Why a Level 4 dedicated to the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mechaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Chabad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its distinctiveness: it fuses halacha (הלכה) + the reasons of the mitzvot + the inner dimension in a single work, and rules with a unique Talmudic rigour.
For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the decisive authority. The Rebbe explicitly instructed to study the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) seriously. This page gathers the Rav's way on siman ל״ג — דִּין תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְדִינֵי הָרְצוּעוֹת (the upkeep of the tefilin and the straps). In the Rav, the siman has six seifim (ו׳ סְעִיפִים), in which the Alter Rebbe unfolds: the torn leather of the בתים (חֲדָשִׁים/יְשָׁנִים) and the machloket ; the torn stitches ; the leather of the straps (בְּהֵמָה חַיָּה טְהוֹרִים, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ) ; the black הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי ; the blackening by a Jew לִשְׁמָן ; and the torn strap (קֶשֶׁר תָּם, שְׁעַת הַדְּחָק).
שולחן ערוך הרב — סימן ל״ג — תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְהָרְצוּעוֹת
The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe
שולחן ערוך הרב, סימן ל״ג — דִּין תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְדִינֵי הָרְצוּעוֹת — וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים
The Alter Rebbe's own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.33), followed by our English translation. The siman contains six seifim (ו׳ סְעִיפִים).
סעיף א נִקְרְעוּ מְחִצּוֹת פְּנִימִיּוֹת שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת — חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים, יְשָׁנִים פְּסוּלִים ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם.
אִם נִקְרְעוּ מְחִצּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּמִבַּחוּץ כֻּלָּן קַיָּמִין וּשְׁלֵמִים, אִם הֵם חֲדָשִׁים — כְּשֵׁרִים בְּכָל עִנְיָן (אֶלָּא אִם כֵּן נִקְרְעוּ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים בְּעִנְיָן זֶה), וְאִם הֵם יְשָׁנִים — פְּסוּלִים, אֲפִלּוּ לֹא נִקְרְעוּ אֶלָּא שְׁנֵי בָּתִּים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ מְחִצָּה שְׁלֵמָה בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְעוּ בָּזֶה מְחִצָּה שֶׁל צַד יָמִין וּבָזֶה מְחִצָּה שֶׁל צַד שְׂמֹאל. אֲבָל אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בַּיִת אֶחָד שָׁלֵם, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת — כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ הֵם יְשָׁנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נִקְרְעוּ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים, דְּהַיְנוּ כָּל שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, שֶׁחֲדָשִׁים גְּרוּעִים מִישָׁנִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבִּזְמַן מוּעָט נִקְרְעוּ כָּל־כָּךְ — בְּוַדַּאי עוֹר מְקֻלְקָל הוּא מֵעִקָּרוֹ. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם:
The damaged leather of the בתים — new and old. If the inner partitions (מְחִצּוֹת) between bayit and bayit in the head-tefilin have torn, while from the outside all hold intact: if they are new (חֲדָשִׁים) — kosher in every case (unless three batim tore this way) ; if old (יְשָׁנִים) — pasoul, even if only two batim tore, and even if a whole partition remains between them, once in one the right-side partition tore and in the other the left-side. But if there is one whole bayit between them (two intact partitions) — kosher even when old, provided three batim did not tear. And יֵשׁ אוֹמְרִים the reverse: the new are worse — since they tore so soon, the leather was surely defective מֵעִקָּרוֹ. And one must be stringent according to both (לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם).
