✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קפ״ז · דיוקים בנוסח ברכת המזון
דיוקים בנוסח ברכת המזון — מה שאין להוסיף בברכת הזן (המוסיף גורע), נוסח בריך רחמנא בדיעבד, הזכרת ברית ותורה בברכת הארץ (מחלוקת הרא״ש והרמב״ם), דין נשים ועבדים, מלכות בית דוד בבונה ירושלים, ומה מן ההשמטות מחזירין עליהן
סימן קפ״ז · ד׳ סעיפים
דיוקים בנוסח ברכת המזון
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דיוקי הנוסח של ברכת המזון: מה שאין להוסיף, מה שאין לגרוע, ואילו השמטות מעכבות עד שמחזירין אותו. ארבעה עניינים: אין אומרים ברוך משביע לרעבים, שהמוסיף גורע ; האומר במקום ברכת הזן נוסח בריך רחמנא — יצא ; בברכת הארץ מזכירין ברית ותורה, ואם לא הזכיר — מחזירין אותו ; ובבונה ירושלים מזכירין מלכות בית דוד, ואף בה מחזירין אותו. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: נוסח ברכת המזון — המוסיף גורע, ברית ותורה בברכת הארץ, מלכות בית דוד בבונה ירושלים, ומחזירין אותו
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ז · ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר שדן בכוס ובהנהגת המברך, בא השולחן ערוך אל גוף הנוסח של הברכה. היסוד: לברכת המזון יש מטבע שטבעו חכמים, ואין להוסיף עליו ואין לגרוע ממנו כרצון — כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). מכאן ארבעת הסעיפים: מה שאין מוסיפין (המוסיף גורע), הנוסח המקוצר המועיל בדיעבד (בריך רחמנא), ושתי ההזכרות המעכבות — ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. נוסח ברכת הזן (סעיף א) — משביע לרעבים, המוסיף גורע, ובריך רחמנא
ב. ברית ותורה בברכת הארץ (סעיף ב) — מחלוקת הרא״ש והרמב״ם, ופסק הרמ״א
ג. השמטת ברית ותורה — מחזירין אותו (סעיף ג) — ודין נשים ועבדים
ד. מלכות בית דוד בבונה ירושלים (סעיף ד) — ועל הנסים בחנוכה ובפורים
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. נוסח ברכת הזן — מה שאין להוסיף, והנוסח המקוצר
מַטְבֵּעַ הַבְּרָכָה — הנוסח שטבעו חכמים. ברכת המזון ארבע ברכות היא, וסדר תקנתן בגמרא: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן ; יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ ; דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים (ברכות מ״ח ע״ב). ומתוך שהנוסח מטבע מסור הוא, אין מוסיפין עליו ואין גורעין ממנו: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). וכל סימן זה יוצא מיסוד זה.
סעיף א׳ — ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע
יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה:
ביאור: יש אומרים לומר ברוך משביע לרעבים — ואין לאומרו, שהמוסיף גורע. ואם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא — יצא ; ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה.
שני עניינים בסעיף אחד. ראשית מה שאין מוסיפין: יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע (שו״ע או״ח קפ״ז:א) — היו שנהגו לאומרו, ומרן פסק שאין לאומרו, שההוספה כאן גורעת, שפוגמת במטבע שטבעו חכמים. ושנית מה שמועיל בדיעבד: אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא (שו״ע או״ח קפ״ז:א) — ומקורו בנוסח הקצר של בנימין רעיא שבגמרא, בריך רחמנא מריה דהאי פיתא (ברכות מ׳ ע״ב), שיצא בו ידי ברכה ראשונה, שיש בו שם ומלכות — כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה (ברכות מ׳ ע״ב). ודעה שניה מצריכה חתימה: ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
תמצית: לכתחילה אין משנין כלל מן הנוסח המסור ; וכל דיון הסעיף אינו אלא בדיעבד — במי שכבר אמר, אם יצא ידי חובתו.
ב. ברית ותורה בברכת הארץ — מחלוקת הרא״ש והרמב״ם
סעיף ב׳ — להרא״ש לא יאמר ברית ותורה, והרמב״ם חולק
בברכת הארץ להרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד; והרמב״ם חולק. [הגה ודברי הרא״ש הם עיקר]:
ביאור: בברכת הארץ, לדעת הרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה, שהרי אומר אחר כך על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו, ודי בפעם אחת ; והרמב״ם חולק. הגה: ודברי הרא״ש הם עיקר.
הגמרא הצריכה שתהא ברכת הארץ מזכירה ברית ותורה: נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית ; רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה (ברכות מ״ח ע״ב) ; ואף הקדמת ברית לתורה — פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה (ברכות מ״ח ע״ב). והשאלה היכן וכיצד. לדעת הרא״ש אין לכפול התיבות בנוסח שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה, שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) — ששני העניינים נאמרים בהמשך בפירוש. והרמב״ם חולק. והרמ״א פסק: ודברי הרא״ש הם עיקר (רמ״א או״ח קפ״ז:ב).
תמצית: הגמרא הצריכה את הענין — שיוזכרו ברית ותורה בברכת הארץ — ולא תיבות ממש במקום מסוים. ולפיכך נוסחנו, האומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו, מקיים את הדרישה בלא שיכפול התיבות למעלה.
