סימן כ״א

1. האקסיומה המרכזית

2. טבלת-אב של ד׳ הסעיפים

ד׳ הסעיפים של המחבר מתקבצים לארבעה צירים: (א) החוטי ציצית שנפסקו — יכול לזורקן (מצוה שאין בגופה קדושה), אבל קבועים בטלית — כל שימוש הוא ביזוי מצוה; (ב) הטליתות של מצוה שבלו — בודל עצמו מכל שימוש מגונה; (ג) הבית הכסא — מותר ליכנס בציצית, וכ״ש לשכב בהן; (ד) הגרירה — שלא יגרור ציציותיו.

3. חוטי ציצית שנפסקו — לזרוק, בלי לבזות

דין החוטים שנפסקו

הסימן נפתח בהבחנה המכוננת: הציצית היא תשמיש מצוה, מצוה שאין בגופה קדושה — בשונה מתשמישי קדושה (תפילין, מזוזות), הטעונים גניזה. חוטים שנפסקו או שהוחלפו — יכול לזורקן לאשפה. אבל שני גבולות מקיפים את ההיתר: ראשית, כל זמן שהם קבועים בטלית, אסור להשתמש בהם — לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה — משום ביזוי מצוה; ושנית, ההגה מביא את הי״א: אף לאחר שנפסקו, אין לנהוג בהם מנהג בזיון לזורקן במקום מגונה (אלא שאינן צריכין גניזה); ויש מדקדקין לגונזן — והמחמיר ומדקדק במצות תע״ב (תבוא עליו ברכה). וההגה מפנה: וע״ל סי׳ תרס״ד סעיף ח׳ ט׳. היסוד (תשמישי מצוה נזרקין, מגילה כו:) מפותח ברמה 2; הפסק ברמה 4 (ראה אצל הרב).

4. טליתות של מצוה שבלו — הטליתות הישנים

5. בית הכסא ושינה — בית הכסא והשינה בציצית

יסוד הבית הכסא

כיון שאין בציצית קדושה בגופה, מותר ליכנס בה לבית הכסא — מותר ליכנס בציצית לבית הכסא — בשונה מן התפילין. ההגה לומד מכאן קל וחומר: וכ״ש לשכב בהן דשרי — כל שכן שמותר לישון בהן. אך הוא מביא שיש שכתבו שנהגו שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית, וגם שלא ליתנו לכובס נכרי לכבס — והכל מאותו הטעם: שלא יהיו מצות בזויות עליו. ומסיים: אך נוהגין להקל לשכב בהם. ההבדל מן התפילין וגבולות המנהג מפותחים ברמה 2; הפסק ברמה 4.

6. שלא יגרור ציציותיו — שלא לגרור הציציות

7. כללי זהב — עזר לזיכרון

8. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

9. מכשלות להימנע מהן

10. כבוד הציצית במעשה

11. טבלת סיכום סופית

✦ ❖ ✦ 3 הציוויים המעשיים של סימן כ״א בקיצור

🎓 סיכום מסלול הלימוד