סימן כ״א · ציציות שנפסקו וטליתות ישנים

📑 תוכן הלימוד

א. חוטי ציצית שנפסקו : לזורקן — אבל לא להשתמש בהם (סעיף א)

טקסט מקורי (סעיף א)

[א] כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בְּצִיצִיּוֹת שֶׁנִּפְסְקוּ וּבְטַלִּיתוֹת יְשָׁנִים. חוּטֵי צִיצִית שֶׁנִּפְסְקוּ, יָכוֹל לְזוֹרְקָן לָאַשְׁפָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוָה שֶׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה ; אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהֵם קְבוּעִים בַּטַּלִּית, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כְּגוֹן לִקְשֹׁר בָּהֶם שׁוּם דָּבָר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה. הַגָּהּ: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף לְאַחַר שֶׁנִּפְסְקוּ אֵין לִנְהֹג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן, לְזוֹרְקָן בְּמָקוֹם מְגֻנֶּה, אֶלָּא שֶׁאֵינָן צְרִיכִין גְּנִיזָה [כָּל בּוֹ הִלְכוֹת שַׁבָּת] ; וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין לְגוֹנְזָן, וְהַמַּחְמִיר וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה [מַהֲרִי״ל הִלְכוֹת צִיצִית] [וְע״ל סִי׳ תרס״ד סָעִיף ח׳ ט׳].

ב. טליתות של מצוה שבלו : אדם בודל עצמו מהם (סעיף ב)

טקסט מקורי (סעיף ב)

[ב] טַלִּיתוֹת שֶׁל מִצְוָה שֶׁבָּלוּ, אָדָם בּוֹדֵל עַצְמוֹ מֵהֶם, וְאֵינוֹ מֻתָּר לְקַנֵּחַ עַצְמוֹ בָּהֶם, וְלֹא לְיַחֵד אוֹתָם לְתַשְׁמִישׁ הַמְגֻנֶּה, אֶלָּא זוֹרְקָן וְהֵם כָּלִים.

ג. בית הכסא : להיכנס — ולישון — בציצית (סעיף ג)

טקסט מקורי (סעיף ג)

[ג] מֻתָּר לִכָּנֵס בְּצִיצִית לְבֵית הַכִּסֵּא. הַגָּהּ: וְכָל שֶׁכֵּן לִשְׁכַּב בָּהֶן דְּשָׁרֵי ; וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב בְּטַלִּית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִיצִית, גַּם שֶׁלֹּא לִתְּנוֹ לְכוֹבֵס עַכּוּ״ם לְכַבֵּס — וְהַכֹּל שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו ; אַךְ נוֹהֲגִין לְהָקֵל לִשְׁכַּב בָּהֶם [כָּל בּוֹ].

ד. שלא יגרור ציציותיו (סעיף ד)

טקסט מקורי (סעיף ד)

[ד] יֵשׁ לִזָּהֵר, כְּשֶׁאָדָם לוֹבֵשׁ טַלִּית, שֶׁלֹּא יִגְרֹר צִיצִיּוֹתָיו.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — חוטי ציצית שנפסקו או שהוחלפו

מקרה 2 — טלית קטן ישן שבלה

מקרה 3 — בית הכסא, שינה, וציציות נגררות

שאלות להבנה

להעמיק עוד