שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ג — חמישה סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, רש״י, רא״ש, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
מנחות ל״ה. (רצועות שחורות — הלכה למשה מסיני; עור טהור) · סימן ל״ב (בדיקת התפילין) · רמב״ם הלכות תפילין ג׳
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 Table of Contents
- Introduction to the sugya — the upkeep of the tefilin and the straps: the yesod that שלמות הבתים והרצועות מעכבת בכשרות (five seifim)
- בתים שנתקלקלו — חדש וישן — the damaged leather of the batim: machloket בית יוסף / רש״י־הרא״ש, the criterion מתפשט ונפתח, מושב הבתים, זה כנגד זה, torn stitches (seifim 1-2)
- הרצועות — עור טהור, שחורות — the straps: עור טהור, מעובד לשמן, שחורות הלכה למשה מסיני, the prohibition of red (מראית העין), and who blackens them (seifim 3-4)
- רצועה שנפסקה — תפירה וקשירה — a torn strap: what can be repaired and what cannot (מקום ההיקף), שעת הדחק (seif 5)
- בדיקת התפילין וחזקתם — when the tefilin are presumed kosher (see סימן ל״ב)
- נפקא מינה למעשה — summary of the הנהגות
- Summary and source tables
📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seifim
דִּין תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְדִין הָרְצוּעוֹת. וּבוֹ חֲמִשָּׁה סְעִיפִים:
סָעִיף א׳: אִם נִתְקַלְקֵל עוֹר שֶׁל שְׁנֵי בָּתִּים מִבָּתֵּי הָרֹאשׁ זֶה אֵצֶל זֶה — אִם הַתְּפִלִּין יְשָׁנִים פְּסוּלִים, וְאִם הֵם חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ — בִּישָׁנִים כְּשֵׁרִים וּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים, וְנִרְאֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לְהַחְמִיר לִפְסֹל בִּשְׁנֵיהֶם.) וְאֵלּוּ הֵם חֲדָשִׁים — כָּל זְמַן שֶׁאִם הָיוּ מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ בָּרְצוּעוֹת הַבַּיִת מִתְפַּשֵּׁט וְנִפְתָּח נִקְרָא חָדָשׁ. וְאִם נִתְקַלְקְלוּ שְׁנַיִם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, רִאשׁוֹן וּשְׁלִישִׁי — כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ הֵם יְשָׁנִים; וְאִם נִתְקַלְקְלוּ ג׳ בָּתִּים בְּכָל עִנְיָן פְּסוּלִים.
סָעִיף ב׳: אִם נִפְסְקוּ תְּפִירוֹת הַתְּפִלִּין — לְהָרַמְבַּ״ם, אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַתְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ ג׳ תְּפִירוֹת אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנִים, אֲבָל בַּחֲדָשִׁים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם כְּשֵׁרִים. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים וּבִישָׁנִים כְּשֵׁרִים, וְטוֹב לָחוּשׁ לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת.)
סָעִיף ג׳: עוֹר הָרְצוּעוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵעוֹר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּהוֹרִים, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת מִבַּחוּץ; אֲבָל מִצַּד פְּנִים יַעֲשֶׂה מֵאֵיזֶה צֶבַע שֶׁיִּרְצֶה חוּץ מֵאָדֹם — שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁמִּדַּם חֲטָטָיו נִצְבְּעוּ.
סָעִיף ד׳: טוֹב שֶׁיַּשְׁחִירֵם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן וְלֹא נָכְרִי. (הגה: וּמִיהוּ בְּדִיעֲבַד כָּשֵׁר אִם הִשְׁחִיר עוֹר הַבָּתִּים, אֲבָל הָרְצוּעוֹת אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פָּסוּל.)
סָעִיף ה׳: אִם נִפְסְקָה הָרְצוּעָה — יֵשׁ מַתִּירִים לִתְפֹּר מִצַּד פְּנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַה שֶּׁמַּקִּיף מִמֶּנָּה הָרֹאשׁ, וּבְשֶׁל יָד כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף הַזְּרוֹעַ וְשֶׁתִּמָּתַח עַד אֶצְבַּע אֶמְצָעִית וְיִכְרֹךְ ג׳ כְּרִיכוֹת — אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לֹא בִּקְשִׁירָה וְלֹא בִּתְפִירָה. וְכָל יִתְרוֹן הָאֹרֶךְ, וּבְשֶׁל רֹאשׁ מַה שֶּׁתָּלוּי מִמֶּנָּה — אֵין הַתְּפִירָה וְהַקְּשִׁירָה פּוֹסְלִים בָּהּ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִים.
