סימן ק״ע · דברי מוסר שינהג אדם בסעודה

📑 תוכן הלימוד

א. אין משיחין בסעודה

סעיף א׳ — אין משיחין בסעודה

אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ; ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא. היו מסובין בסעודה ויצא אחד מהם להטיל מים — נוטל ידו אחת ששפשף בה ואינו נוטל אלא בפני כולם שלא יחשדוהו שלא נטלו. הגה ואם לא שפשף אינו נוטל כלל אם לא נגע במקום טנופת, אבל אם עשה צרכיו ודאי צריך נטילה ; והני מילי לשתות אבל לאכול נוטל אפילו בחוץ … ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו כיון שהסיח דעתו.

ב. הקערה והשמש

סעיף ב׳ — ממתינים זה את זה בקערה

שנים ממתינים זה את זה בקערה, שכשהאחד מסלק ידו מן הקערה לשתות חבירו מפסיק מלאכול עד שיגמור השתיה ; אבל אם הם שלשה אין השנים פוסקין בשביל האחד.

סעיף ג׳ — פאה לשמש

משיירין פאה בקערה כל אחד מהאוכלים, והוא מאכל השמש ; אבל כשהשמש מערה מן האלפס לתוך הקערה אין דרך להניח באלפס כלום לצרכו.

ג. דרך ארץ וכבוד

סעיף ד׳ — אין מסתכלין בפני האוכל

אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו.

סעיף ה׳ — כל מה שיאמר בעל הבית

הנכנס לבית — כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה.

סעיף ו׳ — לא יהא קפדן

לא יהא אדם קפדן בסעודתו.

ד. שלא כגרגרן

סעיף ז׳ — פרוסה כביצה

לא יאכל אדם פרוסה כביצה, ואם אכל הרי זה גרגרן.

סעיף ח׳ — לא ישתה בבת אחת

לא ישתה כוסו בבת אחת, ואם שתה הרי זה גרגרן ; שנים דרך ארץ, שלשה הרי זה מגסי הרוח. הגה ומיהו כוס קטן מאד מותר לשתותו בבת אחת, וכן גדול מאד בשלשה או ארבעה פעמים.

סעיף ט׳ — שום ובצל

לא יאכל שום או בצל מראשו אלא מעליו, ואם אכל הרי זה רעבתן. הגה ולא יאכל דרך רעבתנות, ולא יאחוז המאכל בידו אחת ויתלוש ממנו בידו השנית.

סעיף י׳ — לא ישוך פרוסה

לא ישוך פרוסה ויניחנה על גבי השלחן.

סעיף י״א — שני כוסות בבת אחת

לא ישתה אדם שני כוסות בבת אחת בתוך סעודתו ויברך ברכת המזון, מפני שנראה כגרגרן.

סעיף י״ב — הגדול פושט ידו תחלה

שנים שיושבין על השלחן — הגדול פושט ידו תחלה ; והשולח ידו בפני מי שגדול ממנו הרי זה גרגרן.

ה. נימוסי הנתינה והחלוקה

סעיף י״ג — לא יאמר תנו לי

הנכנס לבית לא יאמר תנו לי לאכול עד שיאמרו הם. הגה לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני, דהוי כפורע לו חובו … אבל מותר לומר לו בא ואכול עמי ואאכול עמך בפעם אחרת.

סעיף י״ד — לא יפרוס על הקערה

לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה, אבל מקנח הקערה בפרוסה.

סעיף ט״ו — לא ילקט פירורין

לא ילקט פירורין ויניח על גבי השלחן, מפני שהוא ממחה דעתו של חבירו ; ולא ישוך פרוסה ויתננה לפני חבירו או לתוך הקערה, לפי שאין דעת כל הבריות שוה.

סעיף ט״ז — לא ישתה ויתן לחבירו

לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות.

סעיף י״ז — יאחזנו בידו

לא ישתה כוס ויניחנו על השלחן, אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו.

סעיף י״ח — לא יקח חלקו ויתננו לשמש

הנכנס לסעודה לא יקח חלקו ויתננו לשמש שמא יארע דבר קלקול בסעודה, אלא יקחנה ויניחנו ואחר כך יתננו לו.

סעיף י״ט — נטלו רשות

אורחים הנכנסין אצל בעל הבית אינם רשאים ליטול מלפניהם וליתן לבנו או לעבדו של בעל הבית, אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית.

ו. חבורה, שמש ושיירי הכוס

סעיף כ׳ — נקיי הדעת שבירושלים

נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין בסעודה אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם, מפני שגנאי הוא לתלמיד חכם לישב אצל עם הארץ בסעודה.

סעיף כ״א — השמש

השמש שהיה משמש על שנים הרי זה אוכל עמהם אף על פי שלא נתנו לו רשות ; היה משמש על שלשה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות.

סעיף כ״ב — שיירי הכוס

אחר ששתית ונשאר יין בכוס לשתיית חבירך — קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס, ולא תשפוך משום בל תשחית ; אחר שתיית מים שפוך מהם דרך שם. הגה אחר כל אכילתך אכול מלח, ואחר כל שתייתך שתה מים, וכמו שיתבאר לקמן סימן קע״ט …

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לדבר בשעת הסעודה

מקרה 2 — לאכול ולשתות במדה

מקרה 3 — לשתף את הכוס או את החלק

שאלות להבנה

להעמיק עוד