הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ה — ו׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי: ברכות נ״ט ע״ב «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב) · לשון מרן «הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:א)
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 Table des matières
Introduction à la sugya — גדר ברכת הטוב והמטיב על היין, שינוי יין, וחקירת שורש הברכה (ברכת הנהנין / ברכת הודאה)
שינוי יין ולמה אינו מברך בורא פרי הגפן —
«הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:א),
«שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב),
«מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם» (שו״ע או״ח קע״ה:ב)
גדר הטוב והמטיב — על החביב והטוב לחבירו —
«יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה» (שו״ע או״ח קע״ה:ג),
«אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו» (שו״ע או״ח קע״ה:ד)
רבים מסובים ושתי חביות —
«כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:ה),
«חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:ו) · נפקא מינה למעשה · טבלאות
סָעִיף א׳: יין אחר — אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך הטוב והמטיב. סָעִיף ב׳: על כל שינוי יין מן הסתם, כל שאינו יודע שהוא גרוע. סָעִיף ג׳: רע וטוב כאחד — מברך על הטוב ופוטר הרע, כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה. סָעִיף ד׳: אין מברך אלא אם כן יש אחר עמו — הטוב לו והמטיב לחבירו. סָעִיף ה׳: רבים מסובים — כל אחד מברך לעצמו, דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט. סָעִיף ו׳: שתי חביות ממין אחד — בתוך מ׳ יום לבצירתו כשני מינים.
Résumé concis :
ו׳ seifim : ce siman traite de la bénédiction הטוב והמטיב sur le vin. (1) Sur un second vin, on ne refait pas בורא פרי הגפן mais on dit הטוב והמטיב. (2) Sur tout changement de vin, du moment qu'on ne le sait pas inférieur (גרוע). (3) Bon et mauvais ensemble : on bénit sur le bon et l'on exempte le mauvais, car on bénit toujours sur le principal et le plus aimé d'abord. (4) On ne bénit que s'il y a un autre avec soi — הטוב לו והמטיב לחבירו. (5) Plusieurs attablés : chacun bénit pour soi, de peur d'un étouffement en répondant amen. (6) Deux tonneaux d'un même vin, séparés dans les quarante jours, comptent comme deux vins.
1. הקדמת הסוגיא — גדר ברכת הטוב והמטיב על היין, שער הסימן
פתח דבר — פתיחת ההלכה
פותח מרן בדין ברכת הטוב והמטיב על היין — לשון מרן«הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:א). ובו ו׳ סעיפים, וכולם ענף אחד: ברכת ההודאה על יין שני שבא בסעודה. שני מיני ברכה יש כאן — ברכת הנהנין (בורא פרי הגפן) שאינה חוזרת בשינוי יין, וברכת הטוב והמטיב שהיא ברכת הודאה על הריבוי. ושלושה עמודים בסימן: מהו יין המחייב (שינוי שאינו גרוע), גדר הברכה (הטוב לו והמטיב לחבירו, ועל החביב), ודיני החבורה (כל אחד לעצמו, ושתי חביות).
הערה יסודית: שורש הדין בברייתא ובדברי רבי יוחנן בברכות (נ״ט ע״ב), והביאו מרן. תמצית: הסימן נחלק לשלושה — (א) עצם החיוב, שעל יין שני מברך הטוב והמטיב ולא בורא פרי הגפן (סעיפים א-ב) ; (ב) גדרי הברכה — על העיקר ועל החביב (סעיף ג), וצריך אחר עמו (סעיף ד) ; (ג) דיני החבורה והחביות (סעיפים ה-ו). וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.
חקירת היסוד של הסימן
החקירה היסודית: מהו גדר ברכת הטוב והמטיב על היין — ברכת הנהנין נוספת, או ברכת הודאה על הטובה —
(א) ברכת הנהנין: אילו היתה מצד ההנאה, היה מברך על כל יין בורא פרי הגפן ; ומדלא מברך אלא הטוב והמטיב, שמע מינה שאין זו ברכת הנהנין.
(ב) ברכת הודאה: הטוב והמטיב ברכת הודאה היא על ריבוי הטובה, ולכן «אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו» (קע״ה:ד) — שההודאה על טובה משותפת.
ונפקא מינה: יין שני שהוא גרוע ; יחיד ; רע וטוב כאחד — לכל אלו יש לדון לפי גדר ההודאה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
2. שינוי יין ולמה אינו מברך בורא פרי הגפן — «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב)
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳ (שו״ע או״ח קע״ה:א): «הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב». סעיף ב׳ (קע״ה:ב): «מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם», «כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו». המקור: ברכות נ״ט ע״ב.
שורש הדין (ברכות נ״ט ע״ב): תניא — «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב) ; ואמר רבי יוחנן — «אף על פי שאמרו שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב) אבל אומר ברוך הטוב והמטיב. והוא היסוד לכל הסימן: ברכת בורא פרי הגפן אינה חוזרת בשינוי יין, שהיין מין אחד הוא ; אבל על ריבוי הטובה תקנו הטוב והמטיב. ומכאן פסק מרן «אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב» (קע״ה:א).
