The Siman — Choulhan Aroukh, Orach Chaim siman 25 (13 seifim)
דִּינֵי תְּפִלִּין בִּפְרָטוּת, וּבוֹ י״ג סְעִיפִים. (סעיף א) אַחַר שֶׁלָּבַשׁ טַלִּית מְצוּיֶּיצֶת יָנִיחַ תְּפִלִּין, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ ; וְהַמַּנִּיחִים כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית בְּכִיס אַחַת צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ כִּיס הַתְּפִלִּין לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהֶם תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵךְ לַהֲנִיחָם קֹדֶם הַטַּלִּית, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה. הַגָּה: מִיהוּ אִם תְּפִלִּין מְזֻמָּנִים בְּיָדוֹ וְאֵין לוֹ צִיצִית, אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַל הַצִּיצִית אֶלָּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּכְשֶׁמְּבִיאִים טַלִּית מִתְעַטֵּף. (סעיף ב) מִי שֶׁהוּא זָהִיר בְּטַלִּית קָטָן יִלְבָּשֶׁנּוּ וְיָנִיחַ תְּפִלִּין בְּבֵיתוֹ, וְיֵלֵךְ לָבוּשׁ בְּצִיצִית וּמֻכְתָּר בִּתְפִלִּין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁם יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל. הַגָּה: וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל תְּחִלָּה וּלְבָרֵךְ עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ הַתְּפִלִּין. (סעיף ג) הָרֹא״שׁ הָיָה מְסַדֵּר הַבְּרָכוֹת עַד "עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה", וְאָז הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין. (סעיף ד) צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ תְּפִלִּין עָלָיו בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. (סעיף ה) יְכַוֵּן בַּהֲנָחָתָם שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּבָּ"ה לְהָנִיחַ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּד שְׁמוֹ וִיצִיאַת מִצְרַיִם, עַל הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב וְעַל הָרֹאשׁ כְּנֶגֶד הַמּוֹחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַמּוֹרִים עַל יִחוּדוֹ, וִישַׁעְבֵּד לְהַקָּבָּ"ה הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בַּמּוֹחַ וְגַם הַלֵּב שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּאֲווֹת. וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה וִיבָרֵךְ "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין", וְאַחַר כָּךְ שֶׁל רֹאשׁ וְלֹא יְבָרֵךְ, כִּי אִם בְּרָכָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין", וְכֵן פָּשַׁט הַמִּנְהָג בִּבְנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּבָרְכִין ב׳ בְּרָכוֹת, וְטוֹב לוֹמַר אַחַר הַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". (סעיף ו) אִם פָּגַע בְּשֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה, צָרִיךְ לְהַעֲבִיר עַל אוֹתָהּ מִצְוָה וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה. (סעיף ז) יְבָרֵךְ "לְהָנִיחַ" בְּקָמָ"ץ תַּחַת הַהֵ"א וְלֹא בְּפַתָּח. (סעיף ח) כָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן ; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שֶׁל יָד אַחַר הַנָּחָה עַל הַקִּבֹּרֶת קֹדֶם קְשִׁירָתָן. (סעיף ט) אָסוּר לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, וְאִם הִפְסִיק מְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין". (סעיף י) אִם שָׁמַע קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה בֵּין שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, לֹא יַפְסִיק לַעֲנוֹת אֶלָּא שׁוֹתֵק וְשׁוֹמֵעַ וּמְכַוֵּן. (סעיף יא) אַחַר שֶׁקָּשַׁר שֶׁל יָד יָנִיחַ שֶׁל רֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ הָרְצוּעָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא שֶׁל רֹאשׁ מֵהַתִּיק עַד שֶׁתְּהֵא שֶׁל יָד מֻנַּחַת. (סעיף יב) אִם מַנִּיחַ תְּפִלִּין כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּכָל פַּעַם ; מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל תְּפִלִּין שְׁאוּלִין וְלֹא עַל גְּזוּלִין. (סעיף יג) נָהֲגוּ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ תְּפִלִּין עַד אַחַר קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", וּבְיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה עַד שֶׁיַּחֲזִירוּהוּ לַהֵיכָל ; וּבְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ חוֹלְצִים אוֹתָם קֹדֶם תְּפִלַּת מוּסָף.
