Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן כ״ה (י״ג סעיפים)
דִּינֵי תְּפִלִּין בִּפְרָטוּת, וּבוֹ י״ג סְעִיפִים. (סעיף א) אַחַר שֶׁלָּבַשׁ טַלִּית מְצוּיֶּיצֶת יָנִיחַ תְּפִלִּין, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ ; וְהַמַּנִּיחִים כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית בְּכִיס אַחַת צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ כִּיס הַתְּפִלִּין לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהֶם תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵךְ לַהֲנִיחָם קֹדֶם הַטַּלִּית, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה. הַגָּה: מִיהוּ אִם תְּפִלִּין מְזֻמָּנִים בְּיָדוֹ וְאֵין לוֹ צִיצִית, אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַל הַצִּיצִית אֶלָּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּכְשֶׁמְּבִיאִים טַלִּית מִתְעַטֵּף. (סעיף ב) מִי שֶׁהוּא זָהִיר בְּטַלִּית קָטָן יִלְבָּשֶׁנּוּ וְיָנִיחַ תְּפִלִּין בְּבֵיתוֹ, וְיֵלֵךְ לָבוּשׁ בְּצִיצִית וּמֻכְתָּר בִּתְפִלִּין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁם יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל. הַגָּה: וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל תְּחִלָּה וּלְבָרֵךְ עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ הַתְּפִלִּין. (סעיף ג) הָרֹא״שׁ הָיָה מְסַדֵּר הַבְּרָכוֹת עַד "עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה", וְאָז הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין. (סעיף ד) צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ תְּפִלִּין עָלָיו בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. (סעיף ה) יְכַוֵּן בַּהֲנָחָתָם שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּבָּ"ה לְהָנִיחַ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּד שְׁמוֹ וִיצִיאַת מִצְרַיִם, עַל הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב וְעַל הָרֹאשׁ כְּנֶגֶד הַמּוֹחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַמּוֹרִים עַל יִחוּדוֹ, וִישַׁעְבֵּד לְהַקָּבָּ"ה הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בַּמּוֹחַ וְגַם הַלֵּב שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּאֲווֹת. וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה וִיבָרֵךְ "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין", וְאַחַר כָּךְ שֶׁל רֹאשׁ וְלֹא יְבָרֵךְ, כִּי אִם בְּרָכָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין", וְכֵן פָּשַׁט הַמִּנְהָג בִּבְנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּבָרְכִין ב׳ בְּרָכוֹת, וְטוֹב לוֹמַר אַחַר הַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". (סעיף ו) אִם פָּגַע בְּשֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה, צָרִיךְ לְהַעֲבִיר עַל אוֹתָהּ מִצְוָה וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה. (סעיף ז) יְבָרֵךְ "לְהָנִיחַ" בְּקָמָ"ץ תַּחַת הַהֵ"א וְלֹא בְּפַתָּח. (סעיף ח) כָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן ; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שֶׁל יָד אַחַר הַנָּחָה עַל הַקִּבֹּרֶת קֹדֶם קְשִׁירָתָן. (סעיף ט) אָסוּר לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, וְאִם הִפְסִיק מְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין". (סעיף י) אִם שָׁמַע קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה בֵּין שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, לֹא יַפְסִיק לַעֲנוֹת אֶלָּא שׁוֹתֵק וְשׁוֹמֵעַ וּמְכַוֵּן. (סעיף יא) אַחַר שֶׁקָּשַׁר שֶׁל יָד יָנִיחַ שֶׁל רֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ הָרְצוּעָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא שֶׁל רֹאשׁ מֵהַתִּיק עַד שֶׁתְּהֵא שֶׁל יָד מֻנַּחַת. (סעיף יב) אִם מַנִּיחַ תְּפִלִּין כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּכָל פַּעַם ; מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל תְּפִלִּין שְׁאוּלִין וְלֹא עַל גְּזוּלִין. (סעיף יג) נָהֲגוּ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ תְּפִלִּין עַד אַחַר קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", וּבְיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה עַד שֶׁיַּחֲזִירוּהוּ לַהֵיכָל ; וּבְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ חוֹלְצִים אוֹתָם קֹדֶם תְּפִלַּת מוּסָף.