Concise explanation:
Seif 1: If the leather of two adjacent batim (of the head) was damaged: if the tefilin are old → pesoulim; if new → kosher as long as the leather of the moshav (מושב) holds. Rama: the reverse opinion (Rashi/Rosh), and one should be stringent in both cases. "New" is leather that, when pulled by the straps, stretches and opens (מתפשט ונפתח). Two non-adjacent (1st, 3rd) → kosher even if old; three damaged batim → pasoul in any case.
Seif 2: Torn stitches: per the Rambam, two side by side, or three even non-adjacent → pasoul — in the old; in the new, kosher as long as the moshav holds. Rama: the reverse opinion, and it is good to be concerned for both views.
Seif 3: The leather of the straps must come from a pure animal, beast or bird, tanned לשמן; black on the outside (הלכה למשה מסיני); on the inside any color except red — lest people say they were reddened from the blood of his sores.
Seif 4: It is good that a Jew blacken them לשמן (not a non-Jew); post facto the leather of the batim remains kosher, but the straps are pasoul even post facto.
Seif 5: A torn strap: some permit sewing it from the inside. The part encircling the head, and on the arm the length needed to encircle it and make the 3 windings up to the middle finger — has no remedy (neither sewing nor knotting). The surplus length, and what hangs down from the head — sewing and knotting do not invalidate. In pressing circumstances (שעת הדחק) one relies on the lenient opinions.
1. הקדמת הסוגיא — תיקוני התפילין והרצועות
פתח דבר — פתיחת הסימן
חקירת היסוד של הסימן
- (א) אם הפסול בצורת הבית — הכל תלוי בשלמות דפנות הבית ומושבו, ולא בשמירת הפרשיות דוקא.
- (ב) אם הפסול בשמירת הפרשיות — כל שהפרשיות מכוסות ומשתמרות, אף שנתקלקל מקצת העור — כשר.
2. בתים שנתקלקלו — חדש וישן
לשון השלחן ערוך
- בית יוסף (חדש כשר, ישן פסול): עור חדש חזק וגמיש — סדק קל בו אינו מבטל את הבית, שהעור מחזיק את צורתו; אבל עור ישן שנתקלקל — כבר תש כוחו, וקלקולו מבטל את הבית.
- רש״י והרא״ש (ישן כשר, חדש פסול): להיפך — קלקול בעור חדש מגלה פגם בעצם העור (שאין דרכו להתקלקל), ובעור ישן הקלקול דרך בלאי בעלמא ואין בו ריעותא בעצם הבית.
- רמ״א — לחומרא: מספק, מחמירין לפסול בשניהם — שלא להכריע במחלוקת הראשונים לקולא בדאורייתא.
- צד א׳ — הבסיס (תיתורא ומעברתא): "מושב" — הבסיס שעליו יושבים הבתים ושבו עוברות הרצועות; כל שהוא קיים, אף שנתקלקלו דפנות הבתים — עדיין יש "בית".
- צד ב׳ — שלמות צורת הבית: "מושב" — עצם עמידת הבית על מכונו; ומשנתקלקל יותר מדי — בטלה צורתו אף שהבסיס קיים.
בתים שנתקלקלו — הכל תלוי בקיום מושב הבתים, ובחדש וישן נחלקו. קלקול בשני בתים סמוכים או בתפירותיהם — פוסל, אלא שנחלקו אם דוקא בישן (בית יוסף) או בחדש (רש״י והרא״ש), ולרמ״א מחמירין בשניהם; ובלבד שיהא עור מושב הבתים קיים. ו"חדש" — לפי גמישות העור (מתפשט ונפתח), לא לפי מנין שניו.
3. הרצועות — עור טהור, מעובד לשמן, שחורות
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — דין בעצם הרצועה: השחרות מהכשר הרצועה עצמה (כהלכה למשה מסיני), וצריכה כוונה לשמה — כדין כתיבה ועיבוד; ולכן פסול אם השחירה נכרי (ס״ד).
- צד ב׳ — דין במראה בעלמא: עיקרו שיֵּראו שחורות, ואין קפידא במעשה ההשחרה.
- צד א׳ — השחרות מעכבת ברצועה ולא בבית: ברצועות השחרות הלכה למשה מסיני ומגוף כשרותן — וצריכה לשמה; בבתים השחרות מנהג והידור ואינה מעכבת, ולכן אף נכרי בדיעבד לא פסל.