The detailed laws of tefillin — and it contains 13 seifim: (1) After donning a טלית מצוייצת, one puts on tefillin, שמעלין בקדש; one who keeps the כיס התפילין and the talit in a single bag should be careful not to place the tefillin bag on top, כדי שלא יפגע בהם תחלה and be forced to put them on before the talit — שלא יעבור על המצוה. (Rama: if the tefillin are ready and he has no talit, he does not wait — he puts on the tefillin, and enwraps himself in the talit when it is brought.) (2) One who is careful with the טלית קטן dons it and puts on tefillin at home, and goes « לבוש בציצית ומוכתר בתפילין » to the synagogue, where he dons the טלית גדול. (Rama: the custom is to don the טלית גדול first with its ברכה, then the tefillin.) (3) The רא״ש would arrange the berakhot up to « עוטר ישראל בתפארה », then put on tefillin. (4) One must have the tefillin on בשעת קריאת שמע ותפלה. (5) One has the kavana at donning: Hashem commanded us to place these ד׳ פרשיות, where יחוד שמו ויציאת מצרים are found, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, so as to remember the נסים ונפלאות, וישעבד להקב״ה the נשמה שבמוח and the לב שהוא עיקר התאות. One puts של יד תחלה and blesses « להניח תפילין », then של ראש בלא ברכה — ברכה אחת לשתיהן. (Rama: וי״א to bless on של ראש « על מצות תפילין »; Ashkenazi custom: ב׳ ברכות, and טוב to say afterwards « ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ».) (6) If he encounters של ראש first, he מעביר על אותה מצוה and puts של יד תחלה. (7) One blesses « לְהָנִיחַ » בקמ״ץ תחת הה״א, not בפתח. (8) One blesses on של יד after placing it על הקיבורת, before the קשירה (עובר לעשייתן). (9) אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש; if he interrupted, he blesses « על מצות תפילין ». (10) If he hears קדיש or קדושה between the two, he does not respond but שותק ושומע ומכוון. (11) After tying של יד, he puts on של ראש before winding the רצועה. (12) If he puts on tefillin several times in the day, he blesses each time; מותר to bless on תפילין שאולין, not on גזולין. (13) The custom is not to remove the tefillin until after קדושת « ובא לציון »; on a day with a ספר תורה, until it is returned בהיכל; and בראש חודש one removes them קודם תפלת מוסף.
The 4 levels of study — Siman כ״ה, 13 seifim
01
Available
רמת המתחיל
Level 1 — Beginner & Intermediate
Vocalized Hebrew text of the 13 seifim with a fluent English translation. Pedagogical, uplifting explanation: the order טלית then תפילין (שמעלין בקדש); the kavana at donning — these ד׳ פרשיות, where יחוד שמו ויציאת מצרים are found, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, to subjugate the heart and mind to Hashem; putting של יד תחלה and blessing « להניח תפילין », then של ראש (Ashkenazi custom: ב׳ ברכות + ברוך שם); אין מעבירין על המצות; tefillin בשעת קריאת שמע ותפלה, and not removing them until after ובא לציון. Practical cases: the order of the morning, the kavana at donning, and the conduct between של יד and של ראש.
02
Available
רמת הלמדן
Lamdan — Advanced Pilpul
In-depth pilpul: מעלין בקדש and the order טלית ותפילין (Menachot 99a); the שלא יעביר על המצוה — אין מעבירין על המצות (Yoma 33a); the yesod of כוונת התפילין — שעבוד הלב והמוח, the ד׳ פרשיות; the machloket ברכה אחת או שתים « להניח » / « על מצות תפילין » (Menachot 36a) and the Ashkenazi custom; the הפסק between של יד and של ראש; « וקשרתם … והיו » — the order יד then ראש; and « וקשרתם … ודברת בם » — tefillin בשעת קריאת שמע. Beit Yossef, Tur, רמב״ם, הרא״ש, Mg״A, Taz, Mishna Berura and Beour Halakha.
03
Available
חזרה וסיכום
Master Synthesis
Structured summary for review and memorization: the order טלית then תפילין (מעלין בקדש), the kavana of the ד׳ פרשיות (שעבוד הלב והמוח), the order של יד then של ראש (אין מעבירין), one or two berakhot, the הפסק, tefillin בשעת קריאת שמע, and the custom not to remove them until after ובא לציון. Conduct le-maaseh in daily life, in the spirit of kavana and awe, with a referral to a Rav and cf. siman 8, 24, 26, 27 and 28.