ג. השמטת ברית ותורה — מחזירין אותו
סעיף ג׳ — אם לא הזכיר ברית ותורה מחזירין אותו ; ונשים ועבדים
אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו: הגה ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו [כל בו]:
ביאור: אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה — ואפילו לא חיסר אלא אחד מהם — מחזירין אותו. הגה: ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה, שנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (כל בו).
כאן ההשמטה מעכבת: אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) — ואפילו חסרון אחד מהם. ומקורו מפורש בגמרא: וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ט ע״א). תמצית: ולדעת אחרונים אין חוזר לראש ברכת הארץ בלבד אלא לראש ברכת המזון, ששלוש הברכות הראשונות חשובות כאחת.
הגהת הרמ״א בנשים ועבדים: ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (רמ״א או״ח קפ״ז:ג). ויסודה באותו עמוד בגמרא, בטעמו של רב שסבר שאין ההשמטה מעכבת: ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים (ברכות מ״ט ע״א). תמצית: ומכל מקום כתבו אחרונים שנהגו בימינו שאף הנשים אומרות על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו — על ברית הזכרים ותלמודם, שבזכותם נחלו ישראל את הארץ. ולמעשה — יפנה לרב.
ד. מלכות בית דוד בבונה ירושלים — ועל הנסים
סעיף ד׳ — אם לא הזכיר מלכות בית דוד מחזירין אותו ; ועל הנסים
אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו: הגה ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל וכו׳ ואם לא אמרו אין מחזירין אותו [טור] וע״ל סי׳ תרפ״ב ומ״מ יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו׳ והכי נהוג [כל בו]:
ביאור: אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד — מחזירין אותו. הגה: ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל וכו׳ ; ואם לא אמרו — אין מחזירין אותו (טור), ועיין לקמן סימן תרפ״ב ; ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו׳, והכי נהוג (כל בו).
הברכה השלישית בירושלים היא, ועיקרה מלכות בית דוד: אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ד). וכן שנינו משמו של רבי אליעזר: כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ח ע״ב) — ולא בכדי, שהרי דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים (ברכות מ״ח ע״ב). תמצית: שעל ידי דוד נתקדשה ירושלים, ואין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד למקומה — ומשום כך ההזכרה מעכבת.
והרמ״א הוסיף על הנסים דחנוכה ופורים: ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל, ובעיקר — ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). וההשוואה היא כל תורת הסימן: הברית, התורה והמלכות ממטבע הברכה הן — וחסרונן מחזיר ; ואילו על הנסים הזכרת היום היא — ואין חסרונה מחזירה, ואפשר להשלימה בתוך ההרחמן: הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם (רמ״א או״ח קפ״ז:ד).
הסימן במשפט אחד: לברכת המזון מטבע קבוע — אין מוסיפין עליו (המוסיף גורע), ואין גורעין ממנו את שלוש ההזכרות שביסודו: ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים — שחסרונן מחזיר ; ואילו על הנסים, שאינו מן המטבע, אין חסרונו מחזיר.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — להוסיף נוסח בברכת המזון
מצב: ראיתי בספר את הנוסח ברוך משביע לרעבים. האם אוכל להוסיפו בברכת המזון שלי?
הנהגה: לא — יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע (שו״ע או״ח קפ״ז:א). ונוסח ברכת המזון מטבע שטבעו חכמים הוא: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). ולמנהגי העדות — יפנה לרב.
מקרה 2 — השמטתי ברית ותורה
מצב: אמרתי ברכת הארץ בלא על בריתך… ועל תורתך…. מה עלי לעשות?
הנהגה: מרן מפורש — אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ג), ומקורו וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ט ע״א). תמצית: ונחלקו אחרונים להיכן חוזר (ולרבים — לראש ברכת המזון). למעשה — יפנה לרב.
מקרה 3 — שכחתי על הנסים בחנוכה
מצב: בחנוכה סיימתי ברכת המזון בלא על הנסים. האם עלי לחזור?
הנהגה: לא — ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (רמ״א או״ח קפ״ז:ד) ; והרמ״א נתן ההשלמה: לאומרו בתוך ההרחמן, הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). והשווה לסעיף ד׳: אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ד) — ששם חוזר. למעשה — יפנה לרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע אין אומרים ברוך משביע לרעבים, ומהו המוסיף גורע (סעיף א)?
- מה כוחו של הנוסח המקוצר בריך רחמנא, ובאיזו ברכה הוא מוציא (סעיף א)?
- מהי מחלוקת הרא״ש והרמב״ם בברית ותורה, וכיצד פסק הרמ״א (סעיף ב)?
- מדוע חסרון אחד משניהם בלבד מחזיר את המברך (סעיף ג)?
- מה ההבדל בין השמטת מלכות בית דוד לבין השמטת על הנסים (סעיף ד)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — עיכוב הנוסח ומטבע שטבעו חכמים ; ברית ותורה בברכת הארץ ; מלכות בית דוד בבונה ירושלים
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — דיוקי נוסח ברכת המזון