✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman קפ״ז · Précisions dans le texte du birkat hamazon
דיוקים בנוסח ברכת המזון — ce qu'on n'ajoute pas à la bénédiction du Zan (המוסיף גורע), la formule abrégée בריך רחמנא, la mention de la ברית et de la תורה dans la bénédiction de la Terre (controverse du Roch et du Rambam), le cas des femmes et des esclaves, la royauté de la maison de David dans בונה ירושלים, et les omissions qui obligent à recommencer
סימן קפ״ז · ד׳ סעיפים
דיוקים בנוסח ברכת המזון
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Ce siman enseigne les précisions du texte (nossah) du Birkat haMazon : ce qu'on ne doit pas y ajouter, ce qu'on ne doit pas en retrancher, et les omissions si graves qu'elles obligent à recommencer. Quatre points : on ne dit pas ברוך משביע לרעבים, car המוסיף גורע — celui qui ajoute retranche ; qui a dit la formule araméenne abrégée בריך רחמנא à la place de la bénédiction du Zan s'est acquitté ; dans la bénédiction de la Terre, on mentionne la ברית et la תורה — et leur omission fait recommencer ; et dans בונה ירושלים on mentionne מלכות בית דוד, dont l'omission fait également recommencer. Texte hébreu, traduction française et explication des ד׳ seifim, avec une section de cas pratiques.
Sujet : Le texte du birkat hamazon — המוסיף גורע, ברית ותורה בברכת הארץ, מלכות בית דוד בבונה ירושלים, ומחזירין אותו
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ז · ד׳ סעיפים
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Après avoir traité de la coupe et de la conduite du mevarech, le Choulhan Aroukh en vient au texte lui-même de la bénédiction. L'idée maîtresse : le Birkat haMazon a un מטבע — une frappe fixée par les Sages — et ce moule ne souffre ni ajout ni retranchement arbitraire : כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). De là les quatre seifim : ce qu'on n'ajoute pas (המוסיף גורע), la formule minimale qui suffit a posteriori (בריך רחמנא), et les deux mentions indispensables — la ברית et la תורה dans la bénédiction de la Terre, la מלכות בית דוד dans בונה ירושלים. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. נוסח ברכת הזן (séif 1) — משביע לרעבים, המוסיף גורע, ובריך רחמנא
B. ברית ותורה בברכת הארץ (séif 2) — מחלוקת הרא״ש והרמב״ם, ופסק הרמ״א
C. השמטת ברית ותורה — מחזירין אותו (séif 3) — ודין נשים ועבדים
D. מלכות בית דוד בבונה ירושלים (séif 4) — ועל הנסים בחנוכה ובפורים
1-3. Cas pratiques et questions de compréhension
A. נוסח ברכת הזן — ce qu'on n'ajoute pas, et la formule abrégée
מַטְבֵּעַ הַבְּרָכָה — la « frappe » de la bénédiction, c'est-à-dire le texte fixé par les Sages. Le Birkat haMazon compte quatre bénédictions, et la Guemara en rapporte l'histoire : משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן ; יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ ; דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים (ברכות מ״ח ע״ב). Parce que ce texte est une frappe reçue, on n'y ajoute ni n'en retranche à sa guise : כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). Tout notre siman découle de ce principe.
Séif 1 — ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע
יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה:
Séif 1 : certains disent [qu'on ajoute] « ברוך משביע לרעבים » — mais on ne le dit pas, et celui qui ajoute retranche. Si, à la place de la bénédiction du Zan, on a dit « בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא », on s'est acquitté ; et certains disent qu'il faut conclure par « בריך רחמנא דזן כולה ».
Deux enseignements en un seul séif. D'abord ce qu'on n'ajoute pas : יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע (שו״ע או״ח קפ״ז:א) — certains avaient l'usage de dire cette formule, et le Mehaber tranche qu'on ne la dit pas, car ajouter, ici, c'est retrancher : on abîme la frappe des Sages. Ensuite ce qui suffit a posteriori : אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא (שו״ע או״ח קפ״ז:א) — la formule araméenne très brève d'un berger, rapportée dans la Guemara, בריך רחמנא מריה דהאי פיתא (ברכות מ׳ ע״ב), acquitte de la première bénédiction, parce qu'elle contient le Nom et la royauté — כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה (ברכות מ׳ ע״ב). Un second avis exige une conclusion : ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
résumé : a priori, personne ne change quoi que ce soit au texte reçu ; tout le débat du séif ne porte que sur le bediavad — ce qui est fait est fait, et l'on se demande si l'on s'est acquitté.
B. ברית ותורה בברכת הארץ — la controverse du Roch et du Rambam
Séif 2 — להרא״ש לא יאמר ברית ותורה, והרמב״ם חולק
בברכת הארץ להרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד; והרמב״ם חולק. [הגה ודברי הרא״ש הם עיקר]:
Séif 2 : dans la bénédiction de la Terre, selon le Roch, on ne dira pas « שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה », car on dit déjà « על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו », et une seule fois suffit ; et le Rambam est en désaccord. Gloss (Rama) : les paroles du Roch sont l'essentiel.
La Guemara exige que la bénédiction de la Terre mentionne la ברית et la תורה : נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית ; רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה (ברכות מ״ח ע״ב). La question est où et comment. Selon le Roch, il ne faut pas les insérer une seconde fois dans la formule שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה, שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) — les deux thèmes sont déjà dits plus loin, en toutes lettres. Le Rambam est en désaccord. Et le Rama tranche : ודברי הרא״ש הם עיקר (רמ״א או״ח קפ״ז:ב).
résumé : la Guemara demande l'objet — que la ברית et la תורה soient évoquées dans la bénédiction de la Terre — et non deux mots précis à un endroit précis. C'est pourquoi notre texte, qui dit על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו, remplit l'exigence sans qu'il faille répéter les mots plus haut.
