Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קצ״ז (ד׳ סעיפים)
שנים שאכלו כאחד וגמרו ובא שלישי — כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה, מצטרף עמהם, וחייבים ליתן לו לאכול כדי שיצטרף ; והוא שבא קודם שאמרו הב לן ונברך, אבל משאמרו הב לן ונברך אינו מצטרף עמהם ; ונטילת מים אחרונים כהב לן ונברך דמי. תשעה שאכלו דגן ואחד אכל כזית ירק — מצטרפין להזכיר השם, ואפילו לא טיבל עמהם אלא בציר, או לא שתה עמהם אלא כוס אחד של רביעית מכל משקה חוץ מן המים ; ובלבד שיהיה המברך אחד מאוכלי הפת ; ואפילו שבעה אכלו דגן ושלשה ירק מצטרפין, אבל ששה לא, דרובא דמינכר בעינן. והמצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בברכת המזון שלהם ; ולא נאמר שדי בכל מאכל אלא להצטרף לעשרה, אבל לשלשה אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת, ויש אומרים כזית דגן אף שאינו פת, ויש אומרים אף ירק וכל מאכל ; הילכך שנים שאכלו ובא שלישי, אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב, ואם אינו רוצה לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר, ואם נתנו לו — יזמנו עמו. חברים שאכלו כאחד, קצתם כדי שביעה וקצתם כזית — אם כולם יודעים לברך, מצוה שיברך מי שאכל כדי שביעה ויוציא את האחרים ; ואם אין כולם יודעים, מי שאכל כזית יכול להוציא אף אותם שאכלו כדי שביעה ; ויש אומרים שאינו חייב מדאורייתא אם לא שתה והוא תאב לשתות, וטוב ליזהר לכתחילה שיברך מי ששתה.
Et il comporte quatre seifim (ד׳ סעיפים) : après avoir dit qui peut être compté dans le zimoun, le Choulhan Aroukh en vient à la question voisine et beaucoup plus quotidienne : comment quelqu'un s'y rattache-t-il ? Le premier séif traite du retardataire — deux ont fini de manger, un troisième arrive : il se joint tant qu'ils pourraient encore manger, et l'on est même tenu de lui donner à manger ; mais le mot הב לן ונברך — et, pour la glose, les mayim aharonim — ferme la porte. Le deuxième séif traite du dixième homme : un légume, une saumure, un verre de רביעית suffisent à compléter dix pour la mention du Nom, pourvu que celui qui mène ait mangé du pain ; sept mangeurs de pain sur dix suffisent, six non — il faut une majorité reconnaissable. Le troisième séif marque l'écart entre trois et dix : à dix, n'importe quel aliment ; à trois, un kazayit de pain — avec deux avis plus larges, et une conduite pratique très concrète. Le quatrième séif demande enfin qui doit conduire le Birkat haMazon lorsque certains ont mangé à satiété et d'autres un kazayit — et la glose y ajoute la question de la boisson.
Les 4 niveaux d'étude — Siman קצ״ז, ד׳ סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu des ד׳ סעיפים avec traduction française fluide. Explication : שנים שאכלו וגמרו ובא שלישי, הב לן ונברך, נטילת מים אחרונים, צירוף בירק ובמשקה לעשרה, רובא דמינכר בעינן, כזית פת לשלשה, et מי מברך. Cas pratiques du quotidien.
Récapitulatif structuré pour révision : le fil des ד׳ סעיפים — צירוף השלישי, הב לן ונברך, צירוף לעשרה, רובא דמינכר, כזית פת לשלשה, ומי מברך. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien vers les simanim 196 et 198.
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 197 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — צירוף השלישי, הב לן ונברך, וצירוף לעשרה. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
שנים שאכלו וגמרו ובא שלישי — כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו (סעיף א) ; ובגמרא: אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא מי לא אכלינן (ברכות מ״ז ע״א).
הַב לָן וּנְבָרֵךְ
« apportez, et bénissons »
והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך, אבל אם אמרו ואחר כך בא הג׳ אינו מצטרף עמהם (סעיף א) ; ונטילת מים אחרונים כהב לן ונברך דמי (הגה) ; ועיין לעיל סימן קע״ט.
רֻבָּא דְּמִנְכַּר
une majorité reconnaissable
תשעה שאכלו דגן ואחד אכל כזית ירק מצטרפין להזכיר השם, ואפילו שבעה דגן ושלשה ירק ; אבל ו׳ לא, דרובא דמינכר בעינן (סעיף ב).
כְּזַיִת אוֹ כְּדֵי שְׂבִיעָה
un kazayit ou la satiété
לעשרה סגי בכל מאכל, ולשלשה עד שיאכל כזית פת (סעיף ג) ; ומצוה שיברך אותו שאכל כדי שביעה, ובשעת הדחק מי שאכל כזית מוציא אף אותם (סעיף ד).
