✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קפ״ה · לברך ברכת המזון בקול רם
לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים — ברכת המזון נאמרת בכל לשון, צריך שישמיע לאזניו (ובדיעבד יצא), בעל הבית מברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו, אף השיכור מברך, וספק צואה כנגדו או שכור לגמרי
סימן קפ״ה · ה סעיפים
לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את פרטי אמירת ברכת המזון. ברכת המזון נאמרת בכל לשון שמבין. וצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ; ובדיעבד, אם לא השמיע לאזניו — יצא, ובלבד שהוציא בשפתיו. בעל הבית מברך בקול רם כדי שבניו ואשתו יצאו בברכתו. ואף השיכור יכול לברך ברכת המזון — שלא כתפילה ; והסימן חותם בספק צואה כנגדו או שכור לגמרי. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: ברכת המזון — בכל לשון, משמיע לאזניו, בקול רם, השיכור
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ה · ה סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר שסידר את מקום וזמן ברכת המזון (בסימן הקודם), מבאר כאן השולחן ערוך את פרטי אמירתה. חוט הסימן: ברכת המזון בכלל הדברים הנאמרים בכל לשון — אלו נאמרין בכל לשון … וברכת המזון (משנה סוטה ז׳:א) ; וצריך להשמיע לאזניו, ובדיעבד די בהוצאה בשפתיו ; ומברך בקול רם כדי להוציא אחרים ; ואף השיכור מברך. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. בכל לשון (סעיף א) — ברכת המזון בכל לשון
ב. משמיע לאזניו (סעיף ב) — השמעה לאזנו ובדיעבד יצא
ג. בקול רם (סעיף ג) — בעל הבית המוציא את בני ביתו
ד. השיכור (סעיפים ד-ה) — השיכור המברך, וספק (צואה / שכור לגמרי)
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. בכל לשון — ברכת המזון בכל לשון
בְּכָל לָשׁוֹן — ברכת המזון אינה טעונה לשון הקודש דוקא, אלא נאמרת בכל לשון שאדם מבין. המשנה (סוטה ז׳:א) מונה את ברכת המזון בכלל הדברים הנאמרין בכל לשון, יחד עם קריאת שמע ותפילה.
סעיף א׳ — ברכת המזון נאמרה בכל לשון
ברכת המזון נאמרה בכל לשון:
ביאור: ברכת המזון נאמרת בכל לשון, ואינה טעונה לשון הקודש דוקא.
ברכת המזון אינה קשורה בלשון הקודש: ברכת המזון נאמרה בכל לשון. וכן שנינו במשנה שהיא בכלל הנאמרים בכל לשון — אלו נאמרין בכל לשון … וברכת המזון (משנה סוטה ז׳:א) — ובלבד שיבין את הלשון, שמי שאינו יודע עברית יוצא בלשונו.
ב. משמיע לאזניו — השמעה לאזנו ובדיעבד
סעיף ב׳ — משמיע לאזניו, ובדיעבד יצא
צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו:
ביאור: צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ; ואם לא השמיע לאזניו — יצא, ובלבד שהוציא בשפתיו.
לכתחילה משמיע לאזנו: צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו. ובדיעבד, ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו — העיקר הוצאה בשפתיו, שהרהור לבד אינו מספיק, אך ההשמעה אינה מעכבת בדיעבד. וכן במשנה בקריאת שמע — הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא (משנה ברכות ב׳:ג).
ג. בקול רם — בעל הבית המוציא את בני ביתו
סעיף ג׳ — בעל הבית מברך בקול רם
יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו:
ביאור: יש מי שאומר שבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם, כדי שיצאו ידי חובתם בברכתו.
כשבעל הבית מוציא את בני ביתו, מברך בקול רם: יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו. וטעם הקול רם — שיוכלו השומעים לשמוע ולצאת ידי חובתם (שומע כעונה).
