שולחן ערוך · אורח חיים

Concise summary:

י״ז seifim: the siman governs a man’s conduct in married life. Seif 1 lays down the debt and the intention: «אם היה נשוי לא יהא רגיל ביותר עם אשתו אלא בעונה האמורה בתורה» (שו״ע או״ח ר״מ:א), and «ואף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו אלא כאדם שפורע חובו שהוא חייב בעונתה» (שו״ע או״ח ר״מ:א). Seifim 2-3 close the door of absence: «לא ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ואפילו שתיהן נשיו» (שו״ע או״ח ר״מ:ב), and «וברותי מכם המורדים והפושעים בי אלו בני תשע׳ מדות» (שו״ע או״ח ר״מ:ג). Seifim 4-5 and 9 restate the conducts of Rabbi Yohanan ben Dahavai: «אסור להסתכל באותו מקום» (שו״ע או״ח ר״מ:ד), «הוא למטה והיא למעלה זו דרך עזות» (שו״ע או״ח ר״מ:ה). Seif 6 governs the place: «אסור לאדם לשמש מטתו בפני כל אדם אם הוא נעור ואפי׳ ע״י הפסק מחיצה עשרה» (שו״ע או״ח ר״מ:ו). Seifim 7-8 the hour and the disposition: «אלא באמצע הלילה» (שו״ע או״ח ר״מ:ז), «וכולהו פירושי איתנהו וצריך בעל נפש ליזהר בהם» (שו״ע או״ח ר״מ:ח). Seifim 11-13 light, famine and another’s house, and seifim 14-17 the measure of the body and the bed.