C. השמטת ברית ותורה — מחזירין אותו
Séif 3 — אם לא הזכיר ברית ותורה מחזירין אותו ; ונשים ועבדים
אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו: הגה ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו [כל בו]:
Séif 3 : si l'on n'a pas mentionné dans la bénédiction de la Terre la ברית et la תורה — même s'il n'en manque qu'une seule des deux — on le fait recommencer. Gloss (Rama) : et les femmes et les esclaves ne diront pas « ברית ותורה », car les femmes ne sont pas « filles de l'alliance » et les esclaves ne sont pas « fils de la Torah » (Kol Bo).
Ici l'omission est bloquante : אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) — une seule des deux qui manque suffit. La source est explicite dans la Guemara : וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ט ע״א). résumé : selon les Aharonim, on ne revient pas seulement au début de la bénédiction de la Terre mais au début du Birkat haMazon, les trois premières bénédictions comptant comme un ensemble.
La glose du Rama sur les femmes et les esclaves : ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (רמ״א או״ח קפ״ז:ג). Son fondement est dans la même page de Guemara, qui explique pourquoi Rav pensait que l'omission n'invalide pas : ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים (ברכות מ״ט ע״א). résumé : de nos jours l'usage rapporté par les Aharonim est pourtant que les femmes disent elles aussi על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו — l'alliance et l'étude des hommes d'Israël, par le mérite desquelles la Terre fut donnée. Pour la pratique, on suit son Rav.
D. מלכות בית דוד בבונה ירושלים — et על הנסים
Séif 4 — אם לא הזכיר מלכות בית דוד מחזירין אותו ; ועל הנסים
אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו: הגה ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל וכו׳ ואם לא אמרו אין מחזירין אותו [טור] וע״ל סי׳ תרפ״ב ומ״מ יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו׳ והכי נהוג [כל בו]:
Séif 4 : si l'on n'a pas mentionné dans בונה ירושלים la royauté de la maison de David, on le fait recommencer. Gloss (Rama) : et l'on dit על הנסים à Hanouka et à Pourim avant « על הכל » etc. ; et si on ne l'a pas dit, on ne le fait pas recommencer (Tour), et voir plus loin au siman 682 ; néanmoins il peut le dire parmi les autres « הרחמן », et il dira « הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם » etc., et tel est l'usage (Kol Bo).
La troisième bénédiction porte sur Jérusalem, et son cœur est la royauté davidique : אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ד). La Guemara le dit déjà au nom de Rabbi Eliézer : כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ח ע״ב) — et ce n'est pas un hasard, puisque דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים (ברכות מ״ח ע״ב). résumé : c'est par David que Jérusalem fut sanctifiée, et il n'y a pas de consolation entière tant que la royauté de sa maison n'est pas rétablie — d'où le caractère bloquant de cette mention.
La glose du Rama ajoute le על הנסים de Hanouka et de Pourim : ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל, et surtout — ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). Le contraste est tout l'enseignement du siman : la ברית, la תורה et la מלכות appartiennent à la frappe de la bénédiction — leur absence fait recommencer ; le על הנסים est une mention du jour — son absence ne fait pas recommencer, et l'on peut le rattraper parmi les הרחמן : הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם (רמ״א או״ח קפ״ז:ד).
Le siman en une phrase : le Birkat haMazon a une frappe fixée — on n'y ajoute pas (המוסיף גורע), et l'on n'en retranche pas les trois mentions essentielles : ברית et תורה dans la bénédiction de la Terre, מלכות בית דוד dans בונה ירושלים — leur omission fait recommencer ; tandis que le על הנסים, qui n'est pas de la frappe, ne fait pas recommencer.
Cas pratiques
Cas 1 — Ajouter une formule au birkat hamazon
Situation : j'ai vu dans un livre la formule « ברוך משביע לרעבים ». Puis-je l'ajouter à mon Birkat haMazon ?
Conduite : non — יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע (שו״ע או״ח קפ״ז:א). Le texte du Birkat haMazon est une frappe des Sages : כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ׳ ע״ב). Pour les usages propres à chaque communauté, on suit son Rav.
Cas 2 — J'ai omis « ברית ותורה »
Situation : j'ai récité la bénédiction de la Terre sans dire « על בריתך… ועל תורתך… ». Que dois-je faire ?
Conduite : le Mehaber est net — אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ג), et sa source est וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ט ע״א). résumé : les Aharonim discutent du point de reprise (début du Birkat haMazon selon plusieurs). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 3 — J'ai oublié « על הנסים » à Hanouka
Situation : à Hanouka, j'ai terminé le Birkat haMazon sans dire על הנסים. Dois-je recommencer ?
Conduite : non — ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (רמ״א או״ח קפ״ז:ד) ; et le Rama indique le rattrapage : le dire parmi les הרחמן, הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). Comparer avec le séif 4 : אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ד) — là, on recommence. Pour la pratique, on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Pourquoi ne dit-on pas ברוך משביע לרעבים, et que signifie המוסיף גורע (séif 1) ?
- Que vaut la formule abrégée בריך רחמנא, et de quelle bénédiction acquitte-t-elle (séif 1) ?
- Quelle est la controverse du Roch et du Rambam sur ברית ותורה, et comment tranche le Rama (séif 2) ?
- Pourquoi l'omission d'une seule des deux mentions fait-elle recommencer (séif 3) ?
- Quelle différence entre l'omission de מלכות בית דוד et celle de על הנסים (séif 4) ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — עיכוב הנוסח ומטבע שטבעו חכמים ; ברית ותורה בברכת הארץ ; מלכות בית דוד בבונה ירושלים
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — דיוקי נוסח ברכת המזון