✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קצ״א · אם הפועלים מחויבים לברך
אם הפועלים מחויבים לברך — הפועל האוכל אצל בעל הבית, קיצור ברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית, ההפרש בין הנוטל שכר לעושה בסעודתו, בעל הבית המיסב עמהם, הנהגת זמננו (והאידנא), ואיסור מלאכה בעודו מברך
סימן קצ״א · ג׳ סעיפים
אם הפועלים מחויבים לברך
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה עומד על שאלה של ממון לא פחות מששאלה של ברכה: הפועל אוכל אצל בעל הבית, אלא שזמנו אינו שלו. לפיכך תיקנו לו לקצר בברכת המזון — מקצרים בברכת המזון — כדי שלא לבטל את מלאכת שוכרו. שלושה סעיפים: נוסח הקיצור ובמי הוא אמור ; שני המקרים שבהם מברך כל ארבע הברכות (העושה בסעודתו, ומי שבעל הבית מיסב עמו) ; והיפוך המעשה — והאידנא, שבזמן הזה מברכים לעולם כל ארבע ; ולבסוף שאין עושין מלאכה בעודו מברך. טקסט עברי, ביאור והסבר של ג׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: הפועלים וברכת המזון — בטול מלאכת בעל הבית, קיצור הברכה, שכר או סעודה, והאידנא
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״א · ג׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר שדן בנוסח ברכת המזון ובכוסה, פונה השולחן ערוך אל מציאות מוחשית: מי שאין זמנו בידו. והברייתא כוללת הכל בנשימה אחת: הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה (ברכות ט״ז ע״א). נמצא שאין הפועלים פטורים מדבר — קורין, מתפללין ומברכין — אלא שהקלו עליהם בצורה מפני זכותו של אחר. וזהו כל הסימן: אין הברכה נלקחת מזמנו של חבירו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. בטול מלאכת בעל הבית (סעיף א) — מפני מה מקצר הפועל, וכיצד
ב. שכר או סעודה (סעיף א) — עושין בשכרן, עושין בסעודתן, ובעל הבית מיסב עמהם
ג. והאידנא (סעיף ב) — מנהג הזמן ותנאי השכירות מסתמא
ד. אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (סעיף ג) — אין מברכין תוך כדי מלאכה
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. בטול מלאכת בעל הבית — מפני מה מקצר הפועל
בִּטּוּל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת — הפועל מכר את שעותיו, ומה שהוא נוטל מהן אינו שלו. והרמב״ם ניסח זאת כאזהרה שכנגד אזהרת בעל הבית: כך העני מוזהר — « שלא יגזל מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה » (רמב״ם הלכות שכירות פרק י״ג הלכה ז׳). והביא ראיה מסימננו ממש: « שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה » (רמב״ם הלכות שכירות פרק י״ג הלכה ז׳). ומכאן יוצא כל הסימן.
סעיף א׳ — פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון
פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחות׳ בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד׳ ברכות כתקון וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אע״פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד׳ ברכות:
ביאור: פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון, כדי שלא לבטל את מלאכת בעל הבית. כיצד? ברכה ראשונה כתקנה ; והשניה — פותח בברכת הארץ, כולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ; ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל. במה דברים אמורים? כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה. אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים בלבד — מברכין כל ארבע הברכות כתיקונן ; וכן אם בעל הבית מיסב עמהם, אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה — מברכין כל ארבע הברכות.
הטעם כתוב במפורש: מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית (שו״ע או״ח קצ״א:א). אין זו קולא של נוחות אלא תביעה של ממון — שעות המלאכה של המשלם הן. ונוסח הקיצור מפורש: כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים (שו״ע או״ח קצ״א:א) ; שתי הברכות הראשונות עומדות במקומן, השלישית נכללת בשניה, והרביעית נופלת: ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל (שו״ע או״ח קצ״א:א). ומקורו בברייתא: ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים (ברכות ט״ז ע״א), וברכה ראשונה כתקונה שניה פותח בברכת הארץ (ברכות ט״ז ע״א).
תמצית: הכלל נוח לזכירה — שתי ברכות במקום ארבע. מה שהוא מן התורה (הזן וברכת הארץ) עומד ; ומה שתיקנו חכמים (הטוב והמטיב) נדחה מפני זכותו של בעל הבית ; ובונה ירושלים נשמר, אלא שהוא נכלל בתוך ברכת הארץ.
ב. שכר או סעודה — במי אמור הקיצור
סעיף א׳ (המשך) — במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה
מיד מגביל מרן: במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה (שו״ע או״ח קצ״א:א). כלומר אין מקצר אלא מי שנוטל שכר מלבד הסעודה, שרק שם זמן סעודתו זמן קנוי הוא. ושני חריגים בצדו. האחד: אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד׳ ברכות כתקון (שו״ע או״ח קצ״א:א) — העושה בסעודתו בלבד, משלו הוא אוכל. והשני: וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אע״פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד׳ ברכות (שו״ע או״ח קצ״א:א) — בעל הבית שהסב עמהם גילה דעתו שאינו מקפיד על אותה שעה.
וחילוק זה כבר בגמרא הוא. כנגד שתי ברייתות שנראו סותרות אמרו: כאן בעושין בשכרן כאן בעושין בסעודתן (ברכות ט״ז ע״א) ; והברייתא עצמה מסיימת: במה דברים אמורים בעושין בשכרן אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין כתיקונה (ברכות ט״ז ע״א). תמצית: אין השאלה אפוא אם הפועל חייב פחות, אלא של מי השעה הזאת — שלו או של אחר.
