סימן כ״הSiman 25
אורח חיים · יום-יום

סימן כ״ה — דיני תפילין בפרטות

שולחן ערוך, אורח חיים כ״ה — י״ג סעיפים
ארבע רמות לימוד י״ג סעיפים טור · רמב״ם · שו״ע הרב · משנה ברורה · כף החיים מעלין בקדש · שעבוד הלב והמוח · סדר יד וראש
הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן כ״ה (י״ג סעיפים)
דִּינֵי תְּפִלִּין בִּפְרָטוּת, וּבוֹ י״ג סְעִיפִים. (סעיף א) אַחַר שֶׁלָּבַשׁ טַלִּית מְצוּיֶּיצֶת יָנִיחַ תְּפִלִּין, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ ; וְהַמַּנִּיחִים כִּיס הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית בְּכִיס אַחַת צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ כִּיס הַתְּפִלִּין לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהֶם תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵךְ לַהֲנִיחָם קֹדֶם הַטַּלִּית, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה. הַגָּה: מִיהוּ אִם תְּפִלִּין מְזֻמָּנִים בְּיָדוֹ וְאֵין לוֹ צִיצִית, אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַל הַצִּיצִית אֶלָּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּכְשֶׁמְּבִיאִים טַלִּית מִתְעַטֵּף. (סעיף ב) מִי שֶׁהוּא זָהִיר בְּטַלִּית קָטָן יִלְבָּשֶׁנּוּ וְיָנִיחַ תְּפִלִּין בְּבֵיתוֹ, וְיֵלֵךְ לָבוּשׁ בְּצִיצִית וּמֻכְתָּר בִּתְפִלִּין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁם יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל. הַגָּה: וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית גָּדוֹל תְּחִלָּה וּלְבָרֵךְ עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ הַתְּפִלִּין. (סעיף ג) הָרֹא״שׁ הָיָה מְסַדֵּר הַבְּרָכוֹת עַד "עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה", וְאָז הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין וּמְבָרֵךְ "עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה". (סעיף ד) צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ תְּפִלִּין עָלָיו בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. (סעיף ה) יְכַוֵּן בַּהֲנָחָתָם שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּבָּ"ה לְהָנִיחַ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּד שְׁמוֹ וִיצִיאַת מִצְרַיִם, עַל הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב וְעַל הָרֹאשׁ כְּנֶגֶד הַמּוֹחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַמּוֹרִים עַל יִחוּדוֹ וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה, וִישַׁעְבֵּד לְהַקָּבָּ"ה הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בַּמּוֹחַ וְגַם הַלֵּב שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּאֲווֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת, וּבָזֶה יִזְכֹּר הַבּוֹרֵא וִימַעֵט הֲנָאוֹתָיו. וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה וִיבָרֵךְ "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין", וְאַחַר כָּךְ שֶׁל רֹאשׁ וְלֹא יְבָרֵךְ, כִּי אִם בְּרָכָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין" אֲפִלּוּ לֹא הִפְסִיק בֵּינְתַיִם, וְכֵן פָּשַׁט הַמִּנְהָג בִּבְנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּבָרְכִין ב׳ בְּרָכוֹת, וְטוֹב לוֹמַר אַחַר הַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". (סעיף ו) אִם פָּגַע בְּשֶׁל רֹאשׁ תְּחִלָּה, צָרִיךְ לְהַעֲבִיר עַל אוֹתָהּ מִצְוָה וְיָנִיחַ שֶׁל יָד תְּחִלָּה. (סעיף ז) יְבָרֵךְ "לְהָנִיחַ" בְּקָמָ"ץ תַּחַת הַהֵ"א וְלֹא בְּפַתָּח. (סעיף ח) כָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן ; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שֶׁל יָד אַחַר הַנָּחָה עַל הַקִּבֹּרֶת קֹדֶם קְשִׁירָתָן. (סעיף ט) אָסוּר לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, וְאִם הִפְסִיק מְבָרֵךְ עַל שֶׁל רֹאשׁ "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין". (סעיף י) אִם שָׁמַע קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה בֵּין שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ, לֹא יַפְסִיק לַעֲנוֹת עִמָּהֶם אֶלָּא שׁוֹתֵק וְשׁוֹמֵעַ וּמְכַוֵּן. (סעיף יא) אַחַר שֶׁקָּשַׁר שֶׁל יָד עַל הַזְּרוֹעַ יָנִיחַ שֶׁל רֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ הָרְצוּעָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא שֶׁל רֹאשׁ מֵהַתִּיק עַד שֶׁתְּהֵא שֶׁל יָד מֻנַּחַת. (סעיף יב) אִם מַנִּיחַ תְּפִלִּין כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּכָל פַּעַם ; מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל תְּפִלִּין שְׁאוּלִין וְלֹא עַל גְּזוּלִין. (סעיף יג) נָהֲגוּ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ תְּפִלִּין עַד אַחַר קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", וּבְיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה עַד שֶׁיַּחֲזִירוּהוּ לַהֵיכָל ; וּבְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ חוֹלְצִים אוֹתָם קֹדֶם תְּפִלַּת מוּסָף.
דיני תפילין בפרטות — ובו י״ג סעיפים: (א) אחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפילין, שמעלין בקדש ; והמניח כיס התפילין והטלית בכיס אחת יזהר שלא יניח כיס התפילין למעלה, שלא יעבור על המצוה. (הגה: אם תפילין מזומנים ואין לו ציצית, אינו ממתין — מניח תפילין וכשמביאים טלית מתעטף.) (ב) הזהיר בטלית קטן מניחו ותפילין בביתו, והולך "לבוש בציצית ומוכתר בתפילין" לבהכ״נ ושם מתעטף בטלית גדול. (הגה: העולם נהגו טלית גדול תחלה בברכה ואח״כ תפילין.) (ג) הרא״ש היה מסדר הברכות עד "עוטר ישראל בתפארה" ואז מניח תפילין. (ד) צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה. (ה) יכוין בהנחתם שצונו הקב״ה להניח ד׳ פרשיות שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי לזכור נסים ונפלאות, וישעבד להקב״ה הנשמה שבמוח והלב שהוא עיקר התאות. ומניח של יד תחלה ומברך "להניח תפילין", ואח״כ של ראש בלא ברכה — ברכה אחת לשתיהן. (הגה: וי״א לברך על של ראש "על מצות תפילין" ; מנהג אשכנז ב׳ ברכות, וטוב לומר אחריהן "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".) (ו) אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה ומניח של יד תחלה. (ז) יברך "לְהָנִיחַ" בקמ״ץ תחת הה״א ולא בפתח. (ח) מברך על של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתן (עובר לעשייתן). (ט) אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; ואם הפסיק מברך "על מצות תפילין". (י) שמע קדיש או קדושה בין יד לראש — לא יפסיק לענות אלא שותק ושומע ומכוון. (יא) אחר שקשר של יד יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה. (יב) המניח כמה פעמים ביום מברך בכל פעם ; מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין. (יג) המנהג שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת "ובא לציון" ; ביום ס״ת עד שיחזירוהו להיכל ; ובראש חודש חולצים קודם תפלת מוסף.
ארבע רמות לימוד — סימן כ״ה, י״ג סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של י״ג הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ומרומם: סדר טלית ותפילין (שמעלין בקדש) ; כוונת ההנחה — ד׳ פרשיות שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, לשעבד הלב והמוח להקב״ה ; של יד תחלה ומברך "להניח תפילין", ואח״כ של ראש (מנהג אשכנז ב׳ ברכות + ברוך שם) ; אין מעבירין על המצות ; תפילין בשעת קריאת שמע ותפלה, ולא לחלוץ עד אחר ובא לציון. יישומים מעשיים: סדר הבוקר, הכוונה בהנחה, וההנהגה בין של יד לשל ראש.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: מעלין בקדש וסדר טלית ותפילין (מנחות צט.) ; שלא יעביר על המצוה — אין מעבירין על המצות (יומא לג.) ; יסוד כוונת התפילין — שעבוד הלב והמוח, ד׳ הפרשיות ; מחלוקת ברכה אחת או שתים "להניח" / "על מצות תפילין" (מנחות לו.) ומנהג אשכנז ; ההפסק בין של יד לשל ראש ; "וקשרתם … והיו" — סדר יד ואח״כ ראש ; ו"וקשרתם … ודברת בם" — תפילין בשעת קריאת שמע. בית יוסף, טור, רמב״ם, הרא״ש, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: סדר טלית ותפילין (מעלין בקדש), כוונת ד׳ הפרשיות (שעבוד הלב והמוח), סדר של יד ושל ראש (אין מעבירין), ברכה אחת או שתים, ההפסק, תפילין בשעת קריאת שמע, והמנהג שלא לחלוץ עד אחר ובא לציון. הנהגה למעשה ביום-יום, ברוח הכוונה והיראה, עם הפניה לרב ועיין סימן ח, כד, כו, כז וכח.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן כ״ה (שם מפתח הרב מ״ב סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — סדר טלית ותפילין (שמעלין בקדש), הכוונה העמוקה (ד׳ הפרשיות, שעבוד הלב והמוח), סדר יד וראש, הברכות (אחת או שתים, מחלוקת מחבר/רמ״א), ההפסק, המיקום המדויק וההנהגה עד ובא לציון. זהו רמה 4 הארוכה ביותר במדור. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.

