✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

La bénédiction sur le vin pendant le repas — עיונים מעמיקים
סימן קע״ד · ח׳ סעיפים
חשיבות היין · קובע ברכה לעצמו · יין פוטר כל משקין · יין קידוש והבדלה · כל אחד מברך לעצמו
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ד — ח׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳), רא״ש (פרק כיצד מברכין), מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות פרק כיצד מברכין (מ״א ע״ב, מ״ב ע״א–ע״ב, מ״ג ע״א) · «ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב) · «בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו» (ברכות מ״ב ע״ב)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. Introduction à la sugya — גדר « יין פוטר » בסעודה, חקירת שורש הדין (חשיבות היין וקובע ברכה לעצמו / אינו בא מחמת הסעודה)
  2. גדר חשיבות היין — טעון ברכה בפני עצמו — «יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן» (שו״ע או״ח קע״ד:א), «ואין הפת פוטרו» (שו״ע או״ח קע״ד:א), «מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו» (שו״ע או״ח קע״ד:ז), «ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב)
  3. יין פוטר שאר משקין ודין המים — «יין פוטר כל מיני משקין» (שו״ע או״ח קע״ד:ב), «אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ד:ז), «וי״א לברך על המים שבסעודה» (שו״ע או״ח קע״ד:ז), «והמנהג כסברא הראשונה» (רמ״א קע״ד:ז)
  4. יין קידוש והבדלה ויין שלפני המזון — «דיין שלפני המזון פוטרו» (שו״ע או״ח קע״ד:ד), «וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון» (שו״ע או״ח קע״ד:ד), «ויש אומרים שאין ברכת יין הבדלה פוטר אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה» (שו״ע או״ח קע״ד:ד), «ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון» (ברכות מ״ב ע״א)
  5. « כל אחד ואחד מברך לעצמו » וברכה אחת לכל השתייה — «על יין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו» (שו״ע או״ח קע״ד:ח), «משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט» (שו״ע או״ח קע״ד:ח), «הואיל ואין בית הבליעה פנוי» (ברכות מ״ג ע״א) · נפקא מינה למעשה · טבלאות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

דִּין בִּרְכַּת הַיַּיִן בַּסְּעוּדָה. וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳–ב׳: חֲשִׁיבוּת הַיַּיִן — יין שבתוך הסעודה טעון ברכת בורא פרי הגפן בפני עצמו, ואין הפת פוטרו, והוא פוטר כל מיני משקין. ג׳–ד׳: פְּטוֹר עַל יְדֵי כּוֹס אֶחָד — יין קידוש, הבדלה, ויין שלפני המזון פוטרים יין שבתוך הסעודה. ה׳–ח׳: בְּרָכָה אַחַת וְנִמְלָךְ — ברכה אחת פוטרת כל השתייה עד שיִּמָּלֵךְ, ואין מברכין לאחריו (ברכת המזון פוטרתו), וכל אחד ואחד מברך לעצמו בתוך המזון.

Résumé concis :

ח׳ seifim : le siman traite du statut singulier du vin pendant le repas. Bien que le pain exempte tout ce qui « vient à cause du repas », le vin garde sa propre bénédiction (בורא פרי הגפן) — « ואין הפת פוטרו » (קע״ד:א) — car il est important et « fixe » une bénédiction pour lui-même (קובע ברכה לעצמו, קע״ד:ז). Le vin exempte tous les autres breuvages (יין פוטר כל מיני משקין, קע״ד:ב). Le vin du kiddouch, de la havdala et le vin d’avant le repas exemptent le vin du repas (קע״ד:ד). Une seule bénédiction couvre tout ce qu’on boit, sauf si l’on n’avait pas eu l’intention (נמלך, קע״ד:ה) ; et chacun bénit pour lui-même pendant le repas (קע״ד:ח), car « la gorge n’est pas libre » (ברכות מ״ג ע״א).