ג. והאידנא — הנהגת זמננו
סעיף ב׳ — והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכות
והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכו׳ שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ד׳ ברכות כתקנם:
ביאור: ובזמן הזה מברכים לעולם כל ארבע הברכות, שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ; ומסתמא על דעת כן שוכרים את הפועלים — שיברכו כל ארבע הברכות כתיקונן.
אין ההיפוך קולא, אלא אותו היגיון עצמו במציאות שנשתנתה. כיון שכל טעם הקיצור אינו אלא זכותו של בעל הבית, די בכך שאין בעל הבית מקפיד כדי שיפול הטעם: שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים (שו״ע או״ח קצ״א:ב). והשכירות נקראת לאור המנהג — הכל כמנהג המדינה (משנה בבא מציעא פרק ז׳ משנה א׳) — והמנהג הכניס את השעה הזאת בכלל התנאי.
תמצית: יש לזכור את המנגנון יותר מן המסקנה. הלכת הפועל תלויה בתנאי — במה שדעת הצדדים בשעת השכירות. במקום שבעל הבית מקפיד בפירוש, או במלאכה שכל רגע נמנה בה, השאלה חוזרת ונשאלת ; ואז יפנה אל הוראת הרב.
ד. אסור לעשות מלאכה בעודו מברך
סעיף ג׳ — אסור לעשות מלאכה בעודו מברך
אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (וכן הוא לעיל סוף סי׳ קפ״ג):
ביאור: אסור לעשות מלאכה כל זמן שהוא מברך. הגה: וכן הוא לעיל בסוף סימן קפ״ג.
הסעיף האחרון סוגר את הפתח שהדעת נותנת מאליה: אם החסרון הוא בטול הזמן, יברך הפועל תוך כדי מלאכתו. ומרן שולל: אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (שו״ע או״ח קצ״א:ג), והרמ״א מפנה אל המקבילה שלמעלה: וכן הוא לעיל סוף סי׳ קפ״ג (רמ״א או״ח קצ״א:ג). אין הברכה עסק של אגב הנעשה יחד עם דבר אחר.
וההשוואה לקריאת שמע מלמדת. בקריאת שמע התירה המשנה לאומנין לעמוד במקומם: האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה (ברכות ט״ז ע״א) — ולא בתפילה. תמצית: כל שהמעשה תובע עמידה לפני מי שמדבר אליו, פחות הוא סובל שייעשה דרך אגב ; וברכת המזון מכלל אלו היא.
הסימן במשפט אחד: אין הברכה נלקחת מזמנו של אחר — ומכאן קיצור ברכתו של הפועל השכיר (מקצרים בברכת המזון) ; אך משעה שהזמן חוזר להיות שלו — עושה בסעודתו, בעל הבית מיסב עמו, או מנהג הזמן (והאידנא) — מברך כל ארבע הברכות ככל אדם ; ובכל אופן אין עושין מלאכה בעודו מברך.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — שכיר בהפסקת הצהריים
מצב: אני שכיר, ומעבידי נותן לי הפסקת אוכל בשכר. האם עלי לקצר בברכת המזון?
הנהגה: לא — סעיף ב׳ הכריע לזמננו: והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכו׳ (שו״ע או״ח קצ״א:ב), שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים (שו״ע או״ח קצ״א:ב). ועוד, שהפסקה הניתנת בשכר זמן המוחזר לו הוא. ובמסגרת עבודה חריגה — יפנה לרב.
מקרה 2 — בעל הבית אוכל עם פועליו
מצב: המעביד ישב אל השולחן ואכל עם העובדים, אף שהם מקבלים שכר לפי שעה. מה נשתנה?
הנהגה: הכל — וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אע״פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד׳ ברכות (שו״ע או״ח קצ״א:א). וכבר שנינו בברייתא: במה דברים אמורים בעושין בשכרן אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין כתיקונה (ברכות ט״ז ע״א). תמצית: בעל הבית שהסב עמהם מחל בפועל על אותה שעה.
מקרה 3 — לברך תוך כדי מלאכה
מצב: מתוך דוחק הזמן התחלתי לברך ברכת המזון בעודי מסדר את מקום עבודתי. האם יש בכך ממש?
הנהגה: לא — אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (שו״ע או״ח קצ״א:ג), והרמ״א מפנה למקבילה: וכן הוא לעיל סוף סי׳ קפ״ג (רמ״א או״ח קצ״א:ג). תמצית: ומשום שהברכה תובעת שתיעשה כולה, בחרו לפועל שבימיהם לקצרה ולא לעשותה יחד עם המלאכה. ולמעשה — יפנה לרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו טעם הקיצור בדיוק, ומדוע אין זה פטור (סעיף א)?
- אילו ברכות אומר הפועל, ואיזו נופלת לגמרי (סעיף א)?
- מה בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן (סעיף א)?
- מפני מה משנה הסבת בעל הבית את הדין (סעיף א)?
- על איזה היגיון בנוי סעיף ב׳ המחזיר לארבע ברכות — והאם יכול היגיון זה להתהפך (סעיף ב)?
- מדוע אי אפשר פשוט לברך תוך כדי מלאכה (סעיף ג)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גדר בטול מלאכת בעל הבית ; שכיר יום ושעבוד זמנו ; והאידנא ומנהג המדינה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — הפועלים וברכת המזון