סעיף ב הוּא הַדִּין בַּתְּפִירוֹת — שְׁתַּיִם זוֹ בְּצַד זוֹ אוֹ שָׁלֹשׁ ; בַּחֲדָשִׁים כָּל שֶׁמּוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם כְּשֵׁרִים ; וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמְּקִלִּין.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא הַדִּין בַּתְּפִירוֹת, אִם נִפְסְקוּ שְׁתֵּי תְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ, אוֹ שָׁלֹשׁ אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ — פְּסוּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּישָׁנִים, אֲבָל בַּחֲדָשִׁים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם — כְּשֵׁרִים. וְאֵלּוּ הֵם חֲדָשִׁים: כָּל שֶׁאוֹחֲזִין מִקְצָת הָעוֹר שֶׁנִּקְרַע תִּפְרוֹ וְתוֹלִין בּוֹ הַתְּפִלִּין וְהוּא חָזָק וְאֵינוֹ נִפְסָק, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָאוּי לִתְלוֹת בּוֹ אֶלָּא הוּא נִפְסָק — הֲרֵי אֵלּוּ יְשָׁנִים. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁחֲדָשִׁים גְּרוּעִים מִישָׁנִים לְעִנְיַן נִקְרְעוּ הַבָּתִּים — הוּא הַדִּין שֶׁהֵם גְּרוּעִים לְעִנְיַן נִפְסְקוּ הַתְּפִירוֹת. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, גַּם בְּנִפְסְקוּ הַתְּפִירוֹת, לְהַחֲמִיר בַּחֲדָשִׁים כְּמוֹ בִּישָׁנִים, אֲפִלּוּ בְּשֶׁנִּפְסְקוּ שְׁנַיִם זוֹ בְּצַד זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מְקִלִּין בָּזֶה לְגַמְרֵי בֵּין בַּחֲדָשִׁים בֵּין בִּישָׁנִים. אֲבָל בְּשֶׁנִּפְסְקוּ שָׁלֹשׁ אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא בְּצַד זוֹ — הֵם פְּסוּלִים לְדִבְרֵי הַכֹּל. וּבְמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא תְּפִלִּין אֲחֵרִים וְלֹא לַחֲזֹר וְלִתְפֹּר תְּפִלִּין אֵלּוּ — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמְקִלִּין בְּנִפְסְקוּ שְׁתֵּי תְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ בֵּין בַּחֲדָשִׁים בֵּין בִּישָׁנִים, שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל מִמִּצְוַת תְּפִלִּין:
The torn stitches. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר that the same din applies to the stitches (תְּפִירוֹת): if two stitches side by side tore, or three even non-contiguous — pasoul. In what case? For the old ; but for the new, as long as the leather of the seat of the batim (מוֹשַׁב הַבָּתִּים) holds — kosher. And "new" is: leather one can grasp at the torn spot and hang the tefilin from, firm and unbroken. And for the view that the new are worse — so too for the stitches. And it is good to be concerned, being stringent in the new like the old even for two side by side ; but for three — pasoul according to all. And where it is impossible to find other tefilin — one may rely on the lenient for two torn stitches side by side, so as not to be deprived of the mitzva of tefilin.
סעיף ג עוֹר הָרְצוּעוֹת מִבְּהֵמָה חַיָּה טְהוֹרִים וּמְעֻבָּד לִשְׁמוֹ, וְאִם לָאו פָּסוּל לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתָן אֲפִלּוּ מִקְּלָף.
עוֹר הָרְצוּעוֹת — צָרִיךְ לִהְיוֹת מִבְּהֵמָה אוֹ חַיָּה הַטְּהוֹרִים, שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ לִמְלֶאכֶת שָׁמַיִם אֶלָּא טְהוֹרִים בִּלְבַד. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ, וְאִם לָאו — פָּסוּל לְדִבְרֵי הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ לְהַמַּכְשִׁירִים בַּבָּתִּים. וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתָן אֲפִלּוּ מִקְּלָף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב:
The leather of the straps. The leather of the straps (עוֹר הָרְצוּעוֹת) must come from a pure animal or beast (טְהוֹרִים) — for only the pure were made fit for the work of Heaven. And it must be tanned for its sake (מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ) ; if not — pasoul according to all, even according to those who validate the בתים. And one may make them even of קְלָף, as explained in siman לב.
