שולחן ערוך · אורח חיים

Résumé concis :

ב׳ seifim : deux bénédictions de la vue, et deux échelles de temps. Le séif 1 fixe la formule sur l’arc-en-ciel et l’interdit qui l’accompagne : «הרואה הקשת אומר ברוך אתה ה׳ אמ״ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו ביותר:» (שו״ע או״ח רכ״ט:א) — et cette formule vient de la conclusion de Rav Papa «אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: ״ברוך … זוכר הברית, ונאמן בבריתו וקיים במאמרו״.» (ברכות נ״ט ע״א), tandis que l’interdit vient de «דרש רבי יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים.» (חגיגה ט״ז ע״א). Le séif 2 change entièrement d’échelle : «הרואה חמה בתקופתה והוא מכ״ח לכ״ח שנה והתקופה בתחלת ליל ד׳ כשרואה אותה ביום ד׳ בבקר אומר ברוך עושה בראשית» (שו״ע או״ח רכ״ט:ב), sur la baraïta et le calcul d’Abayé «ואימת הוי? אמר אביי: כל עשרין ותמניא שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן, בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.» (ברכות נ״ט ע״ב) ; et il s’achève sur la lune et les constellations, dont la Michna Beroura note «וכן מברך וכו׳ - וכהיום אין נוהגין העולם בזה» (משנה ברורה, מ״ב רכ״ט:ט).