חקירה — למה אין מברך בורא פרי הגפן על היין השני?
צד א׳ — היין מין אחד: כל היינות מין אחד הם לענין ברכה, וברכת הכוס הראשון פוטרת את כולם, ואף בשינוי אין כאן מין חדש לחייב ברכה.
צד ב׳ — דעתו על הכל: כשבירך על הראשון היתה דעתו לשתות עוד, ולכן פטור השני ; ולפי זה תלוי בדעתו.
ונפקא מינה: הסיח דעתו מלשתות עוד ; יין הבא ממקום אחר. תמצית: נקטו הפוסקים שהיין מין אחד, ולכן «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב), ועל הריבוי מברך הטוב והמטיב. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — אם מברך הטוב והמטיב מספק על כל שינוי, למה הצריך מרן «כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו» — פשיטא שברשות הטובה מדובר?
תירוץ: דקדק מרן לשון מרן«כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו» (שו״ע או״ח קע״ה:ב) להוציא את המקום שאין בו טובה נוספת — הוא היין הגרוע. כלומר, ברכת הטוב והמטיב אינה על עצם השינוי אלא על הטובה ; ולכן בשינוי סתמי — מברך, שמן הסתם יש בו טובה ; אבל בידוע שהשני גרוע — אין כאן הטבה, ואינו מברך. נמצא ש«על כל שינוי יין מן הסתם» (קע״ה:ב) הוא הצריך, ללמד שדי בסתמא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד: «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב) ; ומכאן פסק מרן «הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:א) — שברכת הנהנין אינה חוזרת, ועל הטובה מברך הטוב והמטיב.
3. גדר הטוב והמטיב — «יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה» (שו״ע או״ח קע״ה:ג)
לשון השלחן ערוך
סעיף ג׳ (קע״ה:ג): «הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע», «כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה». סעיף ד׳ (קע״ה:ד): «אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו», «הטוב לו והמטיב לחבירו».
שורש הדין: שני גדרים בברכה. סדר הברכה — «יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה» (שו״ע או״ח קע״ה:ג), ולכן ברע וטוב כאחד מברך על הטוב ופוטר הרע, ואינו מקדים הרע כדי להרוויח הטוב והמטיב. גדר הברכה — «הטוב לו והמטיב לחבירו» (קע״ה:ד), ומדלשון הברכה משמע שתי טובות, אין מברך אלא כשיש אחר עמו.
חקירה — «יש אחר עמו»: תנאי בברכה או פירוש בלשונה?
צד א׳ — תנאי: תקנת חכמים היא שברכת הטוב והמטיב נאמרת דוקא בחבורה, ובלא אחר אין הברכה במקומה.
צד ב׳ — פירוש בלשון: מדלשון הברכה «הטוב לו והמטיב לחבירו» (קע״ה:ד) — שתוכנה שתי טובות, ואם אין חבר עמו הרי היא ברכה של שקר, ולכן אינו מברך.
ונפקא מינה: אשתו ובניו עמו — והמחבר פסק שהם בכלל «אחר» ; מברך על דעת אחרים שאינם על שולחנו. תמצית: מדייק מרן שהטעם מלשון הברכה, ולכן אשתו ובניו מספיקים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — למה לא יקדים הרע ויברך עליו בורא פרי הגפן, כדי שיבוא הטוב אחריו ויתחייב הטוב והמטיב — ונמצא מרויח ברכה?
תירוץ: אין מבטלים סדר קדימה כדי לזכות בברכה. לשון מרן«כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה» (שו״ע או״ח קע״ה:ג): כיון ששניהם לפניו כאחד, חובה לברך תחלה על העיקר והחביב — הוא היין הטוב, והוא פוטר את הרע. וממילא אין כאן «יין שני» לחייב הטוב והמטיב, שהרי באו כאחד. ואין מרויחים ברכה על ידי עיוות הסדר. וזה מכוון לצד ב׳ שבחקירה — שהברכה על טובה אמיתית. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «הטוב לו והמטיב לחבירו» בסימן: גדר זה יסוד גדול בברכת הטוב והמטיב שבכל מקום (ואף בברכת המזון וברכות אחרות). הברכה שני עניינים בה: הטוב — לעצמו, והמטיב — לאחרים. ומכאן שתי הלכות בסימן: (א) צריך אחר עמו (קע״ה:ד) ; (ב) ובחבורה — כל אחד מברך לעצמו (קע״ה:ה), שכל אחד יש עמו חבירו. ונמצא שסעיפים ד-ה ענף אחד: הברכה ברכת שיתוף. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד: «יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה» (שו״ע או״ח קע״ה:ג) — ולכן ברע וטוב כאחד מברך על הטוב ; ו«אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו» (שו״ע או״ח קע״ה:ד) — הטוב לו והמטיב לחבירו, שהברכה ברכת שיתוף.