סעיף ד הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ ; מִבִּפְנִים כָּל צֶבַע חוּץ מֵאָדֹם שֶׁהוּא גְּנַאי.
הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ, אֲבָל מִצַּד פְּנִים יַעֲשֶׂה מֵאֵיזוֹ צֶבַע שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מֵאָדֹם שֶׁהוּא גְּנַאי, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁמִּדַּם חֲטָטָיו נִצְבְּעוּ וְהֶאֱדִּימוּ. אֲבָל הַבָּתִּים אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁחֹרוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם נוֹי מִצְוָה וְלֹא מֵהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב:
The black of the straps — halacha le-Moshe mi-Sinai. It is a הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי that the straps be black on the outside (שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ) ; but on the inside one may use whatever color he wishes, except red (אָדֹם), which is disgraceful (גְּנַאי), lest people say they were reddened from the blood of his sores (חֲטָטָיו). But the בתים need not be black except for the beauty of the mitzva (נוֹי מִצְוָה), and not by הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, as explained in siman לב.
סעיף ה צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁחִירֵן יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן וְלֹא נָכְרִי, וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פְּסוּלוֹת ; אֲבָל הַבָּתִּים שֶׁהִשְׁחִיר נָכְרִי — כְּשֵׁרִים.
וְכֵיוָן שֶׁרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי — צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁחִירֵן יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן, וְלֹא נָכְרִי. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פְּסוּלוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב בְּעִבּוּד. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּקָּנָה שֶׁיַּחֲזֹר וְיַשְׁחִירֵן יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן. וְטוֹב לְהַחֲמִיר. אֲבָל אִם הַנָּכְרִי הִשְׁחִיר אֶת הַבָּתִּים — כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לֹא הִשְׁחִירָן כְּלָל — כְּשֵׁרִין. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁיַּשְׁחִירֵן יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן, כְּמוֹ הָרְצוּעוֹת:
A Jew blackens them for their sake. Since black straps are הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי — a Jew (יִשְׂרָאֵל) must blacken them for their sake (לִשְׁמָן), not a non-Jew (נָכְרִי) ; and even post facto they are pasoul (בְּדִיעֲבַד פְּסוּלוֹת) if a non-Jew blackened them — except in the manner explained in siman לב regarding tanning. And יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר there is a remedy: a Jew re-blackens them לשמן ; and it is good to be stringent. But if a non-Jew blackened the בתים — kosher, for even if not blackened at all they are kosher ; and in any case, לְכַתְּחִלָּה it is good that a Jew blacken them לִשְׁמָן, like the straps.
סעיף ו רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה אֵין לָהּ תַּקָּנָה בִּקְשִׁירָה וּתְפִירָה — קֶשֶׁר תָּם ; בְּתוֹךְ שִׁעוּרָן, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמְּקִלִּין וְלֹא יְבָרֵךְ.
רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה — אֵין לָהּ תַּקָּנָה לֹא בִּקְשִׁירָה וְלֹא בִּתְפִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּקְשַׁרְתָּם", וְדָרְשׁוּ רַזַ"ל: קֶשֶׁר תָּם, דְּהַיְנוּ הָרְצוּעָה שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ הַתְּפִלִּין — תִּהְיֶה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה, וְלֹא קְשׁוּרָה אוֹ תְּפוּרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּפְסְקוּ תּוֹךְ שִׁעוּרָן, דְּהַיְנוּ בְּשֶׁל רֹאשׁ עַד הַטַּבּוּר מִצַּד יָמִין וְעַד הֶחָזֶה מִצַּד שְׂמֹאל, וּבְשֶׁל יָד עַד כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף הַזְּרוֹעַ לִקְשֹׁר הַתְּפִלָּה עִם הַזְּרוֹעַ, וּכְדֵי שֶׁתִּמָּתַח עַד אֶצְבַּע אֶמְצָעִית וְיִכְרֹךְ מִמֶּנָּה עַל אוֹתָהּ אֶצְבַּע שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת וְיִקְשֹׁר, אֲבָל כָּל יִתְרוֹן הָאֹרֶךְ שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל שֶׁכּוֹרֵךְ הָרְצוּעָה כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב הַיָּד — אֵין הַקְּשִׁירָה וְהַתְּפִירָה פּוֹסְלִין בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין קְשִׁירָה וּתְפִירָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ אֶלָּא בְּמַה שֶּׁמַּקִּיף הָרֹאשׁ בִּלְבַד, אוֹ בְּמַה שֶּׁמַּקִּיף הַזְּרוֹעַ לִקְשֹׁר הַתְּפִלָּה עִם הַזְּרוֹעַ, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם קֶשֶׁר אוֹ תֶּפֶר — אֵין הַקֶּשֶׁר שֶׁל רֹאשׁ אוֹ שֶׁל יָד נִקְרָא קְשִׁירָה תַּמָּה, אֲבָל בְּמַה שֶּׁתָּלוּי מִן הָרֹאשׁ עַד הֶחָזֶה וְהַטַּבּוּר, וְכֵן בְּמַה שֶּׁנִּמְתָּח מֵהַזְּרוֹעַ עַד אֶצְבַּע אֶמְצָעִית — מוֹעֶלֶת בָּהּ קְשִׁירָה אוֹ תְּפִירָה. וְיֵשׁ מְקִלִּים עוֹד שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁמַּקִּיף הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעַ — מוֹעֶלֶת תְּפִירָה כְּשֶׁתּוֹפְרָן מִצַּד פְּנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַתֶּפֶר נִרְאֶה מִבַּחוּץ וּתְהֵא נִרְאֵית כִּשְׁלֵמָה, וְהוּא שֶׁיִּתְפְּרֶנָּה בְּגִידִים כְּשֵׁרִים. וְיֵשׁ מְקִלִּין אֲפִלּוּ בְּחוּטִים. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר (בְּשֶׁל תּוֹרָה) כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לְהָקֵל לִתְפֹּר מִבִּפְנִים בְּמַה שֶּׁתָּלוּי מִן הָרֹאשׁ, הוֹאִיל וְיֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁמַּקִּיף הָרֹאשׁ, מִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא הַתְּפִירָה נִרְאֵית כְּלָל מִבַּחוּץ. אֲבָל בִּשְׁעַת הַדְּחָק — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הַמְּקִלִּין יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִמִּצְוַת תְּפִלִּין. וּמִכָּל מָקוֹם — לֹא יְבָרֵךְ, שֶׁבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת:
A torn strap — קשר תם. A torn strap (רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה) has no remedy, neither by knotting nor by sewing, for it says « וּקְשַׁרְתָּם » and the Sages expounded קֶשֶׁר תָּם — a "whole knot": the strap with which one binds the tefilin must be whole and complete (תַּמָּה וּשְׁלֵמָה), not knotted or sewn. In what case? When it tore within their measure (תּוֹךְ שִׁעוּרָן): for the head, up to the navel (טַבּוּר) on the right and to the chest (חָזֶה) on the left ; for the arm, enough to encircle it and reach the middle finger (אֶצְבַּע אֶמְצָעִית) and make three windings and knot. But all the surplus length — for winding around the arm — knot and stitch do not invalidate. And some are lenient to sew from the inside with kosher sinews (גִּידִים כְּשֵׁרִים). And as to halacha — one should be stringent like the first view where possible ; but בִּשְׁעַת הַדְּחָק one may rely on the lenient, so as not to be deprived of the mitzva — and he does not make the berakha, for berakhot are not indispensable (אֵינָן מְעַכְּבוֹת).
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ל״ג (Kehot edition, six seifim / ו׳ סְעִיפִים). English translation: DAAT. No passage is cited outside this verifiable text.
