִן הַכְּלִי. וְכֵן נָהֲגוּ מִקֶּדֶם לְהָקֵל. אֲבָל הָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה. וְאַף הַמַּתִּירִין לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּשֶׁיָּדוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה טְהוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת וְנִטְהֲרָה וּמְקַבֵּל בָּהּ עוֹד מַיִם וְשׁוֹפֵךְ מִמֶּנָּה עַל הַשְּׁנִיָּה גַּם כֵּן רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, אוֹ אֲפִלּוּ מְעַט מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים וּמְשַׁפְשֵׁף זוֹ בָּזוֹ שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם בַּשְּׁנִיָּה בְּכָל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. אֲבָל אִם שָׁפַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית — נִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ, וּכְשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל הַשְּׁנִיָּה — מְטַמְּאִין הַמַּיִם אֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה, וְגַם יָד הַשְּׁנִיָּה מְטַמֵּא אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהּ, וּכְשֶׁחוֹזֵר וְנוֹטֵל מַיִם שְׁנִיִּים לְטַהֵר הָרִאשׁוֹנִים — אֵינָן מוֹעִילוֹת כְּלוּם לְטַהֲרָם מִטֻּמְאָתָם שֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֵין הַמַּיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ מִן הַיָּד שֶׁשְּׁפָכָם עָלֶיהָ וְלֹא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד אַחֶרֶת, וְנִשְׁאֶרֶת יָד זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיְּנַגְּבָהּ יָפֶה מִמֵּימֶיהָ וְיַחֲזֹר וְיִטְּלָהּ כָּרָאוּי. וְגַם יָד הַשְּׁנִיָּה שֶׁנִּטְמְאָה מִמֵּי הָרִאשׁוֹנָה — אֵין מַיִם שְׁנִיִּים מוֹעִילִים לְטַהֲרָהּ, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָהּ וְלַחֲזֹר וְלִטְּלָהּ. וְאַף אִם נָטַל גַּם מַיִם שְׁנִיִּים עַל יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁשָּׁפַךְ מִמֶּנָּה לְהַשְּׁנִיָּה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן זוֹ בָּזוֹ — נִטְמְאוּ מֵי הָרִאשׁוֹנִים מִן הַשְּׁנִיָּה וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל מֵהַיָּדַיִם, לֹא מִיָּד זוֹ שֶׁשְּׁפָכָם עָלֶיהָ וְלֹא מִיָּד זוֹ שֶׁשִּׁפְשְׁפָה בָּהֶם. וְהוּא שֶׁיִּשְׁפֹּךְ תְּחִלָּה הָרְבִיעִית עַל כָּל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לַיָּד הָרִאשׁוֹנָה (וּמְקַבֵּל עוֹד מַיִם לְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם הַשְּׁנִיָּה), אֲבָל אִם מְקַבֵּל רְבִיעִית בְּפִסַּת הַיָּד לְבַד וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם שְׁתֵּי יָדָיו — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, כִּי מִיָּד שֶׁקִּבֵּל הַמַּיִם בְּפִסַּת יָדוֹ — נִטְמְאוּ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: רְבִיעִית מַיִם אֵין מְקַבְּלִים טֻמְאָה — אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נְטִילָה, שֶׁהוּא, כְּשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל כָּל הַפֶּרֶק, שֶׁהִיא נִטְהֲרָה בִּנְטִילָה זוֹ, אֲבָל אִם שְׁפָכָם עַל הַחֵצִי — הֲרֵי חֵצִי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין יָדַיִם טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ב, וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וּכְשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהֶם כָּל יָדָיו — נִטְמְאוּ כָּל יָדָיו, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ הַמַּתִּירִין אֶלָּא כְּשֶׁטִּהֵר יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְבִיעִית אוֹ בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים וּמְקַבֵּל בָּהּ עוֹד וְשׁוֹפֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה גַּם כֵּן אוֹ רְבִיעִית אוֹ מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים שֶׁיַּגִּיעוּ לְכָל הַפֶּרֶק, אֲבָל אִם שִׁפְשֵׁף הַשְּׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה לְהַגִּיעַ הַמַּיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים לְכָל הַפֶּרֶק — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, לְפִי שֶׁהַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין אֶת הַיָּד הָרִאשׁוֹנָה בִּנְגִיעַת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה בָּהֶם. וְאַף אִם מַיִם הָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ הֵם מֵרְבִיעִית שֶׁטִּהֲרוּ יָד הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בָּהּ מְעַט מֵהֶם וּשְׁפָכָם עַל הַשְּׁנִיָּה — נִטְמְאוּ מִיָּד הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶם רְבִיעִית, וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין יָד הָרִאשׁוֹנָה בִּנְגִיעָתָהּ בָּהֶם כְּשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהּ (וְכֵן עִקָּר. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם נָטַל ב׳ יָדָיו בְּבַת אַחַת, שֶׁאָדָם אַחֵר שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן — נַעֲשׂוּ שְׁתֵּיהֶן כְּיָד אַחַת, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּנְגִיעָתָן זוֹ בָּזוֹ כְּשֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן בְּמַיִם זוֹ בָּזוֹ לְהַגִּיעַ הַמַּיִם לְכָל הַפֶּרֶק. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן כָּל הָרְבִיעִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּיִם מַגִּיעִים לְכָל הַפֶּרֶק מִכֹּחַ הַכְּלִי אֶלָּא בְּשִׁפְשׁוּפוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם):
אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִן הַכְּלִי. He must not fill his cupped hands with water and pour it onto another’s hands, for one washes only from the vessel. Likewise if he washed one hand from the vessel and then poured from it onto the second — the washing is invalid. Yesh matirin here, since the first hand was washed from the vessel; but the essential ruling is the first view, so yesh lehachmir at the outset. And even the lenient ones permit only if the first hand was pure — poured with a full revi‘it at once — for otherwise the waters, now impure (being less than a revi‘it), defile the second hand, and second-waters do not restore a hand defiled by another hand.
סעיף יד הַמַּיִם צְרִיכִים לָבוֹא מִכֹּחַ נוֹתֵן ; דִּין הַצִּנּוֹר.
צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִן הַכְּלִי מִכֹּחַ נוֹתֵן וְלֹא מֵאֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֵי חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא״. לְפִיכָךְ, צִנּוֹר שֶׁדּוֹלִין מַיִם מִן הַיְּאוֹר וְשׁוֹפְכִין בּוֹ וְנִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה — אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן יָדָיו לְתוֹכוֹ אוֹ תַּחְתָּיו כְּדֵי שֶׁיְּקַלְּחוּ הַמַּיִם עֲלֵיהֶן כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִים עַל יָדוֹ מִכֹּחַ אָדָם, שֶׁכְּבָר פָּסַק כֹּחַ הַשּׁוֹפֵךְ. וְאִם מֵשִׂים יָדוֹ קָרוֹב לִמְקוֹם הַשְּׁפִיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים תַּחַת הַשְּׁפִיכָה מַמָּשׁ — עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמַּיִם קְרוֹבִים לִמְקוֹם הַשְּׁפִיכָה — עֲדַיִן מִכֹּחַ אָדָם הֵם בָּאִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצִּנּוֹר הַמּוֹנֵעַ הַמַּיִם מִלְּהִתְפַּשֵּׁט לִצְדָדֵי נָהָר אֵינוֹ כְּלִי — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הִלּוּךְ הַמַּיִם הוּא מִכֹּחַ כְּלִי:
מִכֹּחַ נוֹתֵן. The water must reach the hands from the vessel by the giver’s force (מִכֹּחַ נוֹתֵן), not of itself, as said of the mei chatat, “the pure one shall sprinkle upon the impure.” Thus a channel (צִנּוֹר) into which one draws and pours, whose water then flows on of itself to water the field — one may not put his hands into it for the water to reach them, since the pourer’s force has ceased. But if he places his hands near the place of pouring — even not exactly beneath it — the washing is valid, the water still coming by human force. The channel, though not a vessel, does not spoil it, since the water’s main course is by force of a vessel.
סעיף טו הִטְבִּיל בַּצִּנּוֹר — שְׁאוּבִין ; וּשְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כְּשֵׁרָה.
אִם הִטְבִּיל יָדָיו בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר אֵינָן טְהוֹרוֹת מִכֹּחַ טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁאוּבִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַדּוֹלֶה שׁוֹפֵךְ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר עַצְמוֹ, אֲבָל אִם נוֹתֵן אוֹתָם חוּץ לַצִּנּוֹר עַל הַקַּרְקַע וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לַצִּנּוֹר וְהִטְבִּיל בּוֹ יָדָיו — טְהוֹרוֹת, שֶׁהַשְּׁא[וּ]בָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ בַּקַּרְקַע — כְּשֵׁרָה לִנְטִילַת יָדַיִם שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף לְהַפּוֹסְלִים בִּטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה רֹב הַמִּקְוֶה מֵי גְּשָׁמִים וְהַמִּעוּט שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר״א. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בַּצִּנּוֹר מ׳ סְאָה, וְשֶׁיִּגְדֹּר בְּתוֹכוֹ לְמַטָּה לְעַכֵּב זְחִילַת הַמַּיִם, שֶׁיִּהְיוּ נִקְוִים וְעוֹמְדִים וְלֹא זוֹחֲלִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
שְׁאוּבִין וְהַמְשָׁכָה. If he immerses his hands in the channel, they are not pure by immersion, since it is drawn water (שְׁאוּבִין). This when the drawer pours directly into the channel; but if he pours outside it onto the ground and then draws it (הַמְשָׁכָה) into the channel and immerses — pure, for drawn water led along the ground is valid for netila (a rabbinic matter), even for those who invalidate it for full-body immersion. Yet the channel must contain forty se’ah, and one must dam it below to halt the flow, so the water is gathered and standing (נִקְוִים וְעוֹמְדִים), not flowing (זוֹחֲלִין).
סעיף טז דְּלִי נָקוּב הַשּׁוֹפֵךְ לַצִּנּוֹר — כְּמַטְבִּיל בַּיְאוֹר ; דִּין הַהוֹלֵךְ בִּסְפִינָה.
וַאֲפִלּוּ דּוֹלֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ צִנּוֹר עַצְמוֹ, אִם הַדְּלִי נָקוּב מֵאֲחוֹרָיו כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה וּבְעוֹד שֶׁשּׁוֹפֵךְ דֶּרֶךְ פִּיו לַצִּנּוֹר מְקַלֵּחַ מֵאֲחוֹרָיו לַיְאוֹר — מַטְבִּיל בּוֹ אֶת הַיָּדַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהַדְּלִי שׁוֹפֵךְ לְתוֹכוֹ, וְנֶחְשַׁב כְּאִלּוּ הִטְבִּיל בַּיְּאוֹר, שֶׁהַקִּלּוּחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדְּלִי מְחַבֵּר מֵימֵי הַדְּלִי לְמֵימֵי הַיְאוֹר, וְהַנִּצּוֹק שֶׁמֵּהַדְּלִי לַצִּנּוֹר מְחַבֵּר מַיִם שֶׁבַּצִּנּוֹר לַמַּיִם שֶׁבַּדְּלִי, וַחֲשׁוּבִים מַיִם שֶׁבַּצִּנּוֹר מְחֻבָּרִים לְמֵי הַיְאוֹר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנִּצּוֹק אֵינוֹ חָשׁוּב חִבּוּר לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ, וְגַם הַקִּלּוּחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדְּלִי אֵינוֹ נִצּוֹק אִם אֵין בּוֹ אֶלָּא כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה בְּצִמְצוּם שֶׁהוּא יוֹרֵד טִפָּה אַחַר טִפָּה — אַף עַל פִּי כֵן לְעִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם הֵקֵלּוּ שֶׁבְּדָבָר מוּעָט חָשׁוּב חִבּוּר. לְפִיכָךְ, הַהוֹלֵךְ בִּסְפִינָה בַּיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטְבִּיל יָדָיו בַּיָּם — יִקַּח כְּלִי מְנֻקָּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה וְדוֹלֶה בּוֹ מֵהַיָּם וּמַטְבִּיל בּוֹ יָדָיו, שֶׁמֵּימָיו מְחֻבָּרִים לְמֵי הַיָּם, הוֹאִיל וְהֵם נוֹטְפִין מִמֶּנּוּ לַיָּם דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב. (אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לְהַטְבִּיל יָדָיו בַּיָּם — אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים, שֶׁהַנִּצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר לִנְטִילַת יָדַיִם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ חִבּוּר לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר ״מִהְיוֹת טוֹב — אַל תִּקְרָא רַע״). אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִדְלוֹת בִּכְלִי שָׁלֵם וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם בְּדֶרֶךְ נְטִילָה, מִפְּנֵי שֶׁמֵּי הַיָּם מְלוּחִים הֵם וּפְסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם, וְאֵינָם כְּשֵׁרִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ טְבִילָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס:
נִצּוֹק חִבּוּר לִנְטִילָה. Even pouring into the channel itself: if the bucket (דְּלִי) is pierced at its back with a “kones mashkeh” and, as he pours through its mouth into the channel, it streams from the back into the river — if he immerses his hands while the bucket pours in, it is as if he immersed in the river, the stream joining the bucket’s water to the river’s and the unbroken flow (נִצּוֹק) joining the channel’s to the bucket’s. For netila they were lenient: a slight connection counts as a join. So a traveler at sea who cannot immerse in the sea — let him take a vessel pierced “kones mashkeh,” draw from the sea and immerse his hands in it, its water being joined to the sea through the drops. But if he can easily immerse in the sea, let him not do so, for yesh cholkin; “being able to do well, be not called bad.” He cannot draw in an intact vessel and pour a netila, since sea-water is salty and invalid for netila, valid only by immersion.
סעיף יז אֲבָנִים הַקְּבוּעִים בַּכֹּתֶל, וּכְלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע — דִּין נְטִילָה מֵהֶם.
