✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן ק״פ · דיני פרורי הפת
דיני פרורי הפת — כבוד הפת וכבוד השלחן: אין מסירים המפה והלחם עד אחר ברכת המזון, משיירים פת על השלחן (סימן ברכה), מכבדים את הפירורין קודם מים אחרונים, אבוד פירורין קשה לעניות, ומכסים את הסכין בשעת ברכת המזון
סימן ק״פ · ה סעיפים
דיני פרורי הפת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את כבוד הפת וכבוד השלחן בסעודה: אין מסירים המפה והלחם עד אחר ברכת המזון ; המשייר פת על שלחנו רואה סימן ברכה — אבל לא פת שלימה (מחזי כע״א) ; מכבדים את הפירורין קודם מים אחרונים, ומותר לאבד פחות מכזית ולא כזית ; אבוד פירורין קשה לעניות ; ומכסים את הסכין בשעת ברכת המזון. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דיני פרורי הפת וכבוד השלחן — המפה והלחם, שיור פת, פירורין, כיסוי הסכין
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״פ · ה סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר שלימד בעניני ההפסק בסעודה (בסימן הקודם), מלמד כאן השולחן ערוך את כבוד הפת וכבוד השלחן עד ברכת המזון. היסוד הוא שהשלחן דומה למזבח: אין מסירים ממנו מפה ולחם קודם שבירך, ומשיירים עליו פת, שעל הנשאר ראויה הברכה לחול. סביב גרעין זה מסדר הסימן את דרך הטיפול בפירורין — לכבדם קודם מים אחרונים, חילוק הכזית, ואיסור אבודם (קשה לעניות) — ומנהג כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. אין להסיר המפה והלחם (סעיף א) — מפה ולחם עד ברכת המזון
ב. שיור פת על השלחן (סעיף ב) — סימן ברכה ; אבל לא פת שלימה
ג. כיבוד הבית מן הפירורין (סעיף ג) — קודם מים אחרונים ; כזית
ד. קשה לעניות (סעיף ד) — אבוד פירורין קשה לעניות
ה. כיסוי הסכין (סעיף ה) — כיסוי הסכין, ולא בשבת ויום טוב
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. אין להסיר המפה והלחם — המפה והלחם עד ברכת המזון
הַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לַמִּזְבֵּחַ — שלחן הסעודה דומה למזבח: כשם שאין מפרקין את המזבח, אין מסירים את המפה (מפה) ואת הלחם (לחם) עד שיברך ברכת המזון, שעל הפת הנשארת מודה ומברך.
סעיף א׳ — אין מסירים המפה והלחם
אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון:
ביאור: אין מסירים את המפה ואת הלחם עד אחר ברכת המזון.
הלחם נשאר עד הברכה. הדין מפורש: אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון — אין מסירים מפה ולחם קודם שבירך ברכת המזון. תמצית: השלחן דומה למזבח, ומברכים על הפת הנשארת לפניו ; והמסירה קודם הברכה כמפרק את השלחן ממה שמודה עליו.
ב. שיור פת על השלחן — משאיר פת
סעיף ב׳ — סימן ברכה, אבל לא פת שלימה
כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן ואם עשה כן מחזי דלשם ע״א עביד שנאמר העורכים לגד שלחן:
ביאור: כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם ; אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן, ואם עשה כן מחזי דלשם עבודה זרה עביד, שנאמר « העורכים לגד שלחן ».
משאיר פת, אבל לא שלימה. שני צדדים. מחד, כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם — שיור הפת הוא סימן ברכה, שהברכה צריכה דבר לחול עליו. מאידך, אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן — אין להביא פת שלימה ולהניחה, שמחזי דלשם ע״א עביד שנאמר העורכים לגד שלחן. תמצית: משיירים פרוסה מן הפת שאכל, לא כיכר חדשה שלימה.
ג. כיבוד הבית מן הפירורין — כזית ופחות מכזית
סעיף ג׳ — כזית ומנהג ימינו
קודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית שמא יהא השמש עם הארץ שמותר להשתמש בשמש עם הארץ ויניח גם פרורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד לכך יכבד תחלה ועכשיו אין אנו נוהגים כך מפני שאין אנו מסלקין השלחן ואנו נוטלים הידים חוץ לשלחן במקום שאין שם פירורים וליכא למיחש למידי:
ביאור: קודם שיטול ידיו [מים אחרונים] יכבד את הבית, שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה. אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית — [מכבד בכל זאת] שמא יהא השמש עם הארץ, שמותר להשתמש בו, ויניח גם פרורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד ; לכך יכבד תחלה. ועכשיו אין אנו נוהגים כך, מפני שאין אנו מסלקין את השלחן, ואנו נוטלים את הידים חוץ לשלחן במקום שאין שם פירורים, וליכא למיחש למידי.
מכבד תחלה מפני הכזית. מבקש המחבר שקודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה. אף שמותר לאבד פחות מכזית — אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית — מכבד בכל זאת, שמא שמש עם הארץ יניח גם פרורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד (ויניח גם פרורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד). תמצית: בימינו, שאין מסלקין את השלחן ונוטלים חוץ לו, ועכשיו אין אנו נוהגים כך.
ד. קשה לעניות — אבוד פירורין קשה לעניות
סעיף ד׳ — אף שמותר, קשה לעניות
אע״פ שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית מכל מקום קשה לעניות:
ביאור: אף על פי שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית, מכל מקום קשה לעניות.
מותר אינו ראוי. אמר המחבר שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית ; ומוסיף כאן זהירות: אע״פ שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית מכל מקום קשה לעניות — אף שמותר, אבודם קשה לעניות. תמצית: כבוד הפת, מתנת ה׳, ניכר אף בפירוריו הקטנים ; והמזלזל בהם מביא דלות. לכך נזהרים שלא לאבדם לבטלה.
ה. כיסוי הסכין — כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון
סעיף ה׳ — המנהג, וחריגו בשבת
נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב:
ביאור: נוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון ; ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב.
מכסים הסכין, חוץ מימים טובים. המנהג נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון. תמצית: השלחן דומה למזבח, והברזל מקצר ימים ואין ראוי שיהא מגולה כנגד ה« מזבח » בשעה שמברכים ומבקשים אריכות ימים. אבל ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב — נהגו שלא לכסותו בשבת וביום טוב, שאין בהם צורך זהירות זו.
הסימן במשפט אחד: הכל תלוי בכבוד הפת והשלחן — אין מסירים מפה ולחם עד ברכת המזון ; משיירים פת (סימן ברכה) אבל לא פת שלימה (מחזי כע״א) ; מכבדים את הפירורין קודם מים אחרונים (כזית / פחות מכזית) ; אבוד פירורין קשה לעניות ; ומכסים את הסכין בשעת ברכת המזון, שלא לכסותו בשבת ויום טוב.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — לפנות את השלחן קודם ברכת המזון
מצב: נגמרה הסעודה ורוצים לפנות את כל השלחן קודם שיברכו ברכת המזון. הנכון הוא?
הנהגה: לפי לשון המחבר, אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון (סעיף א): משאירים את המפה ופרוסת הלחם עד אחר הברכה, שהשלחן דומה למזבח. ושיור הפת אף הוא סימן ברכה (סעיף ב). לפרטים למעשה — יפנה לרב.
מקרה 2 — פירורין שנפלו על השלחן
מצב: נפלו פירורי פת ; האם אוכל לכבדם ולזורקם בלא לב?
הנהגה: פירורין שאין בהם כזית מותר לאבד, אבל שֶׁיֵּשׁ בהם כזית — לא ; ובלאו הכי קשה לעניות (סעיף ג-ד): אבודם קשה לעניות. נזהרים בהם, ומכנסים אותם ולא זורקים בזלזול. למעשה — יפנה לרב.
מקרה 3 — כיסוי הסכין בשבת
מצב: האם לכסות את הסכין קודם ברכת המזון בליל שבת?
הנהגה: בחול המנהג לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ; אבל ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב (סעיף ה) — בשבת ויום טוב נהגו שלא לכסותו. ילך אחר מנהג קהילתו והוראת רבו.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע אין מסירים מפה ולחם קודם ברכת המזון (סעיף א)?
- מדוע משיירים פת על השלחן, ומדוע לא פת שלימה (סעיף ב)?
- מהם פירורין של כזית ושל פחות מכזית, ומדוע מכבדים קודם מים אחרונים (סעיף ג)?
- מדוע, אף שמותר, אבוד פירורין אינו ראוי (סעיף ד)?
- מדוע מכסים את הסכין בשעת ברכת המזון, ומדוע לא בשבת (סעיף ה)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — כבוד השלחן ודמיונו למזבח ; שיור הפת ואיסור פת שלימה ; דין הפירורין כזית ופחות מכזית
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — המפה והלחם, שיור הפת וכיבוד הבית מן הפירורין