Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קס״ז (כ׳ סעיפים)
בוצע בפת במקום שנאפה היטב ; יברך המוציא לחם מן הארץ ויתן ריוח בין לחם ובין מן ; אין לברך קודם שיתפוס הלחם ; יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה שיש בהן י׳ אצבעות כנגד י׳ מצות התלויות בפת ; לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן ; יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה ; אם המסובין רבים גדול שבכלם בוצע ואם יש עמהם בעל הבית הוא בוצע ואפילו אם האורח גדול ; אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ; אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונים ; הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ; מי שאינו אוכל אינו יכול לברך ברכת המוציא להוציא האוכלים אבל לקטנים יכול לברך.
Et il comporte vingt seifim (כ׳ סעיפים) : on coupe le pain à l'endroit le mieux cuit (במקום שנאפה היטב) ; on récite המוציא לחם מן הארץ en marquant une pause בין לחם ובין מן ; on ne bénit pas קודם שיתפוס הלחם — avant de saisir le pain ; on pose ses deux mains sur le pain, dont les dix doigts (י׳ אצבעות) correspondent aux dix mitzvot liées au pain ; on ne coupe pas עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן — avant qu'on ait apporté du sel ou un condiment ; on mange aussitôt et לא ישיח בין ברכה לאכילה — on ne parle pas entre la bénédiction et le fait de manger ; si les convives sont nombreux, גדול שבכלם בוצע — le plus grand coupe, mais s'il y a un maître de maison (בעל הבית), c'est lui qui coupe, même si l'invité est plus grand ; אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע — les convives ne goûtent pas avant le בוצע ; et celui qui ne mange pas ne peut acquitter les autres du המוציא, sinon pour de jeunes enfants (קטנים).
Les 4 niveaux d'étude — Siman קס״ז, כ׳ סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu des כ׳ סעיפים avec traduction française fluide. Explication pédagogique : בציעת הפת (l'endroit bien cuit, la taille de la tranche), ברכת המוציא et les שתי ידים sur le pain, מלח או ליפתן, לא ישיח בין ברכה לאכילה, מי הוא הבוצע (גדול / בעל הבית), et l'ordre de la טעימה et de la distribution. Cas pratiques : comment couper, le sel, qui coupe quand on est plusieurs.
02
Disponible
רמת הלמדן
Lamdan — Pilpoul Avancé
Pilpoul approfondi : גדר הבציעה במקום שנאפה היטב ; טעם שתי הידים וי׳ המצות התלויות בפת ; מלח וליפתן והפסק בין ברכה לאכילה ; דין הבוצע — גדול שבכלם מול בעל הבית ; הסבה וקביעות ואחד מברך לכולם ; אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ; המברך ואינו אוכל. בית יוסף, טור, רמב״ם (הל׳ ברכות), מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
Disponible
חזרה וסיכום
Synthèse Magistrale
Récapitulatif structuré pour révision et mémorisation : le fil des כ׳ סעיפים — הבציעה, המוציא, מלח, הבוצע et סדר הטעימה. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien siman 166 et 168.
04
Disponible
דעת הרב
Daat HaRav (Admour HaZaken)
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 167 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — la בציעת הפת, ברכת המוציא et מי הוא הבוצע. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
05
Personnalisé
לימוד אישי
Étude selon mes Poskim
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
Les grands thèmes du Siman
בְּצִיעַת הַפַּת
couper le pain
בוצע בפת במקום שנאפה היטב ; ולא יבצע פרוסה קטנה … ולא פרוסה יותר מכביצה (סעיף א).
הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ
la bénédiction sur le pain
יברך המוציא לחם מן הארץ ; יתן ריוח בין לחם ובין מן ; ויתן שתי ידיו על הפת (סעיפים ב, ד).
מִי הוּא הַבּוֹצֵעַ
qui coupe le pain
אם המסובין רבים גדול שבכלם בוצע ; ואם יש עמהם בעל הבית הוא בוצע ואפילו אם האורח גדול (סעיף יד).
אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעֹם
l'ordre de la dégustation
אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ; ואין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונים (סעיפים טו-טז).