Les lois détaillées des téfilines — et il comporte 13 seifim : (1) Après avoir revêtu un טלית מצוייץ, on pose les tefilin, שמעלין בקדש ; celui qui range le כיס התפילין et le talit dans un même sac veillera à ne pas mettre celui des tefilin au-dessus, כדי שלא יפגע בהם תחלה et ne soit contraint de les poser avant le talit — שלא יעבור על המצוה. (Rama : si les tefilin sont prêts et qu'il n'a pas de talit, il n'attend pas — il pose les tefilin, et s'enveloppe du talit quand on le lui apporte.) (2) Le zélé au טלית קטן le revêt et pose les tefilin à la maison, et se rend « לבוש בציצית ומוכתר בתפילין » à la synagogue, où il met le טלית גדול. (Rama : l'usage est de mettre d'abord le טלית גדול avec sa ברכה, puis les tefilin.) (3) Le רא״ש ordonnait les berakhot jusqu'à « עוטר ישראל בתפארה », puis posait les tefilin. (4) On doit avoir les tefilin sur soi בשעת קריאת שמע ותפלה. (5) On aura la kavana à la pose : Hachem nous a ordonné de poser ces ד׳ פרשיות où sont יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, afin de se souvenir des נסים ונפלאות, וישעבד להקב״ה la נשמה שבמוח et le לב שהוא עיקר התאות. On pose של יד תחלה et l'on bénit « להניח תפילין », puis של ראש בלא ברכה — ברכה אחת לשתיהן. (Rama : וי״א de bénir sur של ראש « על מצות תפילין » ; מנהג אשכנז : ב׳ ברכות, et טוב de dire ensuite « ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ».) (6) S'il rencontre של ראש d'abord, il מעביר על אותה מצוה et pose של יד תחלה. (7) On bénit « לְהָנִיחַ » בקמ״ץ תחת הה״א, et non בפתח. (8) On bénit sur של יד après l'avoir posé על הקיבורת, avant la קשירה (עובר לעשייתן). (9) אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; s'il a interrompu, il bénit « על מצות תפילין ». (10) S'il entend קדיש ou קדושה entre les deux, il ne répond pas mais שותק ושומע ומכוון. (11) Après avoir noué של יד, il pose של ראש avant d'enrouler la רצועה. (12) S'il pose les tefilin plusieurs fois dans la journée, il bénit à chaque fois ; מותר de bénir sur des תפילין שאולין, non sur des גזולין. (13) L'usage est de ne pas ôter les tefilin avant קדושת « ובא לציון » ; un jour de ספר תורה, jusqu'à ce qu'on l'ait remis בהיכל ; et בראש חודש on les ôte קודם תפלת מוסף.
Les 4 niveaux d'étude — Siman כ״ה, 13 seifim
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu vocalisé des 13 seifim avec traduction française fluide. Explication pédagogique et inspirante : l'ordre טלית puis תפילין (שמעלין בקדש) ; la kavana profonde à la pose — ces ד׳ פרשיות où sont יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, pour שעבד le cœur et le cerveau à Hachem ; poser של יד תחלה et bénir « להניח תפילין », puis של ראש (מנהג אשכנז : ב׳ ברכות + ברוך שם) ; אין מעבירין על המצות ; les tefilin בשעת קריאת שמע ותפלה, et עד אחר ובא לציון. Cas pratiques : l'ordre du matin, la kavana à la pose, et la conduite entre של יד et של ראש.
02
Disponible
רמת הלמדן
Lamdan — Pilpoul Avancé
Pilpoul approfondi : מעלין בקדש et סדר טלית ותפילין (מנחות צט.) ; le שלא יעביר על המצוה — אין מעבירין על המצות (יומא לג.) ; le yesod de כוונת התפילין — שעבוד הלב והמוח, les ד׳ פרשיות ; la machloket ברכה אחת או שתים « להניח » / « על מצות תפילין » (מנחות לו.) et le מנהג אשכנז ; le הפסק entre של יד et של ראש ; « וקשרתם … והיו » — סדר יד ואח״כ ראש ; et « וקשרתם … ודברת בם » — תפילין בשעת קריאת שמע. Beit Yossef, Tour, רמב״ם, הרא״ש, מג״א, ט״ז, Mishna Beroura et Beour Halakha.