היסוד — תִּקּוּנֵי הַבָּתִּים, עוֹר הָרְצוּעוֹת וְשַׁחֲרוּתָן, וּרְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה
The yesod: the upkeep of the בתים, the straps and their black, and the torn strap
The Alter Rebbe's reading of this siman has three movements. First, the upkeep of the בתים: the torn leather of the inner partitions and the stitches, the חָדָשׁ/יָשָׁן distinction measured by מוֹשַׁב הַבָּתִּים, and the double machloket (Beit Yosef against the opposite view) — whence the principle לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם. Then the straps: leather of a pure animal (טָהוֹר), tanned לִשְׁמוֹ, black on the outside by הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, red forbidden by מַרְאִית הָעַיִן, and the blackening by a Jew לִשְׁמָן. Finally the torn strap: the דְּרַשׁ of קֶשֶׁר תָּם, what can be repaired (the surplus) and what cannot (תּוֹךְ שִׁעוּרָן), and reliance on the lenient בִּשְׁעַת הַדְּחָק — without a berakha.
הַבָּתִּים — חָדָשׁ וְיָשָׁן וְהַמַּחֲלֹקֶת
The בתים — new, old and the machloket
The yesod. The Rav distinguishes חֲדָשִׁים / יְשָׁנִים for the torn partitions and the torn stitches: the new — kosher as long as מוֹשַׁב הַבָּתִּים holds ; the old — pasoul already at two batim (with the right/left partition geometry).
The double machloket. One view holds the old more serious ; a second (יֵשׁ אוֹמְרִים) the reverse — the new that tear quickly betray leather defective מֵעִקָּרוֹ. The Rav concludes: לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם, stringent according to both.
הָרְצוּעוֹת — עוֹר טָהוֹר, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ, שְׁחֹרוֹת הַלְמ״ס
The straps — pure leather, tanned לשמו, black (הלמ״ס)
The material. The leather of the straps must come from a pure animal or beast (טָהוֹר) and be מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ — a requirement that מְעַכֵּב even according to those who validate the בתים ; it may even be of קְלָף (סי׳ לב).
The black. שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ is a הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי ; on the inside any color except red (מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מִדַּם חֲטָטָיו). Hence: יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן, and בְּדִיעֲבַד נָכְרִי פְּסוּלוֹת — unlike the בתים, whose black is only נוֹי מִצְוָה.
רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה — קֶשֶׁר תָּם וּשְׁעַת הַדְּחָק
The torn strap — קשר תם and שעת הדחק
The derash. « וּקְשַׁרְתָּם » → קֶשֶׁר תָּם: the strap that binds the tefilin must be תַּמָּה וּשְׁלֵמָה, neither knotted nor sewn. This holds תּוֹךְ שִׁעוּרָן (up to the טַבּוּר/חָזֶה for the head, up to the middle finger for the arm).
What can be repaired. The surplus (יִתְרוֹן הָאֹרֶךְ) — the windings around the arm — knot/stitch do not invalidate ; within the שיעור, machloket. The Rav rules לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, but בִּשְׁעַת הַדְּחָק one relies on the lenient — without a berakha (see סי׳ לב for the tanning).
Referral to study. The reach of the yesod set here — the upkeep of the tefilin and the status of the straps (עוֹר טָהוֹר, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ, שְׁחֹרוֹת הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, קֶשֶׁר תָּם): the care (זְהִירוּת) for the material integrity of the tefilin and their straps meets the Chabad sensibility on the honour (כָּבוֹד) and precision surrounding the mitzva. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav's text, without citing a chapter or a precise formulation, and without adding anything invented to the spiritual meaning. For in-depth study of this dimension, learn with a Chabad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe's psak
A comparison of the Alter Rebbe's way with those of the Mechaber, the Rama (רמ״א) and the Mishna Berura (משנה ברורה) on the key points of siman ל״ג. The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it sets out the Rav's own sensibility as it emerges from his text (§1, six seifim). The Rav unfolds the reason where the Mechaber contents himself with the statement.