ד. השיכור בברכת המזון — השיכור המברך, וספק
סעיף ד׳ — אפילו נשתכר יכול לברך
אפי׳ נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי יכול לברך ברכת המזון:
ביאור: אפילו נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי — יכול לברך ברכת המזון.
שלא כתפילה (שהשיכור אינו מתפלל), ברכת המזון מותרת: אפילו נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי יכול לברך ברכת המזון. תמצית: ברכת המזון היא ברכת הודאה על המזון ואינה כתפילה העומדת לפני המלך, ולכן אין השכרות מעכבת בה.
סעיף ה׳ — צואה כנגדו או שכור לגמרי — ספק
אם בירך והיתה צואה כנגדו או שהי׳ שכור [פי׳ לגמרי] נסתפקו התוספות והרא״ש אם צריך לחזור ולברך ומשום מי רגלים פשיטא שאינו חוזר לברך:
ביאור: אם בירך והיתה צואה כנגדו, או שהיה שכור [כלומר לגמרי] — נסתפקו התוספות והרא״ש אם צריך לחזור ולברך ; ומשום מי רגלים פשיטא שאינו חוזר לברך.
שני מקרי ספק: אם בירך והיתה צואה כנגדו או שהיה שכור לגמרי — נסתפקו התוספות והרא״ש אם צריך לחזור ולברך. ולמעשה ספק ברכות להקל (אינו חוזר). אבל משום מי רגלים, שקל יותר — פשיטא שאינו חוזר לברך. וההנהגה למעשה — יפנה לרב.
הסימן במשפט אחד: ברכת המזון נאמרת בכל לשון שמבין ; משמיע לאזניו לכתחילה, ובדיעבד די בהוצאה בשפתיו (יצא) ; בעל הבית מברך בקול רם כדי להוציא את בני ביתו ; ואף השיכור מברך ; ועל צואה כנגדו או שכור לגמרי — נסתפקו התוספות והרא״ש, ואילו משום מי רגלים אינו חוזר לברך.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — לברך בלשונו
מצב: איני שולט בעברית ורוצה לצאת ידי חובת ברכת המזון. האם אוכל לאומרה בלשוני?
הנהגה: כן — ברכת המזון נאמרה בכל לשון (סעיף א). ברכת המזון נאמרת בלשון שמבין. לבחירת נוסח נאמן ולפרטים — יפנה לרב.
מקרה 2 — להוציא את בני הבית
מצב: אני רוצה לברך ברכת המזון עבור כל המשפחה. האם לברך בלחש או בקול רם?
הנהגה: בקול רם — בעל הבית … צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו (סעיף ג). צריך שהאחרים ישמעו כדי לצאת (שומע כעונה) ; וכל אחד שותק ומכוון. למעשה — יפנה לרב.
מקרה 3 — לאחר סעודת שמחה עם משקה
מצב: בסעודת שמחה שתיתי ואיני צלול. האם אוכל בכל זאת לברך ברכת המזון?
הנהגה: כן — אפילו נשתכר … יכול לברך ברכת המזון (סעיף ד), שלא כתפילה. ואם היה שיכור לגמרי, או צואה כנגדו — יש ספק (סעיף ה), ואינו חוזר מספק. ההנהגה למעשה — יפנה לרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- באיזו לשון נאמרת ברכת המזון, ומהו מקורה (סעיף א)?
- מה פירוש משמיע לאזניו, ומה הדין בדיעבד אם לא השמיע (סעיף ב)?
- מדוע בעל הבית מברך בקול רם, ומהו היסוד לכך (סעיף ג)?
- האם השיכור יכול לברך ברכת המזון, ובמה שונה מתפילה (סעיף ד)?
- מהו הספק בצואה כנגדו או שכור לגמרי, ומה דין מי רגלים (סעיף ה)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גדר ברכת המזון בכל לשון ; משמיע לאזנו וגדר עיכוב הברכה ; דין השיכור לעומת תפילה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — דיני ברכת המזון בקול רם ובכל לשון