1. הקדמת הסוגיא — גדר « יין פוטר » בסעודה

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין ברכת היין בתוך הסעודה — לשון מרן : «יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן» (שו״ע או״ח קע״ד:א), «ואין הפת פוטרו» (קע״ד:א). ובו ח׳ סעיפים, ויסודם אחד: מדוע נשתנה היין מכל הבא בתוך הסעודה — שהרי כלל הוא שדברים הבאים מחמת הסעודה אין טעונים ברכה, שהפת פוטרתן, ואילו היין טעון ברכה בפני עצמו. ושלושה גדרים בסימן — (א) חשיבות היין וקובע ברכה לעצמו; (ב) יין פוטר שאר משקין; (ג) פטור ע״י יין קידוש, הבדלה ויין שלפני המזון. ומן הגמרא בברכות למד מרן את הכל — «ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב), ובטעם החשיבות «דגורם ברכה לעצמו» (ברכות מ״ב ע״א).
הערה יסודית: ברכת הנהנין היא, שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. וכלל גדול אמרו בגמרא — תמצית: דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה, שהפת פוטרתן, שהם צורך אכילה; ובלשון הגמרא «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב). והנה היין — אף שדרך לשתותו בסעודה — יצא מן הכלל, כמו שביאר מרן — לשון מרן : «ואף יין לא היה צריך ברכה לפניו אלא מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו» (שו״ע או״ח קע״ד:ז). ועיקרי הדינים לקוחים מסוגיית ברכות (פרק כיצד מברכין), ופסקום הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳), הרא״ש והטור, והביאם הבית יוסף.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: מהו שורש חיוב ברכת היין בתוך הסעודה, אף שהפת פוטרת כל הבא מחמתה — ונפקא מינה: מים ושאר משקין בסעודה, יין קידוש והבדלה, וברכה אחת לכל השתייה — לכל אלו יש לדון לפי צד חשיבות היין או צד הבא מחמת הסעודה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. גדר חשיבות היין — טעון ברכה בפני עצמו (שו״ע או״ח קע״ד:א,ז)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳ (שו״ע או״ח קע״ד:א): «יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן» «ואין הפת פוטרו». סעיף ז׳ (שו״ע או״ח קע״ד:ז): ואם אין לו יין ושותה מים, טעם החילוק — «ואף יין לא היה צריך ברכה לפניו אלא מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו», «אבל מים או שאר משקין לא חשיבי ואינם טעונים ברכה».
שורש הדין (ברכות מ״א ע״ב–מ״ב ע״א): שנינו בפרק כיצד מברכין כלל בדברים הבאים בסעודה, ואמר רבי חייא — «פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב). והקשתה הגמרא: אם הפת פוטרת כל הבא בסעודה, יין נמי נפטריה פת, ותירצו «שאני יין» (ברכות מ״א ע״ב) — שהוא חשוב, «דגורם ברכה לעצמו» (ברכות מ״ב ע״א). הרי שהיין אינו נגרר אחר הפת מחמת חשיבותו. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — קביעת ברכת היין: מדין חשיבות היין (מעלה חיובית בחפצא) או מדין שאינו נפטר בפת (שאינו בא מחמת הסעודה)? ונפקא מינה: שתה יין קודם נטילה ובירך, ונמלך לשתות בתוך הסעודה; ומים מול יין בסעודה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — אם הפת פוטרת כל דבר הבא בסעודה (יין נמי נפטריה פת), מדוע היין טעון ברכה בפני עצמו, ו«אין הפת פוטרו» (קע״ד:א)?
תירוץ: «שאני יין» (ברכות מ״א ע״ב) — כתירוץ הגמרא: היין חשוב הוא, «דגורם ברכה לעצמו» (ברכות מ״ב ע״א), ואין דבר חשוב נגרר אחר ברכת חבירו. ולכן אף שהפת פוטרת כל מיני מאכל ומשקה הבאים מחמת הסעודה, היין יצא מן הכלל וטעון בורא פרי הגפן בפני עצמו — «יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן» (שו״ע או״ח קע״ד:א). וזה מכוון לצד א׳ שבחקירה — חשיבות עצמית ביין. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — מזוג וחי: ברכת בורא פרי הגפן נאמרה על יין הראוי לשתייה, ונחלקו הראשונים והאחרונים בגדרי היין החי והמזוג (עיין מגן אברהם וט״ז, ולעיל בהלכות ברכת היין). תמצית: יין שהוא חשוב וראוי לקבוע עליו — עליו נאמר שקובע ברכה לעצמו ואין הפת פוטרתו. ומכאן שגדר חשיבות היין אינו רק דין בברכה, אלא הגדרה בחפצא של היין, שממנו נמשכים כל דיני הסימן — פטור שאר משקין, פטור ע״י כוס קידוש, וברכה אחת לכל השתייה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן» «ואין הפת פוטרו» (שו״ע או״ח קע״ד:א); והטעם — «מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו» (קע״ד:ז), ובגמרא «דגורם ברכה לעצמו» (ברכות מ״ב ע״א); ולכן «פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב).