| Topic | Mechaber | Rama | Mishna Berura | The Alter Rebbe's way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| בתים שנתקלקלו — חדש / ישן | OH ל״ג:א — יְשָׁנִים פְּסוּלִים אֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי בָּתִּים, חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים ; שְׁלֹשָׁה בָּתִּים פְּסוּלִים בְּכָל עִנְיָן. | וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ (חֲדָשִׁים גְּרוּעִים) ; וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם. | מ״ב ל״ג — כָּל שֶׁמּוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם ; שְׁנַיִם זֶה כְּנֶגֶד זֶה. | The Alter Rebbe's way — חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים בְּכָל עִנְיָן (אֶלָּא בְּג׳ בָּתִּים), יְשָׁנִים פְּסוּלִים בִּשְׁנֵי בָּתִּים שֶׁנִּקְרַע בָּזֶה צַד יָמִין וּבָזֶה צַד שְׂמֹאל ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם. |
| עור הרצועות — טהור, מעובד לשמו | OH ל״ג:ג — מֵעוֹר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּהוֹרִים, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ. | — | מ״ב ל״ג — לִשְׁמָהּ מְעַכֵּב אַף לְהַמַּכְשִׁירִים בַּבָּתִּים. | The Alter Rebbe's way — מִבְּהֵמָה אוֹ חַיָּה הַטְּהוֹרִים, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ ; וְאִם לָאו — פָּסוּל לְדִבְרֵי הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ לְהַמַּכְשִׁירִים בַּבָּתִּים ; וְיָכוֹל מִקְּלָף (סי׳ לב). |
| שחור הרצועות — הלמ״ס, מי משחיר | OH ל״ג:ג-ד — שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, חוּץ מֵאָדֹם ; יִשְׂרָאֵל מַשְׁחִיר לִשְׁמָן. | — | מ״ב ל״ג / מנחות לה — שְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. | The Alter Rebbe's way — שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ (הלמ״ס), פְּנִים כָּל צֶבַע חוּץ מֵאָדֹם (מַרְאִית הָעַיִן) ; יַשְׁחִירֵן יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן, וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פְּסוּלוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי, וּבָתִּים שֶׁהִשְׁחִיר נָכְרִי כְּשֵׁרִים. |
| רצועה שנפסקה | OH ל״ג:ה — אֵין לָהּ תַּקָּנָה בִּקְשִׁירָה וּתְפִירָה תּוֹךְ שִׁעוּרָן ; יֵשׁ אוֹמְרִים לִתְפֹּר מִבִּפְנִים. | — | מ״ב ל״ג — בְּמַה שֶּׁמַּקִּיף הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעַ. | The Alter Rebbe's way — אֵין לָהּ תַּקָּנָה תּוֹךְ שִׁעוּרָן (קֶשֶׁר תָּם) ; הַיִּתְרוֹן — אֵין קְשִׁירָה וּתְפִירָה פּוֹסְלִין ; יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמְּקִלִּין — וְלֹא יְבָרֵךְ. |
This table is drawn from the text of the Mechaber (Orah Haim ל״ג, five seifim, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yosef, Tur, Rambam Hilchot Tefilin ג, Rosh, Magen Avraham, Taz, Mishna Berura, Beur Halacha, Pri Megadim, Aruch haShulchan, Kaf haChaim ; Talmud Menachot לה ע״א-ע״ב). The Alter Rebbe column rests on the actual text of the Shulchan Aruch HaRav (ו׳ סְעִיפִים) reproduced in §1. Uncertain seif katan attributions are left « al derekh ha-sevara ».
קווי היסוד של שיטת הרב
The guiding lines of the Rav's way on this siman
Three orientations that characterise the Alter Rebbe's sensibility on this siman — beyond the mere application of the rule. Each follows the structure: principle of the siman → the Rav's reading → practical consequence. Each line rests on the Rav's actual text (§1).
קו א — הַבָּתִּים : חָדָשׁ/יָשָׁן וְלְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם
The בתים: new/old and being stringent according to both
Principle of the siman: the torn leather of the בתים and the torn stitches (seifim א-ב).