Structure du Siman — les כ׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | מקום וזמן הבציעה | ✦ במקום שנאפה | בוצע בפת במקום שנאפה היטב ; לא יבצע קטנה מפני שנראה כצר עין ולא יותר מכביצה ; ובשבת לא יחתוך עד אחר הברכה. |
| ב׳ | נוסח הברכה | המוציא | יברך המוציא לחם מן הארץ ; ואם רבים מסובים יענו אמן ; יתן ריוח בין לחם ובין מן. |
| ג׳ | לתפוס הלחם | קודם ברכה | אין לברך קודם שיתפוס הלחם. |
| ד׳ | שתי ידים על הפת | ✦ י׳ אצבעות | יתן שתי ידיו על הפת שיש בהן י׳ אצבעות כנגד י׳ מצות התלויות בפת. |
| ה׳ | מלח או ליפתן | קודם בציעה | לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן ; ואם היא נקייה … אינו צריך להמתין ; ומצוה להביא מלח. |
| ו׳ | הפסק בין ברכה לאכילה | לא ישיח | יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה ; ואם שח צריך לחזור ולברך אלא אם מעניין הסעודה. |
| ז׳ | ראובן ויעקב | לא הוי הפסק | ראובן שניגב ידיו ובירך על נט״י אחר ברכת יעקב — לא הוי הפסק ויוצא בברכת יעקב. |
| ח׳ | שכח ולא בירך | בתוך הסעודה | שכח ואכל ולא בירך — אם נזכר בתוך הסעודה מברך ; ואם גמר סעודתו אינו מברך. |
| ט׳ | ספק אם בירך | אינו חוזר | אם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו — אינו חוזר ומברך. |
| י׳ | נוסח אחר | ✦ יצא | אם בירך שהכל … או בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא — יצא. |
| י״א | אחד מברך לכולם | הסבה / קביעות | שנים או רבים — אחד מברך לכולם, ודוקא הסבו ; ולדידן ישיבה בשלחן אחד או מפה אחת הוי קביעות. |
| י״ב | היו רוכבים | מצטרפין | רוכבים ואמרו נאכל — מצטרפין כיון שעמדו במקום אחד ; אבל אוכלים והולכים או מפוזרים — לא. |
| י״ג | כוונה להוציא | יצאו | אף בלא קביעות — אם כיון המברך להוציאם והם נתכוונו לצאת, יצאו. |
| י״ד | מי הוא הבוצע | ✦ גדול / בעל הבית | אם המסובין רבים גדול שבכלם בוצע ; ואם יש עמהם בעל הבית הוא בוצע ואפילו אם האורח גדול. |
| ט״ו | אין רשאים לטעום | עד שיטעום הבוצע | אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ; ובשבת צריך לחם משנה לפני המסובין. |
| ט״ז | עניית אמן | עד שיכלה אמן | אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונים. |
| י״ז | פשיטת יד לקערה | הבוצע תחלה | הבוצע פושט ידו תחלה לקערה ; ואם בא לחלוק כבוד למי שגדול ממנו רשאי. |
| י״ח | סדר החלוקה | פרוסה לפני כל אחד | הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ; ואין נותן ביד האוכל אלא אם כן היה אבל. |
| י״ט | מי שאינו אוכל | אינו מוציא | מי שאינו אוכל אינו יכול לברך המוציא להוציא האוכלים ; אבל לקטנים יכול לברך לחנכם. |
| כ׳ | אף בשבת | ✦ אם אינו אוכל | אף בשבת לא יברך לו חבירו המוציא אם אינו אוכל ; ויש לאכול הפרוסה שבצע עליה תחלה. |
בציעת הפת — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| בציעת הפת | מחבר · סעיף א׳ | ✦ שנאפה היטב | On coupe à l'endroit le mieux cuit, une tranche ni trop petite ni plus grosse qu'un œuf. |
| שתי ידים על הפת | מחבר · סעיף ד׳ | י׳ אצבעות | On pose ses deux mains — dix doigts pour les dix mitzvot liées au pain. |
| לא ישיח בין ברכה לאכילה | מחבר · סעיף ו׳ | יאכל מיד | Aucune parole entre le המוציא et la première bouchée, sinon il faut re-bénir. |
| מי הוא הבוצע | מחבר · סעיף י״ד | בעל הבית | Le plus grand coupe ; mais le maître de maison coupe même devant un invité plus grand. |
| סדר הטעימה | מחבר · סעיפים ט״ו-ט״ז | אחר הבוצע | On ne goûte pas avant le בוצע, et il ne coupe pas avant la fin du amen de la majorité. |
Questions fréquentes — Siman קס״ז
À quel endroit du pain, et de quelle taille, coupe-t-on la tranche selon le Siman 167 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 167:1, בוצע בפת במקום שנאפה היטב — on coupe le pain à l'endroit le mieux cuit ; on coupe la tranche de sorte que שאם יאחוז בפרוסה יעלה שאר הככר עמו (si on la saisit, le reste du pain se soulève avec elle). On ne coupe pas une tranche trop petite, מפני שנראה כצר עין, ni plus grande qu'un œuf, מפני שנרא׳ כרעבתן. Le Shabbat, לא יחתוך בככר עד אחר הברכה, pour que les pains soient entiers.
Qui récite le המוציא et coupe le pain quand on est plusieurs selon le Siman 167 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 167:14, אם המסובין רבים גדול שבכלם בוצע — si les convives sont nombreux, le plus grand d'entre eux coupe le pain ; ואם יש עמהם בע״ה הוא בוצע ואפי׳ אם האורח גדול — mais s'il y a avec eux un maître de maison (בעל הבית), c'est lui qui coupe, même si l'invité est plus grand.
Peut-on parler entre la bénédiction du pain et la première bouchée selon le Siman 167 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 167:6, יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה ואם שח צריך לחזור ולברך — on mange immédiatement et on ne parle pas entre la bénédiction et le fait de manger ; et si l'on a parlé, il faut re-bénir, אא״כ היתה השיחה … מענין דברים שמברכין עליו (sauf si la parole relevait du sujet de ce sur quoi on bénit, comme dire « apportez le sel »).