3. יין פוטר שאר משקין ודין המים — «יין פוטר כל מיני משקין» (שו״ע או״ח קע״ד:ב) · שורשו «ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב)

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳ (שו״ע או״ח קע״ד:ב): «יין פוטר כל מיני משקין»; והגיה רמ״א שפוטרן «אפילו מברכה ראשונה» (רמ״א קע״ד:ב). סעיף ז׳ (שו״ע או״ח קע״ד:ז): «אם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה אין לברך עליהם» «דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» «לפי שאין דרך לאכול בלא שתיה»; «וי״א לברך על המים שבסעודה», והגיה רמ״א «והמנהג כסברא הראשונה» (רמ״א קע״ד:ז).
שורש הדין (ברכות מ״א ע״ב): אמר רבי חייא — «פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב). ובדין המים ושאר משקין למד מרן מדברי רב פפא — «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), שהמים באים לצורך העברת המאכל והם « מחמת הסעודה ». וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — פטור המים ושאר משקין: מכח היין הפוטרן (יין פוטר כל מיני משקין), או מכח הסעודה עצמה (דחשיבי כבאים מחמת הסעודה)? ונפקא מינה: שתה מים בסעודה כשאין יין (מחלוקת אם לברך); ושתה מים כשיש יין על השלחן. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — בסעיף ב׳ «יין פוטר כל מיני משקין» (קע״ד:ב), משמע שצריך יין לפטור המשקין; ואילו בסעיף ז׳ המים נפטרים אף בלא יין «דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» (קע״ד:ז) — ואם כן למה הוצרך היין לפוטרן?
תירוץ: שני מסלולי פטור הם. הפת פוטרת דברים הבאים מחמת הסעודה — ומים בכלל זה, שאין דרך לאכול בלא שתיה, ולכן «אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» (קע״ד:ז). והיין, מחמת חשיבותו, פוטר כל מיני משקין אף שאינם צורך אכילה — «יין פוטר כל מיני משקין» (קע״ד:ב). ולפיכך: כשיש יין הכל נפטר בין כה וכה; וכשאין יין, נחלקו אם המים נפטרים לגמרי מחמת הסעודה או שיש לברך עליהם, «וי״א לברך על המים שבסעודה» (קע״ד:ז), ופסק רמ״א «והמנהג כסברא הראשונה» (רמ״א קע״ד:ז) שאין מברכין. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — פטור המשקין בסעודה: (א) יש יין על השלחן — «יין פוטר כל מיני משקין» (קע״ד:ב), ואף מברכה ראשונה (רמ״א קע״ד:ב). (ב) אין יין ושותה מים — למנהג «אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» (קע״ד:ז). (ג) הרוצה להסתלק מן הספק — תמצית: יברך על המשקה קודם נטילה שלא במקום סעודה, או יכוין בברכת היין לפטור (עיין משנה ברורה ושער הציון כאן). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«יין פוטר כל מיני משקין» (שו״ע או״ח קע״ד:ב), ורמ״א «אפילו מברכה ראשונה» (רמ״א קע״ד:ב); ובגמרא «ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב); ובמים «אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה» (קע״ד:ז), «והמנהג כסברא הראשונה» (רמ״א קע״ד:ז).