The Rav's reading: the חָדָשׁ/יָשָׁן distinction is measured by מוֹשַׁב הַבָּתִּים (does the leather hold to hang the tefilin from it?) ; the double machloket (Beit Yosef against the opposite view) leads to לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם.
Practical consequence: tefilin whose בתים or stitches are damaged → to the sofer and the Rav (see סי׳ לב for the making).
קו ב — הָרְצוּעוֹת : טָהוֹר, לִשְׁמוֹ, שָׁחוֹר
The straps: pure, לשמו, black
Principle of the siman: the status of the leather and the black of the straps (seifim ג-ה).
The Rav's reading: עוֹר טָהוֹר מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ (מְעַכֵּב even for those who validate the בתים) ; שְׁחֹרוֹת הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי — whence יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן, and בְּדִיעֲבַד נָכְרִי פְּסוּלוֹת (unlike the בתים).
Practical consequence: strict care for the material and the black of the straps ; have them blackened by a Jew לשמן (see סי׳ לב).
קו ג — רְצוּעָה שֶׁנִּפְסְקָה : קֶשֶׁר תָּם וּשְׁעַת הַדְּחָק
The torn strap: קשר תם and שעת הדחק
Principle of the siman: the torn strap (seif ו).
The Rav's reading: אֵין לָהּ תַּקָּנָה תּוֹךְ שִׁעוּרָן (קֶשֶׁר תָּם) ; the surplus (the windings) — קְשִׁירָה/תְּפִירָה do not invalidate ; within the שיעור, machloket, and the Rav rules לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
Practical consequence: בִּשְׁעַת הַדְּחָק one relies on the lenient so as not to miss the mitzva — but without a berakha (בְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת).
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
The Chabad conduct in practice
Six points of conduct that flow directly from siman ל״ג in the sensibility of the Alter Rebbe and of Chabad — presented at the level of the principle, referring to the Rav and the sofer for the detail of cases (damaged leather, a torn strap, the blackening).
For the Chabad Chassid — Siman ל״ג (תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְהָרְצוּעוֹת)
- ① The damaged leather of the בתים. Torn inner partitions: new → kosher (except three batim) ; old → pasoul (two batim, opposite right/left partitions) ; double machloket, לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם. Basis: SA HaRav ל״ג seif א.
- ② The torn stitches. Same din: two side by side / three → pasoul (the old) ; the new as long as מוֹשַׁב הַבָּתִּים holds ; in שעת הדחק rely on the lenient for two side by side. Basis: SA HaRav ל״ג seif ב.
- ③ The leather of the straps. From a pure animal or beast, tanned לִשְׁמוֹ — otherwise pasoul according to all ; it may even be of קְלָף (סי׳ לב). Basis: SA HaRav ל״ג seif ג.
- ④ The black of the straps. שְׁחֹרוֹת מִבַּחוּץ (הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי) ; inside any color except red (מַרְאִית הָעַיִן). The בתים: black only for נוֹי מִצְוָה. Basis: SA HaRav ל״ג seif ד.
- ⑤ Who blackens the straps. A Jew לִשְׁמָן, not a non-Jew — even בְּדִיעֲבַד straps blackened by a non-Jew are pasoul (but the בתים → kosher). Basis: SA HaRav ל״ג seif ה.
- ⑥ The torn strap. Neither knot nor stitch תּוֹךְ שִׁעוּרָן (קֶשֶׁר תָּם) ; the surplus (the windings) can be repaired ; in שעת הדחק rely on the lenient — without a berakha. Basis: SA HaRav ל״ג seif ו.
⚠ This section presents the Chabad conduct grounded in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, siman ל״ג (actual text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic ruling for a particular case. For any concrete question — damaged בתים leather or a stitch, a torn strap, the blackening of the straps — consult a sofer and your Rav, and for Chabad, a Chabad Rav.