Structure du Siman — les ד׳ סעיפים
Séif
Cas
Din
Détail
א׳
שנים שאכלו ובא שלישי
✦ מצטרף בהדייהו
כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה — מצטרף, וחייבים ליתן לו לאכול ; והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך ; ונטילת מים אחרונים כהב לן ונברך דמי.
ב׳
צירוף לעשרה
מצטרפין להזכיר השם
תשעה דגן ואחד כזית ירק ; ואפילו בציר או כוס של רביעית מכל משקה חוץ מן המים ; והמברך אחד מאוכלי הפת ; שבעה ושלשה כן, ששה לא — דרובא דמינכר בעינן.
ג׳
שלשה מול עשרה
✦ כזית פת לשלשה
המצטרף מברך ברכה אחרונה לעצמו ; בכל מאכל — לעשרה בלבד ; לשלשה עד שיאכל כזית פת, וי״א כזית דגן, וי״א ירק וכל מאכל ; ואם נתנו לו לשתות — יזמנו עמו.
ד׳
מי מברך
אותו שאכל כדי שביעה
מצוה שיברך מי שאכל כדי שביעה ויוציא את האחרים ; ואם אין יודעים כולם — מי שאכל כזית מוציא אף אותם ; ובהגה: וטוב ליזהר לכתחלה שיברך מי ששתה.
צירוף לזימון — la conduite au quotidien
Cas
Source
Conduite
Idée maîtresse
בא שלישי
מחבר · סעיף א׳
✦ מצטרף וחייבים ליתן לו
Tant que les deux pourraient encore manger, le troisième se joint — et l'on doit lui donner de quoi manger.
הב לן ונברך
מחבר והגה · סעיף א׳
אינו מצטרף
Le mot de clôture — et les mayim aharonim selon la glose — ferment le repas et donc le zimoun.
השלמה לעשרה
מחבר · סעיף ב׳
✦ בירק ובמשקה
Un légume, une saumure, un verre de reviit suffisent pour le dixième — mais celui qui mène doit avoir mangé du pain.
שבעה וששה
מחבר · סעיף ב׳
רובא דמינכר בעינן
Sept mangeurs de pain sur dix : oui ; six : non — la majorité doit rester visible.
מי מברך
מחבר והגה · סעיף ד׳
כדי שביעה, ומי ששתה
On préfère celui qui est obligé de la Torah — celui qui a mangé à satiété, et de préférence celui qui a bu.
Questions fréquentes — Siman קצ״ז
Deux ont fini de manger et un troisième arrive : peut-il se joindre au zimoun (Siman 197) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 197:1, tout dépend de l'état des deux premiers : « כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו » (שו״ע או״ח קצ״ז:א), et davantage encore — « וחייבים ליתן לו לאכול כדי שיצטרף עמהם » (שו״ע או״ח קצ״ז:א). Mais il y a une limite de temps : « והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך » (שו״ע או״ח קצ״ז:א), sans quoi « אינו מצטרף עמהם » (שו״ע או״ח קצ״ז:א). La glose ajoute : « ונטילת מים אחרונים כהב לן ונברך דמי » (רמ״א או״ח קצ״ז:א). La source en est la Guemara : « אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא מי לא אכלינן » (ברכות מ״ז ע״א).
Peut-on compléter dix avec quelqu'un qui n'a pas mangé de pain (Siman 197) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 197:2, oui pour la mention du Nom : « תשעה שאכלו דגן וא׳ אכל כזית ירק מצטרפין להזכיר השם » (שו״ע או״ח קצ״ז:ב), et même « לא שתה עמהם אלא כוס אחד שישבו רביעית מכל משקה חוץ מן המים » (שו״ע או״ח קצ״ז:ב) — à condition que « שיהיה המברך אחד מאוכלי הפת » (שו״ע או״ח קצ״ז:ב). La proportion est limitée : « אבל ו׳ לא דרובא דמינכר בעינן » (שו״ע או״ח קצ״ז:ב). Mais pour trois, c'est autre chose : « אבל לשלשה אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת » (שו״ע או״ח קצ״ז:ג). La source en est la Guemara : « תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין » (ברכות מ״ח ע״א).
Qui conduit le Birkat haMazon quand certains ont mangé à satiété et d'autres un kazayit (Siman 197) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 197:4, on choisit celui qui est le plus obligé : « מצוה שיברך אותו שאכל כדי שביעה ויוציא את האחרים » (שו״ע או״ח קצ״ז:ד). À défaut — « ואם אין יודעים כולם לברך מי שאכל כזית יכול להוציא אף אותם שאכלו כדי שביעה » (שו״ע או״ח קצ״ז:ד). La glose ajoute la boisson : « וטוב ליזהר לכתחלה אם מקצתן שתו ומקצתן לא שתו שיברך מי ששתה » (רמ״א או״ח קצ״ז:ד). résumé : celui qui a mangé un kazayit n'est tenu que rabbiniquement — la mesure de l'acte de manger étant « ואכילה בכזית » (ברכות מ״ט ע״ב) — tandis que la satiété du verset, selon Rabbi Yehouda, est « אכילה שיש בה שביעה » (ברכות מ״ט ע״ב).