4. רבים מסובים ושתי חביות (סעיפים ה-ו) · נפקא מינה למעשה
לשון השלחן ערוך
סעיף ה׳ (קע״ה:ה): «אם רבים מסובים בסעודה כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב ולא יברך אחד לכלם», «דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן». הגה: «אבל אם היו מסובים לשתות בלא אכילה אחד מברך לכלם». סעיף ו׳ (קע״ה:ו): «יין של שתי חביות והכל ממין אחד אם בתוך מ׳ יום לבצירתו שמוהו בשני כלים חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב».
שורש הדין: שני דינים אחרונים בסימן. רבים מסובים — «כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קע״ה:ה), «דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט» (קע״ה:ה) בשעה שיפסיקו לענות אמן. שתי חביות — כשחלקו יין אחד לשני כלים בתוך מ׳ יום לבצירה, נשתנה טעם כל כלי, ו«חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב» (קע״ה:ו).
חקירה — טעם «כל אחד מברך לעצמו»: משום סכנה, או משום הפסק?
צד א׳ — סכנה: כלשון מרן «דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט» (קע״ה:ה) — חשש חנק בשעת אכילה, ולכן דוקא בסעודה של אכילה.
צד ב׳ — הפסק: יש בזה גם ענין שלא להפסיק באכילה ; אלא שמרן תלה בפירוש בסכנה.
ונפקא מינה: הגהת רמ״א — «אבל אם היו מסובים לשתות בלא אכילה אחד מברך לכלם» (קע״ה:ה), שבשתייה בלבד אין חשש קנה ושט. תמצית: הטעם משום סכנה, ולכן דוקא באכילה, ובשתייה בלבד אחד מברך לכולם. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
ביאור הטעם — שתי חביות: מפני מה שתי חביות ממין אחד חשובות כשני מינים דוקא בתוך מ׳ יום? מפני שבתוך מ׳ יום לבצירתו עדיין היין תוסס ומשתנה, וכשחלקוהו לשני כלים כל כלי מתפתח לעצמו וקונה טעם אחר, ולכן «חשיבי כשני מינים» (שו״ע או״ח קע״ה:ו). אבל לאחר מ׳ יום כבר נתייצב, ושני הכלים טעם אחד להם — לשון מרן«אין מברכין עליו הואיל והכל ממין אחד» (קע״ה:ו). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — דיני הברכה:(א) יין שני — הטוב והמטיב ולא בורא פרי הגפן (קע״ה:א). (ב) על כל שינוי מן הסתם, כל שאינו גרוע (קע״ה:ב). (ג) רע וטוב כאחד — על העיקר ועל החביב תחלה (קע״ה:ג). (ד) אין מברך אלא אם כן יש אחר עמו (קע״ה:ד). (ה) בחבורה כל אחד לעצמו (קע״ה:ה). (ו) שתי חביות בתוך מ׳ יום — כשני מינים (קע״ה:ו). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
סיכום ההנהגות למעשה
ענין
הלכה למעשה
יין אחר
אינו מברך בורא פרי הגפן אלא הטוב והמטיב (קע״ה:א).
שינוי יין
על כל שינוי מן הסתם, כל שאינו יודע שהוא גרוע (קע״ה:ב).
רע וטוב כאחד
מברך על הטוב ופוטר הרע — על העיקר ועל החביב תחלה (קע״ה:ג).
יש אחר עמו
אין מברך ביחיד — הטוב לו והמטיב לחבירו ; ואשתו ובניו בכלל (קע״ה:ד).
רבים מסובים
כל אחד מברך לעצמו, משום שמא יקדימו קנה לושט (קע״ה:ה).
שתי חביות
בתוך מ׳ יום לבצירה כשני מינים ; לאחר מ׳ יום — לא (קע״ה:ו).
טבלה — מקורות הסוגיא
טבלה — סוגיות ומקורות
הענין
הדין
המקור
יין אחר
«אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב»; «שינוי יין אינו צריך לברך»
ברכות נ״ט ע״ב · שו״ע או״ח קע״ה:א
שינוי יין
«מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם»; «כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו»
שו״ע או״ח קע״ה:ב
על החביב
«יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה»
שו״ע או״ח קע״ה:ג
הטוב לו והמטיב לחבירו
«אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו»
שו״ע או״ח קע״ה:ד
רבים ושתי חביות
«כל אחד מברך לעצמו»; «חשיבי כשני מינים»
שו״ע או״ח קע״ה:ה-ו
גמרא:ברכות נ״ט ע״ב · «שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב); «אף על פי שאמרו שינוי יין אינו צריך לברך» (ברכות נ״ט ע״ב)
ראשונים ומרן: טור (או״ח קע״ה) · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א · ועיין ברכות פרק הרואה בדין שינוי יין והטוב והמטיב
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים