✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן קפ״א · דיני מים אחרונים

דיני מים אחרונים — חובת המים האחרונים בסוף הסעודה (מלח סדומית), אופן הנטילה (בכלי ולא על גבי קרקע, לא בחמין, עד פרק שני של אצבעות, השפלת האצבעות), סדר המסובין, שאין מברכין, דין הניגוב, מיני משקים, ומנהג האסטניס
סימן קפ״א · י סעיפים
דיני מים אחרונים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את דין המים האחרונים — נטילת ראשי האצבעות בסוף הסעודה קודם ברכת המזון. הם חובה, מפני מלח סדומית שמסמא את העינים. נוטלין אותם בכלי ולא על גבי קרקע (רוח רעה), לא בחמין, עד פרק שני של אצבעות, ומשפיל אצבעותיו למטה. הסימן קובע את סדר המסובין, שאין מברכין, דין הניגוב, מיני המשקים, ומנהג האסטניס. טקסט עברי, ביאור והסבר של י הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: מים אחרונים — חובה, אופן הנטילה, סדר המסובין, אין מברכין
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״א · י סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לאחר שסידר את הנהגת סעודת הפת (בסימנים הקודמים), עוסק כאן השולחן ערוך במים אחרונים החותמים את הסעודה קודם ברכת המזון. היסוד: הם חובהמים ראשונים מצוה ואחרונים חובה (חולין ק״ה ע״א) — וטעמם משום מלח סדומית: שמלח סדומית יש שמסמא את העינים (חולין ק״ה ע״ב). סביב זה מסדר הסימן את אופן הנטילה (כלי, לא חמין, שיעור, כיוון האצבעות), סדר המסובין, שאין מברכין, הניגוב, המשקים, והמנהגים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. חובת מים אחרונים (סעיף א) — החובה ומלח סדומית
ב. אופן הנטילה (סעיפים ב-ה) — כלי, לא חמין, שיעור, השפלת אצבעות
ג. סדר המסובין (סעיף ו) — סדר הנטילה ברבים
ד. אין מברכין (סעיף ז) — שאין ברכה
ה. ניגוב ומיני משקים (סעיפים ח-ט) — ניגוב ומשקים
ו. מנהג ואסטניס (סעיף י) — מנהגים ואיסטניס
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה

א. חובת מים אחרונים — חובת המים האחרונים

מַיִם אַחֲרוֹנִים — נטילת ראשי האצבעות בסוף הסעודה, קודם ברכת המזון. הגמרא קוראת להם חובה, יתר על מים ראשונים (מצוה). וטעמם: להעביר את הזוהמא, ובעיקר גרגיר מלח סדומית שמא יסמא את העינים.

סעיף א׳ — מים אחרונים חובה

מים אחרונים חובה:
ביאור: מים אחרונים — נטילת ראשי האצבעות בסוף הסעודה קודם ברכת המזון — חובה.
המים האחרונים חובה: מים אחרונים חובה. וכן שנינו בגמרא — מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה (חולין ק״ה ע״א), וטעם החובה משום מלח סדומית — שמלח סדומית יש שמסמא את העינים (חולין ק״ה ע״ב), שמא נשאר גרגיר על האצבעות ויתן ידיו על עיניו ויסמא אותן.

ב. אופן הנטילה — כיצד נוטלין מים אחרונים

סעיף ב׳ — לא על גבי קרקע אלא בכלי

מים אחרונים אין נוטלי׳ על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן:
ביאור: מים אחרונים אין נוטלין על גבי קרקע אלא בכלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם ; ואם אין לו כלי — נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהם.
אין נוטלין על גבי קרקע: אין נוטלין על גבי קרקע אלא בכלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם. ובגמרא (חולין ק״ה ע״ב) — משום דשריא רוח רעה עלייהו. ואם אין לו כלי — נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן.

סעיף ג׳ — לא בחמין שהיד נכוית

אין נוטלי׳ בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא:
ביאור: אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם, מפני שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא.
אין נוטלין בחמין: אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם, מפני שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא. וכן בגמרא (חולין ק״ה) — מפני שחמין מפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא.

סעיף ד׳ — עד פרק שני של אצבעות

אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות:
ביאור: אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות.
שיעור הנטילה מועט: אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות — שלמעלה מפרק זה אין לכלוך המאכל מגיע.

סעיף ה׳ — ישפיל ראשי אצבעותיו למטה

צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא:
ביאור: צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה, כדי שתרד הזוהמא.
כיוון האצבעות: צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא — שתרד הזוהמא ולא תעלה חזרה על היד הנקיה.

ג. סדר המסובין — סדר הנטילה ברבים

סעיף ו׳ — סדר המסובין

אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלי׳ דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו מתחילין מן המברך:
ביאור: אם המסובין רבים — עד חמשה מתחילין מן המברך, ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ; ונוטלין דרך ישיבתן, ואין מכבדין זה את זה ליטול, עד שמגיעין לחמשה האחרונים ; וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו — מתחילין מן המברך.
סדר הנטילה לפי המנין: אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך, ואם הם יותר — מתחילין מן הקטן, ונוטלין דרך ישיבתן, ואין מכבדין זה את זה עד חמשה האחרונים, ואז מתחילין מן המברך, שיהא המברך מוכן לברך תכף.

ד. אין מברכין — שאין מברכין

סעיף ז׳ — אין מברכין

אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים:
ביאור: אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים.
אף שהם חובה — אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים, ובשונה ממים ראשונים (נטילת ידים לפת) אין עליהם ברכה.

ה. ניגוב ומיני משקים — ניגוב ומשקים

סעיף ח׳ — ניגוב

י״א שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ולהרמב״ם מנגב ואח״כ מברך:
ביאור: יש אומרים שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ; ולהרמב״ם מנגב ואחר כך מברך.
בדין הניגוב: יש אומרים שמים אחרונים אינם צריכים נגוב, ואילו ולהרמב״ם מנגב ואח״כ מברך — מנגב ידיו קודם ברכת המזון.

סעיף ט׳ — בכל מיני משקים

מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים:
ביאור: מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים.
כשאין מים — מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים, שכל משקה המעביר את הזוהמא כשר למים אחרונים.

ו. מנהג ואסטניס — מנהגים ואיסטניס

סעיף י׳ — מנהג ואסטניס

יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגי׳ כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון:
ביאור: יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ; ואפילו לנוהגין כן, אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה — לדידיה הוו ידים מזוהמות, וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון.
מנהג ואסטניס: יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ; אך האסטניס — אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודההוו ידים מזוהמות, וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון.
הסימן במשפט אחד: המים האחרונים חובה (מלח סדומית) ; נוטלין אותם בכלי ולא על גבי קרקע (רוח רעה), לא בחמין, עד פרק שני של אצבעות, ומשפיל אצבעותיו ; ברבים לפי סדר המסובין ; אין מברכין עליהם ; הניגוב תלוי בדעות (הרמב״ם מנגב) ונוטלין בכל מיני משקים ; ואף שיש שאין נוהגין, האסטניס חייב ליטול, קודם ברכת המזון.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — מים בכלי על השלחן

מצב: בסוף הסעודה מביאים לי מים למים אחרונים. האם מותר לשפכם על המפה או על הקרקע?
הנהגה: לא — אין נוטלין על גבי קרקע אלא בכלי (סעיף ב), מפני רוח רעה. נוטלין בכלי (קערית מים אחרונים) ; ואם אין כלי — על עצים דקים או כל דבר החוצץ מן הקרקע. לפרטים — יפנה לרב.

מקרה 2 — רבים סביב השלחן

מצב: אנו רבים ורוצים ליטול מים אחרונים קודם ברכת המזון. במי מתחילין?
הנהגה: לפי המנין — עד חמשה מתחילין מן המברך ; ויותר, מתחילין מן הקטן, דרך ישיבתן (סעיף ו), עד חמשה האחרונים שאז חוזרין ומתחילין מן המברך, שיברך תכף. למעשה — יפנה לרב.

מקרה 3 — אדם אסטניס

מצב: אני רגיל לרחוץ ידי אחר הסעודה, ומפריע לי לברך בידים מזוהמות. האם אני חייב במים אחרונים?
הנהגה: כן — האסטניס אינו נפטר: הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון (סעיף י). אף במקום שיש שאין נוהגין, מי שמפריע לו — חייב ליטול קודם ברכת המזון. למעשה — יפנה לרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מדוע מים אחרונים חובה, ומהו טעם מלח סדומית (סעיף א)?
  2. מדוע אין נוטלין על גבי קרקע, ומה עושים כשאין כלי (סעיף ב)?
  3. עד היכן צריך ליטול, ומדוע משפיל את אצבעותיו (סעיפים ד-ה)?
  4. כיצד קובעים את סדר המסובין לפי מנינם (סעיף ו)?
  5. האם מברכים על מים אחרונים, ומה דין האסטניס (סעיפים ז, י)?

להעמקה נוספת

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
המשך לסימן הבא← סימן קפ״ב
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קפ״א · י סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ תמיכה בדעת
📖הצטרפות לחברותא