- צד ב׳ — דין "לשמה": כל דבר שכשרותו תלויה בעשייה לשמה — נכרי פוסלו (שאין בו "לשמה"); ומאחר שהשחרת הרצועות לשמן, השחרת נכרי פסולה, משא"כ בתים.
רצועות — עור טהור מעובד לשמן, שחורות מבחוץ הלכה למשה מסיני. השחרות שמבחוץ מעצם כשרות הרצועה (הלכה למשה מסיני), וצריכה השחרה לשמן — ולכן נכרי פוסלה אף בדיעבד. והאדום מבפנים אסור משום מראית העין (שמא יאמרו מדם חטטיו) — הרחקה, ולא פסול עצמי.
4. רצועה שנפסקה — תפירה וקשירה
מקום ההיקף והיתרון
- צד א׳ — שלמות מעור אחד: שיעור הרצועה צריך להיות רצועה אחת שלמה מעור אחד; קשר או תפר — חיבור שני עורות, ואין זו "רצועה" אחת אלא שתים, ולכך אין תקנה.
- צד ב׳ — הפסק במדה: אין קפידא בעצם החומר אלא במדה רצופה; והקשר/התפר מפסיק את המדה, ולכן במקום השיעור פסול, וביתרון (שאינו מן השיעור) — כשר.
מקום ההיקף אין לו תקנה; היתרון — תפירה וקשירה אינן פוסלות. שיעור הרצועה (ההיקף) צריך שלמות, ואין לו תקנה בקשירה ובתפירה; אבל יתרון האורך — נתקן. ובשעת הדחק, כדי שלא יתבטל ממצות תפילין, סומכין על המתירים לתפור מצד פנים.
5. בדיקת התפילין וחזקתם
חזקת הכשרות (סימן ל״ב)
- צד א׳ — חזקת הכשר הקיים: הכשרות מצב העומד בפנינו, וכל שלא נראה קלקול — הרי הן כשרות ממש, ואין כאן ספק כלל.
- צד ב׳ — חזקה דמעיקרא: מדין "העמד דבר על חזקתו" — היו כשרות, ומספק אומרים שעודן כשרות, אף שיש צד ריעותא.
תפילין שהיו כשרים — בחזקתן עומדין. אין מחזקינן קלקול מספק; דיני תיקוני התפילין (סימן ל״ג) נוהגים כשנראה קלקול או נולד ספק, ובסתמא הן בחזקת כשרותן. ופרטי הבדיקה — סימן ל״ב.
6. נפקא מינה למעשה
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| שני בתים סמוכים שנתקלקלו | ישן פסול, חדש כשר כל שמושב הבתים קיים; ולרמ״א מחמירין בשניהם (ס״א). |
| שנים שלא כנגד זה / שלושה בתים | ראשון ושלישי כשרים אף ישנים; שלושה בתים פסולים בכל ענין (ס״א). |
| תפירות שנפסקו | כדין הבתים (רמב״ם), ולרמ״א לחוש לשתי הסברות (ס״ב). |
| עור הרצועות ושחרותן | מן הטהור, מעובד לשמן, שחורות מבחוץ (הלכה למשה מסיני); אין אדום מבפנים (ס״ג). |
| המשחיר את הרצועות | ישראל לשמן; רצועות שהשחירן נכרי פסולות אף בדיעבד (ס״ד). |
| רצועה שנפסקה | מקום ההיקף אין לו תקנה; היתרון — תפירה וקשירה אינן פוסלות; שעת הדחק — סומכין על המתירים (ס״ה). |
7. סיכום השיטות בטבלה מקיפה
טבלה — בתים ותפירות
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| שני בתים סמוכים | ישן פסול, חדש כשר (מושב קיים); רמ״א — בשניהם לחומרא | ס״א (ב״י; רש״י והרא״ש) |
| ראשון ושלישי | כשרים אפילו ישנים | ס״א |
| שלושה בתים / תפירות | שלושה — פסול בכל ענין; תפירות כדין הבתים | ס״א-ב (רמב״ם) |
טבלה — רצועות
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| עור ועיבוד | מן הטהור, מעובד לשמן | ס״ג (מנחות ל״ה.) |
| שחרות ואדום | שחורות מבחוץ (הלמ״ס); אין אדום מבפנים (מראית העין) | ס״ג |
| רצועה שנפסקה | ההיקף — אין תקנה; היתרון — נתקן; שעת הדחק | ס״ה |
טבלה — מקורות הסוגיא
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן ל״ג · דין תיקוני התפילין והרצועות · ⚡ רמה 2 — למדן