הנושאים המרכזיים בסימן

מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ
סדר טלית ותפילין
אחר שלבש טלית יניח תפילין, שמעלין בקדש ; לא יניח כיס התפילין למעלה בכיס, שלא יעביר על המצוה. הגה : אם תפילין מזומנים ואין ציצית, אינו ממתין.
שִׁעְבּוּד הַלֵּב וְהַמּוֹחַ
כוונת התפילין
ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, לשעבד להקב״ה הנשמה שבמוח והלב שהוא עיקר התאות.
סֵדֶר יָד וְרֹאשׁ
אין מעבירין על המצות
של יד תחלה ואח״כ של ראש ; אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה ומניח של יד תחלה — "וקשרתם … והיו".
בְּרָכָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
להניח / על מצות תפילין
מברך "להניח תפילין" על של יד, ואח״כ של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). וי״א ומנהג אשכנז : ב׳ ברכות "על מצות תפילין" + "ברוך שם".
בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע
תפילין בק״ש ותפלה
צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה — "וקשרתם … ודברת בם" : הקשר בין התפילין לקריאת שמע.
הֶפְסֵק וְהַנְהָגָה
הפסק וזמן החליצה
אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; ונהגו שלא לחלוץ עד אחר ובא לציון, וביום ס״ת עד שיחזירוהו, ובראש חודש קודם מוסף.

מבנה הסימן — ציוני דרך בי״ג הסעיפים

סעיף נושא עניין פירוט
סעיף א מעלין בקדש סדר וסדר הכיס אחר שלבש טלית יניח תפילין (שמעלין בקדש) ; לא יניח כיס התפילין למעלה שלא יעבור על המצוה. הגה : אם תפילין מזומנים ואין ציצית, מניח תפילין ואינו ממתין.
סעיף ב טלית קטן ומוכתר בתפילין הנהגת הזהיר הזהיר בטלית קטן מניחו ותפילין בביתו והולך לבוש ומוכתר לבהכ״נ. הגה : העולם נהגו טלית גדול תחלה בברכה ואח״כ תפילין.
סעיף ג סדר הברכות מנהג הרא״ש הרא״ש היה מסדר הברכות עד "עוטר ישראל בתפארה" ואז מניח תפילין.
סעיף ד תפילין בק״ש ותפלה חובה צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה.
סעיף ה הכוונה והברכות ✦ לב הסימן יכוין ד׳ פרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, לשעבד הנשמה והלב. של יד תחלה ומברך "להניח", ואח״כ של ראש בלא ברכה. הגה : וי״א ומנהג אשכנז ב׳ ברכות "על מצות תפילין" + "ברוך שם".
סעיף ו פגע בשל ראש אין מעבירין אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה ומניח של יד תחלה.
סעיף ז ניקוד "לְהָנִיחַ" דקדוק יברך "להניח" בקמ״ץ תחת הה״א ולא בפתח.
סעיף ח עובר לעשייתן זמן הברכה כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן — על של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתן.
סעיף ט הפסק בין יד לראש אסור להפסיק אסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש ; ואם הפסיק מברך על של ראש "על מצות תפילין".
סעיף י קדיש וקדושה שומע ומכוון שמע קדיש או קדושה בין יד לראש — לא יפסיק לענות, אלא שותק ושומע ומכוון.
סעיף יא סדר ההנחה מעשה ההנחה אחר שקשר של יד יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה ; ויש מי שאומר שלא יוציא של ראש עד שתהא של יד מונחת.
סעיף יב כמה פעמים ביום חוזר ומברך המניח כמה פעמים ביום מברך בכל פעם ; מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין.
סעיף יג זמן החליצה מנהג העולם לא לחלוץ עד אחר קדושת "ובא לציון" ; ביום ס״ת עד שיחזירוהו להיכל ; ובראש חודש חולצים קודם מוסף.

הכוונה והברכות — כוונת ההנחה וברכותיה

תחום מקור הנהגה הרעיון המרכזי
שעבוד הלב והמוח מחבר · סעיף ה כוונת ההנחה ד׳ הפרשיות — יחוד שמו ויציאת מצרים — על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח : לשעבד להקב״ה הנשמה שבמוח והלב שהוא עיקר התאות, לזכור הבורא ולמעט הנאותיו.
ברכה אחת או שתים מחבר · הגה (רמ״א) · מנחות לו. להניח / על מצות המחבר : של יד תחלה ב"להניח תפילין", ואח״כ של ראש בלא ברכה (ברכה אחת). הרמ״א (וכן מנהג אשכנז) : ב׳ ברכות — "על מצות תפילין" על של ראש, ו"ברוך שם" אחריהן.
סדר יד וראש מחבר · יומא לג. · למעשה ✦ אין מעבירין של יד תחלה ואח״כ של ראש ; אם פגע בשל ראש תחלה — מעביר על אותה מצוה. אין להפסיק בין יד לראש. ההנהגה המדויקת (זמן, מיקום), ראה רמה 4 והפניה לרב.

שאלות נפוצות — סימן כ״ה

באיזה סדר מניחים טלית ותפילין, לפי סימן כ״ה?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים כ״ה:א, אחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפילין, שמעלין בקדש. והמניח כיס התפילין והטלית בכיס אחת יזהר שלא יניח כיס התפילין למעלה, כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית — שלא יעבור על המצוה. והגה : אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית, אינו צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מתעטף. והעולם נהגו (הגה, סעיף ב) להתעטף בטלית גדול תחלה ולברך עליו, ואחר כך מניח התפילין.

מהי הכוונה בהנחת התפילין, לפי סימן כ״ה?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים כ״ה:ה, יכוין בהנחתם שצונו הקב״ה להניח ד׳ פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו המורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים, וישעבד להקב״ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאות והמחשבות ; ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. זהו לב הסימן : שעבוד הלב והמוח להקב״ה.

ברכה אחת או שתים על התפילין, לפי סימן כ״ה?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים כ״ה:ה), יניח של יד תחלה ויברך "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין" (סעיף ז : בקמ״ץ תחת הה״א), ואחר כך של ראש ולא יברך — כי אם ברכה אחת לשתיהן. והגה : וי״א לברך על של ראש "על מצות תפילין", וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין ב׳ ברכות, וטוב לומר אחר הברכה השניה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואסור להפסיק בדיבור בין של יד לשל ראש (סעיף ט) ; ואם הפסיק מברך על של ראש "על מצות תפילין".

האם צריך תפילין בשעת קריאת שמע, ועד מתי מניחים אותם, לפי סימן כ״ה?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים כ״ה:ד, צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה. ולפי סעיף יג, נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת "ובא לציון" ; וביום שיש בו ספר תורה אין חולצין עד שיחזירוהו להיכל ; וביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפלת מוסף.

📖הצטרפות לחברותא