03
Disponible
חזרה וסיכום
Synthèse Magistrale
Récapitulatif structuré pour révision et mémorisation : l'ordre טלית puis תפילין (מעלין בקדש), la kavana des ד׳ פרשיות (שעבוד הלב והמוח), l'ordre של יד puis של ראש (אין מעבירין), une ou deux berakhot, le הפסק, les tefilin בשעת קריאת שמע, et le מנהג de ne les ôter qu'après ובא לציון. Conduite למעשה au quotidien, dans l'esprit de la kavana et de la crainte, avec renvoi à un Rav et lien siman 8, 24, 26, 27 et 28.
04
Disponible
דעת הרב
Daat HaRav (Admour HaZaken)
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 25 (où le Rav développe מ״ב seifim) : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — l'ordre טלית/תפילין (שמעלין בקדש), la kavana profonde (les ד׳ פרשיות, שעבוד הלב והמוח), l'ordre יד/ראש, les berakhot (une ou deux, machloket מחבר/רמ״א), le הפסק, le מיקום précis et la conduite jusqu'à ובא לציון. C'est le plus long niveau 4 du compartiment. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
05
Personnalisé
לימוד אישי
Étude selon mes Poskim
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berurah, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
Les grands thèmes du Siman
מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ
סדר טלית ותפילין
אחר שלבש טלית יניח תפילין, שמעלין בקדש ; ne pas mettre le כיס התפילין au-dessus dans le sac, שלא יעביר על המצוה. Rama : si les tefilin sont prêts et pas le talit, ne pas attendre.
שִׁעְבּוּד הַלֵּב וְהַמּוֹחַ
כוונת התפילין
Ces ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, pour שעבד להקב״ה la נשמה שבמוח et le לב שהוא עיקר התאות.
סֵדֶר יָד וְרֹאשׁ
אין מעבירין על המצות
של יד תחלה puis של ראש ; אם פגע בשל ראש תחלה, מעביר על אותה מצוה et pose של יד d'abord — « וקשרתם … והיו ».
בְּרָכָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
להניח / על מצות תפילין
On bénit « להניח תפילין » sur של יד, puis של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). וי״א ומנהג אשכנז : ב׳ ברכות « על מצות תפילין » + « ברוך שם ».
בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע
תפילין בק״ש ותפלה
צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה — « וקשרתם … ודברת בם » : le lien entre les tefilin et le Chema.
הֶפְסֵק וְהַנְהָגָה
הפסק וזמן החליצה
אין להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; et המנהג שלא לחלוץ עד אחר ובא לציון, וביום ס״ת עד שיחזירוהו, ובראש חודש קודם מוסף.
Structure du Siman — repères dans les 13 seifim
| Seif | Sujet | Thème | Détail |
|---|---|---|---|
| סעיף א | מעלין בקדש | סדר וסדר הכיס | אחר שלבש טלית יניח תפילין (שמעלין בקדש) ; לא יניח כיס התפילין למעלה שלא יעבור על המצוה. הגה : אם תפילין מזומנים ואין ציצית, מניח תפילין ואינו ממתין. |
| סעיף ב | טלית קטן ומוכתר בתפילין | הנהגת הזהיר | הזהיר בטלית קטן מניחו ותפילין בביתו והולך לבוש ומוכתר לבהכ״נ. הגה : העולם נהגו טלית גדול תחלה בברכה ואח״כ תפילין. |
| סעיף ג | סדר הברכות | מנהג הרא״ש | הרא״ש היה מסדר הברכות עד "עוטר ישראל בתפארה" ואז מניח תפילין. |
| סעיף ד | תפילין בק״ש ותפלה | חובה | צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה. |
| סעיף ה | הכוונה והברכות | ✦ לב הסימן | יכוין ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, לשעבד הנשמה והלב. של יד תחלה ומברך "להניח", ואח״כ של ראש בלא ברכה. הגה : וי״א ומנהג אשכנז ב׳ ברכות "על מצות תפילין" + "ברוך שם". |
| סעיף ו | פגע בשל ראש | אין מעבירין | אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה ומניח של יד תחלה. |
| סעיף ז | ניקוד "לְהָנִיחַ" | דקדוק | יברך "להניח" בקמ״ץ תחת הה״א ולא בפתח. |
| סעיף ח | עובר לעשייתן | זמן הברכה | כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן — על של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתן. |
| סעיף ט | הפסק בין יד לראש | אסור להפסיק | אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; ואם הפסיק מברך על של ראש "על מצות תפילין". |
| סעיף י | קדיש וקדושה | שומע ומכוון | שמע קדיש או קדושה בין יד לראש — לא יפסיק לענות, אלא שותק ושומע ומכוון. |
| סעיף יא | סדר ההנחה | מעשה ההנחה | אחר שקשר של יד יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה ; ויש מי שאומר שלא יוציא של ראש עד שתהא של יד מונחת. |
| סעיף יב | כמה פעמים ביום | חוזר ומברך | המניח כמה פעמים ביום מברך בכל פעם ; מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין. |
| סעיף יג | זמן החליצה | מנהג העולם | לא לחלוץ עד אחר קדושת "ובא לציון" ; ביום ס״ת עד שיחזירוהו להיכל ; ובראש חודש חולצים קודם מוסף. |
הכוונה והברכות — la kavana et les berakhot de la pose
| Registre | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| שעבוד הלב והמוח | מחבר · סעיף ה | כוונת ההנחה | Les ד׳ פרשיות — où sont יחוד שמו ויציאת מצרים — sont posées על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח : asservir à Hachem la נשמה שבמוח et le לב שהוא עיקר התאות, pour se souvenir du Créateur et modérer ses plaisirs. |
| ברכה אחת או שתים | מחבר · הגה (רמ״א) · מנחות לו. | להניח / על מצות | Le מחבר : של יד תחלה avec « להניח תפילין », puis של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). Le רמ״א (וכן מנהג אשכנז) : ב׳ ברכות — « על מצות תפילין » sur של ראש, et « ברוך שם » après. |
| סדר יד וראש | מחבר · יומא לג. · למעשה | ✦ אין מעבירין | של יד תחלה puis של ראש ; אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה. אין להפסיק בין יד לראש. La conduite précise (זמן, מיקום), voir le niveau 4 et le renvoi au Rav. |
Questions fréquentes — Siman כ״ה
Dans quel ordre pose-t-on le talit et les téfilines, selon le Siman 25 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 25:1, après avoir revêtu un טלית מצוייץ on pose les tefilin, שמעלין בקדש — on monte en sainteté. Celui qui range le כיס התפילין et le talit dans un même sac veillera à ne pas mettre celui des tefilin au-dessus, כדי שלא יפגע בהם תחלה et ne soit contraint de les poser avant le talit — שלא יעבור על המצוה. La Rama ajoute que si les tefilin sont prêts et qu'il n'a pas encore de talit, il n'attend pas : il pose les tefilin, et s'enveloppe du talit quand on le lui apporte. L'usage répandu (Rama, séif 2) est de mettre d'abord le טלית גדול avec sa ברכה, puis les tefilin.
Quelle est la kavana lorsqu'on pose les téfilines, selon le Siman 25 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 25:5, יכוין בהנחתם que Hachem nous a ordonné de poser ces ד׳ פרשיות où sont יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, afin de se souvenir des נסים ונפלאות qui attestent Son unité et Sa puissance בעליונים ובתחתונים, וישעבד להקב״ה la נשמה שהיא במוח et aussi le לב שהוא עיקר התאות והמחשבות ; ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. C'est le cœur du siman : asservir à Hachem le cerveau et le cœur.
Fait-on une ou deux berakhot sur les téfilines, selon le Siman 25 ?
Selon le Choulhan Aroukh (Orah Haïm 25:5), on pose של יד תחלה et l'on bénit « לְהָנִיחַ תְּפִלִּין » (séif 7 : בקמ״ץ תחת הה״א), puis של ראש בלא ברכה — כי אם ברכה אחת לשתיהן. La Rama rapporte וי״א de bénir aussi sur של ראש « על מצות תפילין », et כן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין ב׳ ברכות ; וטוב לומר après la seconde berakha « ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ». On ne parle pas entre של יד et של ראש (séif 9) ; s'il a interrompu, il bénit sur של ראש « על מצות תפילין ».
Faut-il porter les téfilines pendant le Chema, et jusqu'à quand les garder, selon le Siman 25 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 25:4, צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה — on doit avoir les tefilin sur soi pendant le Chema et la tefila. Et selon le séif 13, נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת « ובא לציון » ; un jour où l'on sort un ספר תורה, on ne les ôte pas avant qu'on l'ait remis בהיכל ; et בראש חודש on les ôte קודם תפלת מוסף.