4. יין קידוש והבדלה ויין שלפני המזון — «דיין שלפני המזון פוטרו» (שו״ע או״ח קע״ד:ד)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳ (שו״ע או״ח קע״ד:ג): «אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומברך עליו». סעיף ד׳ (שו״ע או״ח קע״ד:ד): «אם קבע לשתות לפני המזון אין צריך לברך על יין שבתוך המזון» «דיין שלפני המזון פוטרו»; «וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון»; «וכן המבדיל על השלחן פוטר היין שבתוך המזון»; «ויש אומרים שאין ברכת יין הבדלה פוטר אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה», ולכן «המבדיל קודם נטילה יכוין שלא להוציא יין» שבתוך הסעודה, «ובדיעבד שלא כיון כך פוטר יין שבתוך הסעודה».
שורש הדין (ברכות מ״ב ע״א): תנן במשנה — «ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון» (ברכות מ״ב ע״א). ובגמרא נחלקו אם יין שבתוך המזון פוטר יין שלאחר המזון — «רב אמר פוטר... ורב ששת אמר אינו פוטר» (ברכות מ״ב ע״ב). ומכאן שברכה אחת על היין פוטרת יין אחר של אותה סעודה, ובכללו יין קידוש ויין שלפני המזון. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — פטור היין ע״י כוס קידוש/הבדלה: מדין « כוס אחד » הפוטר כל יין של הסעודה, או מדין קביעות הסעודה (שהקידוש הוא תחילת הסעודה)? ונפקא מינה: הבדיל קודם נטילה בלא כוונה; וקבע לשתות קודם המזון. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — «וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון» (קע״ד:ד) בסתם, ואילו יין הבדלה אינו פוטר אלא «אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה» (קע״ד:ד) — מה בין קידוש להבדלה?
תירוץ: הקידוש חובתו במקום סעודה, והוא תחילת הסעודה ממש, ולכן יינו הוא בכלל « יין שלפני המזון » הפוטר את שבתוך המזון — «דיין שלפני המזון פוטרו» (קע״ד:ד). אבל ההבדלה אינה מעצם הסעודה, ולדעת הי״א ברכת יינה אינה מצטרפת לסעודה אלא אם נטל ידיו והראה שבא לקבוע — «אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה» (קע״ד:ד). ולכן «המבדיל קודם נטילה יכוין שלא להוציא יין» (קע״ד:ד) שבתוך הסעודה כדי לברך עליו כתחילה; «ובדיעבד שלא כיון כך פוטר יין שבתוך הסעודה» (קע״ד:ד), דספק ברכות להקל. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — פטור היין ע״י כוס: (א) אין לו אלא כוס אחד — «מניחו עד לאחר המזון ומברך עליו» (קע״ד:ג). (ב) קבע לשתות קודם המזון — «אין צריך לברך על יין שבתוך המזון» (קע״ד:ד). (ג) יין קידוש — «פוטר יין שבתוך המזון» (קע״ד:ד) בסתם. (ד) יין הבדלה — פוטר לכתחילה רק כשנטל ידיו קודם, ובלא זה יכוין שלא להוציא; ובדיעבד פטור מספק ברכות (קע״ד:ד). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«דיין שלפני המזון פוטרו» (שו״ע או״ח קע״ד:ד); «וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון» (קע״ד:ד); «ויש אומרים שאין ברכת יין הבדלה פוטר אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה» (קע״ד:ד); ובמשנה «ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון» (ברכות מ״ב ע״א).

5. « כל אחד ואחד מברך לעצמו » וברכה אחת לכל השתייה (סעיפים ה׳–ח׳) · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

סעיף ה׳ (קע״ד:ה): «כל מה ששותה בתוך הסעודה די לו בברכה אחת» «אא״כ כשבירך לא היה דעתו לשתות אלא אותו הכוס ונמלך לשתות אחר»; ורמ״א «וכן מי שבא לסעודה ומושיטין לו הרבה כוסות מברך על כל אחד» ואחד דהוי נמלך (רמ״א קע״ד:ה). ו׳ (קע״ד:ו): «אין לברך אחר יין שבסעודה דברכת המזון פוטרתו» «וכן פוטרת יין שלפני המזון». ח׳ (קע״ד:ח): «על יין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו» «אפילו הסיבו יחד», «משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט».
שורש הדין (ברכות מ״ב ע״ב · מ״ג ע״א): תנן — «בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו» (ברכות מ״ב ע״ב), ולאחר המזון אחד מברך לכולם. ושאלו את בן זומא מפני מה בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו, ואמר להם — «הואיל ואין בית הבליעה פנוי» (ברכות מ״ג ע״א), שאין פיו פנוי לענות אמן מפני חשש הסכנה. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש והטור, והביאם הבית יוסף.
חקירה — למה בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו ואין אחד מוציא את כולם: מדין הברכה (שאין כאן צירוף לזימון ברכה, שאינם פנויים לענות אמן) או מדין חשש סכנה (שמא יקדים קנה לוושט)? ונפקא מינה: אמר להם « סברי רבותי » והפסיקו מאכילתם וכיוונו לצאת. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — למה בתוך המזון «כל אחד ואחד מברך לעצמו» (קע״ד:ח), ואילו לאחר המזון אחד מברך לכולם, והלא בשניהם רוצים לצאת בברכה אחת?
תירוץ: בתוך המזון אין בית הבליעה פנוי — «הואיל ואין בית הבליעה פנוי» (ברכות מ״ג ע״א) — ולכן אין האוכלים יכולים להפסיק ולענות אמן, «משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט» (שו״ע או״ח קע״ד:ח), ועל כן «כל אחד ואחד מברך לעצמו» (קע״ד:ח) «אפילו הסיבו יחד» (קע״ד:ח). אבל לאחר המזון, שכבר פנויים, אחד מברך לכולם. ומכל מקום, אם התנה ואמר « סברי רבותי » וישמעו ויכוונו ולא יאכלו — «אחד מברך לכולם וכן נוהגין» (רמ״א קע״ד:ח). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן בפני עצמו, שאין הפת פוטרתו (קע״ד:א).
שאר משקין יין פוטר כל מיני משקין (קע״ד:ב); ובלא יין — מים אין מברך עליהם למנהג (קע״ד:ז).
יין קידוש / שלפני המזון פוטר יין שבתוך המזון (קע״ד:ד); וכן אם קבע לשתות קודם המזון.
יין הבדלה לי״א פוטר רק כשנטל ידיו קודם; ובלא זה יכוין שלא להוציא, ובדיעבד פטור מספק (קע״ד:ד).
ברכה אחת ונמלך ברכה אחת פוטרת כל השתייה (קע״ד:ה); ואם נמלך — מברך שוב; ואין ברכה אחרונה, שברכת המזון פוטרתו (קע״ד:ו).
כל אחד מברך לעצמו בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו (קע״ד:ח); ובאמר « סברי רבותי » — אחד מברך לכולם (רמ״א).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
חשיבות היין טעון ברכה בפני עצמו, שאין הפת פוטרתו; קובע ברכה לעצמו ברכות מ״א ע״ב · מ״ב ע״א · שו״ע או״ח קע״ד:א,ז
יין פוטר משקין «ויין פוטר כל מיני משקים»; מים בכלל « מחמת הסעודה » ברכות מ״א ע״ב · שו״ע או״ח קע״ד:ב,ז
יין שלפני המזון יין קידוש/שלפני המזון פוטר; הבדלה בנטילה ברכות מ״ב ע״א–ע״ב · שו״ע קע״ד:ג–ד
ברכה אחת ונמלך ברכה אחת לכל השתייה; ואין ברכה אחרונה ברכות מ״ב ע״ב · שו״ע קע״ד:ה–ו
כל אחד מברך לעצמו בתוך המזון; « אין בית הבליעה פנוי » ברכות מ״ב ע״ב · מ״ג ע״א · שו״ע קע״ד:ח
גמרא: ברכות פרק כיצד מברכין · «פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים» (ברכות מ״א ע״ב); «דגורם ברכה לעצמו» (ברכות מ״ב ע״א); «בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו» (ברכות מ״ב ע״ב); «הואיל ואין בית הבליעה פנוי» (ברכות מ״ג ע״א)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) · רא״ש (פרק כיצד מברכין) · רשב״א · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קע״ד · דין ברכת היין בסעודה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן קע״ד · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta