זמן ציצית — ובו ג׳ סעיפים: (א) לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו. להרמב״ם — כל מה שלובש בלילה פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה ; ולהרא״ש — כסות המיוחד ללילה פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום ולילה חייב, אפילו לובשו בלילה. (הגה: וספק ברכות להקל, על כן אין לברך עליו אלא כשלובשו ביום והוא מיוחד גם כן ליום ; ואחר תפלת ערבית, אף על פי שעדיין יום הוא, אין לברך עליו ; ובליל יום הכיפורים יתעטף בעוד יום ויברך עליו.) (ב) סדינים, אף על פי שאדם ישן בהם בבקר, אין מטילים בהם ציצית. (ג) מאימתי מברך על הציצית בשחר — משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. (הגה: ואם לובשו מעלות השחר ואילך, י״א דמברך עליו — וכן נוהגין ; ואם לבשו קודם לכן, כגון בסליחות, לא יברך עליו, וכשיאיר היום ימשמש בו ויברך. ובעניין הראייה הקובעת את המצוה עיין סימן יז ; ובסדינים וכלאים עיין סימן ט ; ובהנהגה למעשה בערב — הפניה לרב.)
ארבע רמות לימוד — סימן י״ח, ג׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ג׳ הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ובלשון נקייה: לילה לאו זמן ציצית ומחלוקת הרמב״ם והרא״ש בכסות יום וכסות לילה ; הכרעת הרמ״א — ספק ברכות להקל, אין לברך אלא ביום על בגד המיוחד ליום, אחר ערבית אין לברך, ובליל יום הכיפורים מתעטפים בעוד יום ; סדינים הפטורים ; וגדר הבוקר — משיכיר בין תכלת ללבן. יישומים מעשיים בני זמננו: ברכת הטלית קטן בקימה, סליחות קודם עלות השחר (משמוש), והטלית שנשארת עלינו בערב.
פלפול מעמיק: גדר מחלוקת הרמב״ם והרא״ש — האם הלילה ממעט את הזמן (גברא / זמן) או את הבגד (חפצא) מוראיתם אותו (מנחות מג.), והנפקא מינות (בגד יום שלובשו בלילה, בגד לילה שלובשו ביום) ; הכרעת ספק ברכות להקל (רמ״א, הגהות מיימוני) ; מדוע אין מברכים אחר ערבית (פסקי מהרא״י סי׳ קכ״א) וטלית ליל יום הכיפורים (תשב״ץ) ; הסדינים ; ושני גדרי הבוקר — משיכיר בין תכלת ללבן (ברכות ט:) ועלות השחר (מרדכי פ״ב דמגילה), עם המשמוש. בית יוסף, טור, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה.
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: לילה לאו זמן ציצית ומחלוקת הרמב״ם והרא״ש (כסות יום / כסות לילה), הכרעת ספק ברכות להקל עם ערבית וליל יום הכיפורים, הסדינים הפטורים, וזמן ברכת השחר (משיכיר בין תכלת ללבן / עלות השחר, והמשמוש בסליחות). הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן ח, ט, טז ויז.
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן י״ח (שם מפתח הרב ח׳ סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מחלוקת הרמב״ם והרא״ש בכסות יום וכסות לילה והכרעת ספק ברכות להקל, הטלית במעריב ובליל יום הכיפורים, הסדינים, וזמן הבוקר (משיכיר בין תכלת ללבן). וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הלילה אינו זמן ציצית : הוא נתמעט מן הפסוק וראיתם אותו — הראייה היא הקובעת את המצוה ביום (וקשר לסומא שבסימן יז).
מַחְלֹקֶת רַמְבַּ״ם / רֹא״שׁ
מחלוקת הרמב״ם והרא״ש
להרמב״ם — כל מה שלובש בלילה פטור ומה שלובש ביום חייב : הזמן נתמעט ; להרא״ש — כסות לילה פטורה אפילו ביום, וכסות יום (או יום ולילה) חייבת אפילו בלילה : הבגד נתמעט.
סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל
ספק ברכות להקל
הכרעת הרמ״א : אין לברך אלא כשלובשו ביום והוא מיוחד גם כן ליום — הצד הבטוח לשתי הדעות ; ואחר תפלת ערבית אין לברך, אף על פי שעדיין יום הוא.
סְדִינִים
הסדינים
סדינים — אף על פי שאדם ישן בהם בבקר, אין מטילים בהם ציצית : כסות לילה הפטורה מן המצוה (ולעניין כלאים עיין סימן ט).
מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן
משיכיר בין תכלת ללבן
גדר המחבר לברכת השחר : משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה — הרגע שבו הראייה חוזרת ואפשרית.
עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהַמִּשְׁמוּשׁ
עלות השחר והמשמוש
רמ״א : מעלות השחר ואילך, י״א דמברך — וכן נוהגין ; ואם לבשו קודם לכן (סליחות), לא יברך, וכשיאיר היום ימשמש בציציותיו ויברך.
מבנה הסימן — ציוני דרך בג׳ הסעיפים
סעיף
נושא
עניין
פירוט
סעיף א
לילה לאו זמן ציצית
רמב״ם / רא״ש
הלילה נתמעט מוראיתם אותו. להרמב״ם — כל מה שלובש בלילה פטור וביום חייב ; להרא״ש — כסות לילה פטורה, וכסות יום (או יום ולילה) חייבת אפילו בלילה. רמ״א : ספק ברכות להקל — ברכה רק ביום על בגד יום ; אחר ערבית אין לברך ; ובליל יום הכיפורים יתעטף בעוד יום ויברך.
סעיף ב
סדינים
פטורים
סדינים — אף על פי שאדם ישן בהם בבקר, אין מטילים בהם ציצית : כסות לילה פטורה.
סעיף ג
ברכת הציצית בשחר
✦ למעשה
בשחר מברך משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. רמ״א : מעלות השחר ואילך, י״א דמברך — וכן נוהגין ; קודם לכן (סליחות) לא יברך, וכשיאיר היום — משמוש וברכה.
כסות יום וכסות לילה — המחלוקת וההכרעה
הדעה
הגדר
נפקא מינה
הרעיון המרכזי
רמב״ם
הזמן קובע
בגד יום שלובשו בלילה — פטור
התורה מיעטה את זמן הלילה : כל מה שלובש בלילה פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה.
רא״ש
הבגד קובע
בגד יום שלובשו בלילה — חייב
התורה מיעטה את כסות הלילה : כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.
רמ״א — ספק ברכות להקל
למעשה
✦ למעשה
אין מברכים אלא בצד הבטוח לשתי הדעות : ביום, על בגד המיוחד ליום. אחר ערבית אין לברך אף שעדיין יום הוא ; ובליל יום הכיפורים מתעטפים בעוד יום ומברכים. ההנהגה המדויקת בערב — ראה רמה 4 והפניה לרב.
שאלות נפוצות — סימן י״ח
האם הלילה זמן ציצית הוא, לפי סימן י״ח?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים י״ח:א, לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו. להרמב״ם — כל מה שלובש בלילה פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה ; ולהרא״ש — כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה. והכריע הרמ״א : ספק ברכות להקל — אין לברך עליו אלא כשלובשו ביום והוא מיוחד גם כן ליום.
האם מברכים על הטלית אחר תפלת ערבית, ומה עושים בליל יום הכיפורים, לפי סימן י״ח?
על פי הרמ״א (אורח חיים י״ח:א), על פי פסקי מהרא״י סי׳ קכ״א, אחר תפלת ערבית, אף על פי שעדיין יום הוא, אין לברך על הטלית — שכבר עשאו לילה בתפלתו. ובליל יום הכיפורים (על פי התשב״ץ) יתעטף בטלית בעוד יום ויברך עליו.
האם מטילים ציצית בסדינים, לפי סימן י״ח?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״ח:ב), סדינים — אף על פי שאדם ישן בהם בבקר — אין מטילים בהם ציצית : הם נחשבים כסות לילה, הפטורה מן המצוה. ולעניין סדיני פשתן וכלאים עיין גם סימן ט.
מאימתי מברכים על הציצית בשחר, לפי סימן י״ח?
על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״ח:ג), מברך על הציצית בשחר משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. והוסיף הרמ״א (על פי המרדכי, פ״ב דמגילה) : ואם לובשו מעלות השחר ואילך, י״א דמברך עליו — וכן נוהגין ; ואם לבשו קודם לכן, כגון בסליחות, לא יברך עליו, וכשיאיר היום ימשמש בו ויברך (תשב״ץ).