אֲבָנִים הַקְּבוּעִים בַּכֹּתֶל שֶׁחָקַק בָּהֶן בֵּית קִבּוּל וְתִקֵּן לָהֶם בַּרְזָא — אֵין לִטֹּל מֵהֶן לַיָּדַיִם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם קְבוּעִים בַּכֹּתֶל לְעוֹלָם — הֲרֵי הֵן כְּכֹתֶל, וְאֵין שֵׁם כְּלִי עֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה לָהֶן בֵּית קִבּוּל. אֲבָל אִם חָקַק לָהֶן בֵּית קִבּוּל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ חִבְּרָן בַּכֹּתֶל — נוֹטְלִין מֵהֶן, הוֹאִיל וְהָיָה עֲלֵיהֶן שֵׁם כְּלִי בְּתָלוּשׁ. וְכֵן כְּלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּרְזָא וְנוֹטֵל דֶּרֶךְ בַּרְזָא שֶׁמְּסִירָהּ בְּכָל שְׁפִיכָה וּשְׁפִיכָה, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת נְטִילָה מִכֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֲבָל אִם הִכְנִיס יָדָיו לְתוֹךְ הַכְּלִי וְשִׁכְשְׁכָן בַּמַּיִם — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ נְטִילָה, אֶלָּא כְּעֵין הַטְבָּלָה הִיא זוֹ, הוֹאִיל וְהַכְּלִי מְחֻבָּר לַקַּרְקַע, וְאֵין טְבִילָה בִּשְׁאוּבִין. אֲבָל אִם אֵין הַכְּלִי מְחֻבָּר לַקַּרְקַע — הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ נְטִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּאִים עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן, לְפִי שֶׁבֵּין שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מִתּוֹךְ הַכְּלִי וּבֵין מַכְנִיס יָדָיו לְתוֹךְ הַכְּלִי — הַכֹּל נִקְרָא נְטִילָה בִּכְלִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּצִנּוֹר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ ד׳ דְּפָנוֹת, לְפִיכָךְ הִצְרִיכוּ שֶׁיִּתֵּן בּוֹ יָדָיו קָרוֹב לִשְׁפִיכַת הַדְּלִי, שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ שׁוֹפֵךְ מֵהַכְּלִי. וְהוּא הַדִּין לְכָל מִי שֶׁאוֹחֵז יָדָיו חוּץ לַכְּלִי — צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן מֵהַכְּלִי. אֲבָל כְּשֶׁמֵּשִׂים יָדָיו בְּתוֹךְ הַכְּלִי — אֵין צָרִיךְ לְנוֹתֵן, רַק שֶׁיְּהֵא בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר נְטִילָה שֶׁהִיא רְבִיעִית, וְאֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּשִׁעוּר טְבִילָה שֶׁהוּא מ׳ סְאָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה נְטִילָה אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ״ — וְלֹא בְּתוֹכוֹ, שֶׁבְּתוֹכוֹ אֵינוֹ רוֹחֵץ מִכֹּחַ נוֹתֵן, אֲבָל חוּצָה לוֹ רוֹחֵץ עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבַּרְזָא מֵהַדַּד הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְזֶה נִקְרָא כֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק — יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וִיבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדָיִם״, וְאִם אַחַר כָּךְ נִזְדַּמֵּן לוֹ לִטֹּל כְּדֶרֶךְ נְטִילָה — יִטֹּל בְּלֹא בְּרָכָה. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה (וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, אֶלָּא נוֹטֵל בְּלֹא בְּרָכָה, וְיִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה וְיֹאכַל, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר עַל יְדֵי מַפָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ג):
כְּלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. Stones set in a wall, hollowed into a receptacle and fitted with a barza — one may not wash from them, for fixed in the wall they are like the wall, with no vessel-name, even hollowed. But hollowed first and then joined to the wall — one may wash, since they bore the name “vessel” while detached. Likewise a vessel attached to the ground: one washes provided it has a barza and he washes through it, removing it at each pour — this is netila by the giver’s force. But to insert his hands and swish them — invalid, for that is like immersion, and there is no immersion in drawn water. If detached from the ground, however, inserting the hands is a valid netila. Yesh omrim that one always needs the giver’s force; bishe‘at hadechak one relies on the first view and blesses, and if the chance later arises to wash in the manner of netila — let him wash without a blessing.
סעיף יח חָבִית עַל בִּרְכָּיו — כֹּחַ נוֹתֵן ; חוֹבַת הַחְזָרַת הַבַּרְזָא בְּכָל שְׁפִיכָה.
חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַיִם — מַנִּיחָהּ עַל בִּרְכָּיו וְנוֹטֵל, כִּי מַה שֶּׁבִּרְכָּיו מְסַיְּעִין לִשְׁפֹּךְ נֶחְשָׁב כֹּחַ נוֹתֵן. וְאִם הָיְתָה מֻטָּה בָּאָרֶץ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה מֵאֵלֶיהָ וְהַמַּיִם מְקַלְּחִים מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת וְהַמַּיִם יוֹצְאִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב עַל יְדֵי שֶׁנָּפְלָה הַבַּרְזָא מֵאֵלֶיהָ וְנָתַן יָדָיו שָׁם — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה. אֲבָל אִם הֵסִיר הַבַּרְזָא וְקִבֵּל הַמַּיִם עַל יָדָיו — נֶחְשֶׁבֶת הֲסָרָתוֹ דָּבָר הַמּוֹנֵעַ שְׁפִיכַת הַמַּיִם כְּאִלּוּ שָׁפַךְ הַמַּיִם בְּיָדָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְהַחֲזִירָהּ וְלַהֲסִירָהּ בְּכָל שְׁפִיכָה וּשְׁפִיכָה הַיּוֹצֵאת מֵהַנֶּקֶב, שֶׁקִּלּוּחַ רִאשׁוֹן לְבַד נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בָּא מִכֹּחוֹ וְאַחַר כָּךְ מְקַלֵּחַ מֵאֵלָיו. לְפִיכָךְ, הַנּוֹטֵל מִכִּיּוֹר שֶׁמְּתֻקָּן עַל יְדֵי תַּרְנְגוֹל כְּעֵין בַּרְזָא — צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַתַּרְנְגוֹל כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל נְטִילַת יָד וְיָד, לְפִי שֶׁהַקִּלּוּחַ הוּא דַּק וְאֵין מַסְפִּיק לִשְׁפֹּךְ עַל כָּל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילָה בְּקִלּוּחַ רִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מֵהַנֶּקֶב:
חָבִית עַל בִּרְכָּיו. A barrel of water he sets on his knees and washes from — the knees’ help in pouring counts as the giver’s force. But if it lay on the ground having rolled of itself and the water streams out, or it stands with the barza fallen of itself, and he puts his hands there — invalid. If he himself removes the barza and catches the water — the removal is like clearing away what holds the water back, as though he poured with his hand. Yet he must replace and remove it at each pour issuing from the hole, since only the first stream (קִלּוּחַ רִאשׁוֹן) counts as by his force, the rest flowing of itself. So one who washes from a laver with a rooster-shaped tap (תַּרְנְגוֹל) must turn it several times for each hand.
סעיף יט הִטָּה חָבִית וְהַמַּיִם שׁוֹפְכִים כָּל הַיּוֹם — עָלְתָה לוֹ נְטִילָה.
אִם הִטָּה חָבִית מְלֵאָה מַיִם וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְהֶחָבִית שׁוֹפֶכֶת מַיִם כָּל הַיּוֹם מֵחֲמַת הַטָּיָתוֹ וְנָטַל יָדָיו מִמֶּנָּה — עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, כִּי כָּל הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מֵהֶחָבִית מִכֹּחוֹ הֵם יוֹצְאִים, שֶׁבְּהַטָּיָתוֹ הֵנִיעַ כָּל הַמַּיִם מֵחֲמַת הַטָּיָה זוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּרְזָא שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הַמַּיִם אֶלָּא שֶׁהֵסִיר דָּבָר הַמּוֹנְעָם מִלָּצֵאת, לָכֵן אֵינוֹ נֶחְשָׁב מִכֹּחוֹ אֶלָּא קִלּוּחַ רִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מִיָּד מִן הַנֶּקֶב שֶׁפָּתַח:
הִטָּה חָבִית. If he tilted a full barrel and then went and sat down, while it pours out all day because of his tilting, and he washes from it — valid, since all the water that exits does so by his force: by tilting it he set all the water in motion. Unlike the barza, where he did nothing to the body of the water but only cleared away what held it back — hence only the first stream counts as by his force.
סעיף כ קוֹף הַנּוֹתֵן מַיִם — מַחֲלֹקֶת ; דִּין קָטָן, חֵרֵשׁ, נָכְרִי וְנִדָּה.
אִם הַקּוֹף נוֹתֵן מַיִם לַיָּדַיִם — יֵשׁ מַכְשִׁירִין, לְפִי שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ אֶלָּא כֹּחַ נוֹתֵן בִּלְבַד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִצְרִיכוּ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם מִכֹּחַ אָדָם דַּוְקָא, כְּמוֹ בְּמֵי חַטָּאת. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים. וְהוּא שֶׁהַנּוֹטֵל מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם נְטִילָה הַמַּכְשֶׁרֶת לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ח, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן לַיָּדַיִם — מוֹעֶלֶת כַּוָּנַת הַנּוֹתֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹטֵל אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל. וְאִם הַנּוֹתֵן הוּא פָּחוֹת מִבֶּן שֵׁשׁ — יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁדִּינוֹ כְּקוֹף, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת כְּלָל, וְאֵין כַּוָּנָתוֹ כַּוָּנָה. אֲבָל מִבֶּן שֵׁשׁ וָאֵילָךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן, וְכֵן חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה, אוֹ אֲפִלּוּ נָכְרִי — מוֹעֶלֶת כַּוָּנָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹטֵל אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן. וְאִם הוּא מִתְכַּוֵּן — יָכוֹל לִטֹּל מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְנָכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְכַּוְּנִים, שֶׁכֻּלָּם קְרוּיִם ״אָדָם״ לְעִנְיַן בִּיאַת מַיִם מִכֹּחַ אָדָם לִנְטִילַת יָדַיִם. וְכֵן מֻתָּר לִטֹּל מֵהַנִּדָּה, אִם הִיא בִּתּוֹ אוֹ מְשָׁרֶתֶת שֶׁלּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּדָּה וְכֵן הַנָּכְרִי מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא, וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶם, וְהַאֵיךְ יְטַהֲרוּ הַמַּיִם אֶת הַיָּדַיִם אֲפִלּוּ לְחֻלִּין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹטְלִין מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה, וְלִתְרוּמָה הֵן פְּסוּלוֹת מִפְּנֵי שֶׁנִּטְמְאוּ מֵהַמַּיִם הַטְּמֵאִים? מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לָנוּ מַיִם טְהוֹרִים — אֵין לָחֹשׁ גַּם לְטֻמְאַת הַנָּכְרִי וְהַנִּדָּה. וְיֵשׁ מַחֲמִירִין בְּנִדָּה וְנָכְרִי, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לִזָּהֵר מִטֻּמְאָתָן, וְאֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל נְטִילָה מִנִּדָּה וְנָכְרִי. אֲבָל אִם הַנָּכְרִי הֵבִיא מַיִם בִּכְלִי וְהוּא נוֹטֵל בְּעַצְמוֹ — אֵין לָחֹשׁ (שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר). וּמִי שֶׁיּוּכַל לְהִזָּהֵר גַּם בָּזֶה — אַשְׁרָיו:
כֹּחַ אָדָם וְכַוָּנַת הַנּוֹתֵן. If a monkey (קוֹף) pours the water onto the hands — yesh machshirin, since only the giver’s force is required, whoever the giver be; yesh omrim it must be specifically human force, as with the mei chatat, and yesh lachosh at the outset, but after the fact one relies on the first view. And this provided the washer intends a netila that renders fit for eating (see siman קנ״ח). When a person pours — the pourer’s intention suffices, even if the washer has no intention at all. A pourer under six — yesh mi she-omer he is like a monkey, having no daat; but from six, even a minor, as well as a deaf-mute, an imbecile and even a gentile — their intention avails. One may also have a niddah pour, if she is his daughter or maidservant; yet since niddah and gentile can convey impurity, yesh machmirin, and it is good to be wary not to receive netila from them.
סעיף כא הַמַּטְבִּיל יָדָיו בְּמֵי מִקְוֶה — יָדָיו טְהוֹרוֹת בְּמ׳ סְאָה.
הַמַּטְבִּיל יָדָיו בְּמֵי מִקְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּיִם בָּאִים עַל יָדוֹ מִכֹּחַ נוֹתֵן — יָדָיו טְהוֹרוֹת, אִם כָּל גּוּפוֹ נִטְהַר בָּהֶם — יָדָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וְהוּא שֶׁרְאוּיִים לִטְבֹּל בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ׳ סְאָה, אֲבָל פָּחוֹת מִמ׳ סְאָה, אוֹ שֶׁהֵם זוֹחֲלִין — פְּסוּלִין גַּם לִטְבִילַת יָדַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם אֶלָּא רְבִיעִית, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִים, וְהֵם בַּקַּרְקַע — כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת יָדַיִם, לְפִי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ מ׳ סְאָה לְשׁוּם טְבִילָה אֶלָּא לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ בִּלְבַד, לְפִי שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶם בְּבַת אַחַת, שֶׁאֵין טְבִילָה לַחֲצָאִין, אֲבָל טְבִילַת כֵּלִים דַּי בִּרְבִיעִית מֵי גְּשָׁמִים שֶׁבַּקַּרְקַע אִם הַכְּלִי מִתְכַּסֶּה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּגוֹן מְחָטִין וְצִנּוֹרוֹת, אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא חִלּוּק בֵּין טְבִילַת גּוּפוֹ לִטְבִילַת כֵּלִים, וְהִצְרִיכוּ הַכֹּל בְּמ׳ סְאָה, וְכֵיוָן שֶׁטְּבִילַת כֵּלִים שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה דַּיָּהּ בִּרְבִיעִית, כָּל שֶׁכֵּן נְטִילַת יָדַיִם שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁדַּיָּהּ בִּרְבִיעִית, כֵּיוָן שֶׁיָּדָיו מִתְכַּסּוֹת בָּהֶם. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
הַמַּטְבִּיל בְּמֵי מִקְוֶה. One who immerses his hands in the waters of a mikveh — though the water does not come by the giver’s force — his hands are pure: if his whole body becomes pure in them, all the more his hands. Provided they are fit to immerse the whole body, namely forty se’ah; less than forty se’ah, or flowing waters (זוֹחֲלִין) — invalid even for immersing the hands. Yesh omrim that a revi‘it suffices, once it is not drawn water and is in the ground, since by Torah law forty se’ah are required only for full-body immersion; one may rely on them leniently after the fact, but at the outset yesh lehachmir.
סעיף כב מֵי מַעְיָן כְּשֵׁרִים לְטִבּוּל יָדַיִם ; סָפֵק בְּזוֹחֲלִין.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמֵי מִקְוֶה, שֶׁהֵם מֵי גְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁנִּקְווּ וְנִתְקַבְּצוּ לִמְקוֹם אַשְׁבֹּרֶן, אֲבָל מֵי מַעְיָן — לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת יָדַיִם, כָּל שֶׁמִּתְכַּסִּים בָּהֶם יָדָיו בְּבַת אַחַת, לְפִי שֶׁגַּם לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ יֵשׁ מַכְשִׁירִין כָּל שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶם בְּבַת אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם מ׳ סְאָה, כְּגוֹן לְאָדָם קָטָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר״א, וַאֲפִלּוּ הֵם זוֹחֲלִין. אֲבָל מֵי גְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁהֵם זוֹחֲלִין — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה אִם הֵקֵלּוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם גַּם בְּזוֹחֲלִין כְּמוֹ שֶׁהֵקֵלוּ בְּפָחוֹת מִמ׳ סְאָה, אוֹ שֶׁלֹּא הֵקֵלּוּ בְּזוֹחֲלִין מִפְּנֵי שֶׁפְּסוּלוֹת גַּם לִטְבִילַת כֵּלִים מִן הַתּוֹרָה (וְלָכֵן יַחֲזֹר וְיִטֹּל כַּהֲלָכָה, וְלֹא יְבָרֵךְ אִם בֵּרַךְ עַל הַנְּטִילָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי שֶׁמָּא נָטַל וּבֵרַךְ כַּהֲלָכָה, וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל):
מֵי מַעְיָן וּמֵי מִקְוֶה. All this concerns mikveh waters — rain or snowmelt gathered in a basin. But spring water (מַעְיָן) — by all views valid for immersing the hands once they are covered by it at once, since even for the whole body yesh machshirin once the body rises in it at once, even without forty se’ah, and even flowing. But rainwater and snowmelt that are flowing (זוֹחֲלִין) — yesh lehistapek, according to the latter view, whether the leniency extends to flowing waters too; therefore let him wash again properly, and not bless if he blessed on the first washing, for “doubtful blessings are treated leniently.”
סעיף כג מַיִם שְׁאוּבִין פְּסוּלִים לְטִבּוּל יָדַיִם ; שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כְּשֵׁרָה.
וְכָל זֶה בְּמֵי מִקְוֶה, אֲבָל מַיִם שְׁאוּבִין, אֲפִלּוּ הֵם בִּמְקוֹם אַשְׁבֹּרֶן וְיֵשׁ בָּהֶם מ׳ סְאָה — פְּסוּלוֹת לִטְבִילַת יָדַיִם. וְיֵשׁ מַכְשִׁירִין בְּמ׳ סְאָה שְׁאוּבִין בַּקַּרְקַע, הוֹאִיל וְהֵם כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת בַּעֲלֵי קְרָיִין הַצְּרִיכִים טְבִילָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה מִתַּקָּנַת עֶזְרָא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ח (וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה). וּמַיִם שֶׁבִּכְלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע — לְדִבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלִים לִטְבִילַת יָדַיִם (וַאֲפִלּוּ הֵם מֵי גְּשָׁמִים, שֶׁאֵין טְבִילָה בְּכֵלִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר״א). וּשְׁא[וּ]בָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ עַל גַּבֵּי קַרְקַע — לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה לִנְטִילַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:
מַיִם שְׁאוּבִין. All this concerns mikveh waters; but drawn water (שְׁאוּבִין), even in a basin and forty se’ah — invalid for immersing the hands. Yesh machshirin with forty se’ah of drawn water in the ground, being valid for the immersion of ba‘alei keriyin (Ezra’s ordinance) — but the essential ruling is the first view. Water in a vessel attached to the ground — by all views invalid for immersing the hands (there is no immersion in vessels), even rainwater. But drawn water led along the ground (שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ) — by all views valid for netila, as above.
סעיף כד לֹא יִטֹּל מֵהַנָּהָר בְּיָדוֹ ; בִּרְכַּת הַמַּטְבִּיל שְׁתֵּי יָדָיו.
לֹא יִטֹּל מַיִם מֵהַנָּהָר בְּיָדוֹ אַחַת וְיִתֵּן עַל יָדוֹ הַשֵּׁנִית, לְפִי שֶׁאֵין כָּאן לֹא נְטִילָה וְלֹא טְבִילָה, שֶׁנְּטִילָה הִיא מִן הַכְּלִי וְיָדוֹ אֵינָהּ כְּלִי. אֲבָל אִם נָטַל יָדוֹ אַחַת מִן הַכְּלִי וְאַחַת בִּטְבִילָה — יָדָיו טְהוֹרוֹת, וּמְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדָיִם״. אֲבָל הַמַּטְבִּיל ב׳ יָדָיו — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדָיִם״, אֶלָּא ״עַל טְבִילַת יָדָיִם״, אוֹ ״עַל שְׁטִיפַת יָדָיִם״, לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן נְטִילָה נִתְקַן עַל שֵׁם הַכְּלִי שֶׁנִּקְרָא ״נַטְלָא״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדָיִם״ וְלֹא ״עַל טְבִילַת יָדָיִם״, שֶׁהֵיכָן צִוָּנוּ עַל טְבִילַת יָדַיִם, אֲבָל עַל נְטִילַת יָדַיִם צִוָּנוּ, וְיֵשׁ בִּכְלָל מָאתַיִם מָנֶה, שֶׁמֵּחֲמַת חִיּוּב הַנְּטִילָה שֶׁצִּוָּנוּ אָנוּ מַטְבִּילִין עַכְשָׁו. וְיֵשׁ מִי שֶׁהִכְרִיעַ, שֶׁאִם מַטְבִּיל בְּמַיִם הַכְּשֵׁרִים לִנְטִילָה — מְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדָיִם״, אֲבָל אִם מַטְבִּיל בְּמַיִם הַכְּשֵׁרִים לִטְבִילָה וְלֹא לִנְטִילָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס — מְבָרֵךְ ״עַל טְבִילַת יָדָיִם״ (וְהַמְבָרֵךְ ״עַל שְׁטִיפַת יָדָיִם״ — יוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל):
לֹא נְטִילָה וְלֹא טְבִילָה. He must not take water from the river with one hand and pour it onto the other: this is neither netila (which is from a vessel, and the hand is no vessel) nor immersion. But if he washed one hand from the vessel and immersed the other — pure, and he blesses “al netilat yadayim.” One who immerses both hands — yesh omrim he blesses “al tevilat yadayim” or “al shetifat yadayim,” since the word “netila” derives from the vessel called “natla”; yesh omrim he blesses “al netilat yadayim,” for that is what we were commanded. Yesh mi she-hichria according to the water’s validity; and one who blesses “al shetifat yadayim” fulfills by all views.
סעיף כה הַמַּטְבִּיל יָדָיו — אֵין צָרִיךְ פַּעֲמַיִם, נִגּוּב אוֹ הַגְבָּהָה.
הַמַּטְבִּיל יָדָיו — אֵין צָרִיךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁהִצְרִיכוּ מַיִם שְׁנִיִּים בִּנְטִילָה לְטַהֵר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּטְמְאוּ מֵהַיָּדַיִם אִם אֵין רְבִיעִית, אֲבָל בִּטְבִילָה אֵין כָּאן מַיִם טְמֵאִים כְּלָל. וְכֵן אֵין צָרִיךְ לְנַגֵּב יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ח. וְכֵן אֵין צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ב:
הַמַּטְבִּיל אֵין צָרִיךְ שְׁתַּיִם. One who immerses his hands needs not do so twice, as second-waters were required in netila to purify the first waters defiled by the hands where there is no revi‘it — for in immersion there is no impure water at all. Likewise he need not wipe his hands, as explained in siman קנ״ח; nor raise them, as will be explained in siman קס״ב.
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קנ״ט (Kehot edition, כ״ה סְעִיפִים). English translation : DAAT. No passage is cited beyond this verifiable text.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
The Habad practical conduct
Points of conduct flowing directly from siman קנ״ט in the Alter Rebbe’s and Habad sensibility — presented at the level of the principle, referring to the Rav for the detail of the cases.
For the Habad Hassid — Siman קנ״ט (בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין הַיָּדַיִם)
- ① A vessel is required. One washes only from a כְּלִי; all vessels are valid, even of dung, stone or earth. Basis: SA HaRav קנ״ט seifim א–ב.
- ② Measure. The vessel must hold a רְבִיעִית; below that, invalid. Basis: seif ג.
- ③ Pierced vessel. Pierced “כּוֹנֵס מַשְׁקֶה” → void above the hole; one washes through the hole. Split or a gistra: the essential ruling is that it is invalid only at a “kones mashkeh.” Basis: seifim ד–יב.
- ④ Particular vessels. חֵמֶת and כְּפִישָׁה — yes; שַׂק, קֻפָּה and hats — no (hats only bishe‘at hadechak); barza and a seal avail according to the material. Basis: seifim ו–י.
- ⑤ Koach notein. The water must come by the giver’s force; remove the barza at each pour (only the first stream counts); a barrel tilted and pouring all day — valid. Basis: seifim יג, יז–יט.
- ⑥ The one who pours. A monkey — a dispute, lenient after the fact; from age six, a deaf-mute, an imbecile and a gentile — their intention avails; it is good to be wary of receiving from a niddah or a gentile. Basis: seif כ.
- ⑦ Immersion of the hands. Immersion in mikveh/spring water (forty se’ah) — valid; drawn water invalid, but drawn water led along the ground is valid; nuances of the blessing (netilat / tevilat / shetifat yadayim). Basis: seifim כא–כה.
⚠ This section presents the Habad conduct grounded on the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, siman קנ״ט (real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic ruling for a particular case. For any concrete question — the vessel, the measure, koach notein, immersion of the hands, the blessing — consult your Rav, and for Habad, a Habad Rav.