04
Available
דעת הרב
Daat HaRav (the Alter Rebbe)
The Choulhan Aroukh HaRav of the Admour HaZaken on Orach Chaim siman 25 (where the Rav develops מ״ב seifim): full text and the force of the psak relative to the Mechaber — the order טלית/תפילין (שמעלין בקדש), the deep kavana (the ד׳ פרשיות, שעבוד הלב והמוח), the order יד/ראש, the berakhot (one or two, machloket מחבר/רמ״א), the הפסק, the precise מיקום and the conduct until ובא לציון. This is the longest Level 4 in the section. For in-depth study, a referral to a Chabad Rav.
05
Personalized
לימוד אישי
Study according to my Poskim
Rebuild this siman according to the Rabbanim YOU follow. Choose your Poskim (Rav Ovadia, the Admour HaZaken, the Rebbe, Ben Ish Chai, Mishna Berura, Rav Mordechai Eliyahu…) — Daat AI rebuilds the siman with their opinions, their reasoning, and their disagreements. If your Poskim do not address a point, the AI asks you before expanding.
The main themes of the Siman
מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ
סדר טלית ותפילין
אחר שלבש טלית יניח תפילין, שמעלין בקדש; one should not place the כיס התפילין on top in the bag, שלא יעביר על המצוה. Rama: if the tefillin are ready and there is no talit, one does not wait.
שִׁעְבּוּד הַלֵּב וְהַמּוֹחַ
כוונת התפילין
These ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, to subjugate to Hashem the נשמה שבמוח and the לב שהוא עיקר התאות.
סֵדֶר יָד וְרֹאשׁ
אין מעבירין על המצות
של יד תחלה then של ראש; אם פגע בשל ראש תחלה, one מעביר על אותה מצוה and puts של יד first — « וקשרתם … והיו ».
בְּרָכָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
להניח / על מצות תפילין
One blesses « להניח תפילין » on של יד, then של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). וי״א and Ashkenazi custom: ב׳ ברכות « על מצות תפילין » + « ברוך שם ».
בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע
תפילין בק״ש ותפלה
צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה — « וקשרתם … ודברת בם »: the link between the tefillin and the Shema.
הֶפְסֵק וְהַנְהָגָה
הפסק וזמן החליצה
אין להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש; and the custom not to remove them until after ובא לציון, on a ס״ת day until it is returned, and בראש חודש before מוסף.
Structure of the Siman — landmarks in the 13 seifim
| Seif | Subject | Theme | Detail |
|---|---|---|---|
| סעיף א | מעלין בקדש | order & the bag | אחר שלבש טלית יניח תפילין (שמעלין בקדש); one should not place the כיס התפילין on top שלא יעבור על המצוה. Rama: if tefillin are ready and there is no ציצית, he puts on tefillin and does not wait. |
| סעיף ב | טלית קטן ומוכתר בתפילין | conduct of the careful | One careful with the טלית קטן dons it and tefillin at home and goes לבוש ומוכתר to the synagogue. Rama: the custom is טלית גדול first with a ברכה, then tefillin. |
| סעיף ג | order of the berakhot | custom of the Rosh | The רא״ש would arrange the berakhot up to « עוטר ישראל בתפארה » and then put on tefillin. |
| סעיף ד | tefillin at ק״ש ותפלה | obligation | צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה. |
| סעיף ה | the kavana and the berakhot | ✦ heart of the siman | יכוין ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, to subjugate the נשמה and the לב. של יד תחלה and blesses « להניח », then של ראש בלא ברכה. Rama: וי״א and Ashkenazi custom ב׳ ברכות « על מצות תפילין » + « ברוך שם ». |
| סעיף ו | encountering של ראש | אין מעבירין | אם פגע בשל ראש תחלה — one מעביר על אותה מצוה and puts של יד תחלה. |
| סעיף ז | vocalization « לְהָנִיחַ » | grammar | יברך « להניח » בקמ״ץ תחת הה״א and not בפתח. |
| סעיף ח | עובר לעשייתן | timing of the berakha | כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן — on של יד after placing it על הקיבורת, before the קשירה. |
| סעיף ט | interruption between יד and ראש | אסור להפסיק | אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש; and if he interrupted he blesses on של ראש « על מצות תפילין ». |
| סעיף י | קדיש and קדושה | listens and intends | Heard קדיש or קדושה between יד and ראש — he does not interrupt to respond, but שותק ושומע ומכוון. |
| סעיף יא | order of donning | act of donning | After tying של יד he puts on של ראש before winding the רצועה; and יש מי שאומר not to take of ראש out until של יד is placed. |
| סעיף יב | several times a day | re-blesses | One who dons several times a day blesses each time; מותר to bless on תפילין שאולין and not on גזולין. |
| סעיף יג | when to remove | custom of the world | Not to remove until after קדושת « ובא לציון »; on a ס״ת day until it is returned להיכל; and בראש חודש one removes them before מוסף. |
הכוונה והברכות — the kavana and the berakhot of donning
| Register | Source | Conduct | Central idea |
|---|---|---|---|
| שעבוד הלב והמוח | Mechaber · seif 5 | kavana at donning | The ד׳ פרשיות — where יחוד שמו ויציאת מצרים are found — are placed על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח: to subjugate to Hashem the נשמה שבמוח and the לב שהוא עיקר התאות, to remember the Creator and moderate one's pleasures. |
| ברכה אחת או שתים | Mechaber · Hagaha (Rama) · Menachot 36a | להניח / על מצות | The Mechaber: של יד תחלה with « להניח תפילין », then של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). The Rama (and the Ashkenazi custom): ב׳ ברכות — « על מצות תפילין » on של ראש, and « ברוך שם » after. |
| סדר יד וראש | Mechaber · Yoma 33a · le-maaseh | ✦ אין מעבירין | של יד תחלה then של ראש; אם פגע בשל ראש תחלה — one מעביר על אותה מצוה. אין להפסיק between יד and ראש. The precise conduct (timing, מיקום), see Level 4 and the referral to the Rav. |
Frequently asked questions — Siman כ״ה
In what order does one don the talit and the tefillin, according to Siman 25?
According to the Choulhan Aroukh, Orach Chaim 25:1, after donning a טלית מצוייצת one puts on tefillin, שמעלין בקדש — one ascends in holiness. One who keeps the כיס התפילין and the talit in a single bag should be careful not to place the tefillin bag on top, כדי שלא יפגע בהם תחלה and be forced to put them on before the talit — שלא יעביר על המצוה. The Rama adds that if the tefillin are ready and he does not yet have a talit, he does not wait: he puts on the tefillin, and enwraps himself in the talit when it is brought. The widespread custom (Rama, seif 2) is to don the טלית גדול first with its ברכה, then the tefillin.
What is the kavana when donning the tefillin, according to Siman 25?
According to the Choulhan Aroukh, Orach Chaim 25:5, יכוין בהנחתם that Hashem commanded us to place these ד׳ פרשיות, where יחוד שמו ויציאת מצרים are found, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, so as to remember the נסים ונפלאות that attest to His unity and His power בעליונים ובתחתונים, וישעבד להקב״ה the נשמה שהיא במוח and also the לב שהוא עיקר התאות והמחשבות; ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. This is the heart of the siman: to subjugate the mind and the heart to Hashem.
Does one make one or two berakhot on the tefillin, according to Siman 25?
According to the Choulhan Aroukh (Orach Chaim 25:5), one puts של יד תחלה and blesses « לְהָנִיחַ תְּפִלִּין » (seif 7: בקמ״ץ תחת הה״א), then של ראש בלא ברכה — כי אם ברכה אחת לשתיהן. The Rama reports וי״א to bless on של ראש as well « על מצות תפילין », and כן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין ב׳ ברכות; וטוב לומר after the second berakha « ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ». One does not speak between של יד and של ראש (seif 9); if he interrupted, he blesses on של ראש « על מצות תפילין ».
Must one wear tefillin during the Shema, and until when does one keep them on, according to Siman 25?
According to the Choulhan Aroukh, Orach Chaim 25:4, צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה — one must have the tefillin on during the Shema and the tefila. And according to seif 13, נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין until after קדושת « ובא לציון »; on a day when a ספר תורה is taken out, one does not remove them until it has been returned בהיכל; and בראש חודש one removes